משה בן שאול ותמי גלילי אילקס
צילום: אנטולי קרניצקי

חברת הבת של אילקס מדיקל פורצת קדימה: סטרגט תחל את הניסויים בתרופה לסרטן – ״בשורה גדולה מבחינה רפואית״

סטרגט תתחיל בניסויים קליניים מוקדמים בבית החולים אנדרסון שבטקסס, ארה״ב; את הניסויים תממן הקרן הצמודה לבית החולים המתמחה בתרופות למחלת הסרטן; אילקס מחזיקה בכ–34ֿ% מסטרגט
חיים בן הקון |
נושאים בכתבה אילקס מדיקל

ביום שלישי בשבוע שעבר חתמה אילקס  אילקס מדיקל 2.9% על הסכמים לפיהם חברת הבת שלה (34%) סטרגט (Starget) תתחיל סדרה של ניסויים קליניים בבית חולים אנדרסון בטקסס. את הניסויים תממן קרן The Cancer Focus בסכום של עד 5.1 מיליון דולר. 

ד״ר משה בן שאול – יו״ר אילקס

בית החולים אנדרסון הינו רשת של בתי חולים המתמחה בטיפולים במחלת הסרטן. הרשת הינה מהמובילות בטיפול בסרטן בעולם. בית החולים בו תערוך סטרגט את הניסויים שוכן בטקסס. קרן The Cancer Focus עובדת בצמוד עם בית החולים, ובית החולים עצמו הינו משקיע בקרן.

הניסוי הינו ניסוי ראשוני בסדרת ניסויים אותה צריכה התרופה לעבור כדי לקבל אישור מהרשויות השונות. סטרגט תחל את ניסוי שלב ה–1b; שלב מוקדם יחסית. בתמורה למימון הניסויים בבית החולים, תהיה זכאית הקרן להשתתף בסבב הגיוס הבא של סטרגט, שיערך במתכונת SAFE. במקרה שבו תעבור סטרגט את הניסויים בהצלחה, תהיה זכאית הקרן לתשלומים במצב של מסחור התרופה, זאת בכפוף לאישורים רגולטוריים.

 

התרופה – פתרון חדשני במקום הקרנות

את הרישיון לתרופה קיבלה סטרגט מ–ARC – זרוע החדשנות של המרכז הרפואי שיבא. התרופה פועלת בעזרת כלי ביו־רפואי שנקרא ׳פפטיד׳ המעביר אל תוך הגוף איזוטופים (חלקיקים) רדיו אקטיביים שיכולים להגיע לגרורות במצב מתקדם ולתקוף אותם בצורה מקומית, זאת על ידי יצירת קשר ישיר עם התאים הסרטניים. זאת כתחליף להקרנה רדיו אקטיבית חוץ גופית. 

תחילת הניסויים בבית החולים אנדרסון מותנים בקבלת אישור FDA לתחילת הניסוי. להערכת החברה, הניסוי צפוי לצאת אל הדרך במחצית הראשונה של 2025.

עבור אנשים הסובלים מסרטן גרורתי מתקדם, כיום הפתרון היחיד הוא קרינת לכל הגוף. החסרון בשיטת ריפו זו היא שהקרינה פוגעת בכל הגוף, וגם אם היא מביאה לריפוי בסופו של דבר, תיתכן הישנות של המחלה מכיוון שהמערכת בגוף השתבשה מהקרינה. 

בשיחה שקיימנו בביזפורטל עם מירב צונץ, סמנכ״לית השיווק של אילקס,

הסבירה לנו שהיחס בין הטיפול החדש אותו מפתחת סטרגט לטיפול הקיים לסרטן גרורתי הוא כמו ההבדל בין ארטילריה לטיל מונחה: ״זה כמו להוריד דירה בודדת בלבנון בלי לפגוע בחפים מפשע; זה [הטיפול] כמו טיל מונחה לגרורות״

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כששאלנו על פוטנציאל הרווח של סטרגט, השיבה צונץ כי ״הניסויים עדיין בשלבים מוקדמים, אי אפשר לדעת כרגע מה יהיו היתרונות או הרווחים של המוצר של סטרגט״

חשוב לזכור שסטרגט כמו כל סטארטאפ, ובמיוחד בתחומי הרפואה, הם לפעמים נכשלים. כששאלנו מה יקרה במידה והניסוי יכשל, ענתה הסמנכ״לית כי ״אם זה יצליח – זו בשורה רפואית גדולה; אם לא – שמחנו לעזור״. בנוסף ציינה כי השקעותיה של אילקס מפוזרות בין מספר רב של סטארטאפים כך שהסיכון מנוהל היטב. 

סך השקעותיה של איילקס בסטרגט עומדת על 31.6 מיליון שקל, מה שמשקף ערך של 93 מיליון שקל לסטרגט. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.