אלפנט ומור מגנה מקימות דסק להשקעות סקנדרי בישראל
קבוצת הסקנדרי מרקט אלפנט (The Elephant) וחברת מור מגנה, המתמחה במסחר בניירות ערך זרים, הכריזו היום על הקמתו של דסק ייעודי בישראל לסקנדרי מרקט שיאפשר למשקיעים מוסדיים וכשירים לרכוש ולמכור מניות של חברות הייטק פרטיות.
הפעילות תיתן מענה מלא למשקיעים בכל שלבי העסקה – כולל הצפה קבועה של היצע של מניות (דיל-פלואו) בענקיות ההייטק הפרטיות מארה"ב ישראל ואירופה, מנגישות קבועה לתוכניות נזילות (Employee Tenders) בנוסף וכחלק עיקרי מהשירות, משקיעים ישראלים יוכלו לקבל גם מידע ועבודות מחקר אודות חברות מטרה ומצב השוק, שיקוף בזמן אמת של מחירים בעסקאות סקנדרי וליווי מלא במהלך ביצוע העסקאות.
במקביל הדסק יפעל להנגיש מודל חדשני, תוכניות הנזילות לעובדים (Employee Tenders) לחברות ההייטק הבוגרות (Late-Stage) בישראל. תוכנית הנזילות הינה מודל חדשני בעולמות הסקנדרי שהתפתח לאחרונה ותופס תאוצה (בעיקר בארה"ב) והינו תוכניות נזילות שמובלות על ידי החברה עצמה. כך הנהלות של חברות הייטק פרטיות משתפות פעולה עם העובדים ובעלי המניות, במטרה לאפשר אירוע נזילות למניות שהוענקו לעובדים במסגרת עבודתם ולמשקיעים.
תוכנית הנזלת המניות מאפשרת לאותם עובדים ומשקיעים להיפגש עם הכסף עבורו טרחו רבות, בתהליך מסודר וקבוע, ללא קשר להחלטות החברה בנוגע להנפקתה או לאירוע אקזיט כזה או אחר. כך, נהפך האקזיט מארוע חד-פעמי, לאירוע מחזורי. חברות הייטק בעולם (ולאחרונה גם בישראל) מבינות את החשיבות של תוכנית הנזלה קבועה לאופציות שנתנו לעובדים שלהן.
- שוק ההימורים רותח: מה הסיכויים שחמאס יגיד "כן"?
- תוכנית השלום של טראמפ: החטופים ישוחררו תוך 72 שעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זהו כלי משמעותי ביותר לשימור העובדים, הטאלנטים וההנהלה הבכירה בחברה. למנכ״לים של חברות ההייטק פרטיות קשה להתחרות בחברות טכנולוגיה ציבוריות וביכולות שלהן לתת אופציות סחירות לטאלנטים שלהם. בנוסף התוכנית גם שומרת על האיזון העדין בין השקיפות הנדרשת למשקיע לבין הפרטיות והסודיות של החברה שהינן מאוד מאוד חשובים בעיניה.
את הדסק המשותף תנהל מאי גולן. גולן בעלת ניסיון מקצועי של למעלה מעשור כסוחרת בכירה בשוק ההון ובתפקידי ניהול בפירמות מובילות; מגדל שוקי הון, אייאלאס, נוקד ופסגות, שם ניהלה את דסק המניות הגלובלי. בעלת תואר ראשון בכלכלה עם התמחות בשוק ההון, מהאקדמית תל-אביב.
רון סירני, מנכ"ל מור מגנה: "שוק הסקנדרי הוא שוק מרתק וצומח באופן מהיר ומרכז עניין רב מצד משקיעים מוסדיים שמחפשים להיכנס ל- “Open AI” הבאה עוד לפני ההנפקה. אחרי פיילוט מוצלח עם אלפנט, שמובילה את השוק במקצועיות עם היצע גדול ומגוון של מניות בחברות טכנולוגיה מבטיחות, הבנו שיש מקום להעמיק את שיתוף פעולה שייתן לראשונה בישראל מענה ייעודי מקצה לקצה למשקיעים מוסדיים וכשירים בישראל".
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
חיים שיף, מייסד ומנכ"ל קבוצת אלפנט: "שוק הסקנדרי רותח כאשר משקיעים נושאים עיניהם לחלון ההנפקות הבא של חברות טכנולוגיה פרטיות שעל פי הערכות עתיד להיפתח כבר ב-2025. בישראל, כמו בעולם, הייתה עלייה קבועה בהיקף עסקאות הסקנדרי מאז שנת 2021 כאשר הקושי המרכזי הוא להגיע לנתחים משמעותיים מספיק בחברות שיצדיקו השקעה של גופים מוסדיים ולגישה להשקעות בחברות מסוגים וגדלים כאלו עבור משקיעים שלא מוזמנים להצטרף לסבבי גיוס של החברות עצמן. אנו נותנים את הפתרון המלא שכולל גישה למוכרים בחברות מובילות, שיקוף של מחירים בשוק וליווי של העסקה החל משלב בניית הפורטפוליו ועד להעברת המניות לרוכש".
- 1.ריו 08/07/2024 09:17הגב לתגובה זואחלה גיוס, בהצלחה
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
