עידן וולס ויצחק תשובה
צילום: ביזTV, אלבטרוס - בוצ'צ'ו

דלק מצטרפת למירוץ על ישראכרט - לפי שווי 3.36 מיליארד שקל

דלק מגישה את ההצעה הגבוהה ביותר לרכישת ישראכרט עם שווי חברה הגבוה בכמעט 200 מיליון שקל מזו של מנורה; מעבר לכך ההצעה של דלק תאושר בקלות ברשות התחרות, של מנורה בספק; ההצעה של בנק ירושלים לפי שווי של 3.26 מיליארד שקל
רוי שיינמן | (5)
נושאים בכתבה דלק קבוצה

קבוצת דלק  דלק קבוצה 2.09% מצטרפת למירוץ על ישראכרט  ישראכרט 0.07% ומציעה הצעת רכש חלקית לפי שווי של 3.36 מיליארד שקל. הקבוצה בשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס הציעה לרכוש 37% מישראכרט לפי שווי המגלם פרמיה של 11% על מחיר השוק של ישראכרט נכון לאתמול, וגבוה יותר מההצעה של מנורה  מנורה מב החז 0.29% שהייתה לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. 

עידן וולס ויצחק תשובה; קרדיט: ביזTV, אלבטרוס - בוצ'צ'ו

עידן וולס ויצחק תשובה; קרדיט: ביזTV, אלבטרוס - בוצ'צ'ו

מנורה היתה רגע לפני עסקה מצוינת בלי פרמיית שליטה ( ראו הרחבה: מכירת ישראכרט למנורה: בעלי המניות צפויים להצביע בעד, למרות שאין בעסקה פרמיית שליטה).

בנק ירושלים  ירושלים -1.06% גם הצטרף למירוץ לפני מספר שבועות כשהיום הוא מפרסם הצעה מספרית שמבטאת על פניו אפסייד לעומת ההצעה של מנורה, אם כי נראה שההצעה של דלק עדיפה - עם מחיר של כ-16.7 שקלים למניה. בנק ירושלים  מציע מניות של הבנק במקום מניות ישראכרט ומחיר עם רף תחתון של 15.8 שקלים. מנורה מציעה כ-15.5 שקלים. ההצעות של דלק ובנק ירושלים טובות מזו של מנורה אך מוקדם להספיד אותה - מנורה עשויה להעלות בהמשך את מחיר העסקה. 

 

ההצעה של בנק ירושלים 

בנק ירושלים מציע לרכוש 100% מישראכרט בדרך של החלפת מניות, כך שלבעלי מניות ישראכרט תהיה החזקה של כ-58% בבנק ירושלים. על פי ההצעה, ערב השלמת המיזוג, יחולק לבעלי מניות ישראכרט דיבידנד מיוחד בסך 950-1,050 מיליון שקל.

ההצעה של בנק ירושלים תיגזר מיחסי ההון העצמי שלה ושל ישראכרט, כאשר בעלי מניות ישראכרט מקבלים פרמיה של 6% ביחס ההחלפה. כשבוחנים את ההון העצמי של ישראכרט מבינים שההצעה של בנק ירושלים היא באזור 3.255 מיליארד שקלים. 

אם מחילים את הנוסחה הזו על התוצאות נכון לדוחות האחרונים של החברות לרבעון השלישי, ובהנחה שהדיבידנד המיוחד יהיה בסך 950 מיליון שקל, בעלי מניות ישראכרט יחזיקו בכ-58% מהון החברה הממוזגת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהסתכלות על המחיר למניה, אלו הם התרחישים האפשריים (מתוך ההצעה של בנק ירושלים):

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    kleinst 12/12/2024 16:38
    הגב לתגובה זו
    של רכישת כל המניות,כאשר יום לפני הסגירה יחולק 6 ש"ח למניה כדיבידנד,והמניות ירכשו לפי 11.5 ש"ח למניה. סה"כ תשלמו לפי 17.5 ש"ח למניה לפני ההעיסקה,וזה המחיר שלפיו הייתם מוכנים לשלם לפני שנה. הצעה כזו תזכה לאישור בעלי המניות שכבר הסכימו להצעת הראל לפני שנה.
  • 3.
    אבג 12/12/2024 16:07
    הגב לתגובה זו
    אם בנק ירושלים יקנה את ישראכרט זה שיא הטמטום כי בשביל מה נפרדו כרטיסי אשראי מהבנקים כדי לחזור לבנק.
  • 2.
    מצקלו 12/12/2024 16:01
    הגב לתגובה זו
    דלק קבוצה מניה של העשור הקרוב אני קונה כל הזמן
  • 1.
    עושה חשבון 12/12/2024 13:57
    הגב לתגובה זו
    שילוב של בנק וחברת כרטיסי אשראי יכפיל את הרווח לשתי החברות .
  • הכי מתאים לריכוזיות ולבעלי אינטרסים (ל"ת)
    רגולטור 12/12/2024 16:03
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: שבבים, בנקים והשקעות של צעירים

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.