פיצוי לעובד אשר פוטר סמוך לאחר שובו משירות מילואים
ע"ב 3362/04, 3501 פליקס שמואל חזון נ. שופרסל בע"מ ואח', ניתן ביום 7.6.2005.
עובדות
פליקס עבד בשופרסל בע"מ (להלן - החברה) מיום 18.7.1990. ביום 12.11.2003 יצא פליקס לשירות מילואים, עד ליום 20.11.2003. ביום 23.11.2003 שב פליקס לעבודתו וביום 25.11.2003 קיבל הודעה על פיטוריו המידיים. כיוון שפיטוריו נכנסו לתוקף סמוך לאחר שובו משירות מילואים, הגיש פליקס תביעה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק), לוועדת התעסוקה (להלן גם - הוועדה).
הוועדה קבעה כי החברה הפרה את הוראות סעיף 41א(ב) לחוק, משפיטרה את פליקס ארבעה ימים לאחר שסיים את שירות המילואים שלו, בלי שניתן לה היתר. יחד עם זאת, הועדה קבעה כי החברה לא פעלה בחוסר תום לב ופסקה פיצוי הנמוך מזה הקבוע בחוק, בגובה השכר החודשי האחרון שקיבל פליקס בתוספת שכר של 17 ימי עבודה, שהם היתרה מ-21 ימים שממועד שובו של פליקס ממילואים ואשר בגינם לא שולם לו שכרו. על כך הערעורים של פליקס והחברה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק
ההסדר החוקי העולה מהוראות סעיף 41א לחוק (להלן - הסעיף), הוא כי פיטורים בתקופת שירות מילואים בטלים, אלא אם ניתן להם היתר הוועדה. הדגש שביסוד הסעיף הוא למנוע ממעביד לפגוע בעובד, היינו לפטרו מעבודתו, עקב חובתו של העובד לשרת במילואים. פיטורים בשל שירות מילואים בטלים מעיקרם. דרוש היתר הוועדה לפיטורים בתקופת שירות מילואים. ההיתר יינתן אם יוכיח המעביד לוועדה שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
במקרה זה, בין מועד סיום המילואים לבין מועד כניסת הפיטורים לתוקף טרם חלפו 21 ימים. מכאן, שקביעת הוועדה לפיה פיטורי המערער נעשו בניגוד לחוק, בדין יסודה.
במקרה זה, הוועדה קיבלה את תביעתו של פליקס בקובעה כי פיטוריו היו ללא היתר ובניגוד לחוק, אך הוועדה גם קבעה, כי החברה עמדה בנטל, והוכיחה, כי הפיטורים היו בשל טעם אחר, שאינו קשור לשירות המילואים של פליקס. פליקס אף אישר בעדותו שפיטוריו לא באו בשל שירותו במילואים. אם כך, בדין קבעה הוועדה שלא היה קשר בין פיטוריו לבין שירות המילואים ששירת.
הוועדה החליטה, מטעמים מיוחדים, להפחית את הפיצוי. בקובעה כאמור, שקלה הוועדה את נסיבות פיטוריו של פליקס (על רקע חשדות כי היה מעורב בגניבה), את קביעתה כי אין קשר בין שירות המילואים לבין הפיטורים, ואת העובדה שפליקס הועסק אצל המשיבה כ-13 שנה. מאידך גיסא, סירבה הוועדה ליתן לחברה היתר רטרואקטיבי לפיטורים. הוועדה נימקה קביעתה בכך שלא זו בלבד שפליקס פוטר בתקופה שבה הפיטורים אסורים, אלא שהיתר כאמור כלל לא נתבקש. הוועדה נתנה דעתה לשיקולים הרלוונטיים ופעלה באופן סביר. על כן, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.
סוף דבר - הערעורים נדחו. אין צו להוצאות.
הערת המערכת
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון מס' 14), התשס"ד-2004, שפורסם ביום11.7.2004, קובע הארכה של התקופה שבה נאסר לפטר עובד מתום שירות המילואים, מ-21 ימים ל-30 ימים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
