הבנקים מאחור בתשואות שהניבו קופות הגמל באוקטובר
המשקיע הישראלי נמצא היום בפתחו של עידן חדש בתחום קופות הגמל. החל מה-1 בינואר יהפוך אפיק ההשקעה הותיק הזה לתוכניות חסכון עד לגיל 60. עקב כך, גברה המגמה בחודשים האחרונים של הפקדה בקופות הגמל במתכונתן הנוכחית, המאפשרת לחסוך בהן לפרק זמן של כ-15 שנה.
מנתונים שמוסר משרד האוצר עולה כי מגמה זאת איפיינה גם את חודש אוקטובר. מדו"ח שפרסם האוצר עולה כי סך נכסי קופות הגמל לחודש אוקטובר המסתכמים ב-232 מיליארד שקל, מהווים גידול של 11.3% בהשוואה לחודש המקביל אשתקד. זאת בהמשך לצבירה חיובית של כ-179 מיליון שקל בחודש ספטמבר 2005 ובהשוואה לצבירה חיובית של 79 מיליון שקל בחודש המקביל אשתקד.
כמו כן, הצבירה החיובית נטו מתחילת השנה הסתכמה ב-952 מיליון שקל, גבוהה מהצבירה החיובית נטו בתקופה המקבילה אשתקד של 357 מיליון שקל.
התשואה הנומינלית ברוטו בחודש אוקטובר הייתה חיובית והסתכמה ב- 0.33%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב-12.08%. בחודש המקביל אשתקד נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.12%, ובתקופה המקבילה בשנה הקודמת נרשמה תשואה חיובית של 5.12%.
העזיבה התגברה: 975 מ' שקל עזבו מתחילת השנה
בחודש גורלי זה כשאנו רואים את קופות הגמל עוברות, עקב מסקנות ועדת בכר מהבנקים לידיים פרטיות, מעניין לראות את התשואות שהניבו האפיקים האלה במהלך חודש אוקטובר. החודש לפני ה"התנתקות". מנתוני האוצר עול כי מתחילת השנה נרשמה צבירה שלילית בהיקפים רחבים בקופות שבבעלות הבנקים. לא פחות מ-975 מיליון שקל, עברו מהן לידי הקופות האחרות.
בחודש אוקטובר רשמו התאגידים הבנקאיים צבירה חיובית נטו של 157 מיליון שקל, הקופות הפרטיות רשמו צבירה חיובית נטו של 93 מיליון שקל, והקופות בבעלות חברות הביטוח צברו בחודש זה 21 מיליון שקל.
כמו כן, נמסר כי בקופות הנשלטות ע"י קרנות הפנסיה נרשמה צבירה חיובית נטו של 6 מיליון שקל. לעומת זאת, הקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) רשמו צבירה שלילית של 45- מיליון שקל.
מתחילת השנה רשמו הגופים הפרטיים צבירה חיובית נטו של 896 מיליון שקל, בקופות המנוהלות ע"י הגופים האחרים נרשמה צבירה חיובית של 755 מיליון שקל, והקופות של חברות הביטוח צברו 266 מיליון שקל.
כשבאים לחפש את התשובות לסיבה מדוע נרשמה עזיבה רחבת היקף של הציבור מקופות הגמל הבנקאיות לעבר הפרטיות והפנסיוניות, אנו מגלים כי הבנקים הגיעו למקום האחרון בתשואות שהם הניבו למשקיעים בקופות שניהלו.
ככל, ירדה התשואה שהניבו הקופות באוקטובר ביחס לספטמבר. התשואה הממוצעת בחודש אוקטובר הסתכמה ב-0.33%, זאת למול תשואה ממוצעת חיובית של 1.90% בחודש הקודם. הקופות בשליטת הגופים הפרטיים רשמו תשואה של 0.48%, הקופות של חברות הביטוח רשמו תשואה של 0.40%, והקופות בבעלות הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) השיגו תשואה של 0.32%. סגרו את הרשימה, כאמור, הקופות שבשליטת הבנקים עם תשואה של 0.31%, והקופות של קרנות הפנסיה עם תשואה של 0.28%.
גם בתשואה שהניבו מתחילת השנה, הגיעו הבנקים אל המקומות האחרונים. הם הניבו תשואה מצטברת של 12.12%, אל מול תשואה של 13.1% בממוצע שהניבו הקופות של הגופים פרטיים, תשואה של 13.6% שהניבו הקופות של קרנות הפנסיה, הקופות של חברות הביטוח השיגו תשואה מצטברת של 12.17%. אל המקום האחרון הגיעו הקופות של הגופים האחרים (קופות סקטוריאליות ומפעליות) אשר השיגו תשואה מצטברת של 11.64%.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.