חיים כצמן גזית גלוב נורסטאר
צילום: Bizportal

נורסטאר מתכוננת לעצירת הדיבידנדים מג'י סיטי - חיים כצמן התחייב להשקיע

האם רואי החשבון יצמידו הערת עסק חי לדוחות של נורסטאר? משרד רואי החשבון EY הוא גם המבקר של נורסטאר
דור עצמון | (6)

דירקטוריון נורסטאר החליט כי אם החברה הבת - ג'י סיטי בע"מ שמוחזקת בשיעור של 51.5%  ומהווה את כל פעילותה של נורסטאר (כשמול החזקה זו יש חוב), תשהה או תימנע מחלוקת הדיבידנד רבעוני שוטף בשנת 2023, תפעל החברה להבטחת נזילות החברה, בין היתר, בדרך של ביצוע הנפקות הון, לרבות בדרך של הנפקת זכויות, בסך השווה או העולה על סך הדיבידנד שלא חולק על ידי ג'י סיטי ובמועד הסמוך למועד בו היה אמור להשתלם אותו הדיבידנד.    

חיים כצמן, סגן יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל החברה ובעל השליטה בה, הודיע לחברה כי בכוונתו להשתתף בכל אחת מההנפקות הללו, ככל שיבוצעו. 

ההודעה של נורסטאר היום מגיעה ככל הנראה על רקע ההפנמה שג'י סיטי לא תחלק דיבידנדים בשנה הבאה וכן על רקע הצרכים התזרימיים של נורסטאר. נורסטאר היא חברת החזקות עם שווי מאוד דק שמתנדנד מדי יום בסכומים גבוהים על רקע השינויים במחיר מניית ג'י סיטי. מדובר בעצם על שווי בסדר גודל של כ-250-300 מיליון שקל שממנף השקעה של כ-1.1 מיליארד שקל במניות ג'יסיטי. ייתכן שרואי החשבון של נורסטאר דרשו ממנה להראות תזרימים עתידיים לשנה הקרובה, אחרת האפשרות של הערת עסק חי תהיה ריאלית. דירקטוריון נורסטאר דרך ההחלטה הנוכחית בעצם מבטיח תזרימים עתידיים במקום דיבידנדים ואולי מרגיע את משרד רואי החשבון EY. 

בשנת 2022 אישרה ג'י סיטי חלוקת דיבידנד רבעוני בהיקף של 32 אג' למניה, אך הדיבידנד האחרון שעומד להיות מחולק בגין הרבעון השלישי עלול להתפרש כדיבידנד אסור כפי שחשפנו כאן. מדובר בדיבידנד שנמשך מעודפים מבלי להתייחס לרווחים כוללים אחרים, והם דווקא מצביעים על הפסד ענק כתוצאה מהפסדי תרגום. בפועל, אין לחברה רווחים כלכליים ראויים לחלוקה.

מעבר לכך, מדובר בחלוקה שהיא בהגדרה מבטאת ניגוד עניינים. כצמן כמובן רוצה בחלוקה זו, אבל האינטרס של בעלי המניות של ג'י סיטי הוא הפוך. הם רוצים להשאיר את הכסף בחברה, במיוחד לאור הקשיים שהיא עוברת, המימושים הרחבים], המינוף הכבד והשווי שמבטא כשליש מהונה העצמי. יחס זה מבטא את החשש הכבד בקשר למצבה ואת ההערכות השוק לגבי מצבה הפיננסי. במצב כזה לחלק דיבידנד כדי לעזור לחברה האם, זה במקרה הטוב - לא ראוי, במקרה הרע - לא חוקי.

אתמול דיווחה ג'יסיטי על כוונתה להגביר את המימושים. היא מגדילה את התוכנית ב-1.7 מיליארד שקל, כך שהיקף התוכנית הכולל יעמוד על 5.3 מיליארד שקל. בינתיים, החברה חתמה על הסכמים מחייבים למכירת ארבעה נכסים, שלושה באירופה ואחד בארה"ב ותכניס 1.06 מיליארד שקל (שני נכסים גדולים בארה"ב ואירופה שיכניסו לה 1 מיליארד שקל ועוד שניים קטנים שיכניסו עוד 60 מיליון שקל). בג'י סיטי מעדכנים כי מתוך נכסים בהיקף של 4.3 מיליארד שקל, מתקיים משא ומתן פעיל למכירת נכסים בהיקף של 2.6 מיליארד שקל והחברה מעריכה כי תתקשר בהסכמים מחייבים חדשים בהיקף של כ-1.5-2 מיליארד שקל במהלך המחצית הראשונה של שנת 2023.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    dw 20/12/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    מכינים את משקיעי ג'י סיטי לקראת תום עידן החלוקה הרבעונית. זהו. נגמר. כפי שכבר קרה בבזק וטבע. בזק חזרה לחלק אחרי כמה שנים. טבע עדיין לא. יש לג'י סיטי צרכים יותר חשובים מאשר לפנק את בעלי המניות. ועדיין - באסיפה הקרובה של בעלי המניות טוב יהיה אם בעלי המניות ישקלו אם להאריך את כהונתם של כצמן והדירקטורים, או להראות להם את הדרך החוצה.
  • 4.
    קובי 20/12/2022 13:11
    הגב לתגובה זו
    חושב שראוי שתזרקו מילה טובה (אפילו מסויגת) לנורסטאר וכצמן על כך שהתיישרו וקיבלו את ההחלטה הנכונה
  • 3.
    כצמן דיבורים דיבורים דיבורים - מעשים 0 (ל"ת)
    דרוקר 20/12/2022 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אבג 20/12/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    כמה רעש על 53 מיליון שקל. כסף קטן יחסית למיליאדים שמסתובבים בחברה. לגאוני בתי ההשקעות אם קצת היה שכל היו שותקים ולא עושים רעש כמו הכתבים .הרי כל אחוז ירידה באגחים ובמניות שווים הרבה יותר מהרעש של ה53 מיליון שקל . ואולי בכלל זה טוב לאלה שאוספים אגחים בזול
  • יריב 20/12/2022 11:58
    הגב לתגובה זו
    צריך לחנך בעלי שליטה להתאמץ במימושים טובים של נכסים כדי שיוכלו למשוך דיבידנד ולשמור על שליטה ולא לפנק אותם בדיבידנדים ושבעלי האג"ח ילכו לעזאזל.
  • 1.
    לילי 20/12/2022 09:48
    הגב לתגובה זו
    בהון שלילי חלוקת כספים אסורה ללא אישור בית משפט
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%

המסחר בת"א ננעל בעליות של עד 1.1%, בהובלת הסקטורים הרגישים לריבית - נדל"ן ואנרגיה מתחדשת, שבלטו היום לחיוב; נתוני המאקרו מחזקים את האפשרות להורדת ריבית בפגישה הבאה של בנק ישראל והדיווחים על הסכמות לקראת הסכם סחר חדש בין ארה"ב וסין הוסיפו גם הם סנטימנט חיובי

מערכת ביזפורטל |

הבורסה ננעלה בעליות של עד 1.1%, בהובלת ת"א 90. מדד ת"א 35 גם הוא עלה ב-1%, יחד עם כל המדדים הסקטוריאליים, בהובלת מדד הנדל"ן, שעלה 2%. העליות הן על רקע חדשות משמעותיות: שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט, אמר הבוקר כי ארצות הברית וסין הגיעו למסגרת מוסכמת לקראת הסכם סחר, שתידון ותקבל חותמת רשמית רק במפגש הקרוב בין הנשיא דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג’ינפינג. בבסיס ההבנות עומדים נושאים רגישים כמו ייצוא טכנולוגיה, סחר במתכות ומינרליים נדירים, פנטניל, ורכישות חקלאיות, תחומים שהיו בלב המחלוקת בין שתי הכלכלות הגדולות בעולם. לפי בסנט, השיחות היו “בנויות, רחבות היקף ומוצלחות במיוחד”, מה שמעיד על רצון הדדי להתקרבות אחרי תקופה ארוכה של מתיחות. הרחבה: סין וארה"ב לקראת הסכם סחר חדש: "השיחות היו מעמיקות, כנות ובונות"

עם זאת חשוב לסייג כי גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין ולבסוף כל מה שהסכימו עליו הצדדים הוא דחייה של הדד ליין. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת השחקניות בתחום, גם החברות הישראליות.  


קריאה חשובה - אג"ח ממשלתיות ארוכות נחשבות בעיני משקיעים רבים כאפיק סולידי לטווח ארוך, אך גם בהן יש מקום להבחנה חדה בין סוגי החשיפה והסיכונים. כיום התשואה באג"ח הממשלתיות השקלי הארוך עומדת על כ-4.4% לשנה, לעומת כ-1.9% באג"ח הצמודות למדד, פער שמשקף ציפיות אינפלציה ממוצעת של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. כלומר, השוק מעריך שבממוצע המדד יעלה בקצב זהה כמעט ליעד של בנק ישראל. במה שווה להשקיע אם בכלל? זה תלוי בסוג המשקיע, פיזור הסיכונים, והערכות לגבי העתיד.  מי שמחפש אסטרטגיה מתוחכמת יותר יכול לשקול פוזיציה של לונג באג"ח שקליות ושורט על אג"ח צמודות, כדי ליהנות מהפער שבין התשואות, כל עוד האינפלציה בפועל נמוכה מהציפיות הגלומות. בסופו של דבר, השקעה באג"ח ארוכות מתאימה בעיקר למשקיעים סבלניים, שמבקשים לנעול תשואה נומינלית גבוהה יחסית לאורך זמן, ומבינים שגם השקעה סולידית לא תמיד חסרת סיכון. להרחבה - השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?



חזרה לשוק המקומי אך עדיין בהקשר של טראמפ, עם הדרישה האחרונה שלו מחמאס, לפיה על ארגון הטרור להחזיר בתוך 48 שעות את גופות החטופים המתים או “יגיעו פעולות מצד מדינות המעורבות”, נפתח פתח למכשול אפשרי בכל תהליך התקדמות הזה. הדרישה הזו מצביעה על מתיחות במחויבות של חמאס לשלב הבא, וגם אם יש מעט התקדמות, ההתעקשות מעלה סימני שאלה בנוגע לנכונותה להיכנס להסכם רחב יותר. במילים אחרות, אי הוודאות עדיין שוררת בהקשר של הגזרה הדרומית. ובאותו נושא, גם הגזרה הצפונית לא רגועה כאשר בסוף השבוע עלו דיווחים על תקיפות בלבנון.


אחד הנעלמים במשוואה של המשקיעים הוא האם הריבית תרד בהחלטה הקרובה. בעוד שמרבית הנתונים תומכים בהורדת ריבית כבר בנובמבר, נכון להיום עדיין יש אי וודאות סביב המלחמה. מה שכן, עבור הישראלים המלחמה בעזה לא השפיעה יותר מדי על הרגלי הצריכה של הישראליים, ולכן בעת היציאה מהמלחמה לא נראה שיש גל ביקושים שמגיע אחריה. על פי הסקירה השבועית של לידר, נתוני כרטיסי האשראי לא מראים עלייה חדה בצריכה, מכירות הדירות נותרו ברמה נמוכה, והתחזיות לצמיחה ממשיכות להיות מתונות, סביב 3.8% בלבד לשנת 2026. בלידר מציינים כי כוח הקנייה של הציבור נפגע מהעלאות המע"מ והקפאת השכר, ולכן גם אם יופיע גל ביקוש, הוא צפוי להתמקד בעיקר בתיירות לחו"ל ולא בצריכה מקומית. בהיעדר אינפלציית ביקושים מובהקת, הסביבה המאקרו כלכלית תומכת בהמשך הורדות ריבית בחודשים הקרובים.