מזרחי טפחות: התוצאות מעורבות, השוק חושש מההמשך, המניה צונחת
בנק מזרחי טפחות פרסם הבוקר דוחות, וההמשקיעים בבורסה לא אהבו את התוצאות. הרווח הנקי של מזרחי טפחות מזרחי טפחות 0.1% בשנת 2023 עמד על 4.91 מיליארד שקל, זאת לעומת 4.472 מיליארד בשנת 2022 - גידול של 9.8%. יחד עם זאת, נרשמה ירידה בתשואה על ההון שעמדה על 19.1% לעומת 20.1% שנה קודם (לשם השוואה, אתמול דיווח דיסקונט על תוצאות 2023 עם תשואה להון של 15.7% ורווח של 4.2 מיליארד). החברה החליטה לחלק דיבידנד של 209.4 מיליון שקל - 20% מרווחי הרבעון הרביעי (בשנה כולה חילקה 1.274 מיליארד שקל).
לפי הדוחות לרבעון הרביעי ולשנה כולה, הכנסות מימון מפעילות שוטפת עמדו על 11.679 מיליארד שקל בשנה - גידול של כ-23.5% לעומת 9.455 מיליארד שנה קודם.
יחס היעילות (Cost Income Ratio) עמד על 37.7%, לעומת יחס יעילות של 45.2% ב-2022.
עוד תוצאות חשובות: האשראי לציבור בסוף השנה עמד על כ-325.3 מיליארד שקל לעומת סכום של כ-307.5 מיליארד שקל בסוף שנת 2022, גידול של כ-6%; פיקדונות הציבור הגיעו לסכום של כ-358.5 מיליארד שקל בסוף השנה, בהשוואה לכ-344.5 מיליארד שקל בסוף דצמבר אשתקד, עלייה של כ-4%, ההון העצמי של הבנק טיפס לכ-27.5 מיליארד שקל לעומת כ-23.8 מיליארד שקל בתום שנת 2022 - גידול של כ-15.5%. לפי הדוחות, בין השנים 2019 ל-2023 נרשם גידול שנתי ממוצע של כ-11% באשראי לציבור, של כ-12.5% בפיקדונות הציבור ושל כ-13.5% בהון העצמי של הבנק.
במקביל, נרשמה עלייה בהוצאות להפסדי אשראי בשל המלחמה והתגברות הסיכון במשק. ההוצאות להפסדי אשראי של הבנק הסתכמו בשנת 2023 ב-1.463 מיליארד שקל לעומת הוצאות בגין הפסדי אשראי בסך של 532 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
העלייה בהפרשות בשנת 2023, ובמיוחד ברבעון השלישי של השנה, נובעת רובה ככולה מהפרשה קבוצתית, שנרשמה על מנת לתת ביטוי להתגברות הסיכון במשק, על רקע מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בתחילת הרבעון הרביעי. זאת, למרות שעד כה טרם נצפו בבנק אינדיקטורים מהותיים לעלייה בסיכון זה. הגידול בהוצאות להפסדי אשראי על פני שנת 2023 כולה, הושפע גם מהצמיחה בתיק האשראי של הבנק ומעליית רמת הסיכון במשק, בעיקר בשל עליית הריבית.
- העם כלביא - החברות פחות: סיכום עונת הדוחות בצל המלחמה
- קווליטאו: גידול בצבר בהכנסות וברווח, מה הסיכונים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מניית הבנק מגיבה לתוצאות בירידה חדה של 5%. כנראה בגלל שבשוק ציפו לתוצאות טובות יותר ואולי גם בגלל חששות מהדוחות בהמשך השנה.
המנכ"ל משה לארי: "שנת 2023 תיזכר כאחת השנים הקשות והמורכבות שידעה מדינת ישראל מיום הקמתה. מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה עלינו בעקבות מתקפת הפתע של ה-7 באוקטובר, ועוד קודם לכן המחלוקת הפנימית העזה בנושאים המשפטיים, יצרו אתגרים אדירים ברמה האישית והלאומית, שהשליכו, ועודם משליכים, על חוסננו החברתי, הכלכלי והביטחוני.
"לאחר כעשור של ריבית נמוכה עד אפסית במונחים ריאליים, החל בשנת 2022 מהלך רצוף של העלאות ריבית במשק, שהגיע בשיאו עד לשיעור ריבית של 4.75% במאי 2023. בתחילת 2024 ביצע בנק ישראל הפחתה של 0.25% לשיעור של 4.5% ועדיין, השינוי החד יחסית שחל בסביבת הריבית תוך כשנה, יצר אתגר לא פשוט ללקוחות רבים, משקי בית ועסקים, שחוו עלייה משמעותית בעלויות המימון שלהם. זאת, בנוסף להתמודדות הלא פשוטה עם יוקר המחיה ואי-הוודאות הביטחונית והכלכלית.
"מתוך רצון לסייע ללקוחות להתמודד עם המציאות המורכבת, יזם הבנק השנה מספר מהלכים פרו-צרכניים, שכללו, בין השאר, הענקת ריבית זכות על העו"ש, הפחתת הריבית על המינוס ומענק כספי מיוחד לבעלי משכנתאות. זאת, לצד יצירת פתרונות מותאמים אישית ללקוחות המשכנתה שחוו התייקרות משמעותית בהחזר החודשי, בשל עליית הריבית".
- 1.א 12/03/2024 11:09הגב לתגובה זוהתוצאות מעולות
איתי בן זאב. קרדיט: Xאקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזמנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?
