מטריקס: לצד הכנסות שיא, ירידה ברווח הנקי ל-65 מיליון שקל בגלל עלויות מימון
הרווח הנקי של חברת מטריקס -0.76% ירד ב-3.9% ברבעון הראשון של שנת 2023. החברה רשמה רווח נקי של 65.3 מיליון שקל לעומת 67.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. מהדוח עולה כי הרווח ירד למרות גידול המכירות: החברה שיפרה את סעיף ההכנסות והרווח הגולמי. היא הכניסה 1.291 מיליארד שקל ברבעון האחרון, לעומת 1.157 מיליארד - גידול של 11.5%.
גם הרווח הגולמי השתפר, ב-12.5% - הוא עמד על 188.6 מיליון שקל לעומת 167.8 מיליון שקל אשתקד. הרווח התפעולי, כלומר לאחר הוצאות מכירה והנהלה, עמד על 101 מיליון שקל, לעומת 92 מיליון שקל אשתקד. הגידול בסכום הרווח התפעולי נובע מגידול ברווח בכל מגזרי הפעילות של החברה. הוא הושפע גם ממכירת והפסקת האיחוד של חברת אינפיניטי, שתרמה כ-7% מהרווח התפעולי של החברה ברבעון המקביל.
ההכנסות של החברה שברו שיא של כל הזמנים וכך גם ברווח הגולמי והתפעולי. בפעם הראשונה, החברה חצתה את רף ה-100 מיליון שקל של הרווח התפעולי ורשמה צמיחה דו ספרתית בהכנסות. ממה הושפעו סעיפי ההכנסות? בעיקר מהאצה בתחומי הדיגיטל, ה-DATA ומודרניזציה של מערכות ליבה, ERP, CRM, אשראי צרכני והמשך הצמיחה של הזרוע הביטחונית בתחומי הסייבר ו-AI הביאו לצמיחה אורגנית בהכנסות וברווח שירותי התוכנה בישראל. כמו כן, החברה רשמה צמיחה בשיעור 25.5% בפעילות תשתיות ענן ומחשוב, וגם צמיחה דולרית בשיעור כ- 31.2% ברווחי הפעילות בארה"ב וחזרה לשולי הרווח של טרום הקורונה.
בחברה הסבירו כי הפתיחה החזקה של 2023 בפעילות בארה"ב עם זכיות משמעותיות לפתרונות GRC עבור המערכת הבנקאית בארה"ב, השפיעה. אז מה גרם לירידה ברווח הנקי, אתם שואלים? הגידול בהוצאות המימון גרם לכך. יש לציין כי הרווח הנקי לבעלי המניות גדל ב-2.7%. הוצאות המימון הסתכמו בכ-16.9 מליון שקל בהשוואה להוצאות מימון של 7 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
- ברוב מוחץ: בעלי המניות אישרו את מיזוג מטריקס ומג'יק
- "מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA עמד על 148.7 מיליון שקל, לעומת 127.5 מיליון שקל אשתקד.
מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס: "אנחנו מסכמים רבעון ראשון של שנת 2023 עם תוצאות שיא של כל הזמנים במדדים המרכזיים: במכירות, ברווח הגולמי, ברווח התפעולי, ב- EBITDA וברווח הנקי לבעלי מניות החברה עם צמיחה דו ספרתית בכל המדדים הללו, תוך שהרווח התפעולי הרבעוני חוצה לראשונה את רף ה- 100 מיליון שקל".
"תוצאות אלה מרשימות ומשמחות באופן אבסולוטי, אך במיוחד על רקע האירועים הגיאו-פוליטיים והטלטלות שעוברות על השווקים בעולם ובישראל, ומעידות יותר מכל על הבסיס החזק של פעילותנו ועל האיתנות הפיננסית של החברה", המשיך גוטמן. "אנחנו שמחים להציג גידול ברווח התפעולי בכל מגזרי הפעילות שלנו. חשוב לציין את הפעילות שלנו בארה"ב, אשר חזרה לפסי צמיחה בשיעורי רווחיות גבוהים, שבאו לידי ביטוי בצמיחה דולרית של כ- 31.2% ברווחי מגזר זה ברבעון. את 2023 פתחנו עם מספר זכיות משמעותיות בפעילות ה- GRC שלנו עבור המערכת הבנקאית בארה"ב וכן עסקאות בולטות במגזר הבריאות. על רקע הגידול המתמשך בתשלומים דיגיטליים ובעקבותיה החשיפה הנרחבת להונאות סייבר ולסיכוני Fraud והלבנת הון, השוק הפיננסי ממשיך להשקיע משאבים רבים במערכות אלו, אותן מטמיעה מטריקס בארה"ב וקנדה בהצלחה, המקנה לה מוניטין משובח בתחום זה. גם תחום שירותי הענן ממשיך לצמוח עם גידול של כ- 25.5% ברווח התפעולי ברבעון. בשנת 2022, יצא לדרך פרויקט נימבוס, שצפוי להאיץ את אימוץ הענן במגזר הציבורי בישראל. מטריקס מעורבת כבר כיום בפרויקטים ראשונים של נימבוס, ואנו צופים להמשיך ולקחת בו תפקיד מרכזי גם בהמשך".
לסיום הדגיש המנכ"ל כי החברה לקחה חלק בטרנספורמציה וחדשנות בפורטל החירום הלאומי של פיקוד העורף – כולל הוספת יכולות חדשות להתראות על רעידות אדמה, חדירת מחבלים ואיומים נוספים. הוא הסביר כי "אנו עתידים לפתח ולספק מערכת מתקדמת בתחום הגנת סייבר למדינה זרה, בפרויקט ענק בהיקף מעל 20 מיליון דולר ומעורבים בפרויקט מו"פ פורץ דרך, המשלב מגוון תחומים והתמחויות בעולמות הסייבר, הבינה המלאכותית והאנליטיקה בהיקף מעל 30 מיליון דולר; כמו כן, חברה בת שלנו זכתה בניהול ופיקוח של שני מקטעים נוספים בקווי הרכבת הקלה בתל אביב, בהיקף של כ-20 מיליון שקל".
- חוסר היציבות הניהולי בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים ניר פלג עוזב אחרי שלושה חודשים בלבד
- חברת DSIT רוצה להנפיק בבורסה בת"א; רפאל היא המחזיקה הגדולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
- 2.פופולוקולופו שוקופופ 11/05/2023 21:58הגב לתגובה זותשעים?
- 1.דוחות טובים בסך הכל למרות שהריביות שוחקות... (ל"ת)מוגלי 11/05/2023 08:51הגב לתגובה זו

3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית תעשיות -3.82% ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקשה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
זהב וכסףזהב וכסף שוברים שיאים כשהמתיחות בעולם והציפיות להורדות ריבית ברקע
המתכות מטפסות לשיאים חדשים עם תמחור של שתי הורדות ריבית בארה״ב ב-2026 ועם עליית פרמיית הסיכון סביב ונצואלה, רוסיה ואוקראינה
הזהב זהב 1.91% והכסף כסף 1.49% מטפסים לשיאים היסטוריים, על רקע שילוב שמקבל עכשיו יותר משקל בשוק. מצד אחד, ציפיות להקלה מוניטרית בארה״ב מקטינות את האטרקטיביות של נכסים נושאי ריבית ביחס למתכות שלא מייצרות תשואה שוטפת. מצד שני, חיכוך גיאופוליטי סביב אנרגיה ונתיבי שיט מחזיר את השפה של נכסי מקלט, כלומר נכסים שנוטים למשוך ביקוש כשעולה מפלס הסיכון בשווקים, גם אצל סוחרים שמסתכלים בעיקר על טווח קצר.
במהלך המסחר הזהב מטפס ביותר מ-1.5% ושובר את השיא הקודם שנקבע באוקטובר, כשהוא עולה מעל 4,381 דולר לאונקיה. הכסף מזנק בשיעור חד יותר ומגיע עד כ-3.4% במהלך היום, כשהוא מתקרב ל-70 דולר לאונקיה. שתי המתכות מתקדמות לעבר השנה החזקה ביותר במונחים שנתיים מאז 1979.
הפד׳ חוזר לקדמת הבמה והורדות הריבית עוברות לתמחור
הדחיפה המרכזית מגיעה מהציפיות סביב הפדרל ריזרב. סוחרים מתמחרים שתי הורדות ריבית במהלך 2026, והקו הזה מקבל רוח גבית גם מהמסר הפוליטי בוושינגטון. הנשיא דונלד טראמפ מקדם עמדה בעד מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר, והשווקים קולטים את זה כעוד גורם שמחזק את ההסתברות לסביבת ריבית נמוכה יותר בהמשך.
הרקע המאקרו כלכלי תומך בסיפור דרך נתונים שמרככים את התמונה בארה״ב. צמיחה חלשה יותר בשוק העבודה ואינפלציה נמוכה מהצפוי בנובמבר מחזקים את הנרטיב של עוד הקלות, וברגע שהריבית הצפויה יורדת העלות האלטרנטיבית של החזקת מתכות נראית נמוכה יותר. זה בולט במיוחד מול אג״ח קצרות שמושפעות מהריבית המיידית, בעוד זהב וכסף לא משלמים ריבית.
- הזהב בדרך לשיא היסטורי, הפלטינה מזנקת: שוק המתכות מגיב לריבית ולמתיחות הגלובלית
- מחיר הכסף חצה את רף 60 הדולר לאונקיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיחות סביב נפט וים תיכון מחזירה לשוק את פרמיית ה״מקלט״
במקביל למדיניות הריבית, נכנס לשוק עוד גורם שמוסיף עצבים. ארה״ב מחמירה צעדים שמצמצמים בפועל את יכולת יצוא הנפט של ונצואלה, כחלק מהידוק הלחץ על ממשלת הנשיא ניקולאס מדורו. בשווקים מפרשים את זה כנקודת חיכוך שעלולה לחלחל למחירי אנרגיה, למגבלות סחר ולזעזועים במסלולי תשלום ושרשראות אספקה.
