הבנקים מאחור בתשואות שהניבו קופות הגמל באוקטובר

ככלל נרשמה ירידה בגובה התשואות שהשיגו קופות הגמל בחודש אוקטובר, כאשר הבנקים משתרכים מאחור. פדיונות של 975 מיליון שקל נרשמו בקופות שלהם מאז תחילת 2005, ודצמבר הגדול עדיין בפתח
ליאור גוטליב |

המשקיע הישראלי נמצא היום בפתחו של עידן חדש בתחום קופות הגמל. החל מה-1 בינואר יהפוך אפיק ההשקעה הותיק הזה לתוכניות חסכון עד לגיל 60. עקב כך, גברה המגמה בחודשים האחרונים של הפקדה בקופות הגמל במתכונתן הנוכחית, המאפשרת לחסוך בהן לפרק זמן של כ-15 שנה.

מנתונים שמוסר משרד האוצר עולה כי מגמה זאת איפיינה גם את חודש אוקטובר. מדו"ח שפרסם האוצר עולה כי סך נכסי קופות הגמל לחודש אוקטובר המסתכמים ב-232 מיליארד שקל, מהווים גידול של 11.3% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-179 מיליון שקל בחודש ספטמבר 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 79 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.

כמו כן, הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-952 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 357 מיליון שקל.

התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אוקטובר הייתה חיובית והסתכמה ב- 0.33%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-12.08%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.12%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה חיובית של 5.12%.

העזיבה התגברה: 975 מ' שקל עזבו מתחילת השנה

בחודש גורלי זה כשאנו רואים את קופות הגמל עוברות, עקב מסקנות ועדת בכר מהבנקים לידיים פרטיות, מעניין לראות את התשואות שהניבו האפיקים האלה במהלך חודש אוקטובר. החודש לפני ה"התנתקות". מנתוני האוצר עול כי מתחילת השנה נרשמה צבירה שלילית בהיקפים רחבים בקופות שבבעלות הבנקים. לא פחות מ-975 מיליון שקל, עברו מהן לידי הקופות האחרות.

בחודש אוקטובר רשמו התאגידים הבנקאיים צבירה חיובית נטו של 157 מיליון שקל, הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 93 מיליון שקל, והקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 21 מיליון שקל.

כמו כן, נמסר כי בקופות הנשלטות ע"י קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 6 מיליון שקל. לעומת זאת, הקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו צבירה שלילית של 45- מיליון שקל.

מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 896 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 755 מיליון שקל, והקופות של חברות הביטוח צברו 266 מיליון שקל.

כשבאים לחפש את התשובות לסיבה מדוע נרשמה עזיבה רחבת היקף של הציבור מקופות הגמל הבנקאיות לעבר הפרטיות והפנסיוניות, אנו מגלים כי הבנקים הגיעו למקום האחרון בתשואות שהם הניבו למשקיעים בקופות שניהלו.

ככל, ירדה התשואה שהניבו הקופות באוקטובר ביחס לספטמבר. התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר הסתכמה ב-0.33%, זאת למול תשואה ממוצעת חיובית של 1.90% בחודש הקודם. הקופות בשליטת הגופים הפרטיים רשמו תשואה של 0.48%, הקופות של חברות הביטוח רשמו תשואה של 0.40%, והקופות בבעלות הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) השיגו תשואה של 0.32%. סגרו את הרשימה, כאמור, הקופות שבשליטת הבנקים עם תשואה של 0.31%, והקופות של קרנות הפנסיה עם תשואה של 0.28%.

גם בתשואה שהניבו מתחילת השנה, הגיעו הבנקים אל המקומות האחרונים. הם הניבו תשואה מצטברת של 12.12%, אל מול תשואה של 13.1% בממוצע שהניבו הקופות של הגופים פרטיים, תשואה של 13.6% שהניבו הקופות של קרנות הפנסיה, הקופות של חברות הביטוח השיגו תשואה מצטברת של 12.17%. אל המקום האחרון הגיעו הקופות של הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) אשר השיגו תשואה מצטברת של 11.64%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילי צהל חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה

האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל חיילים

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור. 

היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים. 

מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך. 

כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית. 

באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית. 

פרופ צבי אקשטיין  (אורן שלו)פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"

רן קידר |

מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל

הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור.  לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.

מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר. 

כיבוש מלא של רצועת עזה

בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם  ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026.  צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית:  0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025,  ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.

תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון  צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.