כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל
כרמל קורפ כרמל קורפ -0.85% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-143 מיליון שקל לעומת כ-96.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה נובעת מהמשך התפתחות תחום הבירה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.2 מיליון שקל (המהווה כ-9.2% מההכנסות) לעומת כ-15.1 מיליון שקל (המהווה כ-15.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
גידול של 217% בהכנסות מגזר הסחר
הכנסות מגזר הייצור הסתכמו בכ-78.4 מיליון שקל לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-3%. הכנסות מגזר הסחר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי של כ-217% נובע מהתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הכנסות מגזר משקאות קלים (תוצאות יפאורה – 30.45%, מוצגות בביאור מגזרים אך מנוטרלות מדוח רווח והפסד עקב שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-78.7 מיליון שקל לעומת כ-88.5 מיליון שקל.
הרווח הגולמי הסתכם בכ-37.3 מיליון שקל (המהווה כ-26.1% מסך ההכנסות) לעומת כ-30.5 מיליון שקל (המהווה כ-31.5% מסך ההכנסות). הרווח הגולמי צמח בכ-22%, תוך השגת שיעורי רווחיות התואמים את עליית חלקו של מגזר בסחר, אשר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים מזה של הייצור וכן מתמהיל המוצרים במגזר הייצור. הרווח התפעולי הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל (המהווה 12.0% מסך ההכנסות), לעומת כ-18.1 מיליון שקל (המהווה כ- 18.7% מסך ההכנסות). הרווח התפעולי של מגזר הייצור הסתכם בכ-1.2 מיליון שקל לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד הנובע מתמהיל מכירות וכן מצמצום ייצור (ביקבוק) כך שהעלויות הקבועות באו לידי ביטוי ברווח והפסד כמצוין לעיל. הרווח התפעולי של מגזר הסחר הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
לראשונה מציג המגזר רווח תפעולי וזאת בין היתר הודות להתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הרווח התפעולי של מגזר משקאות קלים (המורכב מחלק החברה בתוצאות יפאורה – המטופל עפ"י שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-11.4 מיליון שקל בדומה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-12.7 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של כ-42.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה גדל לכ-546.3 מיליון שקל לעומת כ- 475.9 מיליון שקל בתום שנת 2023. יחס הון עצמי למאזן מסתכם בכ-53.2%.
נדב ארנס-ארד, מנכ"ל כרמל קורפ: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי והתקופה אשר הינן בהתאם לתוכניות העבודה שלנו בתקופה מורכבת מאוד ברמה הלאומית והמאקרו-כלכלית".
עסקת רכישת בלו
כזכור, לפני חודשיים הודיעה כרמל על ביטול עסקת הרכישה של קבוצת המותג בלו של ענאן שמשום. העסקה הייתה אמורה להיסגר תמורה לסכום של 430-450 מיליון שקל ולהגדיל משמעותית את הפעילות של כרמל. העסקה לא יצאה לפועל אבל כרמל מציינת כי היא עדיין מחפשת רכישה שתביא לגיוון בפעילות שלה.
- פרטנר שוקלת לרכוש את פעילות הלקוחות העסקיים של הוט
- הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
החברה ציינה כי תבחן שיתופי פעולה או רכישות ומיזוגים שיענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: התרחבות סלקטיבית בשוק היין, תחום משיק או קרוב לתחומי הליבה הנוכחיים או תחום מזון בו הוגדרה תמה עסקית מתאימה. בנוסף החברה ציינה כי הפעילות תצטרך להיות בעלת היקף מכירות של 80-150 מיליון שקל וברווחיות נורמטיבית לתחום המזון. כך, החברה צופה להכניס פעילות נוספת לצד פעילות הייצור (יין) ופעילות הסחר (בירה ומשקאות קלים) שתהיה בשיעור של כמעט שליש מהפעילות ב-2027.
שווי השוק של החברה עומד על 436 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-11%, ונותרה ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.