אסף שילוני קדימהסטם
צילום: אינגה אבשלום שיליאן

קדימהסטם מזנקת ב-14% לאחר הסכם שיתוף הפעולה עם חברת iTolerance

הפרויקט קיבל מענק של מיליון דולר מקרן BIRD שישמש לפיתוח משותף של טיפול בסוכרת ללא צורך בדיכוי מערכת החיסון

דור עצמון | (1)

חברת הביוטכנולוגיה קדימהסטם קדימהסטם 0% המפתחת טיפול תאי למחלות ניוון שרירים סופנית (ALS) וסוכרת, חתמה על הסכם שיתוף הפעולה עם iTolerance האמריקאית. קדימהסטם ו-iTolerance קיבלו אישור מקרן BIRD, קרן המו"פ הדו-לאומית התעשייתית של ארה"ב וישראל, והפרוייקט זוכה למענק של מיליון דולר (כ-3.65 מיליון שקל) לתמיכה בפיתוח של טכנולוגיה חדשנית לטיפול בתחום הסוכרת. פיתוח הטכנולוגיה יעשה על ידי קדימהסטם ו-iTolerance במשותף.

במסגרת שיתוף הפעולה, קדימהסטם תספק את מוצר ה-IsletRx, צבר תאי איי לבלב בעלי יכולת הפרשת אינסולין (הורמון חיוני להורדת רמות הסוכר בדם), וגלוקגון (הורמון המופרש אצל אנשים בריאים ומונע ירידה חריגה מדי ברמת הסוכר (היפוגליקמיה) שעלולה להיות מסוכנת) בתגובה לרמות הסוכר המשתנות (רמת הגלוקוז) בדם. iTolerance תספק את טכנולוגיית ה-iTOL100, המאפשרת להשתיל תאים אלוגניים ללא התאמת רקמות וללא דיכוי מערכת החיסון של המושתל (אימונוסופרסיה). טכנולוגיה זו הודגמה בהצלחה בניסויים פרה-קליניים בקופים, בהן ריפאו סוכרת בהשתלה אלוגנאית, ללא צורך במדכאי חיסון.

המימון ישמש לתמיכה בפרויקט המשותף המשלב את הטכנולוגיות האמורות ליישום קליני של iTOL-102, מוצר תאים אלוגניים המשתמש באיי לבלב שמקורם בתאי גזע המאפשרים אספקה בלתי נדלית של תאים מייצרי אינסולין שניתן להשתילם ללא הצורך בטיפולים כרוניים לדיכוי מערכת החיסון של המושתל.

בחברה רואים בזכייה במימון כהבעת אמון במדע והחדשנות שהוצגו בפרויקט המשותף לטיפול בסוכרת. תקציב הפרויקט עומד על 2 מיליון דולר (כ-7.3 מיליון שקל), ומתוכו המענק עומד כאמור על 1 מיליון דולר (כ-3.65 מיליון שקל), לתקופה של כ-30 חודשים. החלטת קרן BIRD התקבלה לאחר בחינת נאותות ותהליך הערכה תחרותי בין פרויקטים מתחומי טכנולוגיה שונים. בתהליך זה בחנו מומחים מטעם רשות החדשנות בישראל ומומחים מטעם ה-NIST בארה"ב את הפרויקט באופן מקיף, כולל את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס הפיתוח, המתווה הרגולטורי והיכולת וההיתכנות למסחר ולשווק את המוצרים שיפותחו.

קרן BIRD, שהוקמה בשנת 1977, משקיעה בשיתופי פעולה בין חברות ישראליות ואמריקאיות מתחומי הטכנולוגיה השונים, לטובת פיתוח של מוצרים משותפים. בנוסף לתמיכה כלכלית במענקים, הקרן מסייעת לחברות באיתור שותפים אסטרטגיים פוטנציאליים וביצירת קשרים בין התעשייה האמריקאית לתעשייה הישראלית.

מניית קדימהסטם מזנקת כעת במסחר ל-93 אג' ושווי שוק של 34.3 מיליון שקל.

אסף שילוני, מנכ"ל קדימהסטם: "אנו שמחים להתחיל את שיתוף הפעולה שלנו עם iTolerance שפיתחה טכנולוגיה ייחודית להשתלת תאים ללא צורך בדיכוי מערכת החיסון. שילוב היכולות של קדימהסטם בתחום הסוכרת עם iTolerance עשוי לאפשר בעתיד לחולי הסוכרת חיים ללא צורך בהזרקות אינסולין בכפוף לעמידה ברגולציה הנדרשת לכך, ואני מאמין שנוכל להביא במהרה מוצר משותף לקליניקה, במטרה לשפר את חייהם של מיליוני חולי סוכרת ברחבי העולם".

ד"ר אנתוני ג'פור, מנכ"ל iTolerance: "אנו נרגשים להיכנס להסכם זה עם קדימהסטם כדי להעריך את השילוב של טכנולוגיית תאי איי הלבלב שלהם הממוינים מתאי גזע עם טכנולוגיית iTOL-100 הייחודית שלנו שהיא קניין רוחני שלנו. אנו מאמינים שלשיתוף פעולה זה יש פוטנציאל לספק תרופה נחוצה וחדשנית עבור החולים שאנו פועלים לשרת ולהניב ערך משמעותי עבור שתי החברות. בנוסף, אנו אסירי תודה לקרן BIRD ולהמשך תמיכתה ומימון העבודה כחלק מהסכם זה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חברה שמתחילה את היום ב 25% ומסיימת ב -12%,מריחה לי לא הכי טוב שבעולם.עוד קומבינה בתחום הרפואי???? (ל"ת)
    יוסף 09/05/2023 17:37
    הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.