שיכון ובינוי בהנפקת זכויות של 330 מ' ש'; אולי זו הסיבה לירידה בימים האחרונים
חברת הנדל"ן שיכון ובינוי 3.85% ירדה אתמול ב-5% ובכלל היא מפגינה חולשה בימים האחרונים. האם הסיבה היא ההודעה אמש על הנפקת זכויות? כל הסקטור בירידה, אבל הנפקת זכויות לא מוסיפה למניה. הנפקת זכויות לרוב גורמת לכך שבעלי המניות מעדיפים לממש חלק מההחזקה ולרכוש דרך הזכויות שניתנות לכאורה במחיר טוב יותר. בפועל, המצב הזה גורם לירידה במחיר המניה. החברה שמנוהלת על ידי תמיר כהן, תגייס 330 מיליון שקל מבעלי המניות שלה כאשר כמחצית מהסכום כבר הובטח על ידי בעלי השליטה (משפחת סיידוף). זו הפעם השנייה בחצי שנה האחרונה ששיכון ובינוי הולכת על מהלך של הנפקת זכויות. המשמעות היא שהחברה מנסה לגבות את ההון שלה, שהוא בעצם הבסיס גם ללקיחת הון זר (חובות). זה דווקא עשוי להעיד על חשש של מנהלי החברה, על מינוף גדול, על אי וודאות לגבי ההמשך כשהשווקים מגמגמים - גם שוק הנדל"ן והתשתיות וגם השווקים הפיננסים. בפעם הקודמת, בשבועות של לפני הנפקת הזכויות ירדה מניית החברה בקרוב ל-30%. עם זאת, אחרי ההנפקה המניה קפצה והחזירה חלק מהירידה החדה (קראו כאן - האם זה היה רווח ברור מראש?). לאחרונה פרסמה החברה דוחות חלשים יחסים לרבעון השלישי שגרמו לירידה של 5% במניה. החברה רשמה ירידה של 22% ברווח התפעולי, הרווח הנקי הסתכם ב-13 מיליון שקל לעומת 130 מיליון שקל ברבעון אשתקד . (לקריאה על הדוחות לחצו כאן) שיכון ובינוי שהיא ענקית תשתיות ונדל"ן עם פעילות רחבה בארץ ובחו"ל אמנם עלתה בהכנסות ברבעון השלישי ל-1.93 מיליארד שקל, לעומת 1.51 מיליארד - עליה של 28% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, אבל זה לא מחלחל לשורה התפעולית ולשורה התחתונה. בפועל, עלות המכר זינקה ו'בלעה' את כל העלייה בהכנסות - כאשר הסיבה היא התייקרות חומרי הגלם במגזר התשתיות ובנייה בחו"ל (מחוץ לארה"ב), שהובילה לירידה של 40 מיליון שקל ברווח הגולמי ל-222 מיליון שקל לעומת 268 מיליון אשתקד. שיעור הרווחיות הגולמית נפל ל-11.5% בלבד, לעומת 17.7% ברבעון המקביל בשנה שעברה. עיקר הסיבה לקפיצה בהכנסות היא עליה של 343 מיליון שקל במגזר קבלנות תשתית ובניה בישראל ומגידול של כ-104 מיליון שקל במגזר זכיינות, כאשר מנגד נרשם הפסד של 140 מיליון שקל בגלל עלייה בביטול הכנסות על פרויקט התקשוב בנגב. מעניין לציין גם את ההאטה בתחום הנדל"ן בישראל: החברה מכרה 149 דירות בלבד, לעומת 268 ברבעון המקביל אשתקד. במקביל, גם הוצאות הנהלה וכלליות זינקו ל-102 מיליון שקל לעומת כ-80 מיליון שקל ברבעון המקביל - עליה של 28% (לדברי החברה בגלל הרחבת הפעילות בארה"ב). כתוצאה מכך גם הרווח התפעולי נשחק לל-199 מיליון שקל, לעומת 253 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. עלויות המימון זינקו ב-85% - שיכון ובינוי גם נפגעה כתוצאה מהאינפלציה: עלויות המימון זינקו ל-157 מיליון שקל לעומת 85 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים שכל עליה של 1% במדד פוגע וגורר עליה בעלויות המימון ב-50-60 מיליון שקל. לשיכון ובינוי צבר ענק - 19.8 מיליארד שקל, מתוכם כ-7.4 מיליארד שקל בחו"ל, הצבר ללא שינוי ביחס לשנה שעברה, אבל כדי לתחזק ולעמוד בו צריך כמובן הון וזו הסיבה לגיוס הקרוב.
- 5.נותן שירותים לחברה 14/12/2022 19:21הגב לתגובה זוהחברה הודיעה לספקים ששאלו מדוע לא ביצעו את התשלומים להם היא התחייבה כי בהוראת סמנכל כלל התשלומים נדחו להודעה חדשה ולא לפני השנה הבאה. חברה ביזיון מוסר תשלומים של באסטה בשוק יותר טוב
- 4.סתם תוהה 10/12/2022 21:06הגב לתגובה זוהגיע הזמן שהאסימון יפול שם.. החברה מנוהלת בצורה לא הגיונית עי עו"ד.. נקנתה במחיר הזדמנותי מהאריסון שרצתה לברוח, שמו מנכל שלא נראה שיש לו קשר או הבנה בעולם ההנדסה והתשתיות והתאים לשלב הרכישה. הגיע הזמן להביא מנכל תותח שינסה לחלץ העגלה מהבוץ. כמה אפשרויות : הגיניגי מדניה סיבוס, המנכל התותח של אמות, אחד מהכרישים של מליסרון, לא חסרים כשרונות ניהוליים שבאים מרקע הנדסי שיוכלו להבין באמת את ניהול החברה.
- 3.סיכון גבוה להסדר חוב-12 מיליארד חוב (ל"ת)אנליסט 08/12/2022 16:13הגב לתגובה זו
- 2.הנפקת זכויות זה לא לקיחת חוב זה דילול בעלי המניות! (ל"ת)אמנון 08/12/2022 09:03הגב לתגובה זו
- סתם תוהה 10/12/2022 21:02הגב לתגובה זווחוץ מזה כמה אתה מחזיק בשביל להיות משקיע מהותי? גם ככה בעל הבית מחזיק ברוב.. ההנםקה מחייבת אותו להזרים מאות מליונים בשביל לא לדלל עצמו.. הוא היחיד שנפגע..
- 1.אז 08/12/2022 07:53הגב לתגובה זוומה עם כל המכרזים שהיא זכתה בהם ומכירת כביש האגרה בארהב?
- סתם תוהה 10/12/2022 21:09הגב לתגובה זוהכל בערבון מוגבל
הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?
הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק
הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.
מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע?
כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.
בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו.
- יו״ר רשות ני״ע: “לא לוותר על ההפרדה המבנית - היא הלקח החשוב ביותר מרפורמת בכר”
- חברי ועדת בכר לשעבר מזהירים: “אל תחזירו את המפלצות למשק”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024
המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר קרא המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי להתאים את הרגולציה לשוק הפיננסי המשתנה, שבו הגבולות בין בנקים לגופים מוסדיים מיטשטשים, ולהמשיך לעודד תחרות תוך שמירה על יציבות מערכתית
הפיקוח על הבנקים בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר אמר המפקח על הבנקים דניאל חחיאשוילי כי השוק הפיננסי כיום שונה בתכלית מזה שהיה ערב הרפורמה, וכי נדרשת התאמה של התפיסה הרגולטורית למציאות חדשה שכיום היא רוויה בשחקנים, עם טכנולוגיה מתקדמת, מודלים עסקיים חדשים וגבולות פחות ברורים בין גופים פיננסיים. לדבריו, בעוד רפורמת בכר ביקשה להתמודד עם ריכוזיות וניגודי עניינים במערכת הבנקאית, כעת האתגר הוא עיצוב רגולציה שתאפשר תחרות לצד שמירה על יציבות.
“בתקופה של רפורמת בכר הייתי כלכלן צעיר בפיקוח על הבנקים, ואני זוכר היטב את סימני השאלה שעלו אז לגבי התועלת שבה,” אמר חחיאשוילי בפתח דבריו. “מה שכן היה ברור לרגולטורים דאז הוא שהמערכת התאפיינה בריכוזיות גבוהה ובניגודי עניינים, לפחות פוטנציאליים. הרפורמה נולדה מהבנה שכאשר יש כשל שוק, על הרגולטור לפעול כדי לתקן אותו, תוך שמירה על יציבות המערכת הפיננסית שהיא בראש ובראשונה אינטרס ציבורי”.
לדבריו, לא ניתן להבין את המציאות הרגולטורית הנוכחית מבלי להשוותה לשוק הפיננסי שלפני שני עשורים: “היום, כשמדברים על
אשראי עסקי בישראל, מדברים על שוק תחרותי בהרבה. ההמלצות של ועדת בכר היוו בסיס חשוב, אבל השוק המשיך להתפתח הרבה מעבר להן, בין היתר בזכות צעדים נוספים: הקטנת החוב הממשלתי, פיתוח שוק ההון, הזרמת כספי הפנסיה, רפורמות בניהול סיכונים בגופים מוסדיים וצמיחת טכנולוגיות
חדשות.”
שינוי מבני ותחרות גוברת
חחיאשוילי ציין כי בעשורים האחרונים ננקטו צעדים משמעותיים להגברת התחרות, כגון מאגר נתוני אשראי, בנקאות פתוחה, הפרדת חברות כרטיסי האשראי, רפורמות במשכנתאות ומעבר בין בנקים בלחיצת כפתור. הוא הוסיף כי השוק עבר מתלות כמעט מוחלטת בבנקים לפעילות מגוונת הכוללת גם גופים חוץ בנקאיים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים, חברות אשראי ופלטפורמות דיגיטליות. מגמה זו, לדבריו, מחדדת את הצורך ברגולציה דינמית שמתייחסת למארג רחב של צעדים ולא לכלל אחד בודד.
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- בנק ישראל הכריז על מתווה לסיוע עקב עם כלביא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חחיאשוילי הדגיש כי לא ניתן לנהל שוק פיננסי מודרני באמצעות סט כללים סטטי: “בתפיסה התחרותית שלנו כרגולטורים, צריך להסתכל על מארג של צעדים רגולטוריים ומדיניות שנעשים באופן מתמשך. חלק מהשינויים בשוק נובעים מהרגולציה עצמה, מהתגובה של השחקנים, וחלקם משינויים טכנולוגיים. זו אחריות כבדה, כי כל צעד שאנחנו עושים משנה את השוק עצמו”.
