כרמל קורפ
צילום: יחצ
דוחות

כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-13.2 מיליון שקל לעומת 15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אביחי טדסה |

כרמל קורפ  כרמל קורפ 0.17% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-143 מיליון שקל לעומת כ-96.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה נובעת מהמשך התפתחות תחום הבירה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.2 מיליון שקל (המהווה כ-9.2% מההכנסות) לעומת כ-15.1 מיליון שקל (המהווה כ-15.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

גידול של 217% בהכנסות מגזר הסחר

הכנסות מגזר הייצור הסתכמו בכ-78.4 מיליון שקל לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-3%. הכנסות מגזר הסחר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי של כ-217% נובע מהתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הכנסות מגזר משקאות קלים (תוצאות יפאורה – 30.45%, מוצגות בביאור מגזרים אך מנוטרלות מדוח רווח והפסד עקב שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-78.7 מיליון שקל לעומת כ-88.5 מיליון שקל. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-37.3 מיליון שקל (המהווה כ-26.1% מסך ההכנסות) לעומת כ-30.5 מיליון שקל  (המהווה כ-31.5% מסך ההכנסות). הרווח הגולמי צמח בכ-22%, תוך השגת שיעורי רווחיות התואמים את עליית חלקו של מגזר בסחר, אשר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים מזה של הייצור וכן מתמהיל המוצרים במגזר הייצור. הרווח התפעולי הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל (המהווה 12.0% מסך ההכנסות), לעומת כ-18.1 מיליון שקל (המהווה כ- 18.7% מסך ההכנסות). הרווח התפעולי של מגזר הייצור הסתכם בכ-1.2 מיליון שקל לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד הנובע מתמהיל מכירות וכן מצמצום ייצור (ביקבוק) כך שהעלויות הקבועות באו לידי ביטוי ברווח והפסד כמצוין לעיל. הרווח התפעולי של מגזר הסחר הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לראשונה מציג המגזר רווח תפעולי וזאת בין היתר הודות להתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הרווח התפעולי של מגזר משקאות קלים (המורכב מחלק החברה בתוצאות יפאורה – המטופל עפ"י שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-11.4 מיליון שקל בדומה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-12.7 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של  כ-42.8 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה גדל לכ-546.3 מיליון שקל לעומת כ- 475.9 מיליון שקל בתום שנת 2023. יחס הון עצמי למאזן מסתכם בכ-53.2%.

נדב ארנס-ארד, מנכ"ל כרמל קורפ: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי והתקופה אשר הינן בהתאם לתוכניות העבודה שלנו בתקופה מורכבת מאוד ברמה הלאומית והמאקרו-כלכלית".

 

עסקת רכישת בלו 

כזכור, לפני חודשיים הודיעה כרמל על ביטול עסקת הרכישה של קבוצת המותג בלו של ענאן שמשום. העסקה הייתה אמורה להיסגר תמורה לסכום של 430-450 מיליון שקל ולהגדיל משמעותית את הפעילות של כרמל. העסקה לא יצאה לפועל אבל כרמל מציינת כי היא עדיין מחפשת רכישה שתביא לגיוון בפעילות שלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה ציינה כי תבחן שיתופי פעולה או רכישות ומיזוגים שיענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: התרחבות סלקטיבית בשוק היין, תחום משיק או קרוב לתחומי הליבה הנוכחיים או תחום מזון בו הוגדרה תמה עסקית מתאימה. בנוסף החברה ציינה כי הפעילות תצטרך להיות בעלת היקף מכירות של 80-150 מיליון שקל וברווחיות נורמטיבית לתחום המזון. כך, החברה צופה להכניס פעילות נוספת לצד פעילות הייצור (יין) ופעילות הסחר (בירה ומשקאות קלים) שתהיה בשיעור של כמעט שליש מהפעילות ב-2027.

שווי השוק של החברה עומד על 436 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-11%, ונותרה ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.