כרמל קורפ
צילום: יחצ
דוחות

כרמל קורפ: ההכנסות צמחו ב-48% ל-143 מיליון שקל

הרווח הנקי של החברה ברבעון השלישי הסתכם ב-13.2 מיליון שקל לעומת 15.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד
אביחי טדסה |

כרמל קורפ  כרמל קורפ 0% דיווחה על תוצאות הרבעון השלישי של השנה. ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכמו בכ-143 מיליון שקל לעומת כ-96.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה, הצמיחה נובעת מהמשך התפתחות תחום הבירה. הרווח הנקי הסתכם בכ-13.2 מיליון שקל (המהווה כ-9.2% מההכנסות) לעומת כ-15.1 מיליון שקל (המהווה כ-15.6% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

 

גידול של 217% בהכנסות מגזר הסחר

הכנסות מגזר הייצור הסתכמו בכ-78.4 מיליון שקל לעומת כ-76.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-3%. הכנסות מגזר הסחר הסתכמו בכ-64 מיליון שקל, לעומת כ-20.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול המשמעותי של כ-217% נובע מהתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הכנסות מגזר משקאות קלים (תוצאות יפאורה – 30.45%, מוצגות בביאור מגזרים אך מנוטרלות מדוח רווח והפסד עקב שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-78.7 מיליון שקל לעומת כ-88.5 מיליון שקל. 

הרווח הגולמי הסתכם בכ-37.3 מיליון שקל (המהווה כ-26.1% מסך ההכנסות) לעומת כ-30.5 מיליון שקל  (המהווה כ-31.5% מסך ההכנסות). הרווח הגולמי צמח בכ-22%, תוך השגת שיעורי רווחיות התואמים את עליית חלקו של מגזר בסחר, אשר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים מזה של הייצור וכן מתמהיל המוצרים במגזר הייצור. הרווח התפעולי הסתכם בכ-17.1 מיליון שקל (המהווה 12.0% מסך ההכנסות), לעומת כ-18.1 מיליון שקל (המהווה כ- 18.7% מסך ההכנסות). הרווח התפעולי של מגזר הייצור הסתכם בכ-1.2 מיליון שקל לעומת כ-7.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד הנובע מתמהיל מכירות וכן מצמצום ייצור (ביקבוק) כך שהעלויות הקבועות באו לידי ביטוי ברווח והפסד כמצוין לעיל. הרווח התפעולי של מגזר הסחר הסתכם בכ-4.2 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-1.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

לראשונה מציג המגזר רווח תפעולי וזאת בין היתר הודות להתרחבות שיווק והפצת מותגי הבירה. הרווח התפעולי של מגזר משקאות קלים (המורכב מחלק החברה בתוצאות יפאורה – המטופל עפ"י שיטת השווי המאזני) הסתכם בכ-11.4 מיליון שקל בדומה לכ-11.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

תזרים מזומנים מפעילות שוטפת ברבעון הסתכם בכ-12.7 מיליון שקל, לעומת תזרים שלילי של  כ-42.8 מיליון שקל  ברבעון המקביל אשתקד. ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות בחברה גדל לכ-546.3 מיליון שקל לעומת כ- 475.9 מיליון שקל בתום שנת 2023. יחס הון עצמי למאזן מסתכם בכ-53.2%.

נדב ארנס-ארד, מנכ"ל כרמל קורפ: "אנו שבעי רצון מתוצאות הרבעון השלישי והתקופה אשר הינן בהתאם לתוכניות העבודה שלנו בתקופה מורכבת מאוד ברמה הלאומית והמאקרו-כלכלית".

 

עסקת רכישת בלו 

כזכור, לפני חודשיים הודיעה כרמל על ביטול עסקת הרכישה של קבוצת המותג בלו של ענאן שמשום. העסקה הייתה אמורה להיסגר תמורה לסכום של 430-450 מיליון שקל ולהגדיל משמעותית את הפעילות של כרמל. העסקה לא יצאה לפועל אבל כרמל מציינת כי היא עדיין מחפשת רכישה שתביא לגיוון בפעילות שלה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה ציינה כי תבחן שיתופי פעולה או רכישות ומיזוגים שיענו על אחד או יותר מהקריטריונים הבאים: התרחבות סלקטיבית בשוק היין, תחום משיק או קרוב לתחומי הליבה הנוכחיים או תחום מזון בו הוגדרה תמה עסקית מתאימה. בנוסף החברה ציינה כי הפעילות תצטרך להיות בעלת היקף מכירות של 80-150 מיליון שקל וברווחיות נורמטיבית לתחום המזון. כך, החברה צופה להכניס פעילות נוספת לצד פעילות הייצור (יין) ופעילות הסחר (בירה ומשקאות קלים) שתהיה בשיעור של כמעט שליש מהפעילות ב-2027.

שווי השוק של החברה עומד על 436 מיליון שקל. מניית החברה עלתה מתחילת השנה ב-11%, ונותרה ללא שינוי ב-12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTבורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPT

עברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35

השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה בורסה מדד ת"א 35

השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.

חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.

כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.

הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי

חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.

במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.