חברת הסייבר סניק קיצצה עובדים, אבל גם מגייסת כספים. ההנפקה בקרוב?
רק לפני חודשיים עלתה חברת הסייבר הישראלית אמריקאית סניק (snyk) לכותרות - אז בהקשר שלילי לגמרי. היא החליטה לפטר כמעט 200 עובדים, משהו כמו 14% מכוח האדם שלה. בזה אחר זה, נכנסו העובדים לשימוע מהיר והלכו הביתה.
הפיטורים היו מפתיעים. שנה קודם, החברה גייסה 300 מיליון דולר לפי שווי של 8.5 מיליארד וגייסה לשורותיה את משקיעים גדולים מרחבי העולם, כמו טייגר גולבל, המשקיע פרנקלין טמפלטון, קרן סנדס קפיטל ועוד - כדי לגייס מיליארד דולר בסך הכל מאז הקמתה ב-2015. אפילו חברת האחזקות הסינגפורית הענקית טמסק הצטרפה בהמשך.
מי שהקים את סניק, שמוצר האבטחה שלה שזוכה לפופולריות מגן על תוכנות שמבוססות על קוד פתוח, הם יוצאי יחידה 8200 - דני גרנדר, גיא פודחרני ואסף חפץ (לא המפכ"ל לשעבר, אם תהיתם). קהל היעד שלהם הוא בעיקר מפתחים, שנעזרים בה כדי לאתר חולשות ברכיבי הקודים שקיבלו וכדי לפתח יישומים מאובטחים חדשים.
היא מעסיקה עובדים בעיקר בבוסטון, אבל יש לה גם בית בתל אביב וסניפים באנגליה, שוויץ וקנדה. במהלך 2019 הוחלט כי פודחרני, שמונה לנשיא החברה, יעזוב את תפקיד המנכ"ל בו החל ופיטר מקיי, שהיה אחד המשקיעים הראשונים בחברה, יחליף אותו. בשנה האחרונה היא עלתה לכותרות גם בזכות רכישת החברות DeepCode, Manifold וגם החברות FossID ו-CloudSkiff - כל אלה חברות המתמחות בתחום הנתונים, בינה מלאכותית וקוד פתוח.
- מלחמת הכישרונות בבינה המלאכותית משנה את כללי המשחק
- מפתח, אנליסט או מנהל מוצר? למצוא את המקום שלכם בעולם הטכנולוגיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דווקא על רקע הדיווחים על ירידת השווי של החברה, על רקע פיטורים כואבים, היא מצליחה שוב לצאת לסבב גיוסים מוצלח. הפעם היא גייסה 196 מיליון דולר לפי שווי שוק של 7.4 מיליארד. גם חברת השקעות מקטאר התגייסה לנושא. אז נכון, מדובר על ירידה של 12% בשווי לעומת הסיבוב הקודם, אבל עם סבב מוצלח נוסף והגדלת כמות המשקיעים הגדולים, יש סיבה לאופטימיות.
מנכ"ל Snyk פיטר מקאי סיפר: "אם השוק אומר שאנחנו שווים כיום 7.4 מיליארד דולר, השוק יודע. השגנו השנה גידול של מאה אחוז בהכנסות. ההכנסה נטו גדלה ב-130 אחוז. בסביבה מאקרו-כלכלית מאתגרת, קריטי שנגדיל את היעילות של המפתחים שלנו. בשנה הבאה, הציפייה היא למנף את ההשקעה כדי להמשיך ולהשתפר". כעת, היקף הגיוסים של החברה מגיעה ל-1.2 מיליארד דולר בסך הכל.
- 2.גם ביום הם מפסידים כסף (ל"ת)חברה שלא מרוויחה 16/12/2022 21:49הגב לתגובה זו
- 1.מאיר 13/12/2022 12:28הגב לתגובה זוחברות ללא הכנסות ברורות, חברות שאינן צנועות ומחלקים משכורות עתק כבר בשלב הראשוני, אינן ראויות שישקיעו בהן, חברות רציניות שעובדות בגילוי נאות מראות את משכורתן של המנהלים ובכלל רק הן שוות להשקעה, השאר רק רוח

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מה יהיה מחר בבורסה ואיך להגן על ההשקעות?
על מניות הביטוח, העלייה בסיכון בתיק ההשקעות, האם אלביט מערכות היא מניה דפנסיבית? למה יש בתקופה כזו יתרון למניות התרופות? ההנפקות של ההייטק "הישראלי" בוול סטריט והאם יש בריחת מוחות?
וול סטריט שוברת שיאים - הנאסד"ק עלה ב-0.7%, עליות בקוואנטים, פייבר ומאנדיי זינקו, מניות הקוואנטים טסו בעשרות אחוזים - שוק הקוונטום מתחמם: חוזים גדולים דוחפים את ריגטי ואיון-קיו למעלה.
מדי יום , וול סטריט ממציאה סיפור חדש שמוסיף שמן למדורה. אינטל והשת"פ עם אנבידיה במסגרתו אנבידיה תשקיע גם 5 מיליארד דולר בענקית לשעבר, הזניקו את תחום השבבים ביום חמישי. למחרת היו הקוונטים שתפסו את הבכורה. בתחילת השבוע היו אלו מניות האנרגיה הגרעינית. מהייפ להייפ הבורסה עולה. העליות שם מחלחלות אלינו - מניות השבבים, נייס, אלביט מערכות, טבע ועוד רבות הן מניות דואליות שמחירן נקבע בעיקר בוול סטריט.
העליות האלו עשויות לתעתע ולבלבל. משקיעים בשוק המקומי צריכים להפנים שהעובדה שהשוק עולה וגם הודעות שליליות לא מורידות אותו היא לא בהכרח סימן טוב. זה כן סימן לחוזקה, אבל צריך משמעת מאוד גדולה להבין שאם משתנים כללי הבסיס והסיכון עלה - צריך להוריד פוזיציה. קל ללכת עם העדר כי האווירה חיובית, אבל כשמתרחשים כמה דברים במקביל שמעלים את הסיכון והשוק ממשיך לעלות או יורד מעט, אתם צריכים להיות קרים - התמחור עלה, הסיכון עלה. תשקלו את הפוזיציה שלכם? כל אחד ולפי המשקל בשוק המניות והאלוקציה של התיק שלו בין מניות ואג"ח.
בתחילת השבוע שעבר, וגם לפני כן, למעשה בחודש-חודשיים האחרונים אנחנו מציינים כאן את הסיכון במניות הביטוח. מסבירים שהן יכולות לעלות, אבל הן במחיר מלא פלוס פלוס. השבוע הן ירדו. לא בטוח שמספיק לאור עליית הסיכונים.
- קמטק זינקה ב-13.3%, פריורטק ב-10.3%; נעילה חיובית בת"א
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את השיא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכונים עלו וחשוב לנסות לנתח זאת בלי הטיה. אלא רק כלכלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו מספק רמז עבה למה שהוא חושב שיהיה כאן מול מדינות באירופה. הוא התחרט חלקית, אבל כולנו מבינים איך העולם תופס את המלחמה בעזה. ארה"ב בהדרגה מסתכלת עלינו בעין עקומה. נכשלנו בקטאר. טראמפ אוהב מנצחים. עזה היא סיפור שלא ברור איך יתקדם, והסיכונים שם גדולים. חיילים צעירים נופלים שם. ויש דילמה וקרע מאוד גדולים בתוך העם - האם זה שווה את זה? האם אנחנו לא פוגעים בסיכוי להחזרת החטופים? ממשלה היא ממשלה. מעל הצבא, קובעת מדיניות ופעולות. אבל חלק גדול מהעם מביע חוסר אמון מוחלט והערכה שמדובר במלחמה כדי לחלץ את הראש מהבוץ ולהוסיף לו נקודות בבחירות המתקרבות.