הבנקים מאחור בתשואות שהניבו קופות הגמל באוקטובר
המשקיע הישראלי נמצא היום בפתחו של עידן חדש בתחום קופות הגמל. החל מה-1 בינואר יהפוך אפיק ההשקעה הותיק הזה לתוכניות חסכון עד לגיל 60. עקב כך, גברה המגמה בחודשים האחרונים של הפקדה בקופות הגמל במתכונתן הנוכחית, המאפשרת לחסוך בהן לפרק זמן של כ-15 שנה.
מנתונים שמוסר משרד האוצר עולה כי מגמה זאת איפיינה גם את חודש אוקטובר. מדו"ח שפרסם האוצר עולה כי סך נכסי קופות הגמל לחודש אוקטובר המסתכמים ב-232 מיליארד שקל, מהווים גידול של 11.3% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-179 מיליון שקל בחודש ספטמבר 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 79 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
כמו כן, הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-952 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 357 מיליון שקל.
התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אוקטובר הייתה חיובית והסתכמה ב- 0.33%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-12.08%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.12%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה חיובית של 5.12%.
העזיבה התגברה: 975 מ' שקל עזבו מתחילת השנה
בחודש גורלי זה כשאנו רואים את קופות הגמל עוברות, עקב מסקנות ועדת בכר מהבנקים לידיים פרטיות, מעניין לראות את התשואות שהניבו האפיקים האלה במהלך חודש אוקטובר. החודש לפני ה"התנתקות". מנתוני האוצר עול כי מתחילת השנה נרשמה צבירה שלילית בהיקפים רחבים בקופות שבבעלות הבנקים. לא פחות מ-975 מיליון שקל, עברו מהן לידי הקופות האחרות.
בחודש אוקטובר רשמו התאגידים הבנקאיים צבירה חיובית נטו של 157 מיליון שקל, הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 93 מיליון שקל, והקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 21 מיליון שקל.
כמו כן, נמסר כי בקופות הנשלטות ע"י קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 6 מיליון שקל. לעומת זאת, הקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו צבירה שלילית של 45- מיליון שקל.
מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 896 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 755 מיליון שקל, והקופות של חברות הביטוח צברו 266 מיליון שקל.
כשבאים לחפש את התשובות לסיבה מדוע נרשמה עזיבה רחבת היקף של הציבור מקופות הגמל הבנקאיות לעבר הפרטיות והפנסיוניות, אנו מגלים כי הבנקים הגיעו למקום האחרון בתשואות שהם הניבו למשקיעים בקופות שניהלו.
ככל, ירדה התשואה שהניבו הקופות באוקטובר ביחס לספטמבר. התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר הסתכמה ב-0.33%, זאת למול תשואה ממוצעת חיובית של 1.90% בחודש הקודם. הקופות בשליטת הגופים הפרטיים רשמו תשואה של 0.48%, הקופות של חברות הביטוח רשמו תשואה של 0.40%, והקופות בבעלות הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) השיגו תשואה של 0.32%. סגרו את הרשימה, כאמור, הקופות שבשליטת הבנקים עם תשואה של 0.31%, והקופות של קרנות הפנסיה עם תשואה של 0.28%.
גם בתשואה שהניבו מתחילת השנה, הגיעו הבנקים אל המקומות האחרונים. הם הניבו תשואה מצטברת של 12.12%, אל מול תשואה של 13.1% בממוצע שהניבו הקופות של הגופים פרטיים, תשואה של 13.6% שהניבו הקופות של קרנות הפנסיה, הקופות של חברות הביטוח השיגו תשואה מצטברת של 12.17%. אל המקום האחרון הגיעו הקופות של הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) אשר השיגו תשואה מצטברת של 11.64%.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
