כרמל קורפ
צילום: יחצ
דוחות

כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-13.2 מיליון שקל לעומת 15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אביחי טדסה |

כרמל קורפ  כרמל קורפ 0.17% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-143 מיליון שקל לעומת כ-96.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה נובעת מהמשך התפתחות תחום הבירה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.2 מיליון שקל (המהווה כ-9.2% מההכנסות) לעומת כ-15.1 מיליון שקל (המהווה כ-15.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

גידול של 217% בהכנסות מגזר הסחר

הכנסות מגזר הייצור הסתכמו בכ-78.4 מיליון שקל לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-3%. הכנסות מגזר הסחר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי של כ-217% נובע מהתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הכנסות מגזר משקאות קלים (תוצאות יפאורה – 30.45%, מוצגות בביאור מגזרים אך מנוטרלות מדוח רווח והפסד עקב שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-78.7 מיליון שקל לעומת כ-88.5 מיליון שקל. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-37.3 מיליון שקל (המהווה כ-26.1% מסך ההכנסות) לעומת כ-30.5 מיליון שקל  (המהווה כ-31.5% מסך ההכנסות). הרווח הגולמי צמח בכ-22%, תוך השגת שיעורי רווחיות התואמים את עליית חלקו של מגזר בסחר, אשר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים מזה של הייצור וכן מתמהיל המוצרים במגזר הייצור. הרווח התפעולי הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל (המהווה 12.0% מסך ההכנסות), לעומת כ-18.1 מיליון שקל (המהווה כ- 18.7% מסך ההכנסות). הרווח התפעולי של מגזר הייצור הסתכם בכ-1.2 מיליון שקל לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד הנובע מתמהיל מכירות וכן מצמצום ייצור (ביקבוק) כך שהעלויות הקבועות באו לידי ביטוי ברווח והפסד כמצוין לעיל. הרווח התפעולי של מגזר הסחר הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לראשונה מציג המגזר רווח תפעולי וזאת בין היתר הודות להתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הרווח התפעולי של מגזר משקאות קלים (המורכב מחלק החברה בתוצאות יפאורה – המטופל עפ"י שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-11.4 מיליון שקל בדומה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-12.7 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של  כ-42.8 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה גדל לכ-546.3 מיליון שקל לעומת כ- 475.9 מיליון שקל בתום שנת 2023. יחס הון עצמי למאזן מסתכם בכ-53.2%.

נדב ארנס-ארד, מנכ"ל כרמל קורפ: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי והתקופה אשר הינן בהתאם לתוכניות העבודה שלנו בתקופה מורכבת מאוד ברמה הלאומית והמאקרו-כלכלית".

 

עסקת רכישת בלו 

כזכור, לפני חודשיים הודיעה כרמל על ביטול עסקת הרכישה של קבוצת המותג בלו של ענאן שמשום. העסקה הייתה אמורה להיסגר תמורה לסכום של 430-450 מיליון שקל ולהגדיל משמעותית את הפעילות של כרמל. העסקה לא יצאה לפועל אבל כרמל מציינת כי היא עדיין מחפשת רכישה שתביא לגיוון בפעילות שלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה ציינה כי תבחן שיתופי פעולה או רכישות ומיזוגים שיענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: התרחבות סלקטיבית בשוק היין, תחום משיק או קרוב לתחומי הליבה הנוכחיים או תחום מזון בו הוגדרה תמה עסקית מתאימה. בנוסף החברה ציינה כי הפעילות תצטרך להיות בעלת היקף מכירות של 80-150 מיליון שקל וברווחיות נורמטיבית לתחום המזון. כך, החברה צופה להכניס פעילות נוספת לצד פעילות הייצור (יין) ופעילות הסחר (בירה ומשקאות קלים) שתהיה בשיעור של כמעט שליש מהפעילות ב-2027.

שווי השוק של החברה עומד על 436 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-11%, ונותרה ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.