סולארי
צילום: עדי ברזילי

כוח המדבר: תחנת כוח סולארית של 3,000 דונם תוקם ליד דימונה

ועדת המכרזים הממשלתית לפרויקטי אנרגיה סולארית פרסמה מכרז להקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה בישראל אשר תספק כ-300 מגה-וואט ותכלול לראשונה טכנולוגיה לאגירת אנרגיה
ערן סוקול | (7)

ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי אנרגיה סולארית המשותפת למשרדי האוצר, האנרגיה, רשות החשמל והחברה הממשלתית ענבל, פרסמה אתמול את מסמכי המיון המוקדם במכרז פומבי להקמה ותפעול תחנת כוח סולארית דרום-מערבית לעיר דימונה. לראשונה בישראל, במסמכי המכרז תיכלל דרישה לשילוב טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בסוללות כחלק מהתחנה הסולארית.

 

התחנה, שתשתרע על שטח של כ-3,000 דונם, תייצר חשמל באמצעות טכנולוגיה פוטו-וולטאית בהספק של כ-300 מגה-וואט. בכך תהיה לתחנת הכוח הסולארית הגדולה ביותר בישראל ותסייע בהשגת יעדי הממשלה לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. הקמת התחנה צפויה להתחיל בסוף 2021 ולהסתיים במהלך 2023.

 

לראשונה צפויה להיכלל במכרז דרישה לשילוב טכנולוגיה לאגירת אנרגיה בסוללות. אגירת אנרגיה תורמת להאצת השימוש באנרגיות מתחדשות ע"י הגברת ניצול קרינת השמש ומאפשרת גמישות ויעילות בניהול משק החשמל. הסוללות נטענות באנרגיה סולארית עודפת בשעות קרינת השמש וכך יוכלו לספק חשמל לרשת על פי הצורך.

 

ביוני האחרון הכריזה ועדת המכרזים לפרויקטי אנרגיה סולארית על זוכה במכרז להקמת תחנת כוח סולארית באשלים לאחר שהצעתו עמדה על מחיר חסר תקדים של 8.68 אגורות לקוט"ש, הזול ביותר לייצור חשמל בישראל, לרבות ייצור בעזרת דלקים מזהמים.

 

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    לינק למכרז 19/11/2020 20:08
    הגב לתגובה זו
    לינק מדויק בבקשה
  • 4.
    אורן 07/02/2020 10:32
    הגב לתגובה זו
    המחיר כל כך זול, ללא שום פגיעה בסביבה או זיהום. לא ברור למה מחכים כל כל הרבה עם זה, צריך לשים את זה בעדיפות לאומית עליונה.
  • 3.
    יוני 25/01/2020 10:37
    הגב לתגובה זו
    שוב נותנים לטייקונים להרוויח במקום לכולם. להשתמש באדמות להציב פאנלים סולארים זה בזבוז שטח ממנו רק טייקונים מרוויחים. נמאזתם!
  • 2.
    פיטביק 23/01/2020 13:08
    הגב לתגובה זו
    מה בעיה שמחבל יזרוק רימון וישבור כל הפנלים...זה לא כמו שיש מאגר בעומק 5000 מ מוגן.
  • מבין ברימונים 08/02/2020 12:27
    הגב לתגובה זו
    ג'ובניק יקר שרואה יותר מידי סרטי פעולה...צא ולמד ריצון מתפוצץ ברדיוס של גג כמה מטרים והרסס שלו מתפזר ב60 מעלות כך שהמזק לא יהיה רציני וגם במקום כזה יש גדרות מצלמות אבטחה וכו' תחזיר את הפופקורן וצא מהסרט שאתה חי בו
  • 1.
    לא מאמין שעובדי ח.החשמל הגנבים/המאפיונרים יתנו להקים... (ל"ת)
    עמית 23/01/2020 12:02
    הגב לתגובה זו
  • אהבת חינם (ל"ת)
    מודאג 29/01/2020 07:56
    הגב לתגובה זו
קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.

קידוח גז (רשתות)קידוח גז (רשתות)

מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב

שתי המדינות מראות התרחבות מהירה , אך יתרון העלויות, השליטה הריכוזית והגישה לשווקים מתעוררים מציבים את קטאר בעמדה תחרותית מול יצוא הגז האמריקאי, דווקא לקראת עודף היצע עולמי והאטה בביקוש

רן קידר |
נושאים בכתבה קטאר ארה"ב גז

בעוד ארה"ב וקטאר ממשיכות להרחיב את יצוא הגז הטבעי הנוזלי במהירות, הפערים במודלים העסקיים, בעלויות ובגמישות השוק הופכים את התחרות לאסימטרית. קטאר, עם קיבולת יצוא נוכחית של 77 מיליון טון בשנה, מתכננת להגיע ל-126 מיליון טון עד 2027 דרך פרויקט North Field East, שיתחיל לפעול באמצע 2026. עד סוף העשור, הקיבולת תגדל ל-142 מיליון טון, כולל הרחבה של North Field West בשווי 5 מיליארד דולר. ההשקעות האלה, בהיקף עשרות מיליארדים, מבוססות על עלויות ייצור נמוכות של 25-50 סנט ליחידת חום, מה שמאפשר רווחיות גם במחירי גז נמוכים סביב 5-7 דולר ליחידת חום באסיה.

ארה"ב, לעומת זאת, הגדילה את קיבולת היצוא ב-24 מיליון טון ב-2025, והגיעה ל-116 מיליון טון בעקבות הפעלת פרויקטים כמו Plaquemines. עד 2030, הקיבולת צפויה להכפיל עצמה ל-200 מיליון טון, עם 12 פרויקטים בבנייה והשקעות של 40 מיליארד דולר בתשתיות. אולם, היצוא האמריקאי תלוי במחירי גז מקומיים, שקפצו בדצמבר 2025 ל-5 דולר ליחידת חום בשל מזג אוויר קר וגידול בביקוש לחשמל. אם המחירים יישארו גבוהים, חלק מהמשלוחים יאבדו תחרותיות מול יצרנים זולים יותר.

עודף ההיצע מחכה מעבר לפינה 

השוק הגלובלי צפוי לעודף היצע של 300 מיליארד קוב בשנה עד 2030, כאשר 70 אחוז מהגידול מגיע מארה"ב וקטאר. הביקוש בסין מאכזב ב-2025 לשנה שנייה, עם גידול של 2 אחוז בלבד ל-120 מיליון טון, בעוד יצוא אמריקאי לסין ירד ב-15 אחוז. אירופה, שקלטה 69 מיליון טון מארה"ב בשמונת החודשים הראשונים של 2025, עלולה לראות ירידה אם גז רוסי יחזור דרך הסכמים מדיניים, עם פוטנציאל להפחית 15-20 מיליארד קוב בביקוש אירופי.

בשוק של דרום ומזרח אסיה, שצפוי להגדיל את הביקוש לכ-200 מיליון טון מעבר ל-2030, קטאר בולטת בגמישותה. QatarEnergy, הגוף הממשלתי, שולט ב-20% ממסחר הגז הגלובלי ומספק גז לשווקים מאתגרים כמו הודו ובנגלדש, שם סיכוני אשראי גבוהים מרתיעים חברות פרטיות. בניגוד לכך, ארה"ב פועלת דרך פסיפס של יזמים, מה שגורם לביטולים במצבי עודף, כמו ב-2025 כשהייתה ירידה של 10% במשלוחים לאירופה.

ישנו מצבור של 50 דוחות אנליסטים ואיתם תחזיות בהקשרי פרויקטים חדשים, וכולם שמנבאים עודף היצע. אמנם ערים נוספות כמו קנדה ומקסיקו צפויות להרחיב גם הן ביקוש, עם גידול של 30 מיליון טון בקיבולת, וכמו כן רוסיה מוסיפה אי ודאות, עם פוטנציאל ל-60 מיליון טון נוספים אם פרויקטים כמו Arctic LNG 2 יופעלו מחד - אך עדיין הביקוש הגלובלי לגז יגדל ב-1% בלבד במהלך 2025, לעומת 2.8% ב-2024, והדבר מגביר את הלחץ על המחירים.