הבנקים מאחור בתשואות שהניבו קופות הגמל באוקטובר
המשקיע הישראלי נמצא היום בפתחו של עידן חדש בתחום קופות הגמל. החל מה-1 בינואר יהפוך אפיק ההשקעה הותיק הזה לתוכניות חסכון עד לגיל 60. עקב כך, גברה המגמה בחודשים האחרונים של הפקדה בקופות הגמל במתכונתן הנוכחית, המאפשרת לחסוך בהן לפרק זמן של כ-15 שנה.
מנתונים שמוסר משרד האוצר עולה כי מגמה זאת איפיינה גם את חודש אוקטובר. מדו"ח שפרסם האוצר עולה כי סך נכסי קופות הגמל לחודש אוקטובר המסתכמים ב-232 מיליארד שקל, מהווים גידול של 11.3% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-179 מיליון שקל בחודש ספטמבר 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 79 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
כמו כן, הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-952 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 357 מיליון שקל.
התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אוקטובר הייתה חיובית והסתכמה ב- 0.33%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-12.08%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.12%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה חיובית של 5.12%.
העזיבה התגברה: 975 מ' שקל עזבו מתחילת השנה
בחודש גורלי זה כשאנו רואים את קופות הגמל עוברות, עקב מסקנות ועדת בכר מהבנקים לידיים פרטיות, מעניין לראות את התשואות שהניבו האפיקים האלה במהלך חודש אוקטובר. החודש לפני ה"התנתקות". מנתוני האוצר עול כי מתחילת השנה נרשמה צבירה שלילית בהיקפים רחבים בקופות שבבעלות הבנקים. לא פחות מ-975 מיליון שקל, עברו מהן לידי הקופות האחרות.
בחודש אוקטובר רשמו התאגידים הבנקאיים צבירה חיובית נטו של 157 מיליון שקל, הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 93 מיליון שקל, והקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 21 מיליון שקל.
כמו כן, נמסר כי בקופות הנשלטות ע"י קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 6 מיליון שקל. לעומת זאת, הקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו צבירה שלילית של 45- מיליון שקל.
מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 896 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 755 מיליון שקל, והקופות של חברות הביטוח צברו 266 מיליון שקל.
כשבאים לחפש את התשובות לסיבה מדוע נרשמה עזיבה רחבת היקף של הציבור מקופות הגמל הבנקאיות לעבר הפרטיות והפנסיוניות, אנו מגלים כי הבנקים הגיעו למקום האחרון בתשואות שהם הניבו למשקיעים בקופות שניהלו.
ככל, ירדה התשואה שהניבו הקופות באוקטובר ביחס לספטמבר. התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר הסתכמה ב-0.33%, זאת למול תשואה ממוצעת חיובית של 1.90% בחודש הקודם. הקופות בשליטת הגופים הפרטיים רשמו תשואה של 0.48%, הקופות של חברות הביטוח רשמו תשואה של 0.40%, והקופות בבעלות הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) השיגו תשואה של 0.32%. סגרו את הרשימה, כאמור, הקופות שבשליטת הבנקים עם תשואה של 0.31%, והקופות של קרנות הפנסיה עם תשואה של 0.28%.
גם בתשואה שהניבו מתחילת השנה, הגיעו הבנקים אל המקומות האחרונים. הם הניבו תשואה מצטברת של 12.12%, אל מול תשואה של 13.1% בממוצע שהניבו הקופות של הגופים פרטיים, תשואה של 13.6% שהניבו הקופות של קרנות הפנסיה, הקופות של חברות הביטוח השיגו תשואה מצטברת של 12.17%. אל המקום האחרון הגיעו הקופות של הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) אשר השיגו תשואה מצטברת של 11.64%.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
