בזירת המט"ח: השקל צפוי להיסחר ביציבות אל מול הדולר
במהלך השבוע שעבר הושפע הדולר בשוק המט"ח הישראלי משני כיוונים עיקריים. הראשון, המסחר העולמי במטבעות, שם נחלש הדולר למול העיקריים ולמול האירו בפרט על רקע הודעת הפד בדבר הפסקת הריבית. השני, מדיניותו המוניטרית המצמצמת של בנק ישראל, שמשמרת את פער הריביות ישראל-ארה"ב. בסיכומו של שבוע נחלש הדולר וכעת נסחר סביב רמת 4.49, שפל של 9 חודשים.
בבנק לאומי סבורים השקל צפוי להמשיך לשמור על חוזקה יחסית כנגד הדולר בטווח הקצר. על רקע היציבות הכלכלית-מדינית בישראל, המסחר בשוק המט"ח המקומי צפוי להמשיך ולהיות מושפע בעיקר ממגמות המסחר בחו"ל שכרגע נוטות לרעת הדולר. בנוסף, מדיניותו המוניטרית המצמצמת של בנק ישראל, שמשמרת את פער הריביות ישראל-ארה"ב ותנועות ההון לישראל שנובעות מהשקעות של משקיעים זרים, מקנות תמיכה נוספת לשקל.
בבנק הפועלים מעריכים, כי בטווח הקצר, השקל ייסחר ביציבות, בעיקר על רקע מגמת ההיחלשות של הדולר בשוק הבינלאומי. מגמה זו קיבלה דחיפה נוספת מגורמים מקומיים, כולל הביצועים הטובים של כלכלת ישראל, הירידה ברמת אי הוודאות הפוליטית והחלטת בנק ישראל להעלות את הריבית השקלית. כעת פער הריביות עומד על רמה של 0.5%, אך הבנק המרכזי של ארה"ב צפוי להעלות את הריבית ברבע אחוז, כך שפער הריביות יחזור לרמה של 0.25%, בעוד כשבועיים.
בטווח הארוך מעריכים בפועלים, כי תתכן מגמה של פיחות מתון בשער השקל, על רקע הרמות הנמוכות בהן נסחר הדולר כעת. הסיכון העיקרי לפיחות נובע מחשש לעלייה ברמת אי הוודאות הביטחונית. בנוסף, שערי החליפין יושפעו מתנועות ההון על רקע רצון של משקיעים לגוון את תיק ההשקעות ולפזר סיכונים באזורים גיאוגרפים שונים. ההערכות הן, כי תנועות ההון נטו לישראל, אף כי יצטמצמו, יישארו בתחום החיובי וימנעו פיחות משמעותי בשער השקל.
בבית ההשקעות גיפט מעריכים, כי שערו של הדולר מול השקל ימשיך להיות תלוי בחוזקו של הדולר בשוק המט"ח העולמי ובתאבונם של המשקיעים הזרים להשקיע בנכסים שקליים. כל עוד שני הגורמים הנ"ל פועלים לטובתו של השקל קיימת אפשרות תיאורטית של המשך התיסוף.
יחד עם זאת, מציינים בגיפט שבטווח הקצר, שיעורו של התיסוף מוגזם למדי ויש לצפות לתמיכה חזקה קרוב ל-4.485 ודרוש תיקון משם עד לפחות ההתנגדות הקרובה ב-4.515.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
