התקשורת בעידן החדש
עידן התקשורת מביא איתו שינויים בכל תחומי החיים, העולם נהיה קטן, הגבולות היטשטשו, ערוצי התקשורת צצים כפטריות לאחר הגשם ואת מהדורת החדשות ניתן כבר לראות תוך כדי נסיעה מהסלולארי.
אז איך בכל זאת נוכל לשמור על קווי התקשורת? ואיך אפשר להיות מובילי דעת קהל במקום שבו הקהל כל כך מבולבל שאינו יודע כבר למה להאמין?
כאשר אדם יוצר קשר עם אחרים על מנת להשיג את הסכמתם ואת שיתוף הפעולה שלהם ותמיכתם הוא נכנס לתחום של יחסי הציבור. יחסי ציבור בהגדרה הם הבאת דברים טובים לידיעת הציבור מחד וליצור הסכמה לקבל בקרב קהל המטרה. יחסי ציבור הם כלי הכרחי כדי לעזור לחברה להעביר את רעיונותיה ומוצריה לאחרים.
מנכ"לים מצליחים הם אלה השולטים ביחסי הציבור שלהם ושל החברה שהם עומדים בראשה, כלומר יחסי צבור טובים הם אלו שבעזרתם אנשים הולכים אחריך, מאמינים לך וחושבים עליך טובות. ביחסי ציבור טובים, מנכ"ל יודע להעביר את התקשורת שלו בצורה טובה אשר מניעה אנשים לפעולה, כאשר הוא מבין יחסי ציבור ומיומן בפיתוח מטרות ובטיפול בהן, הוא יכול להזיז כמעט כל דבר.
מטרת יחסי הציבור היא בסופו של יום לספק את הצורך העז ההולך ומתעצם בקרב הציבור במידע מהימן לגבי איכותו של התוכן הפרסומי המקיף אותו יומם וליל, כך שיוכל הציבור להבדיל בין סילוף ודיוק, לזהות תמורה הולמת, לדעת מה נחוץ ומה מיותר, מה זניח ומה מיוחד.
היום אין שלב טרום שיווקי בסיסי ללא יחסי ציבור, ואין יחסי ציבור ראויים ללא תפיסה מקפת של המוצר. חברת יחסי ציבור מעודכנת מובילה את המסר ובונה את התוכן באמצעות מחקר והתוויית אסטרטגיה.
מתוך מחשבה אמיתית על הבאת אמת לציבור נוצר המותג PuReComm. המותג PuRe Comm הוא תהליך שקרם עור וגידים במהלך הרבה שנים של עבודה עם לקוחות רבים כאשר בניסיון להכניס כתבה על בעל עסק נתקלנו בבקשה להביא את "אחותו הסוררת" כדי שיהיה מעניין.
יש סוג של זלזול באינטליגנציה של בני אדם כשנראה שמשהו שהוא לא שלילי, לא יעניין ומכאן נולד PuRe Comm. חשיפת טוהר המידות של אדם והבאת האמת שלו לקדמת הבמה יוצרת את החדרת העשייה החיובית שלו לטובת הכלל. הכרה חיובית במוצר ובאדם המייצר משפרת פלאים את תדמית החברה ובונה מקום עם ערכים ושפיות.
כדי לעשות קצת סדר בדברים ניתן לחזור למשולש הבסיסי של PuRe Comm ואותו לפרק לגורמים.
1.טוהר מידות - חשוב לדעת לספק מידע אמין ומדויק על הלקוח על מנת שלא ליצור משבר אמון בין הקורא לבין הלקוח אשר הכרחי עבורו כדי לשרוד.
2. הסכמה - חובה להבין את הלקוח ותוך כדי כך להגיע להסכמה של מה הכי טוב עבורו בנקודת זמן זו כאשר הדברים משתנים מזמן לזמן בהתאם לדרישות השוק.
3. תקשורת - לכאורה נראה שהתקשורת שולטת ביחצ"ן אך האמת רחוקה מכך, היחצ"ן הוא זה שמזין את התקשורת לכן חובה עליו להעביר לה חומר אמיתי מדויק וחיובי.
סקירה היסטורית קטנה: עד לפני עשור וקצת, אמצעי התקשורת היו מוגבלים. בישראל היה ערוץ טלוויזיה אחד, לא היו כבלים, לא ערוצים מסחריים ובטח שלא אינטרנט. תמצית קשרי המדיה של המקצוע היה קשר עם עורך התכניות וזהו - אתה בפנים.
בינתיים כולם כבר הבינו שיחסי ציבור זה לא רק מדיה, שיחסי ציבור מטרתם ליצור הסכמה אצל קהל היעד. הסכמה לגבי זה שהמוצר שלך, או המסר, או האדם שאותו אתה מייצג הם הטובים ביותר. אז איך באמת עושים זאת?, איך מגיעים אל קהל היעד שלך ומשכנעים אותו לבחור דווקא בך?
הצעד ראשון הוא בניית האסטרטגיה
הגדרה של אסטרטגיה ביחסי ציבור היא תכנון מערך יעדים וצעדים של פעולות יחסי ציבור לטווח קצר וארוך המותאמות לחזון ולמטרות הלקוח. לכל לקוח נבנית אסטרטגיה המותאמת לצרכיו. נקודת המוצא היא שהצרכים של כל לקוח שונים ולכן מותאמת לו אסטרטגיה ייחודית.
בעידן מהפכת התקשורת, הבלבול אצל הציבור גדל. חברות יחסי הציבור מתקשות "ללכוד" את תשומת הלב של קהלי המטרה בשביל ליצור הסכמה, לבנות דעת קהל וליצור רעיונות חדשים בתודעה הציבורית.
האסטרטגיה כוללת בתוכה מספר תחומים, היא מתייחסת למיצוב הלקוח, מוצר, החברה והיא מתכננת בקפידה את דרך חשיפתו.
לפעמים אנו נוטים להשתמש במילים כבשגרה ובכלל לא להבין את משמעותן, על מנת להבהיר ולעשות מעט סדר אגדיר מיצוב.
מיצוב - יצירת עמדה positioning, בתודעתו הקולקטיבית של קהל המטרה. עמדה אשר לוקחת בחשבון לא רק את יתרונותיה וחולשותיה שלה אלא גם את אלה של מתחריה. המילה מיצוב אינה חדשה. החידוש הוא במשמעות הרחבה של המילה.
מיצוב מתבסס על הנחת יסוד של תקשורת, האומרת שכדי לתקשר משהו ביעילות וכדי להכיר דבר מה, נדרש בסיס השוואתי.
המיצוב מתבסס על כך שנוצרת אצל הצרכן אסוציאציה השוואתית של המוצר עם מוצר אחר אותו הוא מכיר.
בתהליך המיצוב נקבעת התייחסות של קהל המטרה כלפי המוצר.
תהליך המיצוב הוא תהליך ארוך טווח (להבדיל ממסע פרסום) הנבנה על פני תקופה ארוכה ועבודה שיטתית ומובנית על-פי אסטרטגיה הנקבעת מראש.
המטרה המיידית של מיצוב היא לבנות היכרות של הציבור עם הלקוח והמוצר בצורה מסוימת. המטרה היא ליצור לו תדמית חיובית בהתאם לאסטרטגיה שנבנתה לו.
המיצוב הוא אחד ממוצרי יחסי ציבור בעידן החדש. היועץ בונה את תדמיתו של הלקוח, מתאים לו את האסטרטגיה וממצב את הלקוח בתודעה. לפיכך, עליו להבין ולדעת כיצד בונים מיצוב. זוהי אבן הדרך הראשונה והבסיסית לעיצוב של תדמית או מוצר.
זה בדיוק כמו מוכר שמוכן למכור לך מוצר (ובמקרה שלנו יחצ"ן לא מנוסה שדוחף את הלקוח לכל מקום בלי מחשבה אם זה מתאים לו בכלל) "רק כדי למכור", בדרך הוא מוריד את ערך המוצר וגורם להתייחסות מזלזלת כלפיו כי הרי ידוע ש"על איכות משלמים" והזול עולה ביוקר.
קריאייטיב - תהליך של חשיבה יצירתית של העלאת רעיונות לדרכי פעולה ייחודיים ושונים המקדמים את מטרות הלקוח, מבססים את בידולו וייחודו.
מטרות הקריאייטיב
הקריאטיב מסמן לעצמו למצוא דרכים יצירתיות להיות חדש, ראשון ושונה. להתוות את האסטרטגיה התדמיתית המותאמת לכל לקוח. קריאייטיב יצירתי במיוחד יבטיח שקהל המטרה לא ישכח את הלקוח ושהלקוח יוכל להשיג את המטרות שהציב לעצמו.
כבר קרה לא פעם שאנשי יח"צ "גירשו" מישהו מאישתו ו"הכניסו להיריון את השכנה" רק למטרות חשיפה. באותה נשימה בדיוק נגרם לאדם מוות תדמיתי.
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןהפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים
וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך
לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם
אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.
סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית
של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".
יש מהלכים שאפשר
לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.
אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?
"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
