יולי שהיה: תשואה של 2.87% לפוליסות משתתפות ברווחים
בחודש יולי 2005 התבצע השלב השני של שערוך הנכסים הלא סחירים, שנרכשו לפני אוגוסט 2003, לפי שוויים ההוגן. השערוך בוצע רק לנכסים הלא סחירים המושקעים בפוליסות המשתתפות ברווחים.
שערוך הנכסים הלא סחירים (נכסי חוב) הניב תשואה ממוצעת של כ-3.6% ותרם כ-1.1% לתשואה הכוללת בתיק משתתף ברווחים, אחוז הנכסים הלא סחירים עומד על כ-32% מסך נכסי ההשקעה. שיעור זה דומה לשיעור ההחזקה של הנכסים הלא סחירים בקופות גמל (כ-33% בקופות הגמל) ולותק הממוצע של נכסים אלו, ומכאן שהתשואה שהושגה על נכסים אלו והתרומה לתשואה הכוללת דומה. עם זאת התרומה לתשואה הכוללת בכל חברה היא שונה ונגזרת כאמור משני המרכיבים שאוזכרו לעיל- שיעור הנכסים הלא סחירים בסך ההשקעות בתיק ומהותק של נכסים אלו.
בחודש יולי הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 2.87%, בחודש המקביל אשתקד התשואה היתה שלילית בשיעור 0.66%-. התשואה המצטברת הממוצעת מתחילת השנה הסתכמה ב-8.49%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשמה תשואה של 4.67%.
סך נכסי ההשקעה בחודש יולי עמדו על כ-65 מיליארד שקל. נכסי ההשקעה הניבו מתחילת השנה רווח השקעתי מצטבר של כ-4.5 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נצבר רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל. חודש יולי 2005 הניב רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל, בעוד שבחודש יולי אשתקד היה הפסד השקעתי של 0.3- מיליארד שקל.
ממשרד האוצר נמסר גם, כי דמי הניהול בחודש יולי 2005 עמדו על כ-264 מיליון שקל (בחודש יולי אשתקד הוחזרו למבוטחים דמי ניהול בסך 28 מיליון שקל, בגין הפסדי ההשקעה). מתחילת השנה נגבו מהמבוטחים בגין דמי ניהול כ- 801 מיליון שקל (אשתקד, בתקופה המקבילה, נגבו 378 מליון שקל דמי ניהול).
מבחינת חברות הביטוח השונות עולה, כי מנורה השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 9.76%.
התשואות המצטברות של כלל, אריה, מגדל, המגן ואליהו מתחילת השנה הן הנמוכות ביותר, וקרובות אחת לשניה, תשואות אלו נעות סביב ה-7.9%. ניתן לראות התשואה הגבוהה שהשיגה אליהו החודש הביאה לכך שתשואתה המצטברת תגדל ולא תהיה הנמוכה ביותר.
זאת ועוד. אליהו השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש יולי, בשיעור של 3.68% ובהתאם לכך גבתה את שיעור דמי הניהול הגבוהים ביותר, בשיעור של 0.58%. מגדל השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יולי בשיעור של 2.6% ובהתאם גבתה דמי ניהול בשיעור של 0.42%.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
