אורי גרינפלד
צילום: ביזפורטל
ראיוןTV

"לא צריך שתהיה העלאת מסים ובפועל היא גם לא אפשרית בסביבה הפוליטית הנוכחית"

אורי גרינפלד האסטרטג הראשי פסגות, סבור ש-7.5% גרעון בשנת 2024 הוא לא סוף העולם, וגם הריבית לא תרד מהר
צחי אפרתי | (7)

רבים חושבים שהריבית תרד דרמטית. אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות מציע להם לחשוב שוב. הריבית לדעתו לא תרד מהר ולא תרד הרבה. 4% בסוף שנת 2024 זה היעד שלו. 

גרינפלד מדבר בשיחה עם ביזפורטל על הגירעון, התקציב, המלחמה, הריבית, מציג את השיפור בחודש האחרון, ומציע לטפח מנועי צמיחה למשק. כשהוא נשאל מאיפה יגיעו המקורות לגידול בתקציב והאם צריך להעלות מסים הוא עונה: "העלאת מסים זה משהו שאתה עושה שישפיע לאורך זמן. הגידול בגרעון כעת נובע מהמלחמה ולכן הוא כנראה מוגבל בזמן. בשנת 2023 כנראה נגיע לקצת מעל 4% גירעון ביחס לתוצר, בשנת 2024 נגיע לגרעון משמעותית יותר גבוה באזור 7%. אבל תזכור שהגענו למלחמה מנקודה יחסית נוחה. היחס חוב תוצר של ישראל עמד על פחות מ-60% לפני המלחמה ולכן גם אם הוא יגדל קצת זה לא נורא.

"כל עוד הממשלה תנסה בתקציב של 2024-25 לייצר הכנסה דרך עידוד לפעילות כלכלית  כך היא תקבל יותר מסים. לא צריך להעלות את שיעורי המס צריך להגדיל הכנסה שתעלה את היקף המסים. זה מספיק כדי שלאורך זמן יחס הגירעון לתוצר יחזור לרדת. אנחנו תמיד מודדים גרעון ביחס לתוצר או חוב ביחס לתוצר ואפשר לצמצם את היחס הזה אפשר דרך הגדלה של התוצר.

 

הריבית תרד אבל לאט

גרינפלד סבור שהלחצים האינפלציוניים עדיין קיימים ומצביע בעיקר על הביקושים לשכירות בגל המלחמה (מעבר של מפונים למרכז) ובעיות ההיצע בשל ירידה בתובלה הימית ומחסור בכוח אדם בענפי הבנייה והחקלאות.

מה אפשר לעשות כדי לצמוח ולהגדיל הכנסות?

"אם עושים תוכניות לשילוב אוכלוסיות שלא נמצאות היום במעגל העבודה שייכנסו למעגל העבודה זה גם לגידול בתוצר וגם גידול בהכנסות ממיסים. צריך לעשות הכשרות צריך למצוא דרכים איך משלבים אוכלוסיות כאלו כמו אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית בשוק העבודה. תוכניות שעוזרות לעסקים להתפתח וללכת לכיוון קצת יותר הייטקי".

אנחנו עדיין מתבססים על ההייטק.

"כמובן. אנחנו עדיין בונים על ההייטק כמנוע צמיחה ישראלי וצריך למצוא את הדרכים לאפשר לזה להימשך ולא לייצר עוד פעם לחצים כמו שראינו במחצית הראשונה של השנה של 2023".

יש הערכות בשוק של תקציב הביטחון צפוי להעלות באופן קבוע או נראה עלייה בגרעון מעבר ל-8%-7% האם זה משהו שכן ידרוש שינוי בתפיסה הכלכלית שציינת?

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"התרחיש שכולם מדברים עליו כולל האוצר ובנק ישראל ועכשיו רוב הכלכלנים גם בישראל מעריכים שאנחנו נראה את המלחמה בעזה נמשכת בעצימות גבוהה למשך עוד כמה שבועות ואחרי זה המלחמה בעצימות נמוכה יותר ושבזירות אחרות לא תהיה מלחמה שבה יש צורך במילואים וכניסה של הצבא. בתרחיש כזה סביר להניח שהגרעון יהיה באזור 7%-6%, בוא ניקח מרווח ביטחון נגיד שזה יהיה 7.5% זה לא משהו שמכניס את ישראל לאיזה שהוא פלונטר או איזה שהוא כדור שלג בעייתי שמתגלגל.

לראיון המלא:

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משלם מיסים 22/04/2024 13:47
    הגב לתגובה זו
    ההון השחור במדינת ישראל מוערך בלפחות 20% מהתוצראם הממשלה הנכבדת רוצה להעלות את ההכנסות ממיסים שיתכבדו ויחפשו אותם אצל אלו שמעלימים מס ולא אצל אלו שמשלמים!!!!!!!גייסו 1000 חוקרי מס הכנסה וכך תגדילו את הכנסות המיסים במיליארדים!!!!!לנו כבר אין מהיכן לתת לכם עוד!!!!!!!!!!!
  • 5.
    שר אוצר שלא דואג לאוצר קשה לראות איך יורידו חזק ריבית. (ל"ת)
    שחף 30/12/2023 00:18
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    ZZ 26/12/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    רוצים להכניס יותר מיסים ולעודד את המשק? - הפוך - הורדת מס משקיעים לדירה שניה ל 5 אחוז, הורדת מס על דיבידנד לבעלי שליטה מ 30 ל 25 אחוז, הורדת מס על דיבידנד לזמן קצוב מ 25 ל 22.5 אחוז, ואולי גם מס על הבורסה.. לזמן קצוב, הורדת מס על רכב ליבואנים ויבוא אישי לזמן קצוב אבל הכי חשוב!- אם אין ברירה רק מס/תשלום/אגח חד פעמי עבור המלחמה מכל אזרח X שח... או אפילו לפי המשכורת אבל חד פעמי לא מס נוסף ישיאר לתמיד...
  • 3.
    ליאו 26/12/2023 14:37
    הגב לתגובה זו
    מדיניות מוניטרית קשוחה כדי להתמודד עם הביזה שההנהגה החרדית מבצעת בקופה הציבורית.
  • 2.
    ברור שלא תרד, אין לזה מקום. (ל"ת)
    asdf 26/12/2023 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    YOS 26/12/2023 12:33
    הגב לתגובה זו
    להעלות בחזרה את הריבית למפקידים שהורידו בניבזות שתפו סמוטריץ שומע
  • מני 26/12/2023 16:12
    הגב לתגובה זו
    400 מיליארד שוכבים בעו''ש ואותם הבנקים לא נותנים כמשכנתא כי הכסף צריך להיות זמין להם תמיד למשיכה הבנקים מציעים פיקדונות ב- 3.5 אחוז ומעניקים משכנתא בשבעה אחוז. אם יכלו היו מעלים את הריבית על הפיקדונות כדי לנגוס ב-400 המיליארד, אבל אין ממש ביקוש למשכנתאות ולהלוואות ולבנקים אין במה להתכסות אם יעלו את הריבית על ההפקדות. אתה לא רוצה להכריח את הבנקים להפסיד על הפקדונות שלהם, נכון ?
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% - איי.סי.אל זינקה 4.8%

הבורסה ננעלה בירידות חזקות, כשהבנקים וחברות הביטוח בירידות חדות, לאור איומי שר האוצר, סמוטריץ', על הכפלת המיסוי על הבנקים במידה ויגלגלו את המיסוי לצרכנים; סאמיט ירדה לאור ירידת שווי נכסים בניו יורק, ובמקביל הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו של דה זראסאי, טורבוג'ן זינקה לאחר איזכור השם רפאל; ומי חברת האנרגיה המתחדשת שהורידה תחזיות ונפלה? 

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה ביום אדום במיוחד, והפיננסים משכו את מדדי הדגל למטה, כשמספר גופים ירדו במהלך המסחר בשיעור דו-ספרתי, כולל הראל, מנורה, מזרחי ודיסקונט, אך לקראת הנעילה הירידות התמתנו מעט.  

 דווקא בכזה יום מעניין לראות את המניות שבכל זאת מצליחות לטפס.  ארן ארן 15.25%  מזנקת דו-ספרתית, ארן היא חברת מו"פ קטנה, היא מספקת שירותי פיתוח הנדסי לחברות בתעשיות שונות (רפואה, ביטחון, מים, פלסטיק), וגם משקיעה בסטארט-אפים, היא הודיעה על קבלת שתי הזמנות, האחת מחברה בטחונית ישראלית והשניה מחברה בטחונית בינלאומית לייצור מוצרים לשוק הבטחוני, בהיקף כולל של כ- 18.45 מיליון שקל, בנוסף להזמנה נוספת של כ-3 מיליון שקל.  בהזמנות ארן כותבת שנכללת גם הזמנה לייצור מוצר שנבחר על ידי הלקוח כפתרון ייחודי בתחום מערכות אוויריות בלתי מאוישות (רחפנים).

סאמיט סאמיט -4.78%   הגישה הצעה לרכישת פורטפוליו נכסי דיור להשכרה של חברת דה זראסאי גרופ בניו־יורק, בהיקף של כ־450 מיליון דולר, והצעתה נבחרה כהצעה המובילה במסגרת הליך מכירה פומבית המתנהל כחלק מהליכי חדלות פירעון של דה זראסאי מול הבנק המממן. במקביל, עדכנה סאמיט על אינדיקציה לירידת שווי של 65-70 מיליון דולר בנכסי הדיור הקיימים שלה בניו־יורק, נתון שממחיש את הלחץ המתמשך בשוק המגורים האמריקאי.

טורבוג'ן טורבוג'ן 9.25%    זינקה היום אחרי שהודיעה על התקשרות עם רפאל כדי להשתמש במיקרו-טורבינה שעליה יש לרפאל קניין רוחני בשביל לעשות פיילוט עם חברה בטחונית, רפאל תקבל תמלוגים של 10% מההכנסות של הפרויקט. מכל ההודעה הזאת נראה שטורבוג'ן בעיקר משתמשת, לכאורה, בשם של רפאל כדי לקבל קרדיביליות מול מערכת הביטחון וגם השוק, נזכיר כי טורבוג'ן הודיעה שהיא בדרך לנאסד"ק: טורבוג’ן הגישה תשקיף ל-SEC

ג'ין טכנולוגיות 6.41%   דיווחה שנבחרה כספק יחיד לאספקת תשתית GenAI ארגונית לאחד משלושת גופי הבריאות הגדולים בישראל - לביזפורטל נודע שמדובר בקופת חולים מכבי. ההתקשרות המתוכננת היא לשלוש שנים וכוללת רישיון שימוש בפלטפורמה של החברה לצד שירותי פיתוח, התאמה, הטמעה וליווי מקצועי. נכון לעכשיו אין הזמנת עבודה מחייבת והמהלך כפוף לאישורים פנימיים אצל מכבי - ג׳ין טכנולוגיות תטמיע AI בקופ"ח גדולה - במי מדובר?



משקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיע מבצע ניתוח טכני, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini

הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?

צרות של עשירים - משקיעים רבים סבורים שהשוק עלה מדי ורוצים לממש, אבל אז הם נזכרים במס על רווחים ומתחרטים - למה זו טעות ונאחל לכם לשלם כמה שיותר מסים על רווחים בבורסה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה משקיע מס

אחרי שנה שבה שוק המניות המקומי רשם עליות חריגות ( שיא מאז 1992) ואחרי שנים שוול סטריט שוברת שיאים, אתם לא תשמעו אנשים שאומרים באמת שזה זמן מצוין להשקיע בבורסות. סליחה, טעות - אתם תקראו מנהלי השקעות, מנכ"לים, אנליסטים שאומרים שהשווקים ימשיכו לעלות, אבל הם לא אומרים את האמת שלהם, ואם כן - הם כנראה לא יודעים מה זה שוק מניות, מה זו מחזוריות ולא בטוח שהם יודעים לתמחר חברות ושווקים. וזה לא שאנחנו מבינים יותר, ממש לא, אלו מספרים, עובדות, זו מתמטיקה פשוטה. ככל שהשווקים עולים התמחור של הפירמות גבוה יותר וזה במבחנים שונים כמו - מכפילי רווח, מכפילי הון ועוד.

ההקדמה הזו חשובה למי שרואה את התחזיות של המומחים. אין באמת מומחים, יש פוזיציה ענקית שמחייבת את המומחה להאמין בעליות - זה הביזנס שלו. הוא חייב להיות אופטימי. מה שכן יש אלו בעלי שליטה שמממשים. שי את זה בלי סוף, ולמי הם מוכרים - לנו. פראיירים כנראה רק מתחלפים. הגופים המוסדיים מקבלים מאיתנו כסף גדול דרך הפרשות לפנסיה, גמל השתלמות ועוד וקונים מניות גם במחירים של פי 2-3 משנה שעברה, גם במכפילי רווח של 40. 

ומה אתם באופן ישיר עושים? כלומר בקרנות נאמנות, במניות וכו'? יש כאלו ומסתבר שהם רבים מאוד שאומרים לנו - "השוק יקר, טאואר הגיעה ל-90 דולר מכרתי חצי מהכמות, זינקה ל-100 מכרתי עוד חצי. קניתי באזור 32-33 דולר. אבל עכשיו היא ב-120 דולר. גם לא הרווחתי את העלייה הנוספת וגם שילמתי מס ענק".

בואו נחלק את הדילמה לשתיים: לתזמן את טאואר בשיא - אף אחד לא יכול. לתזמן את המסים - כולם יכולים. 

משקיעים חוששים מ-FOMO, אבל ככל שהשוק עולה, הם משתכנעים למכור. הבעיה שאחרי שהם משתכנעים למכור יש דילמה חדשה. למכור עכשיו ולשם מס? זו היתה שנה מופלאה, אין כמעט ניירות שירדו, התיקים מפוצצים ברווחים וגם במס תיאורטי (מס של 25% על הרווח בעת המימוש). ברגע שתבוצע מכירה, המס התיאורטי יהפוך למס בפועל. 

ואז משקיעים רבים אומרים - נחכה כבר לשנה הבאה, ודוחים את העסקה. הכל יכול להית בעתיד - אולי יתברר שהם צדקו, אבל זו חוכמה שבדיעבד.