למה אנחנו לא יכולים לקבל הלוואות ל-40 שנה והאם תהיה משכנתא ל-30 שנה?
ממשלות, בעיקר ממשלות של מדינות שנהנות מיציבות כלכלית, יכולות להיות בחוב תמידי. אפשר להתווכח על מה הגודל "הנכון" של החוב הזה, או אם הוא צריך להשתנות בין תקופות של גאות ושפל. אבל בשורה התחתונה, הממשלות של כמעט כל המדינות המפותחות מסיימות כל שנה בגירעון בשווי של כמה אחוזי תוצר. במקרים הטובים, הגירעון השנתי הוא דומה או נמוך מקצב הצמיחה הממוצע של התוצר, ואז החוב הכולל מתכנס בסופו של דבר לרמה של שיווי משקל. במקרים הפחות טובים, הגירעון גבוה מהצמיחה, ואז החוב ממשיך לצמוח.
עבור מדינה מפותחת, כלל האצבע קובע שחוב של עד 60% מהתוצר השנתי הוא "חוב בריא." לפי הכלל הזה, כשהחוב נעשה גדול מ-60%, הוא מתחיל לעורר שאלות לגבי יכולת ההחזר של המדינה. בכל זאת, לא מעט מהמדינות המפותחות הגיעו בשנים האחרונות לחובות של הרבה מעל ה-60%, והן ממשיכות להחזיק בדירוגי אשראי נפלאים. שיאנית העולם בחוב היא כנראה ממשלת יפן, שהחוב שלה התקרב ל-200% תוצר עוד לפני הקורונה. עכשיו הוא, כבר הרבה מעל ה-200%, ואף אחד לא יודע איפה הסוף. גם ממשלת ארה"ב לא נמצאת הרבה מאחור. החוב של ממשלת ארה"ב מטפס באופן די עקבי מאז ראשית המאה ה-20. נכון להיום, החוב שלה מגיע כבר לכ-120% תוצר, ולא נראה שהוא מתכוון לעצור בשנים הקרובות.
גם באירופה, ממשלות נמצאות נמצאות בחובות כבדים. זה מפתיע, כי הסכם מסטריכט מחייב כל מדינה שרוצה להיכנס לאיחוד האירופאי לשמור על יחס חוב-תוצר של עד 60%. אבל ב-2008 התברר שיש ממשלות, כמו יוון, שאפשרו לחובות שלהן לתפוח הרבה מעל ל-60% מבלי שאף אחד ידע. כשזה התברר, וכשהתברר היקף המשבר שנוצר, הרבה מהממשלות באירופה הגדילו את החוב מעבר ל-60% כדי לסייע לאזרחים שלהם להתמודד עם החוב שנוצר. בהתחלה, הציפייה הייתה שהמדינות יעצרו את הגידול בחוב ויעברו למדיניות של צמצום בתוך זמן קצר יחסית. אבל ככל שהמשבר נמשך, החובות גדלו ואף אחד כבר לא דיבר על לצמצם אותם חזרה. כך נוצר מצב שבו לממשלת צרפת, איטליה ואחרות יש חובות גדולים מהרף, ואפילו לממשלת גרמניה, שבמשך שנים ניסתה לשמור על מדיניות של 0% גירעון, יש חוב שהולך ועולה.
אז אם ממשלות יכולות לחיות עם חובות שהן בהיקף של 100% מהתוצר השנתי שלהן, להמשיך לתפקד, ואפילו להגדיל את החוב משנה לשנה, למה אנשים פרטיים לא יכולים לעשות זאת?
- משכנתאות ב-8.9 מיליארד שקל בספטמבר - למרות הירידה במכירות דירות - הכיצד?
- כל מה שצריך לדעת על משכנתא לדירה ראשונה: המדריך המקיף לפני הצעד הגדול
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יש לזה סיבה עיקרית אחת: מדינות צפויות לחיות לנצח. אנשים לא. לכן, ממשלה יכולה להגדיל את החוב שלה כל עוד קיימת אמונה שמתי שהוא בעתיד היא תתחיל להחזיר. מכיוון שלממשלה יש נצח כדי להחזיר, אז העתיד יכול להיות רחוק, ועדיין אנשים יהיו מוכנים לרכוש את החוב שלה. כל עוד המלווים מאמינים שבאיזו נקודת זמן בעתיד תהיה ממשלה שתפעל כדי לסגור את החובות שלה, תמיד יהיה מי שיהיה מוכן לתת לה הלוואה כדי לסגור את החובות הישנים שלה. כך ממשלות יכולות לגלגל את החוב לנצח.
או לפחות, כמעט לנצח. החלק של הכמעט לנצח נובע מכך שגלגול של חוב לנצח זה תרגיל שאינו שונה מהונאת פירמידה. כאשר ממשלה מגלגלת חוב מבלי להתכוון לשלם אותו, היא בעצם מעבירה כסף ממלווים נוכחיים לטובת המלווים הקודמים, ולטובת האוכלוסייה שלה, שלא צריכה לשלם מיסים בשביל ליהנות משירותים שממומנים בכספי ההלוואות. כמו כל תרגיל פירמידה, לקיחת חובות לנצח מפסיקה לעבוד כאשר הציבור מבין שמדובר בפירמידה. כשההונאה מתבררת, אף אחד לא מוכן לקנות חוב של הממשלה, והמדינה מגיעה לפשיטת רגל. זה קורה כל כמה שנים לארגנטינה, זה קרה ליוון ב-2008, זה כמעט קרה לישראל בשנות ה-1980, וזה המצב בלבנון היום.
במצב כזה יש לממשלה בדרך כלל שלוש אפשרויות: הראשונה היא לגבות מיסים גבוהים כדי להחזיר כמה שיותר מהחובות. המחיר הוא ירידה חדה ברמת החיים של האזרחים, אבל הרווח הוא שבסופו של דבר המדינה תצבור מספיק מוניטין כדי לחזור לשוקי ההון, והיא שוב תוכל לשחק את משחק ההלוואות. יוון, למשל, בחרה באפשרות הזאת אחרי פשיטת הרגל שלה ב- 2008. אפשרות שנייה, היא להפוך למדינת חסות של מדינות עשירות יותר, כאלו שיסכימו לתת כסף בתמורה לגישה למשאבים או לנכסים אחרים. זה מה שקורה לסוריה שקיומה הכלכלי תלוי ברוסיה ובאיראן. במידה מסוימת זה נכון גם למצרים שזקוקה לסיוע של ערב הסעודית כדי להמשיך לקיים את האזרחים שלה. השלישית היא להמשיך להתגלגל ממשבר למשבר, כפי שעושה ארגנטינה.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הרווחיות של חברות הסיעוד בסכנה - דנאל מתרסקת ומה יקרה להנפקת עמל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
מכיוון שאנשים פרטיים לא צפויים לחיות לנצח, היכולת שלהם לגלגל חוב הרבה יותר מוגבלת, ולכן אנשים גם לא יכולים לקחת חובות באותו סדר גודל כמו מדינות. נכון שיש כמה אנשים שטובים בלחיות על חשבון אחרים. אבל כשתופסים אנשים כאלה, הם מגיעים לכלא, כמו ברני מיידוף, או מתאבדים, כנראה כמו רוברט מקסוול. כל השאר יכולים לקחת הלוואות רק בתנאי שהם יכולים להחזיר.
הלוואות לטווח ארוך
בזמן האחרון עולה שאלה בקשר ללקיחת משכנתאות - למה לעצור את תקופת המקסימום להלוואת משכנתא ל-25 שנים, למה לא לאפשר 30 ו-35 שנים. אגב במקומות רבים בעולם זה אפשרי. במצב הזה, ובהינתן גם שהנכס - הדירה, משועבד למלווה, מה בעצם הבעיה? זה מאפשר ללווה לחיות ברווחה טובה יותר - ההחזר החודשי של המשכנתא יורד ככל שמשך הזמן עולה. אז מדוע לא למתוח את תקופת ההלוואה?
מעבר לכך שבסופו של דבר הסכום המצרפי של המימון והריבית עולים כאשר התקופה ארוכה יותר, זה מחזיר אותנו לתחילת הדיון - האם אנשים כמו מדינות יכולים להיות בחובות כל הזמן. מכיוון שאין חיי נצח, מישהו צריך לשלם את ההלוואה, ולכן בהגדרה ההלוואות הניתנות לתקופה ארוכה עדיין מבטאות תרחיש סביר שהלווים יהיו בחיים במשך תקופת ההחזר, אבל האמת היא שבכל מקרה יש ביטוח חיים שמכסה את המלווה ויש גם את הבטוחה - הדירה שמשועבדת למלווה. ואם כך, מה הבעיה לתת למי שיש לו ביטחונות הלוואות לזמן ארוך?
אין בעיה. המשכנתאות של 30-35 שנים בשלב מסוים כנראה ייכנסו גם לארץ. אם יש משכנתאות הפוכות שמאפשרות למבוגרים לקבל מימון גדול מול הדירה שלהם בידיעה שכשהם ימותו הדירה תשמש כהחזר הלוואה, אז אין סיבה שלא לאשר מימון למשך תקופה ארוכה גם לרוכשי דירות צעירים. השאלה אם זה נכון מבחינתם לעשות זאת - התשובה שלא, אבל ייתכן שאין באמת ברירה במצבים מסוימים.
ד"ר אביחי שניר
- 16.יהודית 19/07/2023 14:51הגב לתגובה זועבדתי בבנק במשכנתאות ונתנו מזמן משכנתא ל30 שנה.
- 15.פתיחה , כבר הרבה מאוד שנים יש משכנתאות ל30 שנה בארץ. (ל"ת)זיגי 19/07/2023 00:19הגב לתגובה זו
- 14.יו יו 18/07/2023 20:37הגב לתגובה זומחירי הדירות נגזר מהיכולת המקסימלית של החזר חודשי, של הציבור. להפך הייתי מעביר חוק שמשכנתא תהיה ל10 שנים לכל היותר ואז מחירי הדיור היו יורדים
- 13.רוני 18/07/2023 15:34הגב לתגובה זואני שלמתי את המשכנתא בשנתיים, אני עובד עם מערכת בינה מלאכותית באופציות מעוף, היא עושה בשבילי את כל החישובים וסוגרת לי 4-5 אלף רווח ביום. https://bestoptionsimulator.com/
- 12.יועץ משכנתאות 18/07/2023 14:14הגב לתגובה זואנא סקור את השוק העולמי ולא רק את השטטעל פה. ישנם מנגנונים שלמים שמאפשרים הלוואות "פרטיות" ללא התחשבות במשך חיים ממוצע. כמו כן ביטוח חיים צמוד משכנתא הינו המצאה ישראלית.
- 11.הזייה 18/07/2023 12:39הגב לתגובה זומעולה. תכשיר את המשך ההתאבדות ההמוני של הציבור על 4 קירות.ממדיה המפלצתיים של הבועה לא מספיקים עבורך. אין בעיה גם עם 100% משכנתא ונאריך את ההחזר עד אין קץ כי ממילא "הנכס משועבד ויש ביטוח חיים"..
- 10.דמיקולו פיזדמטה 18/07/2023 12:31הגב לתגובה זוכך הנינים יסיימו התיכון ויתחילו לשלם על הדירה של סבתא-רבא. אין יותר מזה.
- 9.סיימנו למכור את ההווה והעתיד עכשיו את הילדים (ל"ת)רק1 18/07/2023 12:20הגב לתגובה זו
- המגיב 18/07/2023 12:33הגב לתגובה זו1. פיאודליזם מודרני 2. מי אמר למי ובאיזה הקשר "you will own nothing and you will be happy" - (רמז - קלאוס, שאינו סנטה, אלא יותר שווב)
- 8.עירוני 18/07/2023 11:28הגב לתגובה זוזה יכול היה לשפר מאד את מצב התשתיות והתחבורה בערים.
- המגיב 18/07/2023 12:19הגב לתגובה זוראש עיר אחד יגייס חוב, ימטיר כסף על התושבים, יקצץ דמי ארנונה, וישאיר את החובות לראש העיר הבא (מה שנקרא "אָׁחַרי המבול")
- כן, שכחתי לרגע שאנו במזרח התיכון (ל"ת)עירוני 18/07/2023 13:19
- 7.כתבה מעניינת מאד!!! (ל"ת)מיכה 18/07/2023 11:24הגב לתגובה זו
- 6.רון 18/07/2023 10:50הגב לתגובה זוכתבת הונאה ששילמו עבורה
- 5.לבנקים זה סכנה לא בטוח שבעוד 15 שנה יהיה מי שישלם משכנת (ל"ת)דניאל 18/07/2023 10:46הגב לתגובה זו
- 4.יש לחוקק חוק לעשיית צדק בחזירי הנדל"ן ועוזריהם (ל"ת)דרור 18/07/2023 10:35הגב לתגובה זו
- 3.אברהם 18/07/2023 10:35הגב לתגובה זוממה שאני יודע על תחום המשכנתאות גם כיום ובעבר ניתן לקחת משכנתה לטווח של 30 שנה, לא מובנית לי ההנחה של הכותב כי משכנתה כיום נפרסת לתקופה של עד 25 שנה. אולי המשורר התכוון לתקופות של 35- 40 שנה שעדיין באמת לא קיימות בעולם המשכנתאות בארץ
- נכון חיפשתי את התגובה הזאת (ל"ת)תודה 18/07/2023 22:59הגב לתגובה זו
- 2.רונן 18/07/2023 10:21הגב לתגובה זועצם זה שאתה מעלה זאת על הכתב, מעיד על כך שאתה חזק בצד הנדלן, כל הארכה של תקופת המשכנתא תעלה במיידי את ערך נכסי הנדלן ותשאיר את החברה הצעירים עבדים לא למשך 25 שנה אלא לכל חייהם. מי שיצביע בעד הצעה כזו, למעשה פוגע בכל החברה הצעירים שחולימים על דירה. אוי למי שיאשר חוק שכזה
- 1.נראית לי כמו כתבה שמוזמנת ע"י חזירי נדל"ן (ל"ת)ומלאה בשטויות 18/07/2023 10:16הגב לתגובה זו
- יואב 19/07/2023 11:14הגב לתגובה זוכשמספיק מטומטמים יסכימו לקחת משכנתאות ל 40 שנה המחירים יעלו בהתאם

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהמדדים מאבדים 1% - הפסקת האש בעזה בסימן שאלה
מחבלים פתחו באש על כוחות צה״ל ברפיח, חמאס ממשיך להתל עם החזרת החטופים - ישראל טוענת להפרת ההסכם ושוקלת את התגובה; המכרז החדש של הביטוח הלאומי מערער את המודל של חברות הסיעוד - מניות דנאל ותיגבור נופלות; קרטל אופק+ שוקל הגדלת תפוקה, חברות הנפט בירידות
מגמה שלילית בבורסה כאשר מדד ת"א 35 מאבד 1%% ומדד ת"א 90 יורד גם הוא בשיעור דומה, ברקע הפרות של ההסכם בעזה ושקילת תגובה ישראלית.
במבט על הסקטורים, מדד הבנקים יורד0.3%, מדד הביטוח יורד ברמה דומה 0.2%, מדד הנדל"ן מאבד 0.6% ומדד הנפט והגז יורד 1.3% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.
חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, כשם זה תועד כהצגה של ארגון הטרור שהטמין אותה מבעוד מועד - עדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנים לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם - כשהתגובה תפורסם בקרוב. בנוסף, דיווחים על פתיחה באש מצד מחבלים על כוחות צה״ל במרחב רפיח - הפרה חמורה של הפסקת האש.
עוד לפני שנרקמה העסקה בעזה, טענו כי עשוי להיות תרחיש שבו הבשורות הטובות מגיעות אבל אז השוק מתממש, מה שמכונה "קנה בשמועה ומכור בידיעה" ושאלנו - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה? קיבלנו על זה תגובות לכאן ולכאן, אבל העקרון עדיין רלוונטי. גם כעת כך נראה ההסכם על כרעי תרנגולת, ארגון הטרור מותח את החבל וכל הזמן בודק את הגבולות של ישראל אבל ספק אם תהיה תגובה קשה או הסלמה אמיתית, אם בעבר חייל היה מקבל אישור פתיחה באש מדרג השטח אז כיום זה עובר בערוצים גבוהים מאוד כשבהם נשקלת דעת האמריקאים ובייחוד הנשיא טראמפ.
המודל של חברות הסיעוד בסכנה? - דנאל דנאל -11.95% , תיגבור תיגבור -8.3% וכנראה שגם עמל ומעבר שבדרך לבורסה מתמודדות עם אי-ודאות סביב המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי. זה מכרז שמערער את המודל העסקי של הענף. המכרז קובע רווח קבוע של 4% בלבד לחברות - כשהמטרה מאחורי זה היא לייצר אחידות, שקיפות ותחרות בין השחקנים. בפועל, החברות מזהירות מפני שורה של דרישות חדשות ומכבידות: מהכשרות מקצועיות למטפלות, דרך מדידת שביעות רצון המטופלים, ועד בקרות תפעוליות קפדניות. כל זה, מבלי ששכר המטפלות עודכן כלפי מעלה, מה שמעלה חשש אמיתי לירידה ברמת השירות ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של ההפעלה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דנאל עתרה כבר לבית המשפט נגד המכרז אך עדכנה כי מרבית טענות העותרים נדחו, עם זאת חלק מהסוגיות הוחזרו לדיון בוועדת המכרזים, שנדרשת לפרסם מועד חדש להגשת הצעות - לפחות 60 ימים קדימה - אחרי שיבוצעו תיקונים. למרות שייתכן שיוכנסו תיקונים במכרז, אי הוודאות בקשר לזה לוחצת על המניות. דנאל, מהשחקניות הגדולות בענף שלכ-53% מההכנסות שלה אחראי הביטוח הלאומי הזהירה בעבר כי המכרז עלול לפגוע בתוצאות, למרות שהיא עדיין לא יכולה להעריך באיזה עוצמה.
