העיכוב בנמלים מביא לפגיעה של 16 מיליון שקל ביצוא ושל 10 מיליון שקל ביבוא כל יום כשחלק מהעלות מגולגלת לצרכנים, כך עולה מנתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

המחקר הוגש לקראת דיון שיתקיים מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת ביוזמת היו"ר, ח"כ דוד ביטן. זאת כחלק מסדרת הישיבות לטיפול ביוקר המחייה בישראל, כשהפעם על המוקד צמצום זמני ההמתנה בנמלים והסרת חסמים בפני שינוע מטען. לקראת הישיבה ביקש היו"ר ביטן נתונים ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, ומהמסמך, שכתבה הכלכלנית בת חן רוטנברג, עולים הנתונים הבאים:

- אניית מכולות שהתה בנמלים בשנת 2021 20 שעות יותר לעומת 2019 ואניית מטען כללי ואניות עם צובר חופנים (גרעינים) שבו ב-2021 בממוצע 84 שעות יותר לעומת 2019.

- מנתוני האוצר עולה: כל יום עיכוב עולה למפעיל האנייה כ-20 אלף דולר – כאשר חלק מהעלות מגולגלת ליבואנים וליצואנים ומשם לצרכנים. הפגיעה בייצוא מוערכת בכ-16 מיליון שקל ליום במונחי תוצר, ובייבוא כ-10 מיליון שקל ליום במונחי תוצר.

• יבוא וירידה במחיר או ביטחון תזונתי? 5 עובדות על שוק החלב בישראל
• המספר היומי - איך 26.9 משפיע על הקניות שלנו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

- לפי הערכת איגוד יבואני התבואה: חוסר היעילות ב-2020 הייתה שווה כ-36 שקלים לטון תבואה, כלומר 200 מיליון שקל עבור כלל ענף התבואה. ב-2021 חלה עלייה בזמני ההמתנה ובעלות העודפת.

כאמור, המסמך נכתב לבקשתו של היו"ר ביטן, שהתייחס לנתונים ואמר: "עכשיו ברור שמדובר בעלויות מיותרות של עשרות מיליוני שקלים ליום, שבסוף מגולגלות לכיסו של הצרכן, והוועדה בראשותי מתכוונת לברר את העניין הזה לעומק ולמצוא את הדרכים שיגבירו תחרות, ייעלו את הייבוא והייצוא כדי שבסוף גם המחיר לצרכן יוכל לרדת".

היו"ר ביטן ציין עוד, כי בדיונים הקודמים התברר לוועדה שעלות הגרעינים מהווה כ-70% מהעלות של התוצרת החקלאית מהחי (חלב, עוף ובקר). על רקע זה אמר, כי זה בכוונת הוועדה לטפל בבעיה כבר כעת ולא להמתין עד שהתחרות תשפיע בעוד מספר שנים.

• חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
• מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

הכלכלנית של מרכז המחקר והמידע, בת חן רוטנברג: "ב-2005 החל יישום הרפורמה בענף נמלי הים שכללה: מעבר בהדרגה למודל "בעל בית", מתן רישיון לחברה פרטית בחיפה (נמל מספנות ישראל), הפרטה של נמל אילת וחיפה ובניית שני נמלים חדשים בבעלות פרטית. שינויים אלו הביאו למצב בו פועלים בשנת 2023 ששה נמלים – שלושה פרטיים בחיפה, נמל ציבורי ונמל פרטי באשדוד ונמל פרטי באילת. תחילת הפעלת נמל המפרץ בספטמבר 2021 ונמל הדרום בפברואר 2022, ובעתיד הסרת חסמי תחרות (בניהם חסם מגבלת נתח שוק של 5% לנמל מספנות ישראל, ומתן רישיון להפעלה ארוכת טווח לנמלים החדשים בחלק מהרציפים תוך יצירת ודאות כלכלית) עשויים להוביל להגדלת התחרות בענף נמל הים, להתייעלות ולקיצור זמני ההמתנה ולהפחתת עלויות היבוא אשר ישפיעו על הכלכלה ויוקר המחייה".