יולי שהיה: תשואה של 2.87% לפוליסות משתתפות ברווחים
בחודש יולי 2005 התבצע השלב השני של שערוך הנכסים הלא סחירים, שנרכשו לפני אוגוסט 2003, לפי שוויים ההוגן. השערוך בוצע רק לנכסים הלא סחירים המושקעים בפוליסות המשתתפות ברווחים.
שערוך הנכסים הלא סחירים (נכסי חוב) הניב תשואה ממוצעת של כ-3.6% ותרם כ-1.1% לתשואה הכוללת בתיק משתתף ברווחים, אחוז הנכסים הלא סחירים עומד על כ-32% מסך נכסי ההשקעה. שיעור זה דומה לשיעור ההחזקה של הנכסים הלא סחירים בקופות גמל (כ-33% בקופות הגמל) ולותק הממוצע של נכסים אלו, ומכאן שהתשואה שהושגה על נכסים אלו והתרומה לתשואה הכוללת דומה. עם זאת התרומה לתשואה הכוללת בכל חברה היא שונה ונגזרת כאמור משני המרכיבים שאוזכרו לעיל- שיעור הנכסים הלא סחירים בסך ההשקעות בתיק ומהותק של נכסים אלו.
בחודש יולי הושגה תשואה נומינלית ברוטו בשיעור של 2.87%, בחודש המקביל אשתקד התשואה היתה שלילית בשיעור 0.66%-. התשואה המצטברת הממוצעת מתחילת השנה הסתכמה ב-8.49%, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נרשמה תשואה של 4.67%.
סך נכסי ההשקעה בחודש יולי עמדו על כ-65 מיליארד שקל. נכסי ההשקעה הניבו מתחילת השנה רווח השקעתי מצטבר של כ-4.5 מיליארד שקל, לעומת התקופה המקבילה אשתקד בה נצבר רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל. חודש יולי 2005 הניב רווח השקעתי של כ-1.6 מיליארד שקל, בעוד שבחודש יולי אשתקד היה הפסד השקעתי של 0.3- מיליארד שקל.
ממשרד האוצר נמסר גם, כי דמי הניהול בחודש יולי 2005 עמדו על כ-264 מיליון שקל (בחודש יולי אשתקד הוחזרו למבוטחים דמי ניהול בסך 28 מיליון שקל, בגין הפסדי ההשקעה). מתחילת השנה נגבו מהמבוטחים בגין דמי ניהול כ- 801 מיליון שקל (אשתקד, בתקופה המקבילה, נגבו 378 מליון שקל דמי ניהול).
מבחינת חברות הביטוח השונות עולה, כי מנורה השיגה מתחילת השנה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר בשיעור של 9.76%.
התשואות המצטברות של כלל, אריה, מגדל, המגן ואליהו מתחילת השנה הן הנמוכות ביותר, וקרובות אחת לשניה, תשואות אלו נעות סביב ה-7.9%. ניתן לראות התשואה הגבוהה שהשיגה אליהו החודש הביאה לכך שתשואתה המצטברת תגדל ולא תהיה הנמוכה ביותר.
זאת ועוד. אליהו השיגה את התשואה הגבוהה ביותר בחודש יולי, בשיעור של 3.68% ובהתאם לכך גבתה את שיעור דמי הניהול הגבוהים ביותר, בשיעור של 0.58%. מגדל השיגה את התשואה הנמוכה ביותר בחודש יולי בשיעור של 2.6% ובהתאם גבתה דמי ניהול בשיעור של 0.42%.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
