אייל רוזן יהונתן כהן גיבוי
צילום: אתר החברה, יחצ

הנאמנים של גיבוי ינסו להעשיר את הקופה - כך הם יעשו זאת?

המטרה של הנאמנים של בעלי האג"ח של גיבוי זה להוציא כמה שיותר כסך מדלויט שתעדיף לסיים את הפרשה מחוץ לבית המשפט. בבקשה להסדר מזכירים הנאמנים גם פשלה קודמת של דלויט: ברוקלנד; וכמה כסף יקבלו הנאמנים עבור הטיפול בתיק?
נתנאל אריאל | (3)

נאמני אגרות החוב של גיבוי אחזקות, עו"ד רענן קליר ורו"ח איציק עידן רוצים להגיע להסדר שיסיים את הפרשה. הם מבקשים לכנס אסיפה של מחזיקי אגרות החוב כדי להגיע להסדר חוב רשמי. על הדרך הם מבקשים לקבל שכר של 1.8 מיליון שקל (לפני מע"מ) או 2.1 מיליון שקל כולל מע"מ, כשהם מעריכים את הזמן שהשקיעו בינתיים בתיק בלמעלה מ-6,000 שעות עבודה למשרד של רענן קליר ועוד יותר מ-2,300 שעות עבודה למשרד של איציק עידן וכן שכר טרחה של 25% (לפני מע"מ) מכל סכום שיתקבל בעקבות הסדר החוב. לדבריהם, מדובר בשכר טרחה סביר ביחס לתיקים דומים שהיו בעבר.

בבקשתם אומרים הנאמנים שלוח הזמנים צפוף שכן בתחילת חודש אוגוסט יעברו שנתיים מזמן הנפקת סדרה ב' באגרות החוב של החברה, המועד שבו גייסה גיבוי אחזקות 69 מיליון שקל, והם חוששים שבעלי החברה עוד יטענו שיש 'התיישנות' ולכן הנאמנים מבקשים לאשר את ההסדר עוד לפני חודש אוגוסט, כלומר תוך חודש. 

בבקשה אומרים הנאמנים כי הם ינהלו עבור מחזיקי אגרות החוב את ההליך כדי לנסות לקבל כמה שיותר כסף מהמנהלים של חברת גיבוי אחזקות וכן נגד "בעלי השליטה, עובדים בכירים ונושאי המשרה הבכירים, רואי החשבון וכיוצא בזה".

מעניין לציין שהנאמנים עוקצים את דלויט, רואי החשבון, ומציינים בבקשה לבית המשפט כי ל"הליכים מרוכזים יש יתרונות רבים בשלל מישורים", כאשר למשל, עו"ד גיא גיסין, שמייצג גם הפעם, ייצג מחזיקי אג"ח אחרים - במקרה של ברוקלנד, חברה אחרת שקרסה וגם במקרה ההוא שפישלו היו רואי החשבון דלויט.

דלויט פישלו בגדול במקרה של גיבוי אחזקות. המטרה כעת של הנאמנים יהיה לסיים את ההליך מחוץ לבית המשפט, להשיג מדלויט כמה שיותר כסף, ככה ייכנס כסף מהיר לקופה (מהיר יחסית). סביר שגם דלויט ירצו בכך, הם לא ירצו להגיע לבית המשפט ולהצטרך לספק הסברים על כך שהם לא ראו את כל נורות האזהרה, וכפי שמאשימים הנאמנים - אפילו לא בדקו:

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    היכן הפיקוח? דלוייט צריכים לקבל קנס גדול ללא קשר למשפט (ל"ת)
    אור 12/07/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אורן 07/07/2023 15:35
    הגב לתגובה זו
    שכר טרחה פשוט מופרך, הזוי.
  • 1.
    בעלי אג״ח קיבלו עקיצה ראשונה מגיבוי, עכשיו עקיצה ש 07/07/2023 00:53
    הגב לתגובה זו
    בעלי אג״ח קיבלו עקיצה ראשונה מגיבוי, עכשיו עקיצה שניה מהנאמנים
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)

ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?

קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר

רן קידר |
נושאים בכתבה קובי אלכסנדר

קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12. 

שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו. 

בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים


מי הוא קובי אלכסנדר?

קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).

ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה. 

ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.



רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרירו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי
כנס תאגידים ה-13

״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״

בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי



ליאור דנקנר |

״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״

היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.

הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.


מהמצגת ע״י פרידה עבאס יוסף


עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.

״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.