מה יכריע פישר? ב-IBI סבורים כי הוא יעלה את הריבית

התחזית של הכלכלנת הראשית בחברה, איילת ניר, היא כי פישר יעלה את הריבית ל-4.25% ביום שני הקרוב. פער הריביות למול הדולר ימשיך להוות גורם מרכזי בשיקוליו
חזי שטרנליכט |

אז מה יכריע הנגיד פישר בקרוב (יום ב') לגבי הריבית השקלית? ובכן, הכלכלנית הראשית מקבוצת IBI, איילת ניר, מעריכה בתום סקירה על השיקולים העומדים לנגד עיני הנגיד, כי הוא אכן יעלה ברבע אחוז את הריבית ב-28 בנובמבר לרמת 4.25%.

אחד הפרמטרים הבולטים בהודעות הריבית של בנק ישראל, הינו פער הריביות. כאמור, מציינת ניר, יש לשער, כי בבנק מייחסים חשיבות רבה לפער הריביות בין המשק הישראלי לאמריקאי, על פני משקים אחרים, לאור השפעתו הגבוהה של המטבע האמריקאי על מחירו של סל המוצרים לצרכן המקומי.

בשל כך התבטא הנגיד בעבר ואמר, כי פער ריביות שלילי בין ישראל לארה"ב, לא יכול להתקיים לאורך הזמן. כנגזרת מדבריו העריכו החזאים בשוק, כי בנק ישראל, יעקוב אחר הריבית האמריקאית, המצויה במסלול של עליות, ויפעל בהתאם לה.

בנוסף לכך, מתווסף השיקול של ייקור מחירי האנרגיה והסחורות ברחבי תבל. יחד עם זאת, עצירת הליך הפיחות של השקל עשויה לתמוך בהותרת הריבית במקומה. כמו כן, מזכירה ניר כי בחודש אוקטובר נרשמה ירידה בצפי האינפלציה לשנה הקרובה.

בניגוד להערכות הללו, החזאים צופים התגברות של האינפלציה במשק הישראלי. מתרבים הסימנים כי שר האוצר יתקשה להעביר את תקציב 2006, ובחירת עמיר פרץ לראשות העבודה מעוררת חשש, לדברי ניר, משינוי במדיניות הכלכלית ושבירה לכיוון של מדיניות רווחה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.