זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ
דוחות

סאמיט: FFO של 103 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 41%

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון ב-41.2 מיליון שקל לעומת 38.6 מיליון שקל ברבעון המקביל
רוי שיינמן |

חברת אחזקות הנדל"ן סאמיט  סאמיט 3.39% פרסמה את תוצאות הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2024. ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-232 מיליון שקל, לעומת כ-248.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר ממכירת נכסים בישראל ובארה"ב, ומנגד ייסוף השקל מול האירו והדולר.

ה-NOI ברבעון הסתכם לכ-128.9 מיליון שקל, לעומת כ-138.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים ברבעון הסתכם לכ-123 מיליון שקל, לעומת כ-132 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

זוהר לוי, בעל השליטה ויו

זוהר לוי, בעל השליטה ויו"ר סאמיט: קרדיט: יחצ

ה-FFO ברבעון צמח בכ-41% לכ-103 מיליון שקל, בהשוואה לכ-73 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר לדברי החברה הגידול נובע בעיקר מדיבידנדים שהתקבלו מהשקעות בני"ע סחירים. ה-FFO לבעלי המניות עלה בכ-52% לכ-96 מיליון שקל, בהשוואה לכ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הוצאות אחרות, נטו ברבעון הסתכמו לכ-16.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-95.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי ההוצאות הרבעון נובעות בעיקר מהשקעות בנדל"ן להשקעה בארה"ב וגרמניה, ואילו ההוצאות ברבעון המקביל אשתקד נבעו בעיקר משערוך נדל"ן להשקעה בגרמניה.

הוצאות מימון, נטו ברבעון הסתכמו לכ-52.6 מיליון שקל, לעומת כ-24.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה עיקר השינוי נובע מכך שדיבידנד מפז נרשם הרבעון כהקטנת השקעה ולא הכנסה עקב המעבר להצגה על בסיס השווי המאזני ומהוצאות הפרשי שער. בתקופה המקבילה נרשם רווח מרכישת אג"ח והכנסות מהפרשי שער. חלק החברה ברווח של השקעות המטופלות לפי השווי המאזני ברבעון הסתכם לכ-16 מיליון שקל, ונובע משינוי הרישום של השקעת החברה בחברת פז.

הרווח הנקי ברבעון עלה לכ-47.7 מיליון שקל (מתוכו כ-41.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח של כ-25.5 מיליון שקל (מתוכו רווח של כ-38.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הכולל ברבעון הסתכם לכ-72.2 מיליון שקל (כ-63.7 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לרווח כולל של כ-137.4 מיליון שקל (כ-136.3 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל בשנה הקודמת. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון עלה בכ-9.9% לכ-83.8 מיליון שקל, לעומת כ-76.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

סך מאזן החברה נכון לתום הרבעון השלישי עלה לכ-10.9 מיליארד שקל. ההון העצמי לסך המאזן עומד על כ-48.1% לעומת כ-46.8% ביום 31.12.2023.

ההון העצמי עלה לכ-5.24 מיליארד שקל (כ-4.77 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-4.99 מיליארד שקל (כ-4.39 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות) ביום 31.12.2023.  השווי הנכסי למניה, בדילול מלא, עלה ל-80.7 שקל.

שווי הנכסים הבלתי משועבדים של החברה הסתכם בסך כ-3.9 מיליארד שקל, מתוך זה כ-1.5 מיליארד שקל בגרמניה, כ-1.4 מיליארד שקל בארה"ב וכ-1 מיליארד שקל בישראל. האמצעים הנזילים הסתכמו לסך של כ-884 מיליון שקל.

יחס החוב ל-CAP נטו הסתכם בכ-41.8% לעומת כ-41.1% ביום 31.12.2023. מתחילת שנת 2024 חילקה החברה דיבידנד בסך 35 מיליון שקל, מתוכם 10 מיליון שקל באפריל, ו-25 מיליון שקל בספטמבר.

"סיימנו את תשעת החודשים הראשונים עם רווח כולל של כ-318 מיליון שקל ו-FFO משמעותי של כ-289 מיליון שקל", מסר אמיר שגיא, מנכ"ל סאמיט. "פעילות ההשבחה של הנכסים בארה״ב מתקדמת, בעיקר לאחר המעבר לניהול עצמי של המרכזים המסחריים. בנוסף, פעילות המלונות במנהטן נמצאת על סף הצפת ערך כתוצאה מפעולות שביצענו במהלך הרבעונים האחרונים. בישראל נמשכת הקמתם של מספר פרויקטים יזמיים על קרקעות בבעלות החברה. כמו כן, החל מהרבעון השלישי ההשקעה בפז מסווגת בשיטת השווי המאזני, לפיכך דיבידנד בסך כ- 38 מיליון שקל לא הוצג כהכנסת מימון אלא קוזז מההשקעה".

מניית סאמיט נסחרת לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל אחרי עלייה של 9% מתחילת השנה ושל 20% בשנה האחרונה.

מניית סאמיט בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.