למרות שכר גבוה פי 7 האח של חדוה בר לא ויתר לה, למה?
דר' חדוה בר רצתה להתמנות לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק דיסקונט. היא הייתה המפקחת על הבנקים ולפני כן סמנכ"לית בנק לאומי. היא מכירה את המערכת מצוין מבפנים, ומן הסתם הייתה יכולה לתרום לבנק דיסקונט לא מעט בקשרים, במחשבות מקוריות, במידע על המתחרים ודרכי הפעולה שלהם (היא לא בבנק לאומי כבר עשור אבל ידע זה כח, וכמפקחת על הבנקים לשעבר זה עוד יותר משמעותי).
אבל בר נאלצה לוותר על התפקיד מאחר שאחיה, יאיר בר טוב, הוא דירקטור חיצוני (דח"צ) בחברת ביטוח כלל ביטוח שמחזיקה ב-6.6% ממניות בנק דיסקונט והחשש בפיקוח על הבנקים הוא שייווצר ניגוד עניינים בין בר ובין אחיה, כששניהם נמצאים בעמדות מפתח בדיסקונט וכלל. בפיקוח על הבנקים לא קיבלו את טענותיה של בר וחוות הדעת שהביאה, אלה ניסו להסביר למפקח שלבנק דיסקונט אין גרעין שליטה (אין בעל בית דומיננטי) ולכן אין זיקה אסורה וכלל ביטוח לא מנהלת ומשפיעה על התנהלות בנק דיסקונט, ומעבר לכך - בר טוב הוא דח"צ, כלומר לא מינוי פנימי של כלל ביטוח ולכן הוא לא כפוף בהכרח לאינטרסים של כלל. בסופו של דבר, בפיקוח על הבנקים בהובלת יאיר אבידן הסבירו לבר בעדינות שהיא תוכל להתמנות עם אחיה יתפטר מדירקטוריון כלל. בר ניסתה אבל אחיה לא הסכים לעזוב את תפקיד הדח"צ שלו. מן הסתם הוא שמח בהישגים של עצמו ולא מעוניין לוותר לאחותו.
האם לא עדיף לקבל שכר גבוה פי 7?
ההתנהלות של בר טוב קצת מוזרה. אין ספק שהתגמול של בר, אם הייתה הופכת ליו"ר דיסקונט, היה גבוה משמעותית מזה שמקבל אחיה בכלל ביטוח. אפילו אם היא הייתה מעבירה לו חלק מהמשכורת עדיין השכר היה גבוה יותר. כלומר בשקלול הכולל בני המשפחה היו מרוויחים שכר הרבה יותר גבוה. אבל בכל זאת האח לא הסכים לוותר.
יו"ר הדירקטוריון היוצא של דיסקונט, שאול קוברינסקי, נהנה בשנה האחרונה מתגמול יו"ר דירקטוריון בגובה של 3.16 מיליון שקל בשנה (כמעט הכל במזומן) ובשנה שלפניה הוא קיבל 2.9 מיליון שקל. סביר להניח שהתגמול של חדוה בר היה צפוי להיות דומה, אם לא גבוה יותר (בכפוף לחוק מגבלת שכר הבכירים בתאגידים בנקאיים).
מהצד השני - כלל ביטוח שילמה בשנה האחרונה לכל הדירקטורים שלה תגמול כולל של 3.61 מיליון שקל, לא הרבה מעבר לשכר שבר הייתה מקבלת כיו"ר הדירקטוריון. בכלל יש 8 חברי דירקטוריון (לא כולל היו"ר שמקבל שכר נפרד), כך שכל אחד מהם קיבל בממוצע 451 אלף שקל בשנה. במילים אחרות - השכר של בר היה אמור להיות גבוה פי 7. האם זה לא משתלם יותר לבני משפחת בר-טוב?
- דיסקונט ברווח של 1.12 מיליארד שקל ברבעון; תשואה להון של 13.6%
- הבנקים יקרים? IBI סבורים שיש עוד 22% אפסייד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חישוב מקביל - שכר של דירקטור חיצוני נקבע על פי תגמול שנתי קבוע וכן תגמול על כל ישיבת דירקטוריון שבה משתתף חבר הדירקטוריון. התגמול השנתי המקסימאלי הוא כ-150 אלף שקל והשכר לכל ישיבה הוא כ-6,000 שקל לכל היותר. בר טוב בהחלט פעיל בדירקטוריון כלל. הוא חבר בדירקטוריון מאז אוקטובר 2021, הוא משמש כיו"ר ועדת הביקורת, התגמול, ועדת טכנולוגיות ומידע וחבר בוועדת המאזן. הוא השתתף בכל 51 ישיבות הדירקטוריון שקיימה כלל ביטוח במהלך השנה שעברה (2022), וגם ב-29 ישיבות של הוועדות שבהן הוא חבר. בהחלט פעילות ענפה ומכובדת. ועדיין, השכר שלו היה נמוך משמעותית מזה של אחותו.
אז נכון שהוא טוען שהתפקיד חשוב לו, אבל עד כדי כך שהוא מוותר על תגמול משותף של 3.2 מיליון שקל (ולצורך העניין הוא היה מגלגל לכיסו כ-1 מיליון אם בר הייתה מעבירה לו שליש ממשכורתה) כדי לקבל 450 אלף שקל?
מעבר לשני התארים שהוא מחזיק, יאיר בר טוב הוא בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, כך שהוא יודע מתמטיקה ומכיר את המספרים הללו מן הסתם לא פחות טוב מאיתנו. האם הוא בונה על המשך פיתוח הקריירה שלו במקומות נוספים ומשום כך לא רוצה לוותר על תפקידו הנוכחי? האם יש לו עוד תפקידים והזדמנויות באופק? יש לו גם תואר ראשון בהנדסת מחשבים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע וכן תואר שני בהנדסת מחשבים מהטכניון. הוא כיהן כדירקטור חיצוני בחברת Cyren וכיהן כמנכ"ל חברת סייבר BISEC וכסמנכ"ל פיתוח עסקי אסיה פסיפיק בחברת Cyberproof (בבעלות Global-UST). החל מאוגוסט 2021 הוא גם מכהן כדירקטור חיצוני באידומו.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
כיום בר היא סמנכ"לית בפלטפורמת המסחר הישראלית eToro, שרצתה להנפיק בגל ההנפקות האחרון בוול סטריט לפי שווי מנופח של 10 מיליארד דולר, ובינתיים ביטלה את ההנפקה ומסתפקת בשווי של 3.5 מיליארד דולר. בר מתוגמלת בצורה טובה, כסמנכ"לית בחברת הייטק גדולה כמו איטורו.
- 7.ישראל ישראלי 27/04/2023 00:10הגב לתגובה זוסתם מינוי מטופש של יוני.לא עשתה כלום ולא תרמה כלום.אפשר לוותר מחר על שירותיה.אם כבר, דנה גרוס היתה תותחית שם. חבל שלא הצליחו להשאירה.
- 6.ששון 26/04/2023 22:36הגב לתגובה זולא מכיר את משפחת בר אבל אולי זו לא משפחה מושלמת ביחסים?
- 5.יוני 25/04/2023 13:18הגב לתגובה זובסהכ סתם מסוכסכים. לא מפרגנים איד לשני
- 4.מני 25/04/2023 12:22הגב לתגובה זועם הסטוריה כזאת לא צריך לחפור הרבה.
- 3.חדוה 25/04/2023 12:12הגב לתגובה זולא מנעה מכירת בנק אגוד לבנק מזרחי.. מעניין למה?
- 2.הייתה חרפה ובושה כמפקחת (ל"ת)מפקח גד'ט 25/04/2023 11:36הגב לתגובה זו
- 1.אנונימי 25/04/2023 11:35הגב לתגובה זוכנראה שאין אחווה במשפחה.

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

אל על מזנקת 4.7% בית שמש 3% - ת"א 90 עובר לעליות
אחרי מגמה שלילית מהפתיחה מדד ת"א 90 נצבע בירוק נתמך בעליות באל על ובמניות הביטחוניות; מניות הביטוח עדיין מתממשות; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר שהחל במגמה שלילית רוחבית, עובר למגמה מעורבת כשת"א 35 יורד כ-0.3%, לעומתו ת"א 90 עולה 0.2%.
במבט על הסקטורים
המרכזיים הירידות גם מתמתנות, מדד הבנקים בירידה של 0.1%, ומדד הביטוח ומד על ירידה של 1%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא
שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב
לכם לדעת
השוק עלה אתמול על
חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך
פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.