מטוס אל על
צילום: דוברות אל על

יונייטד איירליינס מאריכה את השעיית הטיסות לישראל- אל על תושפע?

למעלה מ-8% מהטסים בחודש אפריל פנו לארצות הברית; אל על נהנית מבלעדיות בקו החם לאור ההיעדרות הנמשכת של החברות האמריקאיות; האם נראה שוב דוח מצוין של אל על?
דור עצמון | (5)

היקף חברות התעופה הזרות הפועלות בנתב"ג טרם חזר לתקופה טרם פרוץ המלחמה בדרום וכיום פועלת בו כ-20-30 חברות תעופה זרות לעומת כמעט כפול מקיץ 2023.

ההיעדרות הבולטת ביותר היא של חברות הלואו-קוסט וחברות התעופה האמריקאיות. ריינאייר ואיזיג'ט עדיין לא חזרו לטוס לתל אביב ואילו וויז-אייר שחזרה צמצמה את מספר היעדים והתדירויות באופן משמעותי. החברות הללו ריכזו כמות טסים גדולה במיוחד והיעדרותן הגילה בהתאמה את נפח הטיסות של החברות הישראליות בנתב"ג שהטיסו בחודש אפריל 695,865 נוסעים, המהווים כ-60.1% מכלל הנוסעים בשדה התעופה, כפול מחודש אפריל 2023.

אחד הקווים החמים ביותר הם אלו בין ישראל לארה"ב. 4 חברות הפעילו טיסות ישירות בין המדינות בהן אל על ושלושת הענקיות האמריקאיות - יונייטד איירליינס, דלתא איירליינס ואמריקן איירליינס. אל על לא חדלה לרגע את הטיסות בקו להבדיל מהחברות האמריקאיות שהפסיקו את פעילותן בישראל מיד עם פרוץ הלחימה. לפני כחודשיים הייתה זו יונייטד איירליינס שחידשה את טיסותיה לישראל, לעומת דלתא ואמריקן שעד היום משעות את פעילותן.

אבל גם חידוש הפעילות של יונייטד דלה משמעותית. בהתחלה הפעילה החברה טיסה יומית אחת מניו-יורק (ניו-ארק) לתל אביב עם עצירה בלרנקה לטובת צוותי האוויר שחששו להגיע ארצה אך עד מהרה חזרה להפעילו ישירות ללא העצירה. עם זאת, החברה לא חידשה את קווי שחיברו את נתב"ג עם וושינגטון הבירה, סן פרנסיסקו ושיקגו, וגם הקו לניו-יורק צומצם משתי טיסות יומיות לפני המלחמה לטיסה יומית אחת לאחריה.

המתקפה האיראנית על ישראל הבריחה (שוב) את יונייטד שעד עתה טרם חזרה לישראל. אתמול הודיעה החברה כי היא מאריכה את השעיית פעילותה בארץ עד לסוף חודש מאי, אז היא תעדכן האם אכן תשוב לפעילות התחילת יוני או שמא תאריך את ההשעייה.

אם לא די בכך, גם אייר קנדה הפסיקה את טיסותיה לישראל ובכך הפכה אל על לחברת התעופה היחידה שמחברת בין ישראל לצפון אמריקה בטיסות ישירות. כדי להתמודד עם הביקושים הגבירה אל על את טיסותיה מ-2-3 טיסות יומיות לניו-יורק (JFK) לפני המלחמה, ל-3-4 טיסות יומיות עכשיו.

ארצות הברית היא היעד השני בביקוש הטסים מנתב"ג עם 97,552 נוסעים בחודש אפריל האחרון המהווים 8.43% מתנועת הנוסעים כולם. הארכת השעיית הפעילות של החברות האמריקאיות בישראל היא בשורה טובה לכיס של אל על. האחרונה נהנית מהיעדר תחרות כבר למעלה מחצי שנה והדבר מתבטא היטב בדוחות הכספיים שלה. בדוחותיה הכספיים לסיכום שנת 2023 רשמה אל על הכנסות שהסתכמו בכ-2.5 מיליארד דולר, גידול של 26% בהשוואה להכנסות בשנת 2022, שהסתכמו בכ-2 מיליארד דולר. הרווח לפני מס בשנת 2023 הסתכם בכ-125 מיליון דולר.

​במסיבת העיתונאים שערכה עם פרסום הדוחות, הודתה מנכ"לית דינה גננסיה בן טל, שלולא המלחמה הרווח השנתי של החברה היה כ-95-100 מיליון דולר ולא 125 מיליון דולר. כלומר המלחמה תרמה רבות להכנסות החברה בעיקר עקב היעדר תחרות ורווחיות גבוהה במיוחד בקווי אל על לארצות הברית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשך הבלעדיות של אל על בקווים לארה"ב עשוי לרמוז במידה מסוימת על המשך המגמה הרווחית במיוחד של החברה גם בדוחות הבאים. עד זאת, חזרה של חלק מהחברות האירופאיות לישראל הקטינה במעט את נפח הפעילות של אל על בנתב"ג, כך שאם החברה תציג בכל זאת דוח רבעוני בו היא שוברת שיאים חדשים, זו עשויה להיות הצלחה כבירה של החברה.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אל על 11/05/2024 13:26
    הגב לתגובה זו
    אנחנו ממשיכים להיות פראיירים
  • 3.
    ארי 10/05/2024 10:36
    הגב לתגובה זו
    מי ששומר שבת השבת שומרת אותו, מומלץ לשמור שבת
  • סבטלנה 10/05/2024 18:48
    הגב לתגובה זו
    תתגייסו לצה"ל
  • 2.
    הדתים ממשכים לדפוק אותנו גם באלעל עם מחירים מופרזים (ל"ת)
    שועלי 10/05/2024 08:57
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בת אל 09/05/2024 23:19
    הגב לתגובה זו
    חייבת להציע שירותיה לכלל האוכלוסיה
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: