סאמיט: עליה של 11% ב-NOI ב-2023; FFO של 301 מיליון שקל
חברת הנדל"ן סאמיט סאמיט 1.68% פרסמה את תוצאות הדו"חות הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2023 כולה. ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-234.7 מיליון שקל, בדומה לרבעון המקביל בשנת 2022. ה-NOI ברבעון הסתכם לכ-132.2 מיליון שקל, לעומת כ-142.5 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2022. החברה ציינה כי מלחמת 'חרבות ברזל' הביאה לקיטון של כ-4 מיליון שקל ב-NOI ברבעון.
הוצאות אחרות, נטו הסתכמו לכ-259.8 מיליון שקל ברבעון, בהשוואה להכנסות אחרות, נטו בסך כ-54.5 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר משערוך שלילי של נדל"ן להשקעה בגרמניה ובארה"ב ברבעון, לעומת רווח בגין שערוך נדל"ן בארה"ב בקיזוז שערוך שלילי בגרמניה אשר נרשמו ברבעון המקביל ב-2022.
החברה רשמה הפסד ברבעון הרביעי לשנת 2023 של כ-213.3 מיליון שקל (הפסד של כ-165.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח נקי של כ-10.3 מיליון שקל (הפסד של כ-31.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל בשנה הקודמת.
ההכנסות בשנת 2023 צמחו בכ-21.3% לכ-945.2 מיליון שקל, בהשוואה לכ-779.5 מיליון שקל בשנת 2022. החברה ציינה כי הגידול נובע בעיקר מהרחבת הפעילות בארה"ב ומייסוף האירו והדולר מול השקל. ה-NOI בשנת 2023 עלה בכ-11.3% לכ-552.3 מיליון שקל, לעומת כ-496.3 מיליון שקל בשנה הקודמת. ה-Same Properties NOI בשנת 2023 עלה קלות לכ-327 מיליון שקל, לעומת כ-325 מיליון שקל בשנת 2022.
- סאמיט: הרווח עלה ב-9.5% ל-211 מ' שקל; רווח של 23 מ' שקל מההשקעה בפז
- סאמיט: FFO של 103 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 41%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-FFO עלה לכ-301 מיליון שקל, בהשוואה לכ-293 בשנת 2022. ה-FFO לבעלי המניות הסתכם לכ-263 מיליון שקל, בהשוואה לכ- 261 מיליון שקל בשנת 2022.
החברה רשמה הוצאות אחרות, נטו בשנת 2023 בסך כ-588.7 מיליון שקל, בהשוואה להכנסות אחרות, נטו בסך כ-394.6 מיליון שקל בשנת 2022. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר משערוך שלילי של נדל"ן בגרמניה ובארה"ב, לעומת רווח בגין שערוך נדל"ן בארה"ב שנרשם בשנת 2022.
החברה רשמה הפסד לשנת 2023 של כ-275.8 מיליון שקל (הפסד של כ-197.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח נקי של כ-503.1 מיליון שקל (כ-335.4 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בשנת 2022.
ההפסד הכולל לשנת 2023 הסתכם לכ-100.4 מיליון שקל (הפסד של כ-47.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לרווח כולל של כ-924 מיליון שקל (רווח של כ-705.8 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) בשנה הקודמת. לדברי החברה השינוי ברווח הכולל לעומת שנת 2022 נובע מייסוף נמוך יותר של האירו והדולר מול השקל בשנת 2023, ומנגד שערוך לראשונה בשנת 2022 של נכס המסווג כרכוש קבוע.
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
תזרים המזומנים נטו מפעילויות שוטפות הסתכם בשנת 2023 לכ-350.2 מיליון שקל, לעומת כ-374.2 מיליון שקל בשנת 2022. התזרים מפעילות שוטפת לפני שינויים בסעיפי רכוש והתחייבויות עלה בכ-12.3% לכ-484.5 מיליון שקל, לעומת כ-431.6 מיליון שקל בשנת 2022, בעיקר עקב גידול בפעילות החברה.
סך מאזן החברה מסתכם לכ-10.67 מיליארד שקל. ההון העצמי לסך המאזן עומד על כ-46.8% לעומת כ-47.1% ביום 31.12.2022.
ההון העצמי הסתכם לכ-4.99 מיליארד שקל (כ-4.39 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-5.12 מיליארד שקל (כ-4.44 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות) ביום 31.12.2022. השינוי נובע בעיקר מירידה בשווי נדל"ן להשקעה בתקופה ומייסוף שע"ח של הדולר ואירו מול השקל. היחס חוב ל-CAP נטו הסתכם בכ-41.1%.
במהלך הרבעון הרביעי לשנת 2023, השלימה חברה בת מכירת 90% מאחזקותיה בנכס של החברה בישראל בתמורה של כ-176 מיליון שקל המשקפים שווי נכס של כ-195 מיליון שקל. בהתאם, החברה הכירה במהלך תקופת הדוח ברווחי שערוך של כ- 17 מיליון שקל. בנוסף, לחברה יש אופציה למכירת יתרת אחזקותיה בעתיד וכן מנגנון להגדלת מחיר המכירה הכפוף לעמידה ביעדים. מימוש האופציה יחד עם תוספת מחיר המכירה יכול להביא את התמורה הנוספת לסך של כ- 55 מיליון שקל.
למועד פרסום הדוח מחזיקה סאמיט בכ-9.7% מהונה המונפק של פז נפט לאחר שבחודש פברואר 2023 קיבלה החברה אישור לפי צו החברות הממשלתיות לאחזקה של עד 15% בפז. במהלך השנה רכשה סאמיט מניות של חברת פז נפט בסכום של כ-155 מיליון שקל. יו"ר סאמיט, זוהר לוי, מונה לדירקטור בחברת פז נפט. באוגוסט 2023 חולקו כדיבידנד בעין מניות חברת הבת פז בית זיקוק אשדוד ומניות בז"א החלו להיסחר בבורסה לני"ע. לתאריך פרסום הדוח מחזיקה סאמיט ב-8.2% מהונה המונפק של בז"א.

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
