דיויד מאייר מנכל פינרגי
צילום: יחצ

פינרג'י תקיים פיילוט להטמעת המערכות בריקשות חשמליות בהודו

במסגרת ההסכם, שנחתם עם תאגיד ה-IOP ההודי, תפעלנה החברות לשילוב מערכת האנרגיה של החברה באב טיפוש הריקשה החשמלית שלאחריו יחל הפיילוט במדינה. ככל שיושלם הפיילוט בהצלחה יפעלו החברות להתחלת אספקה מסחרית. סכום לא דווח
תומר אמן | (1)

חברת פינרג'י -0.23%  , המפתחת טכנולוגיה להפקת, גיבוי ואגירת אנרגיה בשילוב בין חמצן מהאוויר ומתכות מסוג אלומיניום ואבץ מדווחת הבוקר כי חתמה על הסכם פיילוט לבחינת שילוב מערכת האנרגיה של החברה בריקשה חשמלית עם חברת IOP (Indian Oil Corporation), חברת אנרגיה בשליטת ממשלת הודו הכפופה למשרד האנרגיה המונה על הגז הנפט והפלדה במדינה. בדיווח לא פורטו סכומים.

ריקשה היא סוג של רכב דו או תלת גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת, לרוב דלק אם כי גם חשמל. על פי הדיווח, החברות תפעלנה ביחד לשילוב מערכת האנרגיה של פינרג'י באב טיפוס הריקשה החשמלית שלאחריו יחל הפיילוט בישראל ובהודו.

לדברי החברה, במידה והפיילוט יושלם בהצלחה, יפעלו החברות להתאמת מערכת האלומיניום-אוויר של פינרג'י לשוק הריקשות החשמליות ולהתחלת אספקה מסחרית, כאשר הפעולות שיידרשו לכך יפורטו ויסוכמו במסגרת הסכם מפורט שייחתם לאחר השלמה מוצלחת של הפיילוט.

על פי פינרג'י הסכם זה מגיע על רקע העובדה כי שוק הריקשות החשמליות בהודו צמח משמעותית בשנים האחרונות, כאשר התחזיות צופות עלייה משמעותית בביקוש גובר בשנים הקרובות עד לכדי מיליון כלי רכב כאלו בשנת 2025.

לדברי החברה, היא רואה בדרישה הגוברת לאפס פליטה מזהמת ולפתרונות אנרגיה חסכוניים עבור ריקשות חשמליות הזדמנות לפריסה רחבה של המערכות שפיתחה. חלק מהתוכנית הכוללת של החברות, שירותי הטעינה המחודשת שתותקן בריקשה החשמלית בשלב היישום, שהוא החלפת סוללות האלומיניום, יסופקו ברשת תחנות הדלק הקיימות של IOCL, אשר מפעילה כיום לדברי החברה כ-30,000 תחנות דלק הפרוסות ברחבי הודו.

 

החברה מעריכה כי שיתוף הפעולה עם IOP צפוי לאפשר לריקשה החשמלית להפוך לכלי אטרקטיבי יותר ביחס לריקשות החשמליות הקיימות כיום בשוק ההודי ולהוות תחליף בעל יתרונות רבים ביחס לריקשות שמבוססות על מנועי בעירה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אב טיפוש 02/02/2022 15:26
    הגב לתגובה זו
    "באב טיפוש הריקשה החשמלית"
הנחת צינור גז של נתגז
צילום: נתגז

שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים

חברת שברון וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז) חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה; במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב ונתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים

רן קידר |
נושאים בכתבה לוויתן שברון

חברת שברון כמייצגת את בעלי הזכויות במאגר הגז הטבעי לוויתן, וחברת נתיבי הגז הטבעי לישראל (נתג"ז)  חתמו על הסכם הולכת גז (GTA), שיממן את חלקם של המיזם המשותף (לוויתן) בפרויקט ניצנה.

במסגרת הפרויקט, יחתמו שברון ונתג"ז על חוזה להקמת תחנת מדחסים חדשה ברמת חובב על ידי שברון עבור נתג"ז כחלק מפרויקט  ניצנה. כמו כן, במסגרת הפרויקט, נתג"ז תניח צינור הולכה של גז טבעי באורך 65 ק"מ שיחבר בין רמת חובב למעבר ניצנה בגבול ישראל-מצרים.

שני ההסכמים יחדיו יאפשרו לבנות את קו הייצוא של ניצנה ויאפשרו להגדיל את כמות ייצוא הגז מישראל למצרים.

קו הייצוא החדש מתוכנן לאפשר הולכה של מעל ל- 600 מיליון רגל מעוקב של גז טבעי ביום. בשילוב עם קווי הולכה נוספים, לקו ניצנה פוטנציאל להגדיל את קיבולת הייצוא הכוללת של ישראל למצרים ליותר מ-2.2 מיליארד רגל מעוקב ביום. הרחבת קיבולת הייצוא מחזקת את החזון של מדינת ישראל להפוך למרכז אנרגיה אזורי, שיספק אנרגיה אמינה ונקייה יותר למדינות השכנות.

"אבן הדרך הזאת משקפת את מחויבותה של שברון לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל והאזור," אמר ג'ק בייקר, מנהל שברון מזרח הים התיכון. "קו הייצוא החדש מניצנה צפוי להניב תועלות כלכליות משמעותיות לישראל. העמקת השותפויות האזוריות תסייע לספק את האנרגיה שהאזור זקוק לה כדי לשגשג."

כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".