103 מיליארד שקל זרמו לפקדונות בחודשיים - אבל לא למקום הנכון
הריבית עולה ואתם יכולים וצריכים (אפילו חייבים) לקבל תשואה על הכסף הפנוי שלכם. אל תשאירו אותו בעו"ש, הוא שוכב בלי להשיג תשואה, אל תשאירו אותו בפיקדון יומי/ שבועי, יש הרבה אפשרויות לקבל תשואה - חסרת סיכון לגמרי. חוץ מזה, כדאי להמשיך ולבדוק בנקים אחרים - בעולם של אינפלציה גבוהה וריבית עולה, אתם צריכים לקבל הרבה יותר ממה שאתם מקבלים כיום בבנק.
אבל זה יותר מזה: יש עכשיו אינפלציה של 5.1% בישראל, על פי נתוני חודש אוקטובר. כלומר: גם לא לעשות כלום זה סיכון - זה סיכון של 100% להפסיד את הכסף לאינפלציה. זה לא נכון שכסף שנשאר בעובר ושב לא נפגע - בוודאי שהוא נפגע. נגיד את זה שוב: להשאיר את הכסף בעובר ושב שווה לשרוף אותו. הכסף מאבד מהערך שלו. אז יש אלטרנטיבות. נכון, הריבית שתקבלו על הפקדונות נמוכה יותר מהאינפלציה, כלומר אתם תפסידו כסף, הוא יישחק - אבל הוא יישחק פחות. אתם תרוויחו לפחות חלק מהסיפור. פחות כסף שלכם יילך לפח. זה עדיין יהיה הפסד ריאלי של הכסף, אבל זה יהיה הפסד קטן יותר. זה יגן עליכם מהאינפלציה, לפחות באופן חלקי.
אפשר גם להפקיד את הכסף בקרן כספית, ייתכן שזה אפילו עדיף על הפקדונות. אבל לשם הפשטות והבהירות, נתמקד הפעם רק בפקדונות (להשוואה בין קרן כספית לפקדון - לחצו כאן)
עכשיו יש אפשרות השוואה:
- היום שבו התחיל לפעול הבנק המרכזי של המדינה ומה קרה היום לפני 32 שנה
- ד"ר איתמר כספי ימונה למנהל האגף המוניטרי בבנק ישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הציבור הישראלי יושב על הררי מזומן. 1.5 טריליון שקל. זה המון. הבעיה היא שרק חלק קטן מהציבור באמת דואג לקבל את התשואות הטובות וזה חבל, זה כמו לזרוק כסף לפח, יותר נכון - לתרום לבנקים.
אז הבנקים לא גלגלו את כל העלאת הריבית של בנק ישראל לפקדונות, הם העלו פחות ויצרו לעצמם מרווח. מנגד - הם כן העלו את כל המרווח על האשראי שהם מחלקים לציבור. הסיבה היא כי הם יכולים, כי אין באמת תחרות בין הבנקים בישראל. אבל בכל זאת, אם אתם יכולים לקבל ריביות גבוהות יותר מאשר אפס בעו"ש - למה לא בעצם?
בכל מקרה, על פי נתוני בנק ישראל, הציבור הפקיד בחודשיים האחרונים יותר מ-100 מיליארד שקל לפקדונות. אבל השאלה היא - האם זה הלך למקומות הנכונים, איפה שתקבלו את הריביות הגבוהות ביותר, או פשוט לבנק שבו מנוהל החשבון שלכם. סביר שזה הלך לשם.
- מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
בחודש אוקטובר נכנסו 27.7 מיליארד שקל בפקדונות בריבית קבועה ועוד 25.5 מיליארד בריבית משתנה (עולה/יורדת בהתאם להחלטת הריבית של בנק ישראל).
הנה הריביות בפקדונות בריבית קבועה - מזרחי ודיסקונט מובילים בפקדון לשנה:
והנה הפקדונות בריבית משתנה - בנק וואן זירו במקום הראשון, ובנק ירושלים צמוד אליו. הריבית הזו תעלה בשבוע הבא, כאשר בנק ישראל יעלה את הריבית:
- 5.נטלי 18/11/2022 07:35הגב לתגובה זובנק ירושלים ובנק דיסקונט נותנים הכי הרבה עבור פקדונות לתקופה לזמן ארוך
- 4.רז 17/11/2022 20:40הגב לתגובה זויש כאלו עם דמי ניהול מגוכחים, אפשר לצאת בכל רגע ויש הפחתה במס במכירה אם התשואה עקפה את גובה הריבית.
- 3.זרובבל 17/11/2022 19:49הגב לתגובה זושנתי זה 3.5 ומשהו
- 2.אהרון 17/11/2022 16:33הגב לתגובה זוהבנקים המסחריים בנק ישראל הממליצים כולם גונבים ומרמים את הציבור
- ירון 17/11/2022 16:55הגב לתגובה זוהרבה בנקים נותנים לך:ברירת פיקדון:שקלי או צמוד מדד,עשיתי זאת לפני חצי שנה,הרווחתי לא מעט:כ-4 אחוז.זה יותר טוב מלהשכיר נכס.
- 1.סתם אחד 17/11/2022 16:12הגב לתגובה זויש לי 150000 בעוש. ממתין לעוד העלאות ריבית כדי לסגור אותו ל3 שנים. האם אני עושה נכון?
- רז 17/11/2022 20:42הגב לתגובה זואין סיבה לכסף לשבת בעו"ש. זה כסף שנאכל.
- עידן 17/11/2022 17:34הגב לתגובה זותכניס לקרן כספית ואז לא משנה מה קורה אתה לא תלוי בבנק, אתה מקבל את הריבית של בנק ישראל נותן על מקמ, או לחילופין תסגור את הכסף בפיקדון צמוד מדד או צמוד לפריים
- ירון 17/11/2022 16:53הגב לתגובה זוהיית צריך לחלק את הכסף ל-2:חלק צמוד מדד,וחלק בריבית משתנה,במקום לחכות.זה נכון אתה תקבל כ-4-3 אחוז ריבית שנתית בסוף,אבל בינתיים האינפלצייה עלתה,אז לא עשית כלום בעצם:לא הרווחת.זו לא שיטה לחכות,הפסדת עליית מדד של 0.6 אחוז השבוע,זה לא מעט.

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?
מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה
המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים. המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר.
האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.
כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה. אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.
ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%. הנפילות יהיו במניות השבבים:
