פיצוי לעובד אשר פוטר סמוך לאחר שובו משירות מילואים
ע"ב 3362/04, 3501 פליקס שמואל חזון נ. שופרסל בע"מ ואח', ניתן ביום 7.6.2005.
עובדות
פליקס עבד בשופרסל בע"מ (להלן - החברה) מיום 18.7.1990. ביום 12.11.2003 יצא פליקס לשירות מילואים, עד ליום 20.11.2003. ביום 23.11.2003 שב פליקס לעבודתו וביום 25.11.2003 קיבל הודעה על פיטוריו המידיים. כיוון שפיטוריו נכנסו לתוקף סמוך לאחר שובו משירות מילואים, הגיש פליקס תביעה לפי חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949 (להלן - החוק), לוועדת התעסוקה (להלן גם - הוועדה).
הוועדה קבעה כי החברה הפרה את הוראות סעיף 41א(ב) לחוק, משפיטרה את פליקס ארבעה ימים לאחר שסיים את שירות המילואים שלו, בלי שניתן לה היתר. יחד עם זאת, הועדה קבעה כי החברה לא פעלה בחוסר תום לב ופסקה פיצוי הנמוך מזה הקבוע בחוק, בגובה השכר החודשי האחרון שקיבל פליקס בתוספת שכר של 17 ימי עבודה, שהם היתרה מ-21 ימים שממועד שובו של פליקס ממילואים ואשר בגינם לא שולם לו שכרו. על כך הערעורים של פליקס והחברה.
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה פסק
ההסדר החוקי העולה מהוראות סעיף 41א לחוק (להלן - הסעיף), הוא כי פיטורים בתקופת שירות מילואים בטלים, אלא אם ניתן להם היתר הוועדה. הדגש שביסוד הסעיף הוא למנוע ממעביד לפגוע בעובד, היינו לפטרו מעבודתו, עקב חובתו של העובד לשרת במילואים. פיטורים בשל שירות מילואים בטלים מעיקרם. דרוש היתר הוועדה לפיטורים בתקופת שירות מילואים. ההיתר יינתן אם יוכיח המעביד לוועדה שהפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
במקרה זה, בין מועד סיום המילואים לבין מועד כניסת הפיטורים לתוקף טרם חלפו 21 ימים. מכאן, שקביעת הוועדה לפיה פיטורי המערער נעשו בניגוד לחוק, בדין יסודה.
במקרה זה, הוועדה קיבלה את תביעתו של פליקס בקובעה כי פיטוריו היו ללא היתר ובניגוד לחוק, אך הוועדה גם קבעה, כי החברה עמדה בנטל, והוכיחה, כי הפיטורים היו בשל טעם אחר, שאינו קשור לשירות המילואים של פליקס. פליקס אף אישר בעדותו שפיטוריו לא באו בשל שירותו במילואים. אם כך, בדין קבעה הוועדה שלא היה קשר בין פיטוריו לבין שירות המילואים ששירת.
הוועדה החליטה, מטעמים מיוחדים, להפחית את הפיצוי. בקובעה כאמור, שקלה הוועדה את נסיבות פיטוריו של פליקס (על רקע חשדות כי היה מעורב בגניבה), את קביעתה כי אין קשר בין שירות המילואים לבין הפיטורים, ואת העובדה שפליקס הועסק אצל המשיבה כ-13 שנה. מאידך גיסא, סירבה הוועדה ליתן לחברה היתר רטרואקטיבי לפיטורים. הוועדה נימקה קביעתה בכך שלא זו בלבד שפליקס פוטר בתקופה שבה הפיטורים אסורים, אלא שהיתר כאמור כלל לא נתבקש. הוועדה נתנה דעתה לשיקולים הרלוונטיים ופעלה באופן סביר. על כן, אין מקום להתערב בהחלטת הוועדה.
סוף דבר - הערעורים נדחו. אין צו להוצאות.
הערת המערכת
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה)(תיקון מס' 14), התשס"ד-2004, שפורסם ביום11.7.2004, קובע הארכה של התקופה שבה נאסר לפטר עובד מתום שירות המילואים, מ-21 ימים ל-30 ימים.
מותגי השנה - 2025מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025
שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?
דירוג כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה.
זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג
השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.
אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:
לאומי
השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.
2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.
- "נראה שיפור בדירוג האשראי ב-2026": הנתונים שמפתיעים את השווקים
- חברות הביטוח עוקפות את הבנקים בדירוג האשראי - האם זה שינוי תפיסתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
