זוהר לוי סאמיט
צילום: יחצ
דוחות

סאמיט: FFO של 103 מיליון שקל ברבעון, עלייה של 41%

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ברבעון ב-41.2 מיליון שקל לעומת 38.6 מיליון שקל ברבעון המקביל
רוי שיינמן |

חברת אחזקות הנדל"ן סאמיט  סאמיט -0.43% פרסמה את תוצאות הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2024. ההכנסות ברבעון הסתכמו לכ-232 מיליון שקל, לעומת כ-248.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה השינוי נובע בעיקר ממכירת נכסים בישראל ובארה"ב, ומנגד ייסוף השקל מול האירו והדולר.

ה-NOI ברבעון הסתכם לכ-128.9 מיליון שקל, לעומת כ-138.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ה-NOI מנכסים זהים ברבעון הסתכם לכ-123 מיליון שקל, לעומת כ-132 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנה הקודמת.

זוהר לוי, בעל השליטה ויו

זוהר לוי, בעל השליטה ויו"ר סאמיט: קרדיט: יחצ

ה-FFO ברבעון צמח בכ-41% לכ-103 מיליון שקל, בהשוואה לכ-73 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר לדברי החברה הגידול נובע בעיקר מדיבידנדים שהתקבלו מהשקעות בני"ע סחירים. ה-FFO לבעלי המניות עלה בכ-52% לכ-96 מיליון שקל, בהשוואה לכ-63 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הוצאות אחרות, נטו ברבעון הסתכמו לכ-16.1 מיליון שקל, בהשוואה לכ-95.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. החברה ציינה כי ההוצאות הרבעון נובעות בעיקר מהשקעות בנדל"ן להשקעה בארה"ב וגרמניה, ואילו ההוצאות ברבעון המקביל אשתקד נבעו בעיקר משערוך נדל"ן להשקעה בגרמניה.

הוצאות מימון, נטו ברבעון הסתכמו לכ-52.6 מיליון שקל, לעומת כ-24.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי החברה עיקר השינוי נובע מכך שדיבידנד מפז נרשם הרבעון כהקטנת השקעה ולא הכנסה עקב המעבר להצגה על בסיס השווי המאזני ומהוצאות הפרשי שער. בתקופה המקבילה נרשם רווח מרכישת אג"ח והכנסות מהפרשי שער. חלק החברה ברווח של השקעות המטופלות לפי השווי המאזני ברבעון הסתכם לכ-16 מיליון שקל, ונובע משינוי הרישום של השקעת החברה בחברת פז.

הרווח הנקי ברבעון עלה לכ-47.7 מיליון שקל (מתוכו כ-41.2 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת רווח של כ-25.5 מיליון שקל (מתוכו רווח של כ-38.6 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הרווח הכולל ברבעון הסתכם לכ-72.2 מיליון שקל (כ-63.7 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות), בהשוואה לרווח כולל של כ-137.4 מיליון שקל (כ-136.3 מיליון שקל מיוחס לבעלי המניות) ברבעון המקביל בשנה הקודמת. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון עלה בכ-9.9% לכ-83.8 מיליון שקל, לעומת כ-76.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

סך מאזן החברה נכון לתום הרבעון השלישי עלה לכ-10.9 מיליארד שקל. ההון העצמי לסך המאזן עומד על כ-48.1% לעומת כ-46.8% ביום 31.12.2023.

ההון העצמי עלה לכ-5.24 מיליארד שקל (כ-4.77 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות), לעומת כ-4.99 מיליארד שקל (כ-4.39 מיליארד שקל מיוחס לבעלי המניות) ביום 31.12.2023.  השווי הנכסי למניה, בדילול מלא, עלה ל-80.7 שקל.

שווי הנכסים הבלתי משועבדים של החברה הסתכם בסך כ-3.9 מיליארד שקל, מתוך זה כ-1.5 מיליארד שקל בגרמניה, כ-1.4 מיליארד שקל בארה"ב וכ-1 מיליארד שקל בישראל. האמצעים הנזילים הסתכמו לסך של כ-884 מיליון שקל.

יחס החוב ל-CAP נטו הסתכם בכ-41.8% לעומת כ-41.1% ביום 31.12.2023. מתחילת שנת 2024 חילקה החברה דיבידנד בסך 35 מיליון שקל, מתוכם 10 מיליון שקל באפריל, ו-25 מיליון שקל בספטמבר.

"סיימנו את תשעת החודשים הראשונים עם רווח כולל של כ-318 מיליון שקל ו-FFO משמעותי של כ-289 מיליון שקל", מסר אמיר שגיא, מנכ"ל סאמיט. "פעילות ההשבחה של הנכסים בארה״ב מתקדמת, בעיקר לאחר המעבר לניהול עצמי של המרכזים המסחריים. בנוסף, פעילות המלונות במנהטן נמצאת על סף הצפת ערך כתוצאה מפעולות שביצענו במהלך הרבעונים האחרונים. בישראל נמשכת הקמתם של מספר פרויקטים יזמיים על קרקעות בבעלות החברה. כמו כן, החל מהרבעון השלישי ההשקעה בפז מסווגת בשיטת השווי המאזני, לפיכך דיבידנד בסך כ- 38 מיליון שקל לא הוצג כהכנסת מימון אלא קוזז מההשקעה".

מניית סאמיט נסחרת לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל אחרי עלייה של 9% מתחילת השנה ושל 20% בשנה האחרונה.

מניית סאמיט בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים