סבוריט
צילום: ביזפורטל

מניית החלום סבוריט בדרך לארצות הברית - האם החלום יתגשם?

סבוריט פירסמה שעברה בהצלחה את בדיקות התקן שנדרשה לעמוד בהן וקיבלה את כל האישורים הרגולטוריים לתחילת פיילוט באוניברסיטאה בארה"ב. המניה התרסקה מאז ההנפקה ב-95%. האם היא מסוגלת להצליח? כעת על החברה להוכיח את עצמה ולהביא תוצאות
עדן ספיר | (1)

בתחילת השבוע פרסמנו שחברת החלום סבוריט  סבוריט 0% שרוצה להדפיס תחליפי בשר מדווחת שמערכת ה'רובוט-שף' שלה עברה בהצלחה את בדיקות התקן שנדרשה לעמוד בהן וקיבלה את כל האישורים הרגולטוריים לתחילת פעילות "החשיפה השיווקית" והמסחרית המתוכננת להתבצע במהלך החודש הנוכחי בשיתוף עם חברת סודקסו באוניברסיטאות בארה"ב.

צריך להיזהר ממניות חלום אבל תמיד ייתכן שאחת מהן תפתיע לטובה. לסבוריט עדיין אין מכירות המניה התרסקה ב-95% מאז ההנפקה לפני 3 שנים מה שהביא לפגיעה במשקיעים. המניה נסחרת כעת לפי שווי של 20 מיליון שקל בלבד, אחרי שכבר זינקה ל-350 מיליון סמוך להנפקה. החברה נסחרת כעת מתחת למזומן של 25 מיליון שקל בקופה וזה אומר שהשוק נותן לה שווי פעילות אפס. החברה שרפה בשנה שעברה 17 מיליון שקל על פעילות שוטפת. בחצי השנה הראשונה של 2023 היא שרפה רק 3 מיליון שקל, כלומר - היא מצליחה לשרוף פחות כסף והכסף שבקופה צפוי להספיק לה לשנה-שנתיים. השאלה היא האם זה יספיק לה או שלאחר מכן היא תצטרך ללכת לגיוס.

בכל מקרה, לאחר סדרת מבחנים ובדיקות שעבר הרובוט שף של סבוריט, לרבות בדיקות בטיחות, מבחני EMC, תקינות UL ובדיקת NSF בשטח, אישרה מחלקת בריאות הציבור והסביבה בעירית דנוור, את גמר בדיקות תקן ועמידת הרובוט שף בדרישות הרגולטוריות הנדרשות לחשיפה הראשונה לשוק האמריקאי. למיטב ידיעת סבוריט, אישור עמידה של המערכת בתקן UL הוא ברמה פדרלית.

ההשקה בארה״ב היא אבן דרך משמעותית עבור סבוריט, שכן מדובר בשוק היעד העיקרי של החברה ופעילות זו עם סודקסו מקדמת את החברה צעד משמעותי לעבר מסחור. בשנה האחרונה החברה ביצעה מספר התאמות לטובת החדירה לשוק האמריקאי, החל מבמוצרי המזון (ללא חומרים מן החי) במטרה שיתאימו לחך המקומי ועד לעמידה בדרישות תקינה ורגולציה השונות כתנאי להשקה המסחרית של הטכנולוגיה שהיא פיתחה בדנוור, קולורדו ארה״ב.

 

הפתרון של סבוריט, הכולל טכנולוגית חומרה, פיתוח תוכנה והנדסת מזון, מייצר ומבשל במערכת סגורה המבורגרים ומנות נוספות. המערכת  מייצרת את תחליפי הבשר שפיתחה סבוריט באופן אוטומטי ודיגיטלי לחלוטין, בין היתר באמצעות טכנולוגית 3D. בנוסף, הפתרון נועד לאפשר למפעיל (בין אם זו חברת הסעדה, מסעדה או כל גוף שמסעיד את צרכן קצה) לנתח באופן מדויק ומהיר דפוסי אכילה של סועדים, לנהל את שרשרת האספקה בצורה יעילה וחסכונית יותר (על ידי טכנולוגית בינה מלאכותית, Big Data ו-IoT), להקטין סיכוני בטיחות מזון, להפחית פחת של אנרגיה וחשמל ולספק מזון ללא חומרים מן החי ופתרון הסעדה בר קיימא.

לצד היתרונות עבור קהל הלקוחות של סבוריט, הבשורה שמביאה הטכנולוגיה של החברה, בתקופת ההשקה באוניברסיטת דנוור קולורדו, הוא מוצר מותאם אישית לצרכי הסועד, המיוצר במהירות ובאופן זהה בכל מקום שבו המוצר יוזמן במערכת; תחליפי הבשר של סבוריט נועדו לענות על הדרישה של סועדים המחפשים אפשרויות בריאות לתחליפי בשר. 

רחלי ויזמן, מנכ"לית ומייסדת שותפה של SavorEat: "אחת המטרות העיקריות שלנו ב-SavorEat היא להפיץ את הבשורה בשווקים בינלאומיים כאשר היעד המרכזי הוא ארה״ב. שיתוף פעולה עם חברות כמו Sodexo, המעודדת חדשנות ונמצאת בחזית האימוץ של טכנולוגיית מזון מאפשר לנו לצעוד לעבר מטרה זו ולהרחיב את טווח החשיפה וההגעה שלנו לקהלי יעד רבים ורלוונטים, הנמצאים בדיוק במקומות כמו אוניברסיטאות ומאמצים חדשנות מהר יותר. הפעילות המשותפת שלנו באוניברסיטת דנוור היא רק ההתחלה ואנחנו צופים להתרחב ולהציע את הרובוט שף שלנו לסועדים באזורים נוספים בארה״ב כבר בשנה הקרובה״.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית סבוריט נסחרת במחיר של 9 שקלים למניה ושווי שוק 20 מיליון שקל. מתחילת השנה רשמה המניה ירידה של 30%.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    dw 07/09/2023 20:21
    הגב לתגובה זו
    כלומר בחברות הסטארט אפ הללו המשקיעים מקווים שיודיעו על סגירת הבסטה וחלוקת המזומן למשקיעים :-) על הדרך יש גם שלד בורסאי למכור.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.