קרן קדמה
צילום: אייל יצהר

כרמל רוצה לבצע קפיצת מדרגה באמצעות מיזוג עם בלו; המשקיעים חוששים

לצורך השלמת העסקה תידרש כרמל כפי הנראה לגיוס הון נוסף; העסקה אמנם תרחיב ותגוון את פעילותה של כרמל ותקפיץ אותה ליגה מבחינת היקף ההכנסות אבל היקף החובות שלה יגדל במידה משמעותית כך שגם רמת הסיכון שלה תזנק
קובי ישעיהו | (4)

חברת כרמל קורפ, השולטת ב"יקבי כרמל", רוצה לעשות קפיצה גדולה קדימה באמצעות מיזוג עם חברת בלו של ענאן שמשום. כרמל עוסקת ביצור ושיווק יין, מפיצה בירות ואלכוהול, ומחזיקה ב"יפאורה" (כ-30%) המייצרת ומשווקת משקאות קלים. בבעלות החברה שטח של 32.7 דונם במתחם זיכרון יעקב, אשר נמצא בתהליך השבחה.

החברה דיווחה אתמול לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת בלו (המפיצה את משקאות האנרגיה תחת המותג BLU) מקבוצת SFS של שמשום. 

להערכת כרמל, אם העסקה תושלם, היא תתבצע בסכום של כ-450 מיליון שקל (לפי מכפיל EBITDA של 6.25 לפעילות בלו). לפי הודעת כרמל "הצדדים התחייבו לבלעדיות לתקופה של 90 ימים אשר ניתנת להארכה על ידי החברה, לתקופה נוספת של 90 ימים, במסגרתה תבצע החברה בדיקת נאותות משפטית, עסקית, מקצועית ופיננסית ביחס לפעילות הנרכשת". השלמת העסקה כפופה למספר תנאים.

המשקיעים בבורסה לא אהבו את הדיווח ומניית כרמל צנחה אתמול ב-7.6% והשלימה ירידה של 41% מהשיא אליו הגיעה ביולי 2023. השווי של החברה בבורסה התכווץ לכ-353 מיליון שקל.

מניית כרמל קורפ בשנה האחרונה

את 2023 סיימה כרמל קורפ 1.87% עם הכנסות של כ-325 מיליון שקל, צמיחה של 18% לעומת 2022. הרווח התפעולי שלה הגיע לכ-40 מיליון שקל לעומת כ-12 מיליון שקל ב-2022 ובשורה התחתונה היא רשמה רווח נקי של כ-30 מיליון שקל אשתקד לעומת הפסד של כ-4 מיליון שקל ב-2022.

בקופת החברה היו בסוף השנה מזומנים בהיקף של כ-42 מיליון שקל ובחודש מרץ השנה היא השלימה גיוס של כ-43 מיליון שקל בהנפקת זכויות. לדברי החברה הגיוס בוצע "לצורך מימון פעילותה העסקית השוטפת של החברה לרבות הון חוזר בדגש על הרחבת פעילות הסחר ( תחום הבירה ) והיערכות לצרכי הון חוזר והשקעות הצפויים לנבוע מהמלחמה".

לכן, לצורך השלמת העסקה, תידרש כרמל לגיוס הון נוסף. העסקה, אם תושלם, אמנם תרחיב ותגוון את פעילותה של כרמל ותקפיץ אותה ליגה מבחינת היקף ההכנסות אבל היקף החובות שלה יגדל במידה משמעותית כך שגם רמת הסיכון שלה תזנק (בסוף 2023 היו לה הלוואות בהיקף של כ-270 מיליון שקל מבנקים). החברה, צריך לזכור, פועלת בתחום מאוד תחרותי (משקאות אלכוהוליים וקלים) וכל שינוי קל בטעמי הצרכנים יכול לדרדר את תוצאותיה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעלת השליטה בכרמל היא קרן קדמה (מחזיקה בכ-25%), מה שמסביר ככל הנראה את המהלך. קרן קדמה, המנוהלת על ידי אורי עינן, גלעד הלוי וגלעד שביט, רכשה את יקבי כרמל ב-2013 בכ-165 מיליון שקל ובשנת 2022 הצטרפה יקבי כרמל למועדון החברות הציבוריות באמצעות מיזוג עם כלל משקאות. קדמה, ככל הנראה, מבקשת להשביח את ההחזקה ואולי גם לייצר אפשרות ל"אקזיט" לאחר השלמת המהלך (קרנות מהסוג של קדמה מבצעות בדרך כלל השקעה לטווח של עד 10 שנים במטרה למכור ברווח כמה שיותר גדול). 

מכשול משמעותי להשלמת העסקה יכול להופיע מצידו של בעל השליטה בבלו, ענאן שמשום. בדצמבר 2023 נעצר שמשום יחד עם אנשים נוספים, בין השאר עקב חשדות כי החברה שבבעלותו ביצעה עבירות מרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון, והנפקת חשבוניות פיקטיביות שהסבו למדינה נזקים במאות מיליוני שקלים. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יש לי את 02/05/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    יושבים בסבלנות,לא ממליץ,אך תודה שמכרתם לי במחיר סביר,יש לי סבלנות זו לא חברת קנאביס
  • 3.
    כמו תמיד בחברות בסגנון כזה שרוצות לגדול על ידי רכי 02/05/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד בחברות בסגנון כזה שרוצות לגדול על ידי רכישות , מינוף וכו. יש שתי אפשרויות 1.כרמל הופכת למתחרה רצינית בשוק , גודלת והופכת לאחת מהחברות הגדולות בשוק. 2. החברה תיפול עם המינוף שלה. לדעתי לכרמל יש הנהלה טובה שהצליחה במשך השנים אז היא תצליח לעמוד בחוב ולהתקדם ולדעתי היא גם תעשה עוד מהלכים, או חברת מזון קטנה או עוד ייבוא וזכיינוצ. אבל אין לדעת אך פעם כמובן.
  • 2.
    במקום לקפוץ במדרגות שיעלה במעלית (ל"ת)
    Ron DeSantis 02/05/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נחמן 02/05/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    אם הבעלים הנוכחי שלה מעל, כנראה שזו לא חברה מי יודע מה מוצלחת
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.51%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.