עמיר לונדון - קמהדע
צילום: נטי לוי
דוחות

קמהדע עקפה את הצפי בשנה האחרונה, מציגה תחזית הכנסות חלשה אבל צופה גידול של 36% ב-EBITDA

החברה רשמה ברבעון הרביעי רווח מתואם של 7 סנט למניה על הכנסות של 45.4 מיליון דולר; צופה הכנסות של 138-146 מיליון דולר ב-2023 - נמוך מהצפי בוול סטריט להכנסות של 147.21 מילון דולר. החברה אומרת שהיא רוצה להתמקד יותר ברווחיות. האם בשוק יאהבו את שינוי הכיוון? בינתיים היא עולה ב-2.6% בטרום בוול סטריט
דור עצמון |

חברת קמהדע קמהדע 0.43% העוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק תרופות בתחום הביו-פרמצבטיקה, פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022 לפיהם הכנסותיה הסתכמו ב-45.4 מיליון דולר לעומת הכנסות של 31.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד - עלייה של 44.4%. מדובר בהכנסות גבוהות יותר מצפי האנליסטים בוול סטריט ל-44.64 מיליון דולר. ההכנסות ב-2022 כולה הסתכמו ב-102.6 מיליון דולר לעומת הכנסות של 75.5 מיליון דולר - עלייה של 35.8%.

הרווח הגולמי הסתכם ב-15.3 מיליון דולר (כ-33.6% מההכנסות) לעומת רווח גולמי של 6.6 מיליון דולר (כ-21% מההכנסות) ברבעון המקביל. הרווח התפעולי הסתכם ב-4 מיליון דולר לעומת הפסד תפעולי של 3.3 מיליון דולר ברבעון המקביל.

הרווח הנקי של קמהדע ברבעון הסתכם ב-2.9 מיליון דולר (7 סנט למניה - גבוה מהצפי לרווח של 6 סנט למניה) לעומת הפסד נקי של 5 מיליון דולר ברבעון המקביל. ב-2022 כולה הפסידה החברה 2.3 מיליון דולר לעומת הפסד של 2.2 מיליון דולר ב-2021.

תחזית לשנת הכספים 2023 - חלשה ברמת ההכנסות, אבל החברה מקווה לעשות 'שיפט' לכיוון של רווחיות ומצפה לרשום צמיחה חזקה של 36% ב-EBITDA

קמהדע צופה שההכנסות לשנת הכספים 2023 צפויות לנוע בין 138-146 מיליון דולר - נמוך מהצפי בוול סטריט להכנסות של 147.21 מילון דולר. ה-EBITDA צפוי לעמוד על בין 22-26 מיליון דולר. נקודת האמצע של ה-EBITDA הצפוי מייצגת צמיחה ברווחיות של כ-35% יחסית לשנת 2022.

עמיר לונדון, מנכ"ל קמהדע: "ההצלחה של השינוי האסטרטגי המהיר שיישמנו להפיכתנו לחברת מוצרי פלסמה ייחודיים אינטגרטיבית באה לידי ביטוי בתוצאות הכספיות המרשימות שלנו בשנת 2022. עמדנו בתחזית ההכנסות והרווחיות שנתנו לשנת 2022 עם הכנסות כוללות של 129.3 מיליון דולר, המייצגות צמיחה של 25% יחסית ל-2021 ו-EBITDA של 17.8 מיליון דולר, המהווה גידול של פי 3 יחסית ל-2021. בנוסף, ייצרנו תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 28.6 מיליון דולר במהלך 2022, שתמך בהגדלת יתרת המזומנים של החברה ל-34.3 מיליון דולר נכון ל-31 לדצמבר 2022. תוצאות מרשימות אלה הושגו הודות ליכולתנו למנף מנועי צמיחה מרובים, כולל הפורטפוליו של ארבעת תכשירי הנוגדנים מאושרי ה-FDA שרכשנו בסוף 2021 אשר צמחו 24% בהכנסות יחסית לשנה הקודמת, מכירות KEDRAB בארה"ב, תמלוגי GLASSIA שהתקבלו מטקדה, מכירות המוצרים הנוספים שלנו בשווקים הבינלאומיים, ומגזר ההפצה הצומח בישראל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?