כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל
כרמל קורפ כרמל קורפ 1.87% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-143 מיליון שקל לעומת כ-96.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה נובעת מהמשך התפתחות תחום הבירה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.2 מיליון שקל (המהווה כ-9.2% מההכנסות) לעומת כ-15.1 מיליון שקל (המהווה כ-15.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
גידול של 217% בהכנסות מגזר הסחר
הכנסות מגזר הייצור הסתכמו בכ-78.4 מיליון שקל לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-3%. הכנסות מגזר הסחר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי של כ-217% נובע מהתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הכנסות מגזר משקאות קלים (תוצאות יפאורה – 30.45%, מוצגות בביאור מגזרים אך מנוטרלות מדוח רווח והפסד עקב שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-78.7 מיליון שקל לעומת כ-88.5 מיליון שקל.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-37.3 מיליון שקל (המהווה כ-26.1% מסך ההכנסות) לעומת כ-30.5 מיליון שקל (המהווה כ-31.5% מסך ההכנסות). הרווח הגולמי צמח בכ-22%, תוך השגת שיעורי רווחיות התואמים את עליית חלקו של מגזר בסחר, אשר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים מזה של הייצור וכן מתמהיל המוצרים במגזר הייצור. הרווח התפעולי הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל (המהווה 12.0% מסך ההכנסות), לעומת כ-18.1 מיליון שקל (המהווה כ- 18.7% מסך ההכנסות). הרווח התפעולי של מגזר הייצור הסתכם בכ-1.2 מיליון שקל לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד הנובע מתמהיל מכירות וכן מצמצום ייצור (ביקבוק) כך שהעלויות הקבועות באו לידי ביטוי ברווח והפסד כמצוין לעיל. הרווח התפעולי של מגזר הסחר הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
לראשונה מציג המגזר רווח תפעולי וזאת בין היתר הודות להתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הרווח התפעולי של מגזר משקאות קלים (המורכב מחלק החברה בתוצאות יפאורה – המטופל עפ"י שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-11.4 מיליון שקל בדומה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- זינוק במכירות החזירה את קבוצת חג'ג' לרווחיות
- ההכנסות זינקו, אבל הרווח הנקי של קליל נשחק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-12.7 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של כ-42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה גדל לכ-546.3 מיליון שקל לעומת כ- 475.9 מיליון שקל בתום שנת 2023. יחס הון עצמי למאזן מסתכם בכ-53.2%.
נדב ארנס-ארד, מנכ"ל כרמל קורפ: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי והתקופה אשר הינן בהתאם לתוכניות העבודה שלנו בתקופה מורכבת מאוד ברמה הלאומית והמאקרו-כלכלית".
עסקת רכישת בלו
כזכור, לפני חודשיים הודיעה כרמל על ביטול עסקת הרכישה של קבוצת המותג בלו של ענאן שמשום. העסקה הייתה אמורה להיסגר תמורה לסכום של 430-450 מיליון שקל ולהגדיל משמעותית את הפעילות של כרמל. העסקה לא יצאה לפועל אבל כרמל מציינת כי היא עדיין מחפשת רכישה שתביא לגיוון בפעילות שלה.
- מחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
- אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
החברה ציינה כי תבחן שיתופי פעולה או רכישות ומיזוגים שיענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: התרחבות סלקטיבית בשוק היין, תחום משיק או קרוב לתחומי הליבה הנוכחיים או תחום מזון בו הוגדרה תמה עסקית מתאימה. בנוסף החברה ציינה כי הפעילות תצטרך להיות בעלת היקף מכירות של 80-150 מיליון שקל וברווחיות נורמטיבית לתחום המזון. כך, החברה צופה להכניס פעילות נוספת לצד פעילות הייצור (יין) ופעילות הסחר (בירה ומשקאות קלים) שתהיה בשיעור של כמעט שליש מהפעילות ב-2027.
שווי השוק של החברה עומד על 436 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-11%, ונותרה ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.
PULS של אלביט (אלביט)אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS
אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית
ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.
מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.
הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.
יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ארית, תקציב, אג"ח
אחרי נפילה של 20% בארית, מעניין יהיה לראות אם העצירה תיבלם. הנפילה מיוחסת לכוונה להנפיק את רשף הבת של ארית. זו הנפקה שנתפסת כמוזרה - היא משמרת את המכשיר הבעייתי שנקרא - חברות החזקה. למה להנפיק את רשף הבת שהיא בעצם 98% מהפעילות של ארית. למה שתי חברות? זו טכניקה לבצר את השליטה בחברת ההחזקות. צבי לוי מחזיק 46%, ואם היה מנפיק בארית החזקתו היתה מדלדלת ל-36%, ואולי מדובר על ויתור שליטה. הוא מעדיף להנפיק את החברה מתחת, ולהישאר עם 46^ בארית שתחזיק 80% ברשף.
אבל, זה רק חלק קטן מההסבר לנפילה. ההסבר המרכזי הוא שכאשר בעל שליטה מוכר ומממש בכמת כזו (גם הצעת מכר וגם הנפקה) זה מסוכן לבעלי המניות. בעל השליטה יודע מתי למכור יותר מכולם. ארית הצליחה בשנה האחרונה לזנק לשווי של 5 מיליארד שקל (לפני הנפילה), כשהיא מייצרת רווחים מרשימים, אבל הרווחים האלו בשיעורי הרווחיות האלו לא יכולים להחזיק הרבה זמן. הצגנו את הנתונים בשבוע שעבר, יכולים להרחיב: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור, המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים. ורק נדגיש כי למרות הסיכון, צפוי שהרווחים ימשיכו להיות חזקים בטווח הקרוב.
המניות הדואליות חוזרות בעלייה קלה. פער חיובי של 0.1% בלבד. הנה רשימת המניות הדואליות הגדולות ופערי הארביטראז' (הקליקו לרשימה המלאה):
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב המדינה אושר ביום שישי על ידי הממשלה. ומדובר בתקציב טוב - גירעון של 3.6%, הטלת מסים על הבנקים, העלאת השכר לשכירים שמשתכרים מעל 16 אלף שקל - ראו כאן: בכמה יעלה השכר שלכם? מחשבון. ביום שישי בנימין נתניהו עשה לפרופ' אמיר ירון מה שטראמפ עושה לג'רום פאוול, יו"ר הפד - "אני יודע שעצמאות הבנק חשובה מאוד, אבל אתה חייב להוריד את הריבית". הוא היה זהיר, אבל אסרטיבי. לא בטוח שפרופ' ירון יפעל כך. יכול להיות שדווקא רמזים עבים כאלו יעשו ההיפך - הוא יתבצר בעמדתו ורק כדי להוכיח שהוא לא נכנע לפוליטיקאים.

