רן עוז רן עוז, יו"ר דירקטוריון כאל אשראי
צילום: רמי זרניגר
דוחות

הדוחות של ישראכרט מוכיחים שמנורה עשתה עסקה טובה - שיפור בתוצאות

רווח של כ-78 מיליון שקל, קרוב לרווח ברבעון המקביל אשתקד, קצב רווחים של 320 מיליון שקל, היעד של הנהלת ישראכרט לרווח של 400-500 מיליון שקל בשנה, ממש לא בשמיים
איתן גרסטנפלד | (4)
נושאים בכתבה ישראכרט רן עוז

חברת האשראי ישראכרט ישראכרט -0.19% מציגה תוצאות טובות לרבעון השלישי. עם תוצאות כאלו היא היתה יכולה להימכר ביותר לקבוצת מנורה שרכשה אותה בלי פרמיית שליטה. ישראכרט הרוויחה כ-78 מיליון שקל, קרוב לרווח ברבעון המקביל אשתקד, קרי קצב הרווחים השנתי שלה עומד על כ-320 מיליון שקל. מה שמעמיד את היעד של הנהלת ישראכרט לרווח של 400-500 מיליון שקל בשנה בהישג יד. עסקת מנורה בשווי של 3.15 מיליארד שקל, בהינתן הפוטנציאל של ישראכרט והכוונה של הרגולטור להפוך את חברות כרטיסי האשראי למתחרות לבנקים, הוא גדול.

הכנסות החברה ברבעון השלישי של 2023 עלו בכ-1.2% ועמד על 852 מיליון שקל, בהשוואה ל-842 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, טרום המלחמה. ברקע, מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי ברבעון עלה לשיא של כ-63.2 מיליארד שקל.

ההכנסות מפעילות בכרטיסי אשראי ברבעון השלישי 2024 עלו בכ-2.6% והסתכמו ב-601 מיליון שקל בהשוואה ל-586 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בהשוואה לרבעון השני 2024 צמחו ההכנסות בכ-7.5% זאת בעיקר כתוצאה מהעלייה המתמשכת רבעון אחר רבעון בהיקף מחזורי העסקאות בכרטיסי האשראי המונפקים של החברה.

ההכנסות מריבית נטו ברבעון השלישי 2024 הסתכמו ב-240 מיליון שקל בהשוואה ל-244 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

ההוצאות בגין הפסדי אשראי ברבעון השלישי 2024 ירדו ל-65 מיליון שקל, מ-105 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה מהרבעון המקביל נבעה בעיקר מהגידול בהפרשה הקבוצתית ברבעון המקביל אשתקד בשל השלכות מלחמת חרבות ברזל.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 21/11/2024 05:20
    הגב לתגובה זו
    למוסדים, וישראכרט קיבלה בקשות לכמעט פי 3 מהכמות שהוצעה שהייתה 300 מיליון ש"ח, ובמרווח של 0.11% מעל ריבית בנק ישראל. כתוצאה מכך ישראכרט תגדיל את הכמות שהיא ביקשה לגייס. מכאן, שישראכרט יכולה וחייבת לחלק לבעלי המניות שלה את מלוא!!! הסכום שמנורה תשלם עבור דילול בעלי המניות הקיימים, דהיינו 1.5 מליארד ש"ח. ישראכרט, כפי שמוכיחות תוצאות המכרז, אינה זקוקה לכסף שמנורה תשלם, והכסף שייך במלואו לבעלי המניות. כדאי לדירקטוריון לחשב מסלול מחדש, שאחרת הצעת מנורה תדחה וכן הדירקטוריון וההנהלה יהיו חשופים לתביעה יצוגית.
  • 3.
    אנונימי 20/11/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    אבל ללא פרמית שליטה,וחוץ מזה יחלקו 700 מליון ש"ח דיבידנד,דהיינו נשארים בשליטת מנורה 800 מליון ש"ח (מתוך כ - 1.5 מיליארד שהיא משלמת),וזה כאילו קנתה את ישראכרט ב - 700 מיליון. ביזיון של הנהלה ודירקטוריון ואני מקווה שאם ההחלטה תעבור יהיו מי שיגישו תביעות יצוגיות,ויחשפו מה קיבלו מי שקיבלו או יקבלו ממנורה.כמובן להצביע נגד.
  • 2.
    סם 20/11/2024 13:29
    הגב לתגובה זו
    בהנחה שמנורה תקנה את ישראכרט במחיר שסוכם, אין ספק שזו קניה של מציאה. מנורה חייבת , מבחינתה, לעשות מאמץ לסכם רכישה.
  • 1.
    אבי 20/11/2024 12:48
    הגב לתגובה זו
    אף מוסדי לא יאשר את זה שהחברה תמכר מתחת להון עצימי בעוד שכלל קנות את מקס 1.6 על ההון ודיסקונט ימכר את כאל 1.6 על ההון גם. מה עוד שישראכרט במסלול צמיחה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: