מה יכריע פישר? ב-IBI סבורים כי הוא יעלה את הריבית
אז מה יכריע הנגיד פישר בקרוב (יום ב') לגבי הריבית השקלית? ובכן, הכלכלנית הראשית מקבוצת IBI, איילת ניר, מעריכה בתום סקירה על השיקולים העומדים לנגד עיני הנגיד, כי הוא אכן יעלה ברבע אחוז את הריבית ב-28 בנובמבר לרמת 4.25%.
אחד הפרמטרים הבולטים בהודעות הריבית של בנק ישראל, הינו פער הריביות. כאמור, מציינת ניר, יש לשער, כי בבנק מייחסים חשיבות רבה לפער הריביות בין המשק הישראלי לאמריקאי, על פני משקים אחרים, לאור השפעתו הגבוהה של המטבע האמריקאי על מחירו של סל המוצרים לצרכן המקומי.
בשל כך התבטא הנגיד בעבר ואמר, כי פער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב, לא יכול להתקיים לאורך הזמן. כנגזרת מדבריו העריכו החזאים בשוק, כי בנק ישראל, יעקוב אחר הריבית האמריקאית, המצויה במסלול של עליות, ויפעל בהתאם לה.
בנוסף לכך, מתווסף השיקול של ייקור מחירי האנרגיה והסחורות ברחבי תבל. יחד עם זאת, עצירת הליך הפיחות של השקל עשויה לתמוך בהותרת הריבית במקומה. כמו כן, מזכירה ניר כי בחודש אוקטובר נרשמה ירידה בצפי האינפלציה לשנה הקרובה.
בניגוד להערכות הללו, החזאים צופים התגברות של האינפלציה במשק הישראלי. מתרבים הסימנים כי שר האוצר יתקשה להעביר את תקציב 2006, ובחירת עמיר פרץ לראשות העבודה מעוררת חשש, לדברי ניר, משינוי במדיניות הכלכלית ושבירה לכיוון של מדיניות רווחה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
