אוגווינד
צילום: אתר אוגווינד

אוגווינד משחקת עם המשקיעים - מחביאה הודעה שלילית, מפרסמת הודעה חיובית

אוגווינד הודיעה הודעה חיובית כבר באותו היום אבל חיכתה יומיים שלמים בשביל להודיע הודעה שלילית, ולא סתם - איכשהו יצא שההודעה השלילית דווחה אחרי החיובית, למרות שהאירועים שם קדמו לאלה החיוביים; מקריות? לא נראה לנו
רוי שיינמן | (3)

אוגווינד  אוגווינד 1.62%  אחת מחברות החלום לשעבר, נסחרה לפני 3 שנים בשווי של מעל 2 מיליארד שקל כשבמקביל החברה גייסה אז מפסגות 120 מיליון שקל. אחת ההשקעות הגדולות של פסגות אז. המניה נפלה מאז בכ-98%. החלום הפך להיות פצפון ובעצם החברה "חיה" רק בזכות הגיוסים שעשתה אז - תודה לפסגות שמאז גם פעילות הגמל שלה נמכרה לאלטשולר שחם והקרנות נאמנות לרני צים. 

המשקיעים בבוקר קיבלו הודעה שלילית במיוחד. החברה עדכנה על השפעת הלחמה ועל דחייה של הסכם חשוב, המניה יורדת קרוב ל-12%, אבל עד כאן, זה מצב רגיל של חברה שפשוט המלחמה פגעה בעסקיה. הבעיה בהודעה היא שהיא הוחזקה יומיים - כבר ב-23 לאוקטובר נודע על הדחייה. למעשה ב-23 באוקטובר במשך היום קיבלה החברה את ההודעה והיא החליטה לא לעשות איתה כלום עד 25 באוקטובר בלילה הבעיה הגדולה יותר שבינתיים היא כן פרסמה הודעה חיובית. היא פרסמה על מימוש הסכם עם חברה איטליקית בהתאם להודעה שעברה בין החברות ב-24 באוקטובר ודיווח לבורסה נמסר ב-24 באוקטובר בלילה.

הדיווח החיובי הרים את המניה ב-15% והדיווח השלילי הפיל את המניה ב-12% (בינתיים). אם החברה לא היתה מחביאה את הדיווח השלילי, סביר שהמשקיעים שרכשו בעלייה לא היו נפגעים בירידה. זה לא ממשל תאגידי תקין, ככה לא מתנהלת חברה ציבורית.  

ההודעה שלילית - Voith  עוצרים את התקנה של הטורבינה

החברה נמצאת בתהליך התקנה של של טורבינת לחץ במתקן יהל, טורבינה שפותחה על ידי חברת Voith Hydro. אבל Voith הודיעה לאוגווינד שהיא עוצרת את ההתקנה מתוך סעיף כוח עליון, בגלל פרוץ המלחמה. אוגווינד חיכתה יום וחצי (שני ימי מסחר)  עד שדיווחה לציבור המשקיעים כחלק מהודעה רחבה על הפגיעה של המלחמה בחברה.

מעבר לכך, הימשכות של הלחימה למעלה מ-90 יום עלולה להביא לביטול ההסכם מצד Voith לחלוטין. אבל באוגווינד משדרים אופטימיות לאור הקשר שלהם עם החברה שיהיה אשר יהיה, סיכוי טוב שבשכוך הקרבות, העסקה תחזור.  

 

ההודעה החיובית - הסכם מכירת מערכת AirSmart לחברת Sibelco האיטלקית

יום לפני ההודעה השלילית היתה הודעה חיובית - אוגווינד דיווחה על מכירה של מערכת AirSmart לחברת Sibelco המנהלת רשת ספא באיטליה. לפי העסקה המקורית העסקה הייתה אמורה להתבצע עם מתווך - חברת Renovis, אבל החברה הודיעה שהבשילו תנאים המאפשרים לה להתקשר ישירות מול Sibelco והיא אכן עשתה זאת וסגרה הסכם.

ההסכם כולל התקנה של מתקן אגירה אחד במפעל של Sibelco בצפון מערב איטליה למטרות של התייעלות אנרגטית של המפעל. התמורה היא 210 אלף יורו שישולמו בשישה תשלומים שווים בסך של 35 אלפי אירו, הראשון במועד חתימת הסכם המכירה עם Sibelco ולאחר מכן חמישה תשלומים שנתיים שווים שהראשון ביניהם ישולם כשנה לאחר מועד התקנת המערכת. בנוסף, הוסכם בין הצדדים כי אוגווינד תעניק ל-Sibelco תקופת אחריות של שנה אחת ממועד סיום התקנת המערכת. מועד ההתקנה הצפוי של המערכת הינו במהלך החודשים הקרובים. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    משה 29/10/2023 11:31
    הגב לתגובה זו
    טכנולוגיה לא יעילה (הם אמרו) - בניגוד למה שהובטח שנים מנסים להציל את המצב בארה"ב כבר היו פותחים על זה חקירה על הונאת משקיעים
  • 2.
    יוגב 26/10/2023 19:43
    הגב לתגובה זו
    לחברה יש 60 מיליון מזומנים ונסחרת בחסר בכל מקרה זה הזהרת רווח רק דחיה של חודשיים
  • 1.
    קצת רגישות חברים כל ההנהלה בצו 8 (ל"ת)
    מיקי 26/10/2023 18:40
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.