ישראכרט_בנייןישראכרט_בניין

מכירת ישראכרט למנורה: בעלי המניות צפויים להצביע בעד, למרות שאין בעסקה פרמיית שליטה

העסקה נחתמה בקצה הגבוה של טווח הערכת השווי, אך ללא פרמיית שליטה ראויה. הדירקטוריון מסביר את נימוקיו לעסקה, וגם - בלון הניסוי של ווישור
אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה ישראכרט מנורה

דירקטוריון ישראכרט ישראכרט 0.07% אישר לאחרונה את ההצעה של מנורה מנורה מב החז 0.29% לרכוש 33% מישראכרט לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. עכשיו הכדור עובר לבעלי המניות שיצביעו על כך. מבדיקת ביזפורטל עולה כי סיכוי גבוה שבעלי המניות יאשרו את העסקה.

הדירקטוריון הגיש הערב  בקשה לכינוס אספית בעלי המניות, בהם הוצגו השיקולים שהנחו אותו לקדם את העסקה עם מנורה. הדירקטוריון הציג עבודת הערכת שווי של שלי תשובה ממשרד דלויט. תשובה גם היה חתום על הערכת השווי שהצדיקה את מכירת ישראכרט להראל, עסקה שלבסוף לא אושרה על ידי רשות התחרות. 

הערכת השווי של תשובה קבעה טווח שווי של 2.9 עד 3.2 מיליארד שקל בתרחיש האופטימי. כלומר, העסקה נחתמת בקצה הגבוה של הטווח, אך ללא פרמיית שליטה משמעותית. מנורה בעצם קונה 33% בלבד ומקבלת שליטה. כל מוכר בעסקה כזו היה דורש פרמיית שליטה. 

מנורה היא רוכשת טובה. היא מתחום הפיננסים, היא יודעת להשביח חברות, אבל אין בזה כדי להמעיט או להפחית את הרצון של מוכרים לקבל פרמיה על שליטה. אומנם, אין באמת תחרות על ישראכרט, גם מסתבר כפי שהערכנו שווישור לא באמת התכוונו ברצינות לרכוש את ישראכרט. בזימון לאסיפה מציינים הדירקטורים שאחרי שווישור פנתה אליהם הם חזרו וביקשו מתווה לעסקה ומאז לא שמעו מאנשי ווישור.

אלא שלמרות שאין תחרות על העסקה (אל על הציעה ומיד התקפלה), לא צריך למכור ללא פרמיית שליטה. הדירקטוריון פוחד לקחת אחריות ולחכות לתקופה טובה שבה העסק ישגשג יותר, והוא מוכן להימכר בדיסקאונט. ככה הוא על הצד הבטוח. הוא מנפנף בתקופה הקשה, באי הוודאות, במלחמה. אבל מה יקרה בהמשך שהמלחמה תסתיים והרווחים יעלו? האם הדירקטוריון לא אמור לשקול ולתת תוחלת לתרחיש כזה? זה אפילו בסבירות די גבוהה. 

הדירקטוריון התגאה בכך שהצליח להעלות את המחיר מההצעה הראשונית של מנורה, שעמדה על 3.1 מיליארד שקל, ל-3.15 מיליארד. אולם, תוספת של 50 מיליון שקל על עסקה בסדר גודל כזה (שמשמעותה תוספת של 17 מיליון שקל לחברה ), כשמדובר ברכישת שליטה, נראית זניחה.מנגד, מדובר על פרמיה של 22% ביחס למחיר רגע לפני ההצעה.

הדירקטוריון הדגיש את היתרונות בהכנסת מנורה כבעלת שליטה, בהיותה גוף פיננסי מפוקח עם ניסיון בהשבחת חברות. אולם, השאלה היא כאמור האם יתרונות אלה מצדיקים מכירת שליטה במחיר שאינו כולל פרמיה משמעותית. הטיעון של הדירקטוריון לגבי המצב הביטחוני והשפעתו על המחיר נראה חלש, במיוחד לאור העובדה שמדובר בחברת כרטיסי אשראי מובילה עם תזרים מזומנים יציב ופעילות שאומנם מושפעת מהמצב הביטחוני, אבל אם בתקופה כזו אלו התוצאות שלה, היא בהחלט יכולה להגיע ליעד של רווח של 400-500 מיליון שקל תוך שנה-שנתיים. זה היה אמור להיות שנה הבאה, אבל בגלל המלחמה זה יידחה בשנה-שנתיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברווח כזה, מדובר על עסק ששווה 4 מיליארד וזה עוד מבלי להתייחס לפוטנציאל הענק - התחרות מול הבנקים. הרגולטור רוצה כעת לתת לחברות כרטיסי האשראי להתחרות עם הבנקים בעיקר בתחום הפיקודנות, כשלצד פעילות האשראי הגדולה וכרטיסי האשראי לחברות האלו יש כבר פעילות שהיא מתקרבת לזה של בנק.

מעניין לציין שהעסקה כוללת מנגנון Fiduciary Out, המאפשר לדירקטוריון לבחון הצעות מתחרות עד למועד האסיפה הכללית. אולם, פיצוי הביטול של 4% מהתמורה עלול להרתיע מציעים פוטנציאליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 13/11/2024 20:02
    הגב לתגובה זו
    רק במחיר של 18 ש''ח למניה שווה למכור. לא אגורה פחות.
  • 1.
    מחיר עסקה אמור להיות באזור 18-20 שח למניה וזה ריאלי! (ל"ת)
    דנן 11/11/2024 23:02
    הגב לתגובה זו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

פיירבלוקס
צילום: איילת דובקין

אקזיט ישראלי: פיירבלוקס רוכשת את דיינמיקס ב-90 מיליון דולר

פיירבלוקס נכנסת לעולמות הפינטק והצרכנות: הרכישה מסמנת את המעבר מתשתיות למוסדות פיננסיים אל פתרונות מבוססי ארנקים דיגיטליים לצרכן

רן קידר |
נושאים בכתבה פיירבלוקס

חברת פיירבלוקס (Fireblocks), אחד הסטארט־אפים הגדולים והמשפיעים בעולם בתחום התשתיות לנכסים דיגיטליים, הודיעה על רכישת חברת דיינמיק (Dynamic) סטארט־אפ צעיר שהוקם בידי הישראלים איתי טורבאן ויוני גולדברג, בעסקה המוערכת בכ-90 מיליון דולר.

לפי פיירבלוקס, מדובר במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמסמן את כניסת החברה מעולמות הבנקאות והבורסות אל עולם הפינטק הצרכני. דיינמיק, שנוסדה ב-2022, פיתחה תשתית חדשנית שמאפשרת להטמיע ארנקים דיגיטליים באפליקציות תוך ימים ספורים בלבד, ומציעה למפתחים ממשקי API מוכנים, אימות משתמשים בטכנולוגיית Passkey ותמיכה במטבעות יציבים. כיום, הפלטפורמה שלה תומכת בלמעלה מ-50 מיליון חשבונות של חברות כמו Kraken, Magic Eden ו־Ondo Finance.

מנכ"ל פיירבלוקס, מיכאל שאולוב, אמר: "היכולת להטמיע ארנקים דיגיטליים בבטחה ובמהירות פותחת את הדלת לגל חדש של מוצרים מבוססי בלוקצ'יין. יחד עם דיינמיק, נוכל להציע פתרון מלא, מהתשתית ועד ממשק המשתמש". 

פיירבלוקס, שנוסדה בשנת 2018 בידי מיכאל שאולוב, פבל ברנגולץ ועידן עפרת, מאבטחת כיום טרנזקציות בהיקף של יותר מ־4 טריליון דולר בשנה עבור בנקים, בורסות וחברות תשלומים – בהן BNY Mellon ו-Revolut. החברה הפכה לאחד השמות המרכזיים בתחום הבלוקצ'יין המוסדי, וכעת, באמצעות דיינמיק, היא מתכננת להרחיב את פעילותה גם לשוק הצרכני. 

בין השנים 2021 ו-2022, בתקופה שבה הסקטור כולו היה בירידה חדה, פיירבלוקס הצליחה לגייס מעל מיליארד דולר בתוך פחות משנה אחת , הישג נדיר אפילו בקנה מידה של חברות טכנולוגיה מבוססות. בינואר 2022 השלימה החברה סבב גיוס E בהיקף של 550 מיליון דולר, על פי שווי אדיר של 8 מיליארד דולר, בהובלת קרנות ההשקעה הבכירות בעולם, בהן CapitalG של גוגל, Sequoia Capital ו־Index Ventures. הגיוס המרשים הגיע חודשים ספורים בלבד לאחר סבב קודם של 473 מיליון דולר, שאישר את מעמדה של פיירבלוקס כאחת מחברות התשתית המשמעותיות ביותר בזירת הקריפטו הגלובלית.