הבנקים מאחור בתשואות שהניבו קופות הגמל באוקטובר
המשקיע הישראלי נמצא היום בפתחו של עידן חדש בתחום קופות הגמל. החל מה-1 בינואר יהפוך אפיק ההשקעה הותיק הזה לתוכניות חסכון עד לגיל 60. עקב כך, גברה המגמה בחודשים האחרונים של הפקדה בקופות הגמל במתכונתן הנוכחית, המאפשרת לחסוך בהן לפרק זמן של כ-15 שנה.
מנתונים שמוסר משרד האוצר עולה כי מגמה זאת איפיינה גם את חודש אוקטובר. מדו"ח שפרסם האוצר עולה כי סך נכסי קופות הגמל לחודש אוקטובר המסתכמים ב-232 מיליארד שקל, מהווים גידול של 11.3% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-179 מיליון שקל בחודש ספטמבר 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 79 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
כמו כן, הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-952 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 357 מיליון שקל.
התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אוקטובר הייתה חיובית והסתכמה ב- 0.33%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-12.08%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.12%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה חיובית של 5.12%.
העזיבה התגברה: 975 מ' שקל עזבו מתחילת השנה
בחודש גורלי זה כשאנו רואים את קופות הגמל עוברות, עקב מסקנות ועדת בכר מהבנקים לידיים פרטיות, מעניין לראות את התשואות שהניבו האפיקים האלה במהלך חודש אוקטובר. החודש לפני ה"התנתקות". מנתוני האוצר עול כי מתחילת השנה נרשמה צבירה שלילית בהיקפים רחבים בקופות שבבעלות הבנקים. לא פחות מ-975 מיליון שקל, עברו מהן לידי הקופות האחרות.
בחודש אוקטובר רשמו התאגידים הבנקאיים צבירה חיובית נטו של 157 מיליון שקל, הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 93 מיליון שקל, והקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 21 מיליון שקל.
כמו כן, נמסר כי בקופות הנשלטות ע"י קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 6 מיליון שקל. לעומת זאת, הקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו צבירה שלילית של 45- מיליון שקל.
מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 896 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 755 מיליון שקל, והקופות של חברות הביטוח צברו 266 מיליון שקל.
כשבאים לחפש את התשובות לסיבה מדוע נרשמה עזיבה רחבת היקף של הציבור מקופות הגמל הבנקאיות לעבר הפרטיות והפנסיוניות, אנו מגלים כי הבנקים הגיעו למקום האחרון בתשואות שהם הניבו למשקיעים בקופות שניהלו.
ככל, ירדה התשואה שהניבו הקופות באוקטובר ביחס לספטמבר. התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר הסתכמה ב-0.33%, זאת למול תשואה ממוצעת חיובית של 1.90% בחודש הקודם. הקופות בשליטת הגופים הפרטיים רשמו תשואה של 0.48%, הקופות של חברות הביטוח רשמו תשואה של 0.40%, והקופות בבעלות הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) השיגו תשואה של 0.32%. סגרו את הרשימה, כאמור, הקופות שבשליטת הבנקים עם תשואה של 0.31%, והקופות של קרנות הפנסיה עם תשואה של 0.28%.
גם בתשואה שהניבו מתחילת השנה, הגיעו הבנקים אל המקומות האחרונים. הם הניבו תשואה מצטברת של 12.12%, אל מול תשואה של 13.1% בממוצע שהניבו הקופות של הגופים פרטיים, תשואה של 13.6% שהניבו הקופות של קרנות הפנסיה, הקופות של חברות הביטוח השיגו תשואה מצטברת של 12.17%. אל המקום האחרון הגיעו הקופות של הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) אשר השיגו תשואה מצטברת של 11.64%.
.jpg "ביטוח לאומי")
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)האוצר מכין אתכם לעליית מע"מ נוספת?
שיעור המע"מ שונה בישראל בין 2002 ל-2005 10 פעמים חריג בהשוואה בינלאומית; אגף הכלכלן הראשי מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024 ומציין שאנחנו עדיין מתחת לממוצע ב-OECD
משרד האוצר אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום את פרק המע"מ בדו"ח מינהל הכנסות המדינה לשנים 2023-2024. לפי הדו"ח, שיעור המע"מ בישראל עדיין נמוך מעט מהממוצע במדינות ה-OECD, והגבייה ביחס לתוצר אינה חריגה בהשוואה בינלאומית. אבל בין השורות, ובעיקר דרך ההשוואות
שמציג האוצר עצמו, זה נראה כמו יותר מרמז שיש עדיין מרווח תיאורטי להעלאה נוספת.
מצד אחד, שיעור המע"מ עצמו. נכון לינואר 2025 המע"מ עומד על 18%, מעט מתחת לממוצע מדינות ה-OECD שעומד על כ-18.9%. גם בהשוואה היסטורית, ישראל לא בולטת לרעה. אחרי משבר 2008 מדינות רבות העלו מע"מ, וישראל העלתה אז את השיעור ב-2.5 נקודות
אחוז, מהלך דומה למה שנעשה בעולם. בקורונה, אגב, כמעט לא היו שינויים בכלל. כלומר, קשה לטעון שהמע"מ בישראל “גבוה במיוחד” במונחים בינלאומיים.
מצד שני, התדירות. אנחנו יוצאי דופן. בין 2002 ל-2025 שיעור המע"מ שונה 10 פעמים, חריג מאוד בהשוואה ל-OECD,
שם רוב המדינות שינו את המע"מ בין אפס לשלוש פעמים בלבד. הדו"ח מסביר שהמדיניות בישראל הייתה לאורך שנים פרו-מחזורית: כשהגירעון עלה העלו מע"מ, וכשהגבייה השתפרה הורידו. הבעיה, לפי הכלכלן הראשי, היא שהתמסורת למחירים אינה סימטרית. העלאות מתגלגלות לצרכן מהר ובאופן
רחב, הפחתות הרבה פחות. כך נוצרת עם הזמן רמת מחירים מצטברת גבוהה יותר, שתורמת ליוקר המחיה גם בלי קשר לשיעור הרשמי עצמו.
- פורסם מכרז להארכת כביש 6 לצפון הארץ והקמת 3 מחלפים חדשים
- האוצר חותם על זיכיון לאנרגיה סולארית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בינואר 2025, אחרי כמעט עשור של יציבות על 17% (מאז אוקטובר 2015) המע"מ הוקפץ ל-18%, מאחורי הסיבות לעלייה יש את עלויות המלחמה
הישירות והעקיפות. מעבר לעלויות המלחמה עצמה, המסקנה במערכת הביטחון ובדרג המדיני הייתה שישראל צריכה להגדיל משמעותית את תקציב הביטחון "הבסיסי" לשנים הבאות. כדי לממן תוספת קבועה של מיליארדי שקלים בכל שנה מבלי למוטט את הכלכלה, נדרש צעד שמניב הכנסות גבוהות ויציבות
והמע"מ הוא אחד המסים האפקטיביים ביותר לצורך זה. בנוסף, כתוצאה מההוצאות הגבוהות והירידה בהכנסות ממסים אחרים בתחילת המלחמה, הגירעון בתקציב המדינה זינק. כדי לשמור על האמינות הכלכלית של ישראל בעיני העולם ובעיני חברות דירוג האשראי (כמו Moody's ו-S&P), הממשלה הייתה
חייבת להראות "אחריות פיסקלית" כלומר, להציג תוכנית שמקטינה את הגירעון בטווח הארוך.
