עופר קוטלר
צילום: לילך צור Bizportal

כתבי אישום נגד ארבעה בכירים לשעבר בחברת שיכון ובינוי

הארבעה הם משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם. על פי כתבי האישום נהגו חלק מהחברות בקבוצה לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה. פירוט כתבי האישום בפנים
איציק יצחקי | (1)

פרקליטות המדינה הגישה, באמצעות פרקליטות מיסוי וכלכלה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב – המחלקה הכלכלית, כתבי אישום במסגרת הסדרי טיעון שנחתמו עם ארבעה בעלי תפקידים בכירים בקבוצת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.12% - משה לחמני, עופר קוטלר, רוני פלוך ודן שחם.

עופר קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)המנכ"ל לשעבר, קוטלר (לילך צור, ביזפורטל)

כזכור, עניינה של פרשת שיכון ובינוי באירועים שהתרחשו במסגרת פעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי, לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 99 לחוק העונשין בחודש יולי 2008. התיקון אסר על מתן שוחד לעובד ציבור זר. על פי כתבי האישום שהוגשו, עוד טרם כניסתו לתוקף של התיקון, נהגו חלק מהחברות בקבוצה ואורגניהן השונים, לבצע תשלומים לגורמים שונים בארצות בהן פעלו, ללא קבלות שחלקם היו בלתי נאותים. תשלומים שלא כדין אלו והרווחים שנבעו מהם נכללו והוטמעו בספרי הנהלת החשבונות של הקבוצה.

מכתב האישום שהוגש כנגד עופר קוטלר ששימש כמנכ"ל שיכון ובינוי ויו"ר חברות הבת SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מאמצע 2008 עד סוף 2015, רוני פלוך ששימש כמנכ"ל החברות הבנות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ מסוף 2011 עד ראשית 2018 ודן שחם ששימש מנכ"ל סניף קניה של SBI שוויץ בין השנים 2017-2013, עולה כי הנאשמים קשרו קשר עם אורגנים שונים בחברות על מנת שלא להפסיק מתן תשלומים על ידי חברות הבת של SBI שוויץ וסניפים בארצות הפעילות, הגם שמדובר בתשלומים שחלקם לא כדין. היקף התשלומים הגיע לכדי סכומים לא מבוטלים שהשיא לחברות תועלת כלכלית משמעותית.

משה לחמני (יח

"לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים". לחמני (יח"צ)

בגין מעשים אלו כתבי האישום מייחסים לקוטלר, פלוך ושחם עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע לפי חוק העונשין. לפלוך אף יוחסה עבירה של איסור פעולה ברכוש שבמקורו בעבירה (סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון), זאת לאחר שפעל להטמיע את התשלומים שלא כדין בהוצאותיה ובהכנסותיה הלגיטימיות, במערכת החשבונאית ובדוחות הכספיים של SBI שוויץ, כפי שהיה טרם תיקון 99 לחוק העונשין.

מכתב האישום שהוגש נגד משה לחמני, ששימש – יו"ר שיכון ובינוי מאמצע 2012 עד ראשית 2019, עולה כי עם כניסתו לתפקיד יו"ר דירקטוריון שיכון ובינוי ביולי 2012, הובא לידיעתו כי לא הופסק מתן התשלומים שחלקם היו שלא כדין. לחמני אמנם הורה לקדם את קוד אתי ותוכנית האכיפה, אך לא נקט אמצעים להבטיח באופן מיידי להפסקת תשלומים אלו שהמשיכו להשיא רווחים לחברה. נוכח מבנה הקבוצה, איחדה שיכון ובינוי לדוחותיה הכספיים, אשר פורסמו לציבור, את הדוחות הכספיים של חברות SBI תשתיות ו-SBI שוויץ, במסגרתם נכללו תשלומים שלא כדין ששולמו ללא קבלות או מסמכים, לצד ביאורים אשר כללו את ההצהרה לפיה "תשלום ההוצאות במתכונת הנ"ל אינו מהווה חשיפה מהותית לחברות הקבוצה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

לחמני וקוטלר לא פעלו בהתאם לחובות המוטלות עליהם לפי חוק ניירות ערך (סעיף 36) בכך שאפשרו את פרסום הדוחות על אף שהיו מודעים לכך שדוחות שיכון ובינוי הכוללים את הביאור וההצהרה הנ"ל, המתעלמת מהשלכות אפשריות על עסקי החברות. לשניים יוחסה עבירה על פי חוק ניירות ערך (סעיף 53(ב)(5א) ביחד עם 53(ה)(2)).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 04/01/2024 11:12
    הגב לתגובה זו
    גם שלטונות המס פה יודעים שבמדינות בהם עוסקים חייבים לשלם שוחד למנהיגים ולבכירים ולספקים אחרת אחרים יתפסו את מקומם לכן בסוף ישלמו משהו למס הכנסה והתיקים יסגלו
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

פיירבלוקס
צילום: איילת דובקין

אקזיט ישראלי: פיירבלוקס רוכשת את דיינמיקס ב-90 מיליון דולר

פיירבלוקס נכנסת לעולמות הפינטק והצרכנות: הרכישה מסמנת את המעבר מתשתיות למוסדות פיננסיים אל פתרונות מבוססי ארנקים דיגיטליים לצרכן

רן קידר |
נושאים בכתבה פיירבלוקס

חברת פיירבלוקס (Fireblocks), אחד הסטארט־אפים הגדולים והמשפיעים בעולם בתחום התשתיות לנכסים דיגיטליים, הודיעה על רכישת חברת דיינמיק (Dynamic) סטארט־אפ צעיר שהוקם בידי הישראלים איתי טורבאן ויוני גולדברג, בעסקה המוערכת בכ-90 מיליון דולר.

לפי פיירבלוקס, מדובר במהלך אסטרטגי ראשון מסוגו, שמסמן את כניסת החברה מעולמות הבנקאות והבורסות אל עולם הפינטק הצרכני. דיינמיק, שנוסדה ב-2022, פיתחה תשתית חדשנית שמאפשרת להטמיע ארנקים דיגיטליים באפליקציות תוך ימים ספורים בלבד, ומציעה למפתחים ממשקי API מוכנים, אימות משתמשים בטכנולוגיית Passkey ותמיכה במטבעות יציבים. כיום, הפלטפורמה שלה תומכת בלמעלה מ-50 מיליון חשבונות של חברות כמו Kraken, Magic Eden ו־Ondo Finance.

מנכ"ל פיירבלוקס, מיכאל שאולוב, אמר: "היכולת להטמיע ארנקים דיגיטליים בבטחה ובמהירות פותחת את הדלת לגל חדש של מוצרים מבוססי בלוקצ'יין. יחד עם דיינמיק, נוכל להציע פתרון מלא, מהתשתית ועד ממשק המשתמש". 

פיירבלוקס, שנוסדה בשנת 2018 בידי מיכאל שאולוב, פבל ברנגולץ ועידן עפרת, מאבטחת כיום טרנזקציות בהיקף של יותר מ־4 טריליון דולר בשנה עבור בנקים, בורסות וחברות תשלומים – בהן BNY Mellon ו-Revolut. החברה הפכה לאחד השמות המרכזיים בתחום הבלוקצ'יין המוסדי, וכעת, באמצעות דיינמיק, היא מתכננת להרחיב את פעילותה גם לשוק הצרכני. 

בין השנים 2021 ו-2022, בתקופה שבה הסקטור כולו היה בירידה חדה, פיירבלוקס הצליחה לגייס מעל מיליארד דולר בתוך פחות משנה אחת , הישג נדיר אפילו בקנה מידה של חברות טכנולוגיה מבוססות. בינואר 2022 השלימה החברה סבב גיוס E בהיקף של 550 מיליון דולר, על פי שווי אדיר של 8 מיליארד דולר, בהובלת קרנות ההשקעה הבכירות בעולם, בהן CapitalG של גוגל, Sequoia Capital ו־Index Ventures. הגיוס המרשים הגיע חודשים ספורים בלבד לאחר סבב קודם של 473 מיליון דולר, שאישר את מעמדה של פיירבלוקס כאחת מחברות התשתית המשמעותיות ביותר בזירת הקריפטו הגלובלית.