הרווח מפעילות נמשכת של מלרן עלה ב-14% ברבעון; יחס הון- מאזן של 33%

דור עצמון |

חברת מלרן מלרן 0% העוסקת באשראי חוץ-בנקאי רשמה ב-2023 הכנסות המימון של 149.6 מיליון שקל לעומת הכנסות מימון של כ-140.3 מיליון שקל ב-2022, עלייה של כ-6.5%. הכנסות המימון, נטו עלו בכ-4% לכ-109.8 מיליון שקל, לעומת כ-105.6 מיליון שקל ב-2022. החברה הסבירו כי הגידול בהכנסות המימון, נטו מיוחס לעלייה בריבית הממוצעת על יתרת תיק הלקוחות, בקיזוז חלקי עם ירידה ביתרת תיק האשראי הממוצעת לכ-838 מיליון שקל ב-2023, לעומת כ-894 מיליון שקל ב-2022. בנוסף, העלייה בהכנסות המימון נטו קוזזה חלקית על ידי עלייה בהוצאות המימון, אשר נבעה בעיקר מעלייה בשיעור ריבית בנק ישראל.

ההוצאה להפסדי אשראי חזויים בישראל הסתכמה ב-2023 בכ-24 מיליון שקל, לעומת כ-12.6 מיליון שקל ב-2022. לדברי החברה השינוי נובע מעלייה בסיכון של חובות פרטניים, וכן מהגדלת ההפרשה הקבוצתית בשל התאמות בגין השפעות מאקרו-כלכליות, כגון עלייה בהסתברות להאטה כלכלית וסביבת ריבית גבוהה מתמשכת.

הרווח הנקי מפעילות נמשכת (בישראל) טיפס בכ-2.5% והסתכם בכ-49 מיליון שקל, לעומת כ-47.8 מיליון שקל ב-2022. לאור מימושה של השקעת החברה בארה"ב, החברה רשמה ב-2023 הפסד המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-20 מיליון שקל בגין הפעילות המופסקת בארה"ב, לעומת הפסד המיוחס לבעלי מניות החברה של כ-4 מיליון שקל בפעילות זו ב-2022.

החברה סיימה את שנת 2023 עם רווח נקי המיוחס לבעלי המניות בסך כ-28.6 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-43.5 מיליון שקל ב-2022. בנטרול הפעילות המופסקת בארה"ב, הרווח לפני מס הסתכם לסך של כ-64.2 מיליון שקל. יצוין, כי ב-2023 רשמה החברה הכנסות אחרות בסך כ-10.2 מיליון שקל בגין רווח מרכישה עצמית של אגרות חוב. בסה"כ, שילמה החברה למחזיקי האג"ח 248 מיליון שקל בשנת 2023 (כולל רכישה עצמית).

עיקרי התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי של 2023

הכנסות המימון ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו בכ-36.9 מיליון שקל, לעומת כ-37.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022. הכנסות המימון, נטו בישראל עלו בכ-3.7% לכ-27.9 מיליון שקל, לעומת כ-26.9 מיליון שקל ב-2022. הגידול בהכנסות מימון, נטו מיוחס ,בעיקר, לירידה בהוצאות המימון של החברה, בין היתר לאור פירעון ורכישות עצמיות של אגרות החוב.

ההוצאה בגין הפסדי אשראי חזויים בישראל הסתכמה בכ-5.9 מיליון שקל, לעומת כ-5.6 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

הרווח מפעילות נמשכת טיפס בכ-13.6% לכ-11.8 מיליון שקל, לעומת כ-10.3 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022. ברבעון הרביעי של 2023 רשמה החברה הפסד של כ-15.2 מיליון שקל בגין מימוש הפעילות המופסקת בארה"ב, לעומת הפסד של כ-1 מיליון שקל בפעילות זו ב-2022.

החברה סיימה את הרבעון הרביעי של 2023, עם הפסד נקי המיוחס לבעלי המניות בסך כ-3.4 מיליון שקל, לעומת רווח של כ-9.7 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2023. בנטרול הפעילות המופסקת בארה"ב, הרווח לפני מס, עלה ברבעון הרביעי של שנת 2023 לכ-14.4 מיליון שקל, לעומת כ-13.7 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2022.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

היקף תיק האשראי הממוצע של החברה בישראל ברבעון 4 2023 עמד על כ-761 מיליון שקל, לעומת כ- 975 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההון המיוחס לבעלי מניות החברה הסתכם ב-31 בדצמבר 2023 בכ-258.6 מיליון שקל. יחס ההון העצמי למאזן עמד בסוף הרבעון על כ-32.6%.

מניית מלרן ירדה ב-7.4% מתחילת השנה למחיר של 5.4 שקל ושווי שוק של 159.6 מיליון שקל.

ציון בקר, מנכ"ל מלרן: "אנחנו מסכמים את 2023 עם גידול בהכנסות המימון, נטו, כאשר אנחנו ממוקדים בקידום ובהשבחה של פעילותנו בתחום מתן אשראי בישראל. זאת, לאחר שהשלמנו בסוף השנה החולפת את מכירת הפעילות בארה"ב. בתוך כך, הודענו לאחרונה על התקשרות עם גוף מוסדי לקבלת מסגרת אשראי מחייבת חדשה ל-3 שנים, בהיקף של 90 מיליון שקל, והינו בהתאם לאסטרטגיית החברה להרחיב ולגוון את מקורות המימון שלה. בימים מורכבים אלו במדינה, אנו ממשיכים לפעול תוך הקפדה יתרה על ניהול סיכונים, כאשר למועד פרסום הדו"ח, למלחמה לא הייתה השפעה מהותית על החברה. למלרן יכולת התמודדות גבוהה עם מצבי שוק משתנים, ואנו ממשיכים לפעול כדי להצעיד את החברה קדימה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.78%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.