מאי גולן
צילום: רמי זרנגר

אלפנט ומור מגנה מקימות דסק להשקעות סקנדרי בישראל

קבוצת אלפנט סקנדרי מרקט וחברת מור מגנה מקבוצת מור בית השקעות משיקים פעילות משותפת ומקימים 'דסק' ייעודי להנגשת השקעות סקנדרי בחברות הייטק פרטיות למשקיעים מוסדיים ומשקיעים כשירים בישראל
אדיר בן עמי | (1)

קבוצת הסקנדרי מרקט אלפנט (The Elephant) וחברת מור מגנה, המתמחה במסחר בניירות ערך זרים, הכריזו היום על הקמתו של דסק ייעודי בישראל לסקנדרי מרקט  שיאפשר למשקיעים מוסדיים וכשירים לרכוש ולמכור מניות של חברות הייטק פרטיות.

הפעילות תיתן מענה מלא למשקיעים בכל שלבי העסקה – כולל הצפה קבועה של היצע של מניות (דיל-פלואו) בענקיות ההייטק הפרטיות מארה"ב ישראל ואירופה, מנגישות קבועה לתוכניות נזילות (Employee Tenders) בנוסף וכחלק עיקרי מהשירות, משקיעים ישראלים יוכלו לקבל גם מידע ועבודות מחקר אודות חברות מטרה ומצב השוק, שיקוף בזמן אמת של מחירים בעסקאות סקנדרי וליווי מלא במהלך ביצוע העסקאות.

במקביל הדסק יפעל להנגיש מודל חדשני, תוכניות הנזילות לעובדים (Employee Tenders) לחברות ההייטק הבוגרות (Late-Stage) בישראל. תוכנית הנזילות הינה מודל חדשני בעולמות הסקנדרי שהתפתח לאחרונה ותופס תאוצה (בעיקר בארה"ב) והינו תוכניות נזילות שמובלות על ידי החברה עצמה. כך הנהלות של חברות הייטק פרטיות משתפות פעולה עם העובדים ובעלי המניות, במטרה לאפשר אירוע נזילות למניות שהוענקו לעובדים במסגרת עבודתם ולמשקיעים.

תוכנית הנזלת המניות מאפשרת לאותם עובדים ומשקיעים להיפגש עם הכסף עבורו טרחו רבות, בתהליך מסודר וקבוע, ללא קשר להחלטות החברה בנוגע להנפקתה או לאירוע אקזיט כזה או אחר. כך, נהפך האקזיט מארוע חד-פעמי, לאירוע מחזורי. חברות הייטק בעולם (ולאחרונה גם בישראל) מבינות את החשיבות של תוכנית הנזלה קבועה לאופציות שנתנו לעובדים שלהן.

זהו כלי משמעותי ביותר לשימור העובדים, הטאלנטים וההנהלה הבכירה בחברה. למנכ״לים של חברות ההייטק פרטיות קשה להתחרות בחברות טכנולוגיה ציבוריות וביכולות שלהן לתת אופציות סחירות לטאלנטים שלהם. בנוסף התוכנית גם שומרת על האיזון העדין בין השקיפות הנדרשת למשקיע לבין הפרטיות והסודיות של החברה שהינן מאוד מאוד חשובים בעיניה.

את הדסק המשותף תנהל מאי גולן. גולן בעלת ניסיון מקצועי של למעלה מעשור כסוחרת בכירה בשוק ההון ובתפקידי ניהול בפירמות מובילות; מגדל שוקי הון, אייאלאס, נוקד ופסגות, שם ניהלה את דסק המניות הגלובלי. בעלת תואר ראשון בכלכלה עם התמחות בשוק ההון, מהאקדמית תל-אביב.

רון סירני, מנכ"ל מור מגנה: "שוק הסקנדרי הוא שוק מרתק וצומח באופן מהיר ומרכז עניין רב מצד משקיעים מוסדיים שמחפשים להיכנס ל-  “Open AI”  הבאה  עוד לפני ההנפקה. אחרי פיילוט מוצלח עם אלפנט, שמובילה את השוק במקצועיות עם היצע גדול ומגוון של מניות בחברות טכנולוגיה מבטיחות, הבנו שיש מקום להעמיק את שיתוף פעולה שייתן לראשונה בישראל מענה ייעודי מקצה לקצה למשקיעים מוסדיים וכשירים בישראל".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

חיים שיף, מייסד ומנכ"ל קבוצת אלפנט: "שוק הסקנדרי רותח כאשר משקיעים נושאים עיניהם לחלון ההנפקות הבא של חברות טכנולוגיה פרטיות שעל פי הערכות עתיד להיפתח כבר ב-2025. בישראל, כמו בעולם, הייתה עלייה קבועה  בהיקף עסקאות הסקנדרי מאז שנת 2021 כאשר הקושי המרכזי הוא להגיע לנתחים משמעותיים מספיק בחברות שיצדיקו השקעה של גופים מוסדיים ולגישה להשקעות בחברות מסוגים וגדלים כאלו עבור משקיעים שלא מוזמנים להצטרף לסבבי גיוס של החברות עצמן. אנו נותנים את הפתרון המלא שכולל גישה למוכרים בחברות מובילות, שיקוף של מחירים בשוק וליווי של העסקה החל משלב בניית הפורטפוליו ועד להעברת המניות לרוכש".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ריו 08/07/2024 09:17
    הגב לתגובה זו
    אחלה גיוס, בהצלחה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: