ג'נריישן מסתערת על מניית סולגרין - ככה לא בונים פוזיציה; ככה מריצים מניה
קרן ג'נריישן קפיטל רוכשת מניות של סולגרין בשוק בימים האחרונים ומקפיצה את המחיר. אולי היא באמת מאמינה בסולגרין שגרמה לה עד כה להפסד כבד, ואולי זה גם נוח לה להקפיץ את המחיר ולהימנע ממחיקה.
הקרן, רק נזכיר, השקיעה בסולגרין כ-380 מיליון שקל כאשר בשוק ההשקעה הזו מסתכמת בכ-150 מיליון שקל. בספרים זה רשום ב-250 מיליון שקל - משמע, יש הפסד על הנייר של עוד 100 מיליון שקל. סולגרין היא מההשקעות הראשונות של הקרן, היא נעשתה לפני כ-3.5 שנים והיא באחד התחומים הצומחים ביותר - אנרגיה מתחדשת. בשעה שציפו להשבחה גדולה מקבלים השמדת ערך בגלל השקעה די רשלנית בארה"ב. הרחבנו כאן לפני מספר ימים על הנפילה של סולגרין ועל ההפסד הנוסף של הקרן - כ-100 מיליון שקל (אולי זו הסיבה שהקרן קנתה בכל מחיר וכך צמצמה את ההפסד באופן משמעותי?):
בינתיים הקרן זרקה כסף בשוק כדי לקנות את המניה. אלו קניות בהיקף גדול ביחס למסחר ולא משמעותית מבחינת הקרן - חצי מיליון שקל ביום (רוב המסחר היומי), וכך בעצם עלה הנייר ב-5%-10% בהשקעה נמוכה וקיזז את ההפסד התיאורטי ב-30-40 מיליון שקל לאזור ה-60-70 מיליון שקל. תראו איזה יופי - השקעה של 1-2 מיליון שקל מייצרת רווח של 30-40 מיליון שקל.
- ג'נריישן קפיטל: עדכון תחזיות חיובי וצמיחה בפעילויות הליבה
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז אולי באמת הקרן מאמינה בהשקעה במחירים כאלה, אבל זו לא קנייה חכמה, זה זריקת כסף כדי לאותת - "אנחנו כאן", "אנחנו מחזיקים את הנייר". אם הם רוצים להגדיל אחזקה, יש דרכים חכמות יותר לעשות זאת, אם הם רוצים להקפיץ מניה - אז כן זו הדרך. המניה זינקה במקביל לרכישות של הקרן שגם משדרות לשוק תחושת ביטחון וגם כאמור מעלות את המחיר.
ולפרטים המלאים: הקרן רכשה ב-420 אלף שקל ביום שלישי וחצי מיליון שקל ביום רביעי. כסף קטן בשבילה (היא מנהלת מעל 3 מילחיארד שקל), אבל זה רוב המחזור הכספי באותם יומיים במניית סולגרין, זה הזניק את המניה ב-8%. זו רכישה רגשית.
- 10.31/12 מתקרב.. ג'נריישן צריכה להרים את השווי של סו 12/12/2022 14:47הגב לתגובה זו31/12 מתקרב.. ג'נריישן צריכה להרים את השווי של סולגרין כדי שההפסד הגדול ברבעון יצטמצם.. עדיין לא הבנתם?!? כרגע מופסדים ברבעון הרביעי כ-50 מיליון שקל.
- 9.אבי 11/12/2022 22:50הגב לתגובה זוhttps://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/800718
- 8.ששששש שלא תעיר את יור הרשות משנת החורף שלה (ל"ת)ש שלא תעיר יור הרשות 11/12/2022 08:50הגב לתגובה זו
- 7.מישקה שריד 10/12/2022 22:42הגב לתגובה זולעולם לא יריץ מניות ויסתבך.
- 6.בבנק הפועלים המליצו על ג'נריישן (ל"ת)צ'ארלי וחצי 10/12/2022 21:36הגב לתגובה זו
- 5.סתם תוהה 10/12/2022 20:54הגב לתגובה זושלוש פעמים במשך הכתבה? הבנו כבר מהפעם הראשונה.. לטעון שמה שעשתה הנהלת הקרן הוא הרצה של מניה זה לא הוגן ולא נכון..
- אחד העם 1 11/12/2022 08:51הגב לתגובה זואין שום הסבר אחר למה מי שמחזיק 57% מהחברה אוסף חתיכות של 0.01% בלי הצעת רכש מסודרת
- משקיע 11/12/2022 18:25רוצים לרכוש במחירי שוק, בתוך מסגרת החלון החל מ29 לנובמבר לאחר פרסום דוח רבעון 3 ולאחר שהצהירה בשיחת משקיעים שתאסוף מניות במחיר הזדמנותי.
- אין שום הסבר? באמת.....קונים כי קונים ... (ל"ת)מוישי זוכמיר 11/12/2022 15:17
- 4.גנריישן אפס תשואה (ל"ת)חיים 10/12/2022 19:21הגב לתגובה זו
- 3.גם הסמנכל קנה מניות (ל"ת)משה 10/12/2022 19:20הגב לתגובה זו
- 2.יובל 10/12/2022 18:02הגב לתגובה זואם באמת מאמינים שייצאו עם הצעת רכש ל 10% מהחברה.
- סתם תוהה 10/12/2022 20:57הגב לתגובה זובעינהם קניה ב8% מעל השוק לאחר נפילה של 65% זאת כנראה רכישה הזדמנותית, רק העתיד ינבא מי צדק וכנראה שהמאזניים נוטות לטובת הקרן, במחשבה שהם מכירים החברה טוב יותר מהמשקיע הממוצע. פרסום הצעת רכש לא היה מאפשר לקנות בשוק. ולתשומת לב כותב הכתבה : אולי בסופו של דבק השער עלה ב8% אבל צריך לבחון את מחיר הרכישה הממוצע של שתי העסקאות ולא רק את שער הסגירה. הסקת מסקנות רק משער הסגירה היא חובבנית...
- מה עם מידע פנים? 11/12/2022 11:25בעלת שליטה שכל מנהליה דירקטורים, קונה סתם ככה ולא בצמוד לדוחות. אין מידע פנים? כי אם אין, אז סימן שהחברה לא עושה כולם...
- 1.דן 10/12/2022 17:59הגב לתגובה זואתה לא באמת מכיר את כל מסגרת הסיפור. חיפשת לכתוב כתבה סנסציונית ותו לא.
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
