העברת כספי החסכונות לחו"ל – הפרדוקס של המדינה
בחודש שעבר התעורר דיון על הסטת כספי חסכונות פנסיה לחו"ל, ונשמעו אמירות הקוראות לשלול הטבות מס מכספים אלה. הנושא עלה לכותרות בעיקר בשל הדיון הפוליטי הער בנושא, אך לצידו קיימים מגוון אינטרסים שאינם רק פוליטיים. להלן יובאו 3 הערות על הסטת כספי חסכונות לחו"ל:
מדובר במגמה ולא במקרה
הסטת כספי חסכונות פנסיה לחו"ל אכן מתרחשת בשנה האחרונה ביתר שאת, אך בפועל, מדובר במגמה מכוונת ומתוכננת הנמשכת לפחות כעשור. כך למשל, על פי נתוני הגמלנט, בקופות הגמל המנהלות סך של 704 מיליארד שקלים, עלו הנכסים בחו"ל בתוך עשור (2013-2022) מ-72 ל-285 מיליארד שקלים. בנוסף, תוך שנה (אוגוסט 2022 – יולי 2023), עלו הנכסים בחו"ל מ-280 ל-363 מיליארד שקלים.
בקרנות הפנסיה החדשות (מקיפות וכלליות) המנהלות ביחד 712 מיליארד שקלים, התמונה דומה: על פי נתוני הפנסיהנט החשיפה לחו"ל במונחי דלתא עלתה בשנה האחרונה (אוגוסט 2022 – יולי 2023) מ-40.5% ל-45.5%. יש לכך מספר סיבות:
פיזור סיכונים - עפ"י הכלל הבסיסי של ניהול ההשקעות, כשם שמפזרים סיכונים בין מסלולים שונים, כך גם מפזרים סיכונים גיאוגרפיים בין כלכלות שונות, בייחוד כאלו הנבדלות זו מזו בסיכון הגיאופוליטי שלהן. בישראל, כפי שראינו בשנה האחרונה, הסיכון הגיאופוליטי משתקף היטב בשוק ההון.
- מהי פוליסת חסכון?
- קרנות ההשתלמות באפריל - הפסד של כ-3% במסלול המנייתי, כ-1.3%-1.5% במסלול הכללי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, הכסף הפנסיוני "גדול" על הבורסה הישראלית - לאחר הסדר פנסיית החובה בסוף שנות ה-2000, שהעלה באופן משמעותי את היקף ההפקדות לחיסכון הפנסיוני, כעת ההפקדות החודשיות לפנסיה ולגמל (על פי נתוני הפנסיהנט והגמלנט בהתאמה), עומדות על כ-11 מיליארד שקלים בחודש. שוק ההון הישראלי אינו יכול תמיד להציע הזדמנויות אטרקטיביות ביחסי תשואה/סיכון לכאלה סכומי כסף גדולים והשקעתם בשוק המקומי בלבד יכולה ליצור עיוות ממשי בתשואות שהשוק המקומי מציע.לכן, הפנית הכספים לחו"ל היא בבחינת כורח מציאות ולא רק אמירה פוליטית וחשוב להיות ערים להשפעות הנלוות שלה על השוק המקומי. כך למשל, הגופים המוסדיים שמגדילים השקעות בחו"ל ואינם מעוניינים להיחשף לסיכוני המטבע, יפעלו לגידור סיכון זה, ופעילות הגידור הופכת אותם לשחקן יותר ויותר מהותי גם בשוק המט"ח.
השיקול: מקסום כספי ההשקעה
כמנהלי השקעות המסתכלים באופן הוליסטי על כל נכסי המשקיע, הן החסכונות הפנסיוניים והן ההשקעות הנוספות, היקף החשיפה לאפיקי מניות ולחו"ל אינה תמיד נקבעת ברמת המכשיר הבודד אלא ברמת היקף החשיפה הכוללת של הנכסים. כך, לדוגמא, משקיע המעוניין בהשקעה של 50% במניות, לא תמיד נשקיע 50% מהמניות בכל אחד מהמכשירים. יתכן מצב בו במכשיר אחד יושקע 100% מהכסף במניות ובמכשיר שני, עם סכום השקעה דומה, יושקעו 0% במניות, על מנת להגיע לתמהיל הרצוי. ישנם שני שיקולים רלוונטיים לאופן בו נבחר את ההשקעה במניות:
אופק ההשקעה - ככל שהאופק ארוך יותר, הנטייה תהיה לבחור במניות דווקא במכשיר זה.
הטבות מס ובייחוד פטור ממס רווחי הון – שהופך להיות אפקטיבי ומשתלם יותר ככל שההשקעה היא אגרסיבית יותר וצפי התשואה בה הוא גבוה יותר.מכל האמור לעיל ניתן להבין מדוע חסכונות פנסיוניים מופנים בהיקפים גבוהים יותר למניות. בשנה בה נפתח פער כה גדול בין ביצועי הבורסה המקומית וביצועי הבורסות השונות בעולם, אין פלא שהרכיב המנייתי מוסט בצורה מהירה לחו"ל.
- נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
הפרדוקס של המדינה
מבלי להיכנס לפוליטיקה נדגיש כי שלילת הטבות או התערבות, שמטרתה להקשות על השקעות בחו"ל, רק תזיק לחוסכים. למדינה יש פרדוקס מובנה: בעבר, היא הנפיקה אג"ח מיועדות הנושאות תשואה מובטחת. הגופים המוסדיים היו מעבירים אליה את כספי החיסכון והיא הייתה משקיעה אותם בקידום תשתיות ופרויקטים לקידום צמיחה והחוסכים היו נהנים מתשואה. המודל הזה קרס: כיום הכספים מופנים לשוק ההון ומושקעים היכן שיוכלו להביא לתשואה מקסימלית עבור החוסך ולהגדלת חסכונותיו לעת הפרישה. אם הזדמנויות אלה נמצאות בחו"ל, לשם יופנה הכסף.
המדינה מצידה, מעוניינת להשתמש בכספים אלו לפיתוח כלכלי והיא יכולה לעשות זאת בשתי דרכים: הדרך הראשונה, להציע מנגנונים שישפרו את יחס התשואה/סיכון ביחס לאלטרנטיבות בחו"ל, והשנייה, להגביל בדרך זו או אחרת את ההשקעות בחו"ל. בעוד שהדרך הראשונה מבורכת, הדרך השנייה, זו שסביבה התעורר השיח בחודש האחרון, תוביל בהכרח לפגיעה בחוסכים ואיננה רצויה.
*****
- 10.מיכאל 16/09/2023 12:35הגב לתגובה זומאוכזב בעיקר בתחום החוץ בנקאי קודם כל בשנות הבועה (ריבית אפס) אפשרו לחברות קיקיוניות להנפיק - את התוצאה רואים היום אחכ לא עושים שיעורי בית ומחרימים את כל הענף. היתכן שכל השוק רמאי ומכפילי 3-5 הם ראויים - דעתי האישית לא. מה שלמדתי זה שחבל להשקיע בשוק פה למשקיע הקטן, לא מספיק נזיל ומושפע מטרנדים לא רציניים.
- 9.נכהצ 11/09/2023 07:34הגב לתגובה זוזה חוק השתמטות! חבורת מנוולים בממשלת פשע על מלא. לא יעבדו עלינו יותר. אנחנו הבוגדים האנרכיסטים והמוגבלים סיימנו לנהיות הנתינים של הקיסר הנאשם ילדז והכת ההזוייה. גייסו אותם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ושיילכו לעבוד!!!!!
- 8.התשואה מאז בואו של הפושע המושחת מינוס 8% . (ל"ת)"מר כלכלה " 11/09/2023 06:58הגב לתגובה זו
- 7.290 מיליארד 11/09/2023 06:56הגב לתגובה זו1.11.2022 .
- 6.שחר 10/09/2023 22:26הגב לתגובה זוהשירות הציבורי נמצא בין הפטיש לסדן, מצד אחד דרג מדיני ב״כסח״ עם כל החברים של פעם (אמריקאים, צרפתים, החלק הטוב באירופה), מצד שני מנסים לעשות את המקסימום במציאות שנהפכה לאתגר
- 5.גיל 10/09/2023 19:41הגב לתגובה זולא כל דבר הוא פוליטיקה.
- 4.מבין2 10/09/2023 18:16הגב לתגובה זובכותרת הכתבה עצמה זה תיקן לשלוח במקום לשלול. תחליפו אותו או שתוותרו על מתקן שגיאות!
- 3.כספות באירופה 10/09/2023 17:21הגב לתגובה זולא להחזיק כסף בבנקים בארץ
- למה ? (ל"ת)אריק 10/09/2023 22:37הגב לתגובה זו
- 2.מרים 10/09/2023 16:49הגב לתגובה זוהכותב אנרכיסט מטעם המחאה הסמולנית ויש להציבו במתקן השהייה יחד עם האריתראים האנרכיסטים.
- בוטנים 11/09/2023 02:20הגב לתגובה זובתאבון
- דווקא הניתוח שלו הגיוני מאוד (ל"ת)משה ראשל"צ 10/09/2023 19:46הגב לתגובה זו
- 1.לרון 10/09/2023 16:45הגב לתגובה זובוצע,כל הכבוד!

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.79%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
מבצע ״פסגת האש״ בדוחא הזניק את הבורסה לפסגה חדשה כשהמדדים מוסיפים עד 1.7%; בלטו עוד היום: ברן סגרה עסקה של 480 מיליון דולר וזינקה, נאוויטס עם ביקושי שיא לגיוס עבור סי ליון, עין שלישית עם הזמנה משמעותית, אוטומקס הצליחה להחזיר עצמה חלק מהירידה
תקיפה ישירה בבירת קטאר, הראשונה בהיסטוריה, ממוקדת בצמרת ארגון הטרור חמאס מצליחה להזניק את הבורסה. במבצע שזכה לשם ״פסגת האש״ הותקפה ישיבה של בכירים בארגון כשההערכה המבצעית כעת כי כמה מהבכירים נפגעו. מקורות בחמאס מכחישים את הפגיעה וטוענים כי הצמרת הארגונית שרדה את המתקפה.
מדד ת״א 35 זינק 1.5% ות"א 125 הוסיף 1.7%, בשאר הסקטורים המגמה הייתה מעורבת - מדד הבנקים עלה 0.9% ומדד הביטוח מוסיף כ-0.8%.
מדד ת״א נדל״ן הוסיף 1.64%, ת״א נפט וגז סיים בזינוק של 2.9% כשהוא מושפע מהעליה בנאוויטס נאוויטס פטר יהש 9.45% שזינקה 8.9%. נאוויטס ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה שהסתכם על 198 מיליון שקל.
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים
לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל - "כיבוש
עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- פתיחה חיובית לשבוע המסחר - מטריסלף זינקה 13%, אלקטריאון 8% ואל על המריאה 3.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו ממשיכים בפרויקט ׳דבר הגורו׳, בו אנחנו סוקרים את משקיעי-העל המצליחים של כל הזמנים, מדורות עבר וגם מהדורות שלנו, מלקטים את שיעורי ההשקעות שלהם ומסתכלים על איך הם בנו את הונם ואתם דמותם. היום אנחנו מפנים זרקור לפועלו של משקיע שהוא גם אדם עם לב יהודי-חם. ביל אקמן. מי שהתפרסם בזכות הימור מוצלח בתחילת הקורונה שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש. מי שעמד לצד ישראל בשעתה הקשה וביטא את זה גם במעשים, רכש 5% ממניות הבורסה לני״ע השקעה שתגמלה אותו. כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית. הבוקר ביל אקמן היה אורח הכבוד באחוזת העם כשהוא פתח את יום המסחר וגם נשא נאום מרגש ובו גם התייחס לפוזיציה שפתח בבורסה ממנה ״לא יפטר לעולם״ כהגדרתו. דבר הגורו, והפעם על - ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן