יעקב אטרקצי אאורה נדלן
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

אאורה בוחנת את הפיכת מגידו לציבורית

לאחר השלמת עסקת הרכישה, אאורה ציינה כי תבחן את הפיכתה של חברת הייזום והביצוע לציבורית; בשלוש השנים האחרונות רשמה מגידו רווח נקי של 105 מיליון שקל
רוי שיינמן | (1)

לאחר השלמת עסקת הרכישה של מגידו מידיו של רני צים  רני צים -0.63% , חברת אאורה  אאורה 2.38% של יעקב אטרקצ'י ציינה כי תשקול להפוך את חברת הייזום והביצוע לנדל"ן לציבורית. מגידו, שנרכשה תמורת 280 מיליון שקל עם הון עצמי של 237 מיליון שקל, רשמה רווח נקי של 105 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. במידה ומגידו תהפוך לציבורית בטווח הזמן הקרוב, סביר להניח שהפרמיה שתציב לה אאורה לא תהיה גבוהה מדי ממחיר הרכישה. עם זאת, הפעילות של אאורה כן מוסיפה ערך ליכולות של מגידו, לכן פרמיה מסוימת תהיה.

דרך רכישת מגידו אאורה הקנתה לעצמה זרוע ביצוע. מגידו מקדמת פרויקטים בהיקף של כ-3,000 יח״ד בתכנון ובביצוע בפריפריה ובאזורי ביקוש וכ-23,500 מ״ר בייזום והקמה לייעוד מסחר, תעסוקה ותעשייה וכן פעילות התחדשות עירונית עם צבר של כ-3,900 יח״ד.

״הרכישה האסטרטגית של מגידו מייצרת באופן מיידי סינרגיות משמעותיות לאור כוונתנו לשלב את היכולות הפיננסיות, השיווקיות והמיתוגיות החזקות של אאורה עם היכולות יוצאות הדופן של מגידו בתחום הביצוע", מסר יעקב אטרקצ׳י, מנכ״ל אאורה. "יכולות הביצוע המצוינות של מגידו, תשולבנה בפרויקטים של אאורה, תאפשר לנו יכולת תמחור טובה יותר וגם תאפשר לנו להתמודד במכרזים של רמ״י. אנו משוכנעים שהרכישה מייצרת ערך רב לבעלי המניות שלנו כבר בטווח הזמן המיידי.״

כאמור, אאורה רכשה את מגידו תמורת 280 מיליון שקל. 160 מיליון שקל כבר שולמו ויתרה של 120 מיליון שקל תשולם ברבעון הרביעי של 2024. החברה ציינה כי דוחות מגידו יאוחדו באופן מלא לדוחות חברת אאורה החל מהרבעון השני של שנת 2024 ומגידו תישאר חברה בבעלות מלאה של אאורה. למגידו הון עצמי של 237 מיליון שקל, ויחס הון למאזן של 32%, נכון ל-31.3.2024. מרבית הפרויקטים של מגידו מציגים רווחיות גולמית של כ-30% והיא רשמה בשנים 2021-2023 רווח נקי בסך של 105 מיליון שקל. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה המנייה יורדת בלי רחמים??? 06/06/2024 11:31
    הגב לתגובה זו
    למה המנייה יורדת בלי רחמים???
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.