פיצוי לעובד אשר פוטר סמוך לאחר שובו משירות מילואים

בית הדין האזורי לעבודה פסק פיצוי מופחת לעובד אשר פוטר ימים ספורים לאחר שובו משירות מילואים, ללא היתר מועדת התעסוקה, אך בלי קשר לשירות המילואים.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ב 3362/04, 3501 פליקס שמואל חזון נ. שופרסל בע"מ ואח', ניתן ביום 7.6.2005.

עובדות

פליקס עבד בשופרסל בע"מ (להלן - החברה) מיום 18.7.1990. ביום 12.11.2003 יצא פליקס לשירות מילואים, עד ליום 20.11.2003. ביום 23.11.2003 שב פליקס לעבודתו וביום 25.11.2003 קיבל הודעה על פיטוריו המידיים. כיוון שפיטוריו נכנסו לתוקף סמוך לאחר שובו משירות מילואים, הגיש פליקס תביעה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק), לוועדת התעסוקה (להלן גם - הוועדה).

הוועדה קבעה כי החברה הפרה את הוראות סעיף 41א(ב) לחוק, משפיטרה את פליקס ארבעה ימים לאחר שסיים את שירות המילואים שלו, בלי שניתן לה היתר. יחד עם זאת, הועדה קבעה כי החברה לא פעלה בחוסר תום לב ופסקה פיצוי הנמוך מזה הקבוע בחוק, בגובה השכר החודשי האחרון שקיבל פליקס בתוספת שכר של 17 ימי עבודה, שהם היתרה מ-21 ימים שממועד שובו של פליקס ממילואים ואשר בגינם לא שולם לו שכרו. על כך הערעורים של פליקס והחברה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק

ההסדר החוקי העולה מהוראות סעיף 41א לחוק (להלן - הסעיף), הוא כי פיטורים בתקופת שירות מילואים בטלים, אלא אם ניתן להם היתר הוועדה. הדגש שביסוד הסעיף הוא למנוע ממעביד לפגוע בעובד, היינו לפטרו מעבודתו, עקב חובתו של העובד לשרת במילואים. פיטורים בשל שירות מילואים בטלים מעיקרם. דרוש היתר הוועדה לפיטורים בתקופת שירות מילואים. ההיתר יינתן אם יוכיח המעביד לוועדה שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים.

במקרה זה, בין מועד סיום המילואים לבין מועד כניסת הפיטורים לתוקף טרם חלפו 21 ימים. מכאן, שקביעת הוועדה לפיה פיטורי המערער נעשו בניגוד לחוק, בדין יסודה.

במקרה זה, הוועדה קיבלה את תביעתו של פליקס בקובעה כי פיטוריו היו ללא היתר ובניגוד לחוק, אך הוועדה גם קבעה, כי החברה עמדה בנטל, והוכיחה, כי הפיטורים היו בשל טעם אחר, שאינו קשור לשירות המילואים של פליקס. פליקס אף אישר בעדותו שפיטוריו לא באו בשל שירותו במילואים. אם כך, בדין קבעה הוועדה שלא היה קשר בין פיטוריו לבין שירות המילואים ששירת.

הוועדה החליטה, מטעמים מיוחדים, להפחית את הפיצוי. בקובעה כאמור, שקלה הוועדה את נסיבות פיטוריו של פליקס (על רקע חשדות כי היה מעורב בגניבה), את קביעתה כי אין קשר בין שירות המילואים לבין הפיטורים, ואת העובדה שפליקס הועסק אצל המשיבה כ-13 שנה. מאידך גיסא, סירבה הוועדה ליתן לחברה היתר רטרואקטיבי לפיטורים. הוועדה נימקה קביעתה בכך שלא זו בלבד שפליקס פוטר בתקופה שבה הפיטורים אסורים, אלא שהיתר כאמור כלל לא נתבקש. הוועדה נתנה דעתה לשיקולים הרלוונטיים ופעלה באופן סביר. על כן, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.

סוף דבר - הערעורים נדחו. אין צו להוצאות.

הערת המערכת

חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון מס' 14), התשס"ד-2004, שפורסם ביום11.7.2004, קובע הארכה של התקופה שבה נאסר לפטר עובד מתום שירות המילואים, מ-21 ימים ל-30 ימים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.