קרן קדמה
צילום: אייל יצהר

כרמל רוצה לבצע קפיצת מדרגה באמצעות מיזוג עם בלו; המשקיעים חוששים

לצורך השלמת העסקה תידרש כרמל כפי הנראה לגיוס הון נוסף; העסקה אמנם תרחיב ותגוון את פעילותה של כרמל ותקפיץ אותה ליגה מבחינת היקף ההכנסות אבל היקף החובות שלה יגדל במידה משמעותית כך שגם רמת הסיכון שלה תזנק
קובי ישעיהו | (4)

חברת כרמל קורפ, השולטת ב"יקבי כרמל", רוצה לעשות קפיצה גדולה קדימה באמצעות מיזוג עם חברת בלו של ענאן שמשום. כרמל עוסקת ביצור ושיווק יין, מפיצה בירות ואלכוהול, ומחזיקה ב"יפאורה" (כ-30%) המייצרת ומשווקת משקאות קלים. בבעלות החברה שטח של 32.7 דונם במתחם זיכרון יעקב, אשר נמצא בתהליך השבחה.

החברה דיווחה אתמול לבורסה כי חתמה על מזכר הבנות לא מחייב לרכישת בלו (המפיצה את משקאות האנרגיה תחת המותג BLU) מקבוצת SFS של שמשום. 

להערכת כרמל, אם העסקה תושלם, היא תתבצע בסכום של כ-450 מיליון שקל (לפי מכפיל EBITDA של 6.25 לפעילות בלו). לפי הודעת כרמל "הצדדים התחייבו לבלעדיות לתקופה של 90 ימים אשר ניתנת להארכה על ידי החברה, לתקופה נוספת של 90 ימים, במסגרתה תבצע החברה בדיקת נאותות משפטית, עסקית, מקצועית ופיננסית ביחס לפעילות הנרכשת". השלמת העסקה כפופה למספר תנאים.

המשקיעים בבורסה לא אהבו את הדיווח ומניית כרמל צנחה אתמול ב-7.6% והשלימה ירידה של 41% מהשיא אליו הגיעה ביולי 2023. השווי של החברה בבורסה התכווץ לכ-353 מיליון שקל.

מניית כרמל קורפ בשנה האחרונה

את 2023 סיימה כרמל קורפ -0.48% עם הכנסות של כ-325 מיליון שקל, צמיחה של 18% לעומת 2022. הרווח התפעולי שלה הגיע לכ-40 מיליון שקל לעומת כ-12 מיליון שקל ב-2022 ובשורה התחתונה היא רשמה רווח נקי של כ-30 מיליון שקל אשתקד לעומת הפסד של כ-4 מיליון שקל ב-2022.

בקופת החברה היו בסוף השנה מזומנים בהיקף של כ-42 מיליון שקל ובחודש מרץ השנה היא השלימה גיוס של כ-43 מיליון שקל בהנפקת זכויות. לדברי החברה הגיוס בוצע "לצורך מימון פעילותה העסקית השוטפת של החברה לרבות הון חוזר בדגש על הרחבת פעילות הסחר ( תחום הבירה ) והיערכות לצרכי הון חוזר והשקעות הצפויים לנבוע מהמלחמה".

לכן, לצורך השלמת העסקה, תידרש כרמל לגיוס הון נוסף. העסקה, אם תושלם, אמנם תרחיב ותגוון את פעילותה של כרמל ותקפיץ אותה ליגה מבחינת היקף ההכנסות אבל היקף החובות שלה יגדל במידה משמעותית כך שגם רמת הסיכון שלה תזנק (בסוף 2023 היו לה הלוואות בהיקף של כ-270 מיליון שקל מבנקים). החברה, צריך לזכור, פועלת בתחום מאוד תחרותי (משקאות אלכוהוליים וקלים) וכל שינוי קל בטעמי הצרכנים יכול לדרדר את תוצאותיה. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בעלת השליטה בכרמל היא קרן קדמה (מחזיקה בכ-25%), מה שמסביר ככל הנראה את המהלך. קרן קדמה, המנוהלת על ידי אורי עינן, גלעד הלוי וגלעד שביט, רכשה את יקבי כרמל ב-2013 בכ-165 מיליון שקל ובשנת 2022 הצטרפה יקבי כרמל למועדון החברות הציבוריות באמצעות מיזוג עם כלל משקאות. קדמה, ככל הנראה, מבקשת להשביח את ההחזקה ואולי גם לייצר אפשרות ל"אקזיט" לאחר השלמת המהלך (קרנות מהסוג של קדמה מבצעות בדרך כלל השקעה לטווח של עד 10 שנים במטרה למכור ברווח כמה שיותר גדול). 

מכשול משמעותי להשלמת העסקה יכול להופיע מצידו של בעל השליטה בבלו, ענאן שמשום. בדצמבר 2023 נעצר שמשום יחד עם אנשים נוספים, בין השאר עקב חשדות כי החברה שבבעלותו ביצעה עבירות מרמה, זיוף, עבירות מס, הלבנת הון, והנפקת חשבוניות פיקטיביות שהסבו למדינה נזקים במאות מיליוני שקלים. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יש לי את 02/05/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    יושבים בסבלנות,לא ממליץ,אך תודה שמכרתם לי במחיר סביר,יש לי סבלנות זו לא חברת קנאביס
  • 3.
    כמו תמיד בחברות בסגנון כזה שרוצות לגדול על ידי רכי 02/05/2024 10:52
    הגב לתגובה זו
    כמו תמיד בחברות בסגנון כזה שרוצות לגדול על ידי רכישות , מינוף וכו. יש שתי אפשרויות 1.כרמל הופכת למתחרה רצינית בשוק , גודלת והופכת לאחת מהחברות הגדולות בשוק. 2. החברה תיפול עם המינוף שלה. לדעתי לכרמל יש הנהלה טובה שהצליחה במשך השנים אז היא תצליח לעמוד בחוב ולהתקדם ולדעתי היא גם תעשה עוד מהלכים, או חברת מזון קטנה או עוד ייבוא וזכיינוצ. אבל אין לדעת אך פעם כמובן.
  • 2.
    במקום לקפוץ במדרגות שיעלה במעלית (ל"ת)
    Ron DeSantis 02/05/2024 10:29
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נחמן 02/05/2024 10:10
    הגב לתגובה זו
    אם הבעלים הנוכחי שלה מעל, כנראה שזו לא חברה מי יודע מה מוצלחת
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.

יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסףיאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף
הועידה הכלכלית

"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״

"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן

מנדי הניג |
נושאים בכתבה ילין לפידות

בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?

באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני,  יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע.  צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״

הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.

"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.

אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.