פיצוי לעובד אשר פוטר סמוך לאחר שובו משירות מילואים
ע"ב 3362/04, 3501 פליקס שמואל חזון נ. שופרסל בע"מ ואח', ניתן ביום 7.6.2005.
עובדות
פליקס עבד בשופרסל בע"מ (להלן - החברה) מיום 18.7.1990. ביום 12.11.2003 יצא פליקס לשירות מילואים, עד ליום 20.11.2003. ביום 23.11.2003 שב פליקס לעבודתו וביום 25.11.2003 קיבל הודעה על פיטוריו המידיים. כיוון שפיטוריו נכנסו לתוקף סמוך לאחר שובו משירות מילואים, הגיש פליקס תביעה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק), לוועדת התעסוקה (להלן גם - הוועדה).
הוועדה קבעה כי החברה הפרה את הוראות סעיף 41א(ב) לחוק, משפיטרה את פליקס ארבעה ימים לאחר שסיים את שירות המילואים שלו, בלי שניתן לה היתר. יחד עם זאת, הועדה קבעה כי החברה לא פעלה בחוסר תום לב ופסקה פיצוי הנמוך מזה הקבוע בחוק, בגובה השכר החודשי האחרון שקיבל פליקס בתוספת שכר של 17 ימי עבודה, שהם היתרה מ-21 ימים שממועד שובו של פליקס ממילואים ואשר בגינם לא שולם לו שכרו. על כך הערעורים של פליקס והחברה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק
ההסדר החוקי העולה מהוראות סעיף 41א לחוק (להלן - הסעיף), הוא כי פיטורים בתקופת שירות מילואים בטלים, אלא אם ניתן להם היתר הוועדה. הדגש שביסוד הסעיף הוא למנוע ממעביד לפגוע בעובד, היינו לפטרו מעבודתו, עקב חובתו של העובד לשרת במילואים. פיטורים בשל שירות מילואים בטלים מעיקרם. דרוש היתר הוועדה לפיטורים בתקופת שירות מילואים. ההיתר יינתן אם יוכיח המעביד לוועדה שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
במקרה זה, בין מועד סיום המילואים לבין מועד כניסת הפיטורים לתוקף טרם חלפו 21 ימים. מכאן, שקביעת הוועדה לפיה פיטורי המערער נעשו בניגוד לחוק, בדין יסודה.
במקרה זה, הוועדה קיבלה את תביעתו של פליקס בקובעה כי פיטוריו היו ללא היתר ובניגוד לחוק, אך הוועדה גם קבעה, כי החברה עמדה בנטל, והוכיחה, כי הפיטורים היו בשל טעם אחר, שאינו קשור לשירות המילואים של פליקס. פליקס אף אישר בעדותו שפיטוריו לא באו בשל שירותו במילואים. אם כך, בדין קבעה הוועדה שלא היה קשר בין פיטוריו לבין שירות המילואים ששירת.
הוועדה החליטה, מטעמים מיוחדים, להפחית את הפיצוי. בקובעה כאמור, שקלה הוועדה את נסיבות פיטוריו של פליקס (על רקע חשדות כי היה מעורב בגניבה), את קביעתה כי אין קשר בין שירות המילואים לבין הפיטורים, ואת העובדה שפליקס הועסק אצל המשיבה כ-13 שנה. מאידך גיסא, סירבה הוועדה ליתן לחברה היתר רטרואקטיבי לפיטורים. הוועדה נימקה קביעתה בכך שלא זו בלבד שפליקס פוטר בתקופה שבה הפיטורים אסורים, אלא שהיתר כאמור כלל לא נתבקש. הוועדה נתנה דעתה לשיקולים הרלוונטיים ופעלה באופן סביר. על כן, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.
סוף דבר - הערעורים נדחו. אין צו להוצאות.
הערת המערכת
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון מס' 14), התשס"ד-2004, שפורסם ביום11.7.2004, קובע הארכה של התקופה שבה נאסר לפטר עובד מתום שירות המילואים, מ-21 ימים ל-30 ימים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
