עובדת אינה מחויבת לגלות בראיון עבודה דבר הריונה
עובדות ------ ארביב שרונה (להלן - העובדת) עבדה כמזכירה בחברת פואמיקס בע"מ (להלן - המעביד) ארבעה חודשים בלבד עד שפוטרה בעת היותה בחודש החמישי להריונה. לטענת העובדת, פיטוריה היו מחמת הריונה, ועל כן היא זכאית לפיצוי או כל סעד אחר הנתון לה במקרה כזה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק שוויון הזדמנויות). לחלופין, היא רואה בפיטוריה ככאלו שנעשו "שלא בתום לב", דבר המחייב על פי ההלכה פסיקת פיצוי כספי. המעביד מצידו, מכחיש את הטענה לקיום קשר סיבתי בין הפיטורים להריון, כמו גם את הטענה, כי הפיטורים נעשו ב"חוסר תום לב". השאלה המרכזית שנידונה בפני בית הדין הינה האם חובה על עובדת לגלות את דבר הריונה בעת ראיון העבודה, גם כאשר אין הוראת חוק מפורשת המחייבת אותה בכך. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו קבע ---------------------------------------- בית הדין קבע, כי מהראיות והעדויות שהובאו בפניו, עולה כי במקרה הנ"ל יש קשר עקיף בין ההיריון לפיטורים ואין לקבל את טענת המעביד שהעובדת פוטרה רק בשל תפקוד לקוי. בית הדין ציין, כי גם אם היו נסיבות נוספות לפיטורי העובדת, הסיבה הקשורה באי גילוי דבר ההיריון בראיון העבודה היתה אחת מהן. כמו כן, גם אם סיבה זו לא הייתה החשובה שבהן, די בכך כדי לקבוע כי מדובר ב"פיטורים בחוסר תום לב" שכן, מאחר והחוק אינו מחייב אשה לדווח למעביד דבר בשלביו הראשונים של הריונה, בעת מועמדותה לעבודה, ממילא נאסר מכללא על מעביד לדרוש מהעובדת את גילוי הריונה בעת "ראיון הקבלה לעבודה". אין לדרוש ממועמדת לעבודה סטנדרטים גבוהים ומחמירים יותר מזה שדרש החוק. העובדת הייתה פטורה מלדווח בעת מועמדותה לעבודה אצל המעביד, על דבר ראשית הריונה, ולכן לאי הגילוי (ולהריונה) אסור היה ליתן כל משקל בעת שקילת הפסקת עבודתה או בעת כל קביעה אחרת של המעביד. בית הדין קבע, כי מששקל המעביד את אי-גילוי ההיריון, כחלק משיקוליו (צודקים, ענייניים וחוקיים ככל שיהיו) בעת פיטורי העובדת ומשעיתוי הפיטורים נעשה לאחר הודעתה של העובדת כי היא בהריון, יש לראות בכך "פיטורים בחוסר תום לב", המזכים בפיצוי של ממון. זאת גם אם בסופו של יום פוטרה העובדת גם בשל נימוקים אחרים. בית הדין קבע, כי הפיצוי שייפסק הוא עקב אותה התנהגות חסרת תום לב של המעביד המפרה את 'עיקרון השוויון'. זאת ללא קשר ושלא על בסיס חוק שוויון הזדמנויות. שכן חוק שוויון הזדמנויות אינו חל ביחסים שבין הצדדים, מאחר שהמעביד דנן הוא מעביד שהיקף העסקת העובדים אצלו היה קטן בזמן הפיטורים מזה הקבוע בחוק. סיכומו של דבר, בית הדין קבע שהעובדת הייתה זכאית שלא לגלות למעבידה את דבר תחילת הריונה, בעת "ראיון העבודה" והדבר לא ייחשב כהתנהגות שלא בתום לב מבחינתה. המעביד מצידו לא היה צריך בכלל לשקול את התנהגותה זו בעת ההחלטה בקשר לפיטוריה. אם בכל זאת שקל וקשר בין הדברים - אפילו בחלקם - די בכך כדי לראותו כמי שפיטר את העובדת ב"חוסר תום לב". כיוון שכאמור הפיצוי לא נפסק לפי חוק שוויון הזדמנויות, אלא מכוח הפרת העיקרון הכללי של השוויון ישלם המעביד לעובדת סך של 20,000 ש"ח כפיצוי בגין "פיטורים שלא כדין" שנעשו בחוסר תום לב.

מדוע מזנק הדולר ל-3.44?
ההצהרות אודות התעצמות הזירה בעזה והחשש מפני הסתבכות מתמשכת מובילים למימושים של המשקיעים הזרים ומפעילים לחץ על השקל
אחרי תקופה שבה השקל התחזק לרמות שאיש לא חזה שנגיע אליו בעיצומה של מלחמה, השבועות האחרונים הראו בלימה של מגמת ההתחזקות, ובימים האחרונים השקל החל להיחלש דולר שקל רציף -0.53% . יש מספר גורמים שמשנים את המגמה, ובראשם הנושא הגיאופוליטי וההצהרות לגבי כיבוש מלא של הרצועה. אם במהלך "עם כלביא" הסטנימנט כלפי ישראל היה חיובי וישראל נתפסה כווינרית, קמפיין ההרעבה שהופעל נגד ישראל שהחל נגס בדימוי החיובי של המדינה שנלחמת ברעים והסנטימנט העולמי שינה כיוון והוביל לחששות מהסתבכות וכך גם למימושים של המשקיעים הזרים. התקופה שבה הכסף הזר נכנס לבורסה בהיקפים אדירים הסתיימה לפי שעה, והחלו המימושים.
רק במהלך חודש יולי, יצאו מבורסת ת"א כמיליארד שקל במניות. וזוהי רק אחת מהזוויות שמראות עד כמה המגמה הזו משמעותית. בניגוד למגמה זו, ניתן לראות איך המשקיעים הישראליים הגדילו במהלך יולי את החשיפה לבורסה המקומית ורכשו בהיקף של כ-3 מיליארד שקל. עם זאת, למרות המכירות של המשקיעים הזרים, הם המשיכו ברכישות בסקטור הבטחוני בכ-200 מיליון שקל. למרות שהלחץ על המטבע כן ניכר בשער החליפין, הבורסה עלתה באופן כמעט רצוף במהלך חודש יולי, עם מחזורי מסחר גבוהים (כ-3.7 מיליארד שקל ביום) והמשיכה במגמה החיובית שהחלה ממש עם פתיחת המלחמה מול איראן.
הקשר העקיף לוול סטריט
בנוסף, ישנו את הקשר העקיף בין התנודות בוול סטריט לשער הדולר. כאשר הגופים המוסדיים, שמנהלים קרנות פנסיה, גמל והשתלמות, מחזיקים חלק ניכר מהתיקים שלהם בנכסים דולריים, רואים עליות בוול סטריט הם חייבים לאזן את התיק שלהם, היות ושווי הנכסים הדולריים שלהם עולה וכך הם נאלצים למכור מניות חו"ל ולאזן את החשיפה המטבעית שלהם, וכך הגידור לחשיפה הדולרית מוביל להקטנת חשיפה כשהמניות עולות - כלומר הדולר יורד.
כאשר המוסדיים מגבירים את מכירות הדולרים בשוק המקומי, בעיקר דרך מכירת אופציות ונגזרים על הדולר, הם מייצרים היצע מוגבר לדולר בשוק הישראלי, מה שדוחף את שער הדולר כלפי מטה.
- גילת מזנקת 13%, מניית הבורסה לני"ע ב-11%; המדדים במגמה שלילית
- הבורסה באדום: הבנקים ירדו ב-3.2%, הנדל״ן איבד כ-3.5%; עמרם נפלה 8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השפעת הריבית
עוד גורם שמשפיע על חוזקו של השקל הוא הריבית, ואמנם בשנתיים האחרונות לא חזינו בשינוי בריביות, לא בישראל ולא בארה"ב, אבל השיח אודות הורדת הריבית גם הוא משפיע על השער. כלל האצבע הוא שככל שהריבית על השקל (ריבית בנק ישראל) נמוכה כך האטרקטיביות של השקל מול הדולר פוחתת וערך השקל פוחת ביחס לדולר (הדולר עולה). וכך, במידה וב-17.9 הפד יוריד את הריבית לפני שבנק ישראל יעשה מהלך כזה (ה-29.9 הוא מועד הבא להחלטת הריבית), הדבר יחזק את השקל ונוכל לראות בלימה של המגמה.

כ-69 מיליון שקל: קבלן מאום אל-פחם מואשם בניכוי חשבוניות פיקטיביות
בתקופה של שבעה חודשים בלבד: 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות; מנגנון משומן של ניפוח מלאכותי של הוצאות כדי להתחמק ממס - נעצר; מקרה חריג או שזה רק קצה הקרחון של הקומבינות בענף הבניה?
כתב אישום חמור הוגש נגד נביל מחאמיד, תושב אום אל־פחם ובעליה של חברת הבנייה "מן בזאר בנייה בע"מ". האישום הוא בגין ניכוי 96 חשבוניות פיקטיביות בהיקף עסקאות של כ-69 מיליון שקל, מתוכן נוכה מס תשומות בסך של למעלה מ-10 מיליון שקל. כתב האישום מייחס למחאמיד עבירות על פי חוק מס ערך מוסף, תוך ניסיון להשתמט מתשלום מס בנסיבות מחמירות. כתב האישום הוגש על ידי עו"ד שגיא דימנט מהיחידה המשפטית מע"מ מרכז ברשות המיסים בעקבות חקירה של חקירות מכס ומע"מ חיפה.
על פי פרטי כתב האישום, מחאמיד שימש כדירקטור, בעל מניות ומנהל בפועל של החברה, ובמהלך תקופה של שבעה חודשים בלבד - בין ינואר ליולי 2020 - הוא ביצע רישום של חשבוניות פיקטיביות שלא שיקפו עסקאות אמיתיות.
החשבוניות הפיקטיביות נרשמו על שם חברת "מן בזאר בנייה בע"מ" והוגשו במסגרת הדיווחים התקופתיים של החברה לרשות המסים. סכום המס שנוכה במסגרת אותן חשבוניות מסתכם ב-10,115,210 שקל. מחאמיד פעל באופן שיטתי כדי להתחמק מתשלום מס, תוך ניכוי מס תשומות "מבלי שיש לגביו מסמך כדין".
היקף החשבוניות והמס שנוכה בפועל מעיד, לפי רשות המסים, על פעולה נרחבת שבוצעה בזמן קצר יחסית. שבעה חודשים בלבד, 96 חשבוניות, וכמעט 70 מיליון שקל של עסקאות מדווחות. מנגנון ניפוח מלאכותי של הוצאות לצורך התחמקות ממס. הרשויות מתייחסות להיקף הגבוה ולשיטתיות שבביצוע כאל נסיבות מחמירות, שמהוות בסיס להגשת כתב האישום הפלילי.
- זארה ניצחה את רשות המסים: תשלם 5% מס במקום 30%
- "לא כל עוגמת נפש היא התעמרות": נדחתה תביעת עובד רשות המסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפרשה הזאת משתלבת בתופעה מוכרת המאפיינת ענפים מסוימים, ובפרט את תחום הבנייה. בענף זה, המבוסס לא פעם על חוזים חלקיים, שימוש בתתי־קבלנים, חברות "מטריה" ופעילות עסקית מול גורמים רבים בשטח מאפשרת להחליק ביתר קלות עסקאות שלא קרו במציאות.