כתבי אישום נגד ארבעה בכירים לשעבר בחברת שיכון ובינוי
פרקליטות המדינה הגישה, באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית, כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי 2.72% - משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם.
המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)
כזכור, עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי 2008. התיקון אסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.
מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018 ודן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.
- כתב אישום נגד מהנדס תוכנה שניהל תיקים ללא רישיון ולקח עשרות אחוזים מהרווח
- הורשע דניאל קידר – רוצחו של יזם הנדל״ן המנוח אלדד פרי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)
בגין מעשים אלו כתבי האישום מייחסים לקוטלר, פלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין. לפלוך אף יוחסה עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון 99 לחוק העונשין.
מכתב האישום שהוגש נגד משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים, אשר פורסמו לציבור, את הדוחות הכספיים של חברות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".
- לא רק באפט: המנהלים האייקונים שפרשו ב-2025
- המנהל שעשה 183% ב-3 שנים מסמן את המניות של 2026
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט...
לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לשניים יוחסה עבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)).
- 1.רפי 04/01/2024 11:12הגב לתגובה זוגם שלטונות המס פה יודעים שבמדינות בהם עוסקים חייבים לשלם שוחד למנהיגים ולבכירים ולספקים אחרת אחרים יתפסו את מקומם לכן בסוף ישלמו משהו למס הכנסה והתיקים יסגלו
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
סקטורים מומלצים
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026
דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?
דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה.
לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים.
2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.
אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.
לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:
.jpg)