יולי שהיה: תשואה של 2.87% לפוליסות משתתפות ברווחים
בחודש יולי 2005 התבצע השלב השני של שערוך הנכסים הלא סחירים, שנרכשו לפני אוגוסט 2003, לפי שוויים ההוגן. השערוך בוצע רק לנכסים הלא סחירים המושקעים בפוליסות המשתתפות ברווחים.
שערוך הנכסים הלא סחירים (נכסי חוב) הניב תשואה ממוצעת של כ-3.6% ותרם כ-1.1% לתשואה הכוללת בתיק משתתף ברווחים, אחוז הנכסים הלא סחירים עומד על כ-32% מסך נכסי ההשקעה. שיעור זה דומה לשיעור ההחזקה של הנכסים הלא סחירים בקופות גמל (כ-33% בקופות הגמל) ולותק הממוצע של נכסים אלו, ומכאן שהתשואה שהושגה על נכסים אלו והתרומה לתשואה הכוללת דומה. עם זאת התרומה לתשואה הכוללת בכל חברה היא שונה ונגזרת כאמור משני המרכיבים שאוזכרו לעיל- שיעור הנכסים הלא סחירים בסך ההשקעות בתיק ומהותק של נכסים אלו.
בחודש יולי הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 2.87%, בחודש המקביל אשתקד התשואה היתה שלילית בשיעור 0.66%-. התשואה המצטברת הממוצעת מתחילת השנה הסתכמה ב-8.49%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשמה תשואה של 4.67%.
סך נכסי ההשקעה בחודש יולי עמדו על כ-65 מיליארד שקל. נכסי ההשקעה הניבו מתחילת השנה רווח השקעתי מצטבר של כ-4.5 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נצבר רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל. חודש יולי 2005 הניב רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל, בעוד שבחודש יולי אשתקד היה הפסד השקעתי של 0.3- מיליארד שקל.
ממשרד האוצר נמסר גם, כי דמי הניהול בחודש יולי 2005 עמדו על כ-264 מיליון שקל (בחודש יולי אשתקד הוחזרו למבוטחים דמי ניהול בסך 28 מיליון שקל, בגין הפסדי ההשקעה). מתחילת השנה נגבו מהמבוטחים בגין דמי ניהול כ- 801 מיליון שקל (אשתקד, בתקופה המקבילה, נגבו 378 מליון שקל דמי ניהול).
מבחינת חברות הביטוח השונות עולה, כי מנורה השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 9.76%.
התשואות המצטברות של כלל, אריה, מגדל, המגן ואליהו מתחילת השנה הן הנמוכות ביותר, וקרובות אחת לשניה, תשואות אלו נעות סביב ה-7.9%. ניתן לראות התשואה הגבוהה שהשיגה אליהו החודש הביאה לכך שתשואתה המצטברת תגדל ולא תהיה הנמוכה ביותר.
זאת ועוד. אליהו השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש יולי, בשיעור של 3.68% ובהתאם לכך גבתה את שיעור דמי הניהול הגבוהים ביותר, בשיעור של 0.58%. מגדל השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יולי בשיעור של 2.6% ובהתאם גבתה דמי ניהול בשיעור של 0.42%.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
