רון פאינרו מנכל מקס MAX
צילום: הדר דולן
דוחות

מקס רשמה עליה ברווח למרות הפרשות גדולות לחובות מסופקים

החברה רשמה ברבעון השני של השנה רווח נקי של 71 מיליון שקל, בהשוואה ל-66 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההוצאות להפסדי אשראי גדלו מ-8 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד ל-100 מיליון השנה, מתוכן 47 מיליון ברבעון השני
איציק יצחקי |

חברת מקס (Max) רשמה ברבעון השני של השנה רווח נקי של 71 מיליון שקל, בהשוואה ל-66 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לפי הדוחות, החברה מציגה המשך הצמיחה בפעילות העסקית, בדגש על גידול במחזורים בכרטיסי האשראי, בארץ ובחו"ל ובאשראי הצרכני ולעסקים קטנים. הרווח הנקי המתואם משקף תשואה על ההון של 17.1%, בהשוואה לתשואה של 15.9% בחציון המקביל אשתקד. 

אחד הנתונים המעניינים הוא ההוצאות להפסדי אשראי. עליית הריבית מחייבת חברות לבצע הפרשות משמעותיות לחובות מסופקים כדי להיערך בהתאם. ההוצאות להפסדי אשראי גדלו במחצית הראשונה לכ-100 מיליון שקל לעומת 8 מיליון במחצית המקבילה אשתקד, מתוכן 47 מיליון ברבעון השני. מחצית הגידול נובעת מביטול בתקופה המקבילה אשתקד של כרית ההפרשה קבוצתית להפסדי אשראי מתקופת הקורונה. חציו השני של הפער מוסבר על ידי עליה במחיקות ובשיעור החובות הבעייתיים.

ההוצאות ללא הפסדי אשראי במחצית הראשונה של שנת 2023 גדלו בכ-12% לכ-764 מיליון שקל כאשר ברבעון השני ההוצאות הסתכמו בכ-395 מיליון שקל, גידול של כ-7%. הגידול בהוצאות נובע בעיקר מעלייה בפעילות העסקית, בפרט הגידול במחזורים ובהנפקות כרטיסי אשראי. 

מחזור ההנפקה של החברה במחצית הראשונה של 2023 הסתכם בכ-60.9 מיליארד שקל, צמיחה של כ-13% ביחס למחצית המקבילה אשתקד, כאשר מתוכו המחזור בכרטיסי Max  (חוץ בנקאיים) צמח בכ-26% לכ-23.9 מיליארד שקל. ברבעון השני לשנת 2023 עמד מחזור העסקאות על למעלה מ-30.8 מיליארד שקל לעומת 28.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, צמיחה של כ-9%. 

כמות כרטיסי האשראי התקפים עמדה על כ-3.45 מיליון בסוף יוני 2023, צמיחה של כ-10% לעומת סוף יוני 2022, כאשר כמות כרטיסי Max צמחה בכ-22%, והגיעה לכ-1.6 מיליון כרטיסים תקפים.  סך תיק האשראי של Max צמח בשיעור של כ-24% אל מול היתרה בתום המחצית המקבילה אשתקד ועמד על כ-10.1 מיליארד שקל. מתוכו, תיק האשראי הצרכני, אשר נכון לתום המחצית עמד על היקף של כ-9.2 מיליארד שקל, צמח בשיעור של כ-23%, ותיק האשראי לעסקים, שיתרתו הסתכמה בכ-929 מיליון שקל, צמח בכ-38%. 

ההון העצמי של החברה הסתכם בכ-1.74 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.65 מיליארד שקל בסוף שנת 2022 וכ-1.53 מיליארד ₪ בסוף המחצית המקבילה אשתקד. לגבי הלימות ההון – יחס ההון הכולל עמד על 12.7%, בהשוואה ל-12.5% בסוף שנת 2022 ובסוף המחצית המקבילה אשתקד. יחס ההון העצמי רובד 1 עמד על 10.6%,  בהשוואה ל-10.4% בסוף שנת 2022 ובהשוואה ל-10.3% בסוף יוני 2022. 

 

רון פאינרו, מנכ"ל מקס: "החברה ממשיכה לצמוח בכל הפרמטרים העסקיים בדגש על פעילות כרטיסי Max והעמדת אשראי צרכני ועסקי, תוך קידום חדשנות ותחרות במסגרת יישום האסטרטגיה של החברה. ברבעון האחרון השקנו שני מוצרים חדשניים ובלעדיים ל-Max כמענה לצרכי לקוחותינו. הציבור מחפש פתרונות פיננסים פשוטים ונוחים שיקלו עליו ויוסיפו ערך בהתנהלות היום יום, ולכן השקנו את כרטיס האשראי הייחודי MAX Back Total, שהוא הכרטיס היחיד שמחזיר כסף על כל ההוצאות ומאפשר ללקוחות גמישות ובחירה במימושו. בנוסף, השקנו ארנק מט״ח, באמצעותו ניתן לרכוש מט"ח ישירות בכרטיס האשראי, בשערים תחרותיים, ללא עמלות וללא צורך בפתיחת חשבון מט"ח בבנק".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

בהתייחס למצב המאקרו כלכלי, הוסיף פאינרו: "עליית הריבית מאתגרת את משקי הבית ועל אף שאנחנו לא רואים שינויים מהותיים בהרגלי הצריכה, אנחנו מניחים שצפויה האטה מסוימת בביקוש לאשראי צרכני ובהתאם לכך מנהלים מדיניות ניהול סיכון אחראית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.