אורי מקס מקס סטוק
צילום: רמי זרנגר
דוחות

מקס סטוק: הרווח עלה 27% בעקבות פתיחת חנויות חדשות וצמיחה בחנויות זהות

ההכנסות של רשת הקמעונאות ברבעון השלישי עלו ב-19%; המכירות בחנויות זהות בחודשים יולי-אוקטובר 2024, תקופה הכוללת גם השנה וגם אשתקד את מכירות חגי תשרי, עלו אף בשיעור גבוה יותר של כ-13.7%
חיים בן הקון |

מקס-סטוק מקס סטוק -0.22%  מדווחת על צמיחה של 19% בהכנסות לצד גידול של 27% ברווח הנקי. 

ההכנסות ברבעון השלישי של שנת 2024 צמחו בכ-19% לכ-373 מיליון שקל, בהשוואה לכ-315 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מפתיחת סניפים חדשים, מעלייה במכר חנויות זהות בשיעור של כ-9.2%, בעיקר כתוצאה מגידול במספר הלקוחות המבקרים בסניפים, מגידול במכר העונתי ולמרות שהרבעון המקביל אשתקד הושפע לחיוב מעיתוי חגי תשרי בעוד שהשנה חלו החגים ברבעון הרביעי. המכירות בחנויות זהות בחודשים יולי-אוקטובר 2024, תקופה הכוללת גם השנה וגם אשתקד את מכירות חגי תשרי והשפעת הסגירה הזמנית של סניפי הרשת בימיה הראשונים של המלחמה, עלו בשיעור אף גבוה יותר של כ-13.7%.

רשת מקס סטוק מפעילה כיום 64 סניפים בפריסה ארצית. החברה ממשיכה ביישום אסטרטגיית הצמיחה והגידול בכמות הסניפים, ובהתאם לכך חנכה במהלך ארבעת הרבעונים האחרונים 5 סניפים חדשים בבעלות והרחיבה סניף קיים בשטח כולל של כ-6,000 מ"ר נטו המהווים גידול של כ-10% בשטח המסחר (אחד הסניפים החליף חנות קיימת). במקביל, החברה חתמה על חוזים לפתיחה של 4 סניפים נוספים בבעלות עד סוף שנת 2026 ונמצאת במו"מ על סניפים נוספים.

מניית מקס סטוק נסחרת סביב 10.6 שקל. היא עלתה ב-79% מתחילת השנה. שווי השוק שלה עומד על כ-1.2 מיליארד שקל.

הרווח הגולמי ברבעון השלישי של שנת 2024 עלה בכ-17% לכ-154 מיליון שקל, בהשוואה לכ-132 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי עמד על כ-41.3% מההכנסות, בהשוואה לכ-41.9% מההכנסות ברבעון המקביל אשתקד. הירידה בשיעור הרווח הגולמי ברבעון השלישי לשנת 2024 לעומת שיעור הרווח הגולמי ברבעון המקביל אשתקד נובעת מעלייה בהוצאות הלוגיסטיות שעיקרה נובע מעלויות בגין הפעלת המרכז הלוגיסטי החדש במקביל להפעלת המרלו"גים הקיימים.

הרווח התפעולי ברבעון השלישי של שנת 2024 עלה בכ-16% לכ-51 מיליון שקל, בהשוואה לכ-44 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח התפעולי נבעה מהגידול האמור בהיקפי הפעילות, שקוזז בחלקו על ידי גידול אבסולוטי בהוצאות מכירה ושיווק והנהלה וכלליות, על אף ששיעורן מהמכר היה נמוך יותר. העלייה בסכום ההוצאות נבעה בעיקר מגידול בהוצאות שכר (בעיקר בגין פתיחת סניפים חדשים), הוצאות פחת נכסי זכות שימוש והוצאות פחת וגידול בהוצאות מכירה ושיווק אשר מיוחסות לסיום הפעילות בפורטוגל. בנוסף, ההוצאות התפעוליות כללו הכרה בהוצאות אחרות, נטו, בעלות אופי חד פעמי, בסך של כ-4 מיליון שקל בגין הפסד הון מגריעת נכס זכות שימוש בפעילות החברה בפורטוגל. הרווחיות התפעולית ברבעון עמדה על כ-13.7%, בהשוואה לכ-14.1% ברבעון המקביל אשתקד. ללא ההוצאות האחרות האמורות לעייל עמדה הרווחיות התפעולית ברבעון על כ – 14.7%.

הרווח הנקי ברבעון השלישי של שנת 2024 עלה בכ-27% לכ-34 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי לבעלי המניות בסך של כ-27 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. העלייה ברווח הנקי נבעה מהעלייה האמורה ברווח התפעולי,  לצד ירידה בסך הוצאות המימון, נטו, בעיקר בגין הכנסות מהפרשי שער וריבית על פיקדונות לזמן קצר.

אורי מקס, מייסד ומנכ"ל מקס סטוק: "אנו מסכמים רבעון נוסף של צמיחה חזקה בהכנסות וברווחים של החברה הודות לגידול מתמשך בתנועת המבקרים בסניפים, לצד המשך הרחבת הפריסה של הרשת בישראל. בכוונתנו להמשיך לספק לצרכן את הצעת הערך הטובה ביותר, תוך שדרוג מתמיד של תמהיל המוצרים והכנסת קטגוריות נוספות, והכל תוך שמירה על רמת מחירים אטרקטיבית מאוד המאפיינת את הרשת לאורך השנים. בהתאם לתוכנית אסטרטגית חנכנו לאחרונה 5 סניפים חדשים בבעלות ואנו מעריכים כי למקס סטוק עוד פוטנציאל משמעותי להרחבת הפעילות בישראל. באשר לפעילות בפורטוגל, לאחר שהוזרם כמעט כל המימון הראשוני שאושר לחברה המשותפת במסגרת התקציבית עבור הקמה וניהול של הפעילות במהלך השנתיים האחרונות, ולאור תוצאות החברה המשותפת ותנאי השוק בפורטוגל, הוחלט על סגירת הפעילות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המניה שתזנק ב-4%, ומה יקרה לאלביט?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של פרופ' דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל פרופ' דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.