"לא צריך שתהיה העלאת מסים ובפועל היא גם לא אפשרית בסביבה הפוליטית הנוכחית"
רבים חושבים שהריבית תרד דרמטית. אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות מציע להם לחשוב שוב. הריבית לדעתו לא תרד מהר ולא תרד הרבה. 4% בסוף שנת 2024 זה היעד שלו.
גרינפלד מדבר בשיחה עם ביזפורטל על הגירעון, התקציב, המלחמה, הריבית, מציג את השיפור בחודש האחרון, ומציע לטפח מנועי צמיחה למשק. כשהוא נשאל מאיפה יגיעו המקורות לגידול בתקציב והאם צריך להעלות מסים הוא עונה: "העלאת מסים זה משהו שאתה עושה שישפיע לאורך זמן. הגידול בגרעון כעת נובע מהמלחמה ולכן הוא כנראה מוגבל בזמן. בשנת 2023 כנראה נגיע לקצת מעל 4% גירעון ביחס לתוצר, בשנת 2024 נגיע לגרעון משמעותית יותר גבוה באזור 7%. אבל תזכור שהגענו למלחמה מנקודה יחסית נוחה. היחס חוב תוצר של ישראל עמד על פחות מ-60% לפני המלחמה ולכן גם אם הוא יגדל קצת זה לא נורא.
"כל עוד הממשלה תנסה בתקציב של 2024-25 לייצר הכנסה דרך עידוד לפעילות כלכלית כך היא תקבל יותר מסים. לא צריך להעלות את שיעורי המס צריך להגדיל הכנסה שתעלה את היקף המסים. זה מספיק כדי שלאורך זמן יחס הגירעון לתוצר יחזור לרדת. אנחנו תמיד מודדים גרעון ביחס לתוצר או חוב ביחס לתוצר ואפשר לצמצם את היחס הזה אפשר דרך הגדלה של התוצר.
הריבית תרד אבל לאט
גרינפלד סבור שהלחצים האינפלציוניים עדיין קיימים ומצביע בעיקר על הביקושים לשכירות בגל המלחמה (מעבר של מפונים למרכז) ובעיות ההיצע בשל ירידה בתובלה הימית ומחסור בכוח אדם בענפי הבנייה והחקלאות.- ה-CPI של אוגוסט: הקריאה השנתית תואמת לצפי, אבל הקצב החודשי מפתיע ללמעלה
- בנק ישראל מדבר על ירידה משמעותית בריבית, אבל יש נתון שעשוי לקלקל את התחזית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אפשר לעשות כדי לצמוח ולהגדיל הכנסות?
"אם עושים תוכניות לשילוב אוכלוסיות שלא נמצאות היום במעגל העבודה שייכנסו למעגל העבודה זה גם לגידול בתוצר וגם גידול בהכנסות ממיסים. צריך לעשות הכשרות צריך למצוא דרכים איך משלבים אוכלוסיות כאלו כמו אוכלוסייה ערבית ואוכלוסייה חרדית בשוק העבודה. תוכניות שעוזרות לעסקים להתפתח וללכת לכיוון קצת יותר הייטקי".
אנחנו עדיין מתבססים על ההייטק.
"כמובן. אנחנו עדיין בונים על ההייטק כמנוע צמיחה ישראלי וצריך למצוא את הדרכים לאפשר לזה להימשך ולא לייצר עוד פעם לחצים כמו שראינו במחצית הראשונה של השנה של 2023".
יש הערכות בשוק של תקציב הביטחון צפוי להעלות באופן קבוע או נראה עלייה בגרעון מעבר ל-8%-7% האם זה משהו שכן ידרוש שינוי בתפיסה הכלכלית שציינת?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- מנכ"ל אנלייבקס מנסה להרגיע את בעלי המניות, רומז על צורך במזומנים?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"התרחיש שכולם מדברים עליו כולל האוצר ובנק ישראל ועכשיו רוב הכלכלנים גם בישראל מעריכים שאנחנו נראה את המלחמה בעזה נמשכת בעצימות גבוהה למשך עוד כמה שבועות ואחרי זה המלחמה בעצימות נמוכה יותר ושבזירות אחרות לא תהיה מלחמה שבה יש צורך במילואים וכניסה של הצבא. בתרחיש כזה סביר להניח שהגרעון יהיה באזור 7%-6%, בוא ניקח מרווח ביטחון נגיד שזה יהיה 7.5% זה לא משהו שמכניס את ישראל לאיזה שהוא פלונטר או איזה שהוא כדור שלג בעייתי שמתגלגל.
לראיון המלא:
- 6.משלם מיסים 22/04/2024 13:47הגב לתגובה זוההון השחור במדינת ישראל מוערך בלפחות 20% מהתוצראם הממשלה הנכבדת רוצה להעלות את ההכנסות ממיסים שיתכבדו ויחפשו אותם אצל אלו שמעלימים מס ולא אצל אלו שמשלמים!!!!!!!גייסו 1000 חוקרי מס הכנסה וכך תגדילו את הכנסות המיסים במיליארדים!!!!!לנו כבר אין מהיכן לתת לכם עוד!!!!!!!!!!!
- 5.שר אוצר שלא דואג לאוצר קשה לראות איך יורידו חזק ריבית. (ל"ת)שחף 30/12/2023 00:18הגב לתגובה זו
- 4.ZZ 26/12/2023 14:58הגב לתגובה זורוצים להכניס יותר מיסים ולעודד את המשק? - הפוך - הורדת מס משקיעים לדירה שניה ל 5 אחוז, הורדת מס על דיבידנד לבעלי שליטה מ 30 ל 25 אחוז, הורדת מס על דיבידנד לזמן קצוב מ 25 ל 22.5 אחוז, ואולי גם מס על הבורסה.. לזמן קצוב, הורדת מס על רכב ליבואנים ויבוא אישי לזמן קצוב אבל הכי חשוב!- אם אין ברירה רק מס/תשלום/אגח חד פעמי עבור המלחמה מכל אזרח X שח... או אפילו לפי המשכורת אבל חד פעמי לא מס נוסף ישיאר לתמיד...
- 3.ליאו 26/12/2023 14:37הגב לתגובה זומדיניות מוניטרית קשוחה כדי להתמודד עם הביזה שההנהגה החרדית מבצעת בקופה הציבורית.
- 2.ברור שלא תרד, אין לזה מקום. (ל"ת)asdf 26/12/2023 13:47הגב לתגובה זו
- 1.YOS 26/12/2023 12:33הגב לתגובה זולהעלות בחזרה את הריבית למפקידים שהורידו בניבזות שתפו סמוטריץ שומע
- מני 26/12/2023 16:12הגב לתגובה זו400 מיליארד שוכבים בעו''ש ואותם הבנקים לא נותנים כמשכנתא כי הכסף צריך להיות זמין להם תמיד למשיכה הבנקים מציעים פיקדונות ב- 3.5 אחוז ומעניקים משכנתא בשבעה אחוז. אם יכלו היו מעלים את הריבית על הפיקדונות כדי לנגוס ב-400 המיליארד, אבל אין ממש ביקוש למשכנתאות ולהלוואות ולבנקים אין במה להתכסות אם יעלו את הריבית על ההפקדות. אתה לא רוצה להכריח את הבנקים להפסיד על הפקדונות שלהם, נכון ?
המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה
נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65% מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.
לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב
בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.
הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי
של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול
אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.
- נופר אנרגיה מגדילה הספק ייצור, אך הוצאות המימון מעמיקות את ההפסד
- 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס
(קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.
יוניון השקעות של ג'ורג' חורש זכתה בזכיינות דקטלון בישראל
ג'ורג' חורש, זכיין H&M ויבואן טויוטה, יפעיל את רשת דקטלון בישראל וישקיע מעל 100 מיליון שקל בשדרוג, הרחבה וטכנולוגיה. העסקה ממתינה לאישור רשות התחרות
ג'ורג' חורש דקטלון היא אחת מרשתות הספורט הגדולות בעולם עם כ-1,800 חנויות, 101 אלף עובדים ונוכחות ב-80 מדינות. במהלך 2024 רשמה הכנסות של 16.2 מיליארד יורו ורווח נקי של 787 מיליון יורו. מעל מחצית מהמכירות מגיעות ממותג פרטי, דבר שמקטין את החשש לניגוד עניינים מול זכיינים מקומיים שמפעילים מותגים מתחרים, סוגיה שעמדה במרכז הבחינה מול קבוצת פוקס, המחזיקה בזכיינות נייקי בישראל.
מאז שנכנסה לישראל ב-2017, פעלה דקטלון ישירות אך בשנה האחרונה החלה בצמצום שטחי מסחר והעברת דגש לסניפים קטנים יותר בפורמט "דקטלון סיטי", דוגמת הסניף החדש בקניון עזריאלי בתל אביב. המעבר לזכיין נועד לצמצם עלויות תפעול, להקטין חשיפה שכרית ולהעביר את ניהול ההון האנושי לגורם מקומי שמכיר את השוק. הניצחון של חורש אינו מפתיע: לצד הזיכיון ל-H&M וניהול פעיל של יוניון השקעות בעולמות האנרגיה, הנדל"ן והתעשייה, הוא גם בעל מניות בסופר־פארם ומתמודד בימים אלו, יחד עם הראל ביטוח, על רכישת כאל.
לחורש יש את ההון, ואת הניסיון בזכיינות ויכולות ניהול מקומיות. ליוניון השקעות, שבבעלותו של חורש, שורה של אחזקות כולל בעלות מלאה על יבואנית הרכב יוניון מוטורס (טויוטה לקסוס וג'ילי), וכן אחזקה בסופר־פארם (35%). לפני כשנה וחצי, השלימה החברה מהלך לרכישת 20% מתחנת הכוח אשכול, לפי שווי של כ-9 מיליארד שקל. עבור שוק הקמעונאות בישראל, מדובר במהלך שצפוי לייצר דינמיקה חדשה: חיזוק התחרות במוצרים טכניים במחירים אטרקטיביים, מענה לביקוש הגובר לאורח חיים ספורטיבי והרחבת הנגישות לצרכנים גם בפריפריה.
העסקה בין דקטלון העולמית ליוניון חורש עדיין כפופה לאישור רשות התחרות, שתבחן האם למהלך יש השפעה אפשרית על התחרות בענף הקמעונאות בכלל ובתחום הספורט בפרט. אף שדקטלון מפעילה בעיקר מותגים פרטיים ולא נחשבת לשחקן מונופוליסטי, היקף הפעילות
של חורש בענפי ריטייל נוספים, כמו H&M, סופר־פארם ומועמדותו ברכישת כאל, עשוי לדרוש מהרשות לבחון את רוחב ההחזקות ואת ההצטלבות בין תחומי פעילות שונים. עם זאת, לא מדובר בעסקה המעוררת התנגדות עקרונית בענף, ומרבית ההערכות הן כי היא תקבל את האישורים הדרושים תוך עמידה
בתנאים מסוימים אם יידרשו.
