יולי שהיה: תשואה של 2.87% לפוליסות משתתפות ברווחים

מדובר על תשואה ממוצעת נומינלית ברוטו של פוליסות אלו, כשמתוך זה, תרם שערוך הנכסים 1.1%. מנורה השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 9.76% וכלל, אריה, מגדל, המגן ואליהו השיגו את התשואות הנמוכות ביותר, סביב ה-7.9%
שרון שפורר |

בחודש יולי 2005 התבצע השלב השני של שערוך הנכסים הלא סחירים, שנרכשו לפני אוגוסט 2003, לפי שוויים ההוגן. השערוך בוצע רק לנכסים הלא סחירים המושקעים בפוליסות המשתתפות ברווחים.

שערוך הנכסים הלא סחירים (נכסי חוב) הניב תשואה ממוצעת של כ-3.6% ותרם כ-1.1% לתשואה הכוללת בתיק משתתף ברווחים, אחוז הנכסים הלא סחירים עומד על כ-32% מסך נכסי ההשקעה. שיעור זה דומה לשיעור ההחזקה של הנכסים הלא סחירים בקופות גמל (כ-33% בקופות הגמל) ולותק הממוצע של נכסים אלו, ומכאן שהתשואה שהושגה על נכסים אלו והתרומה לתשואה הכוללת דומה. עם זאת התרומה לתשואה הכוללת בכל חברה היא שונה ונגזרת כאמור משני המרכיבים שאוזכרו לעיל- שיעור הנכסים הלא סחירים בסך ההשקעות בתיק ומהותק של נכסים אלו.

בחודש יולי הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 2.87%, בחודש המקביל אשתקד התשואה היתה שלילית בשיעור 0.66%-. התשואה המצטברת הממוצעת מתחילת השנה הסתכמה ב-8.49%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשמה תשואה של 4.67%.

סך נכסי ההשקעה בחודש יולי עמדו על כ-65 מיליארד שקל. נכסי ההשקעה הניבו מתחילת השנה רווח השקעתי מצטבר של כ-4.5 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נצבר רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל. חודש יולי 2005 הניב רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל, בעוד שבחודש יולי אשתקד היה הפסד השקעתי של 0.3- מיליארד שקל.

ממשרד האוצר נמסר גם, כי דמי הניהול בחודש יולי 2005 עמדו על כ-264 מיליון שקל (בחודש יולי אשתקד הוחזרו למבוטחים דמי ניהול בסך 28 מיליון שקל, בגין הפסדי ההשקעה). מתחילת השנה נגבו מהמבוטחים בגין דמי ניהול כ- 801 מיליון שקל (אשתקד, בתקופה המקבילה, נגבו 378 מליון שקל דמי ניהול).

מבחינת חברות הביטוח השונות עולה, כי מנורה השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 9.76%.

התשואות המצטברות של כלל, אריה, מגדל, המגן ואליהו מתחילת השנה הן הנמוכות ביותר, וקרובות אחת לשניה, תשואות אלו נעות סביב ה-7.9%. ניתן לראות התשואה הגבוהה שהשיגה אליהו החודש הביאה לכך שתשואתה המצטברת תגדל ולא תהיה הנמוכה ביותר.

זאת ועוד. אליהו השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש יולי, בשיעור של 3.68% ובהתאם לכך גבתה את שיעור דמי הניהול הגבוהים ביותר, בשיעור של 0.58%. מגדל השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יולי בשיעור של 2.6% ובהתאם גבתה דמי ניהול בשיעור של 0.42%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.