ישראכרט_בניין
ישראכרט_בניין

מכירת ישראכרט למנורה: בעלי המניות צפויים להצביע בעד, למרות שאין בעסקה פרמיית שליטה

העסקה נחתמה בקצה הגבוה של טווח הערכת השווי, אך ללא פרמיית שליטה ראויה. הדירקטוריון מסביר את נימוקיו לעסקה, וגם - בלון הניסוי של ווישור
אדיר בן עמי | (2)
נושאים בכתבה ישראכרט מנורה

דירקטוריון ישראכרט ישראכרט -0.51% אישר לאחרונה את ההצעה של מנורה מנורה מב החז -0.75% לרכוש 33% מישראכרט לפי שווי של 3.15 מיליארד שקל. עכשיו הכדור עובר לבעלי המניות שיצביעו על כך. מבדיקת ביזפורטל עולה כי סיכוי גבוה שבעלי המניות יאשרו את העסקה.

הדירקטוריון הגיש הערב  בקשה לכינוס אספית בעלי המניות, בהם הוצגו השיקולים שהנחו אותו לקדם את העסקה עם מנורה. הדירקטוריון הציג עבודת הערכת שווי של שלי תשובה ממשרד דלויט. תשובה גם היה חתום על הערכת השווי שהצדיקה את מכירת ישראכרט להראל, עסקה שלבסוף לא אושרה על ידי רשות התחרות. 

הערכת השווי של תשובה קבעה טווח שווי של 2.9 עד 3.2 מיליארד שקל בתרחיש האופטימי. כלומר, העסקה נחתמת בקצה הגבוה של הטווח, אך ללא פרמיית שליטה משמעותית. מנורה בעצם קונה 33% בלבד ומקבלת שליטה. כל מוכר בעסקה כזו היה דורש פרמיית שליטה. 

מנורה היא רוכשת טובה. היא מתחום הפיננסים, היא יודעת להשביח חברות, אבל אין בזה כדי להמעיט או להפחית את הרצון של מוכרים לקבל פרמיה על שליטה. אומנם, אין באמת תחרות על ישראכרט, גם מסתבר כפי שהערכנו שווישור לא באמת התכוונו ברצינות לרכוש את ישראכרט. בזימון לאסיפה מציינים הדירקטורים שאחרי שווישור פנתה אליהם הם חזרו וביקשו מתווה לעסקה ומאז לא שמעו מאנשי ווישור.

אלא שלמרות שאין תחרות על העסקה (אל על הציעה ומיד התקפלה), לא צריך למכור ללא פרמיית שליטה. הדירקטוריון פוחד לקחת אחריות ולחכות לתקופה טובה שבה העסק ישגשג יותר, והוא מוכן להימכר בדיסקאונט. ככה הוא על הצד הבטוח. הוא מנפנף בתקופה הקשה, באי הוודאות, במלחמה. אבל מה יקרה בהמשך שהמלחמה תסתיים והרווחים יעלו? האם הדירקטוריון לא אמור לשקול ולתת תוחלת לתרחיש כזה? זה אפילו בסבירות די גבוהה. 

הדירקטוריון התגאה בכך שהצליח להעלות את המחיר מההצעה הראשונית של מנורה, שעמדה על 3.1 מיליארד שקל, ל-3.15 מיליארד. אולם, תוספת של 50 מיליון שקל על עסקה בסדר גודל כזה (שמשמעותה תוספת של 17 מיליון שקל לחברה ), כשמדובר ברכישת שליטה, נראית זניחה.מנגד, מדובר על פרמיה של 22% ביחס למחיר רגע לפני ההצעה.

הדירקטוריון הדגיש את היתרונות בהכנסת מנורה כבעלת שליטה, בהיותה גוף פיננסי מפוקח עם ניסיון בהשבחת חברות. אולם, השאלה היא כאמור האם יתרונות אלה מצדיקים מכירת שליטה במחיר שאינו כולל פרמיה משמעותית. הטיעון של הדירקטוריון לגבי המצב הביטחוני והשפעתו על המחיר נראה חלש, במיוחד לאור העובדה שמדובר בחברת כרטיסי אשראי מובילה עם תזרים מזומנים יציב ופעילות שאומנם מושפעת מהמצב הביטחוני, אבל אם בתקופה כזו אלו התוצאות שלה, היא בהחלט יכולה להגיע ליעד של רווח של 400-500 מיליון שקל תוך שנה-שנתיים. זה היה אמור להיות שנה הבאה, אבל בגלל המלחמה זה יידחה בשנה-שנתיים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ברווח כזה, מדובר על עסק ששווה 4 מיליארד וזה עוד מבלי להתייחס לפוטנציאל הענק - התחרות מול הבנקים. הרגולטור רוצה כעת לתת לחברות כרטיסי האשראי להתחרות עם הבנקים בעיקר בתחום הפיקודנות, כשלצד פעילות האשראי הגדולה וכרטיסי האשראי לחברות האלו יש כבר פעילות שהיא מתקרבת לזה של בנק.

מעניין לציין שהעסקה כוללת מנגנון Fiduciary Out, המאפשר לדירקטוריון לבחון הצעות מתחרות עד למועד האסיפה הכללית. אולם, פיצוי הביטול של 4% מהתמורה עלול להרתיע מציעים פוטנציאליים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אבי 13/11/2024 20:02
    הגב לתגובה זו
    רק במחיר של 18 ש''ח למניה שווה למכור. לא אגורה פחות.
  • 1.
    מחיר עסקה אמור להיות באזור 18-20 שח למניה וזה ריאלי! (ל"ת)
    דנן 11/11/2024 23:02
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 1.18%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותגיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתות

אקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?

ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה   

מנדי הניג |

בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה? 

הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.

מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי  סאפיינס. לא הגיוני.


כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות: