מי הפראיירים שהשקיעו אצל אורי יוגב?
יש לנו רעיון גאוני, פשוט וגאוני. אנחנו מקימים קרן השקעות בתשתיות. הקרן תנוהל על ידי גוף שייקרא השותף המנהל. השותף המנהל יהיה – אנחנו. דמי הניהול יהיו 1.5% מהיקף הנכסים של הקרן. אה, אין לה עדיין נכסים, נכון, אבל נצא להנפקה, מכירים אותנו, אנחנו אנשים רציניים, פקידי אוצר בכירים, אנשי שוק הון מוכרים. נסביר שאנחנו מגייסים לתחום בטוח, צומח, שמניב תשואה ברורה – נו, זה תשתיות, אין בטוח מזה. הגופים המוסדיים ישתכנעו, זו באמת עסקה טובה. אנחנו נדע לייצר תשואה על פני זמן.
במקביל נמצא השקעות בתחום. לא חסר. נתחיל בקטן – נגייס 300 מיליון שקל ונסביר שכבר כעת זו בעצם הנחה, כי השווי של החברות שנקנה עלה ויעלה. השווי האמיתי הוא 340 מיליון שקל – מי לא יקנה במצב כזה?
ואז ניקח 1.5% בשנה על ה-340 מיליון שקל – כ-5 מיליון שקל. צריך להתכונן למצגת – אולי ישאלו אותנו אם אנחנו לוקחים דמי ניהול על כל הנכסים? ננסה להגיד שכן, על הנכסים המנוהלים. אם ישאלו - אבל יש גם מזומן שעוד לא השקעתם, גם על זה אתם לוקחים דמי ניהול? נגיד שכן, כי ככה מקובל, ונגיד שאנחנו הולכים להשקעות גדולות ולא יהיו מזומנים בקופה לתקופה ממושכת. הם ישתכנעו. אל תדאגו, אנחנו מכירים אותם, חלק מהם גם חברים שלנו.
רגע, כשאנחנו חושבים על זה – דמי הניהול נמוכים, רק 5 מיליון שקל, אז אנחנו גם נהיה המנהלים של הקרן עצמה. הרי צריך יו"ר, צריך מנכ"ל, דירקטורים ועוד. נמשוך ביחד 2-3 מיליון שקל נוספים, נגיע ל-7-8 מיליון שקל בשנה. עסק מניב. מצטרפים, נכון?
- אלומה: טמרס טלקום רוכשת פעילות בקפריסין בכ-30 מיליון שקל
- מגייסים אג"ח אטרקטיבי בתשואה של 8.25% ובדרך מפילים את המניה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתם חוששים שההשקעות לא יצליחו? נו באמת, נניח שזה לא יצליח, למרות שאנחנו באמת מאמינים שאלו השקעות טובות, אז מה? אנחנו מכניסים 7-8 מיליון שקל בשנה. אנחנו לא מרמים אף אחד, לא גונבים מאף אחד, אנחנו מנהלים השקעות במטרה שיצליחו. אם יקרה משהו בשוק, אז יקרה, לא אשמתנו, אנחנו לא אחראים על משברים בעולם.
יש לנו עוד רעיון כדי שתשתכנעו להצטרף – ניקח אופציה מכל גיוס. אופציה ל-5% מסכום הגיוס ל-7 שנים במחיר הגיוס. זה שווה לא מעט כסף. וגם – אנחנו נגייס כל הזמן עוד כספים, לא רוצים להיות רק עם 300 מיליון שקל – נגיע למיליארד, אפילו שניים. יש המון פרויקטים בתחום התשתיות שאפשר להשקיע בהם. בשורה התחתונה נעשה 10 מיליון בשנה שיגדלו גם ליותר.
עדיין לא בטוחים? אה, אתם לא מבינים למה שהגופים המוסדיים ישקיעו 300 מיליון שקל אצלנו? תראו זה תחום שמניב תשואה, יש קרנות כמונו בשוק, אנחנו אנשים מוכרים, מכובדים, נלך לחתם חזק. חתם טוב מגייס לכל גוף. אין בעיה לגייס, תאמינו לנו.
- הביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
אה, אתם רואים שקרנות התשתיות יורדות חזק אחרי ההנפקה. למה אתם מודאגים? אנחנו עסק לטווח ארוך, אלו גופים מוסדיים שמשקיעים לטווח ארוך, אנחנו נייצר תשואה על פני זמן, תסתכלו על החברות שאנחנו יכולים להביא, זו השקעה מעניינת.
מה זה? לא נעים לכם שהמניות יכולות לרדת ותדבק בכם תדמית שלילית? נו באמת, 10 מיליון שקל בשנה, אתם מקבלים חצי - 5 מיליון שקל בשנה ואתם מדברים על תדמית? איפה אתם חיים? אנחנו נותנים לכם הזדמנות של פעם בחיים.
כן, זה כמובן פרי דמיוני הקודח. השיחה הזו לא היתה ולא התקיימה, אבל הדברים מבוססים על סיפור אמיתי. קרן התשתיות אלומה היא הדוגמה האחרונה. יושבים שם אנשים מכובדים, מוביל אותה אורי יוגב, מבכירי האוצר לשעבר, גייסו שם הרבה כסף מגופים מוסדיים שידעו שהם הולכים להפסיד או שהם מטומטמים. בפחות משנה המניה התרסקה ב-40%. יוגב מנסה לגייס אג"ח ב-8% תשואה והשוק לא מעוניין. השוק יודע שיש כאן ניגוד אינטרסים מובנה - יוגב רוצה עוד ועוד כדי שיהיה לו עוד ועוד דמי ניהול. הוא לא בהכרח רוצה לטובת הקרן, יש כאן פונקציות מטרה שונות לגמרי. אין זהות אינטרסים בין המשקיעים לבין השותף המנהל שחולב את הקרן.
אז השוק עושה שרירים, אבל זה שאלה של מחיר - בסוף אלומה תגייס, וכדאי גם להגיד - הקרן עם השקעות טובות, אבל בחיאת, אין בושה? הקרן נפלה כי כאשר משקיעים בנכס שמדי שנה "מאבד" 7 מיליון שקל ויותר לדמי ניהול, מוכן לשם עליו עשרות מיליונים פחות. בראייה הכלכלית מדובר על קנס שיש לו על פני שנים ערך גדול - הערך הזה יורד מהשווי (לרוב האנליסטים מכפילים את דמי הניהול וההוצאות העודפות פי 10-12 - סוג של מכפיל רווח מייצג ומפחיתים מהשווי); כך מגיעים למצב הלכאורה מוזר - קרן אלומה נסחרת בחצי מההון שלה. זה רק מבטא עד כמה דמי הניהול והוצאות ההנה"כ כבדים על הקרן.
יש כאלו שיגידו שכעת זו מציאה. האמת היא שאחרי שנפלה ב-40% אולי כן. יש אחרים שיגידו שהם לא מוכנים להשקיע כשדמי הניהול והשכר מגיעים למספרים האלו ושאין זהות אינטרסים בין המנהלים לבעלי המניות, ויש אחרים ששואלים - לכל הרוחות, איפה הרגולציה? איך זה שאפשר להנפיק "מכשיר כזה"? איך זה שהחתמים עושים בשוק ההנפקות מה שהם רוצים? איך זה שיש כל כך הרבה גופי פיקוח ובקרה ומאות אנשים על המדוכה כדי לשמור על השקעות הציבור, ובסוף הציבור אוכל אותה?
למה הציבור אוכל אותה? כי ההפסדים האלו נמצאים בחסכונות שלו. ואיפה זה נמצא? הנה הרשימה:
- קרנות ההשתלמות של המורים והגננות מחזיקים בכ-11% מאלומה. הקרנות האלו שוב משקיעים בטיפשות או עושים ג'סטה למישהו (כך הפסידו המורים והגננות עשרות מיליוני שקלים בהנפקה של קוויק).
- גלעד גמלאות עובדים דתיים - אין לנו הסבר להשקעה של הגוף היחסית קטן הזה. מישהו שם חשב שהוא מוצא אוצר ורכש 12% ממניות הקרן.
- מור - רכשו 12% מאלומה בהנפקה.
מור עשו טעות גדולה, פשלה גדולה. יש שם אנליסטים טובים, לא ברור איך הלכו על ההשקעה הזו. יש להם נקודת זכות אחת (בקושי) - הם כבר גדולים, אז ההשקעה באלומה קטנה בהיקף הכולל, ועדיין - זו השקעה מטרידה. קרנות המורים והגננות וגלעד הם גופים יחסית קטנים, גופים שלא נוהגים לקנות נתח מעסק-הנפקה. ההשתתפות שלהם בהנפקה היא הרבה יותר מרק מטרידה.
- 28.הם בדיחה 04/11/2022 18:54הגב לתגובה זווהאסון בדרך.
- 27.Business 02/11/2022 23:03הגב לתגובה זואין עבודת רגולציה אין פיקוח ולכן רמאים חוגגים . בקרן ברק אסטרטגיות הפסדתי 50 K !!! בשנת 21 בשוק עולה היא נחתכה וב-22 בשוק יורד דישדשה . התלוננתי שנראה שאין שם ניהול למרות דמי הניהול הגבוהים . אף אחד לא התרגש והיא ממשיכה . המיואשים משכו את כספם והיא היום 20 % משיאה . אין תגובה לכל תלונותי לרשויות . הם ממשיכים לגבות " דמי ניהול " על מה ??????????????
- 26.ככ נכון, שאם לא היה עצוב, אז הייתי כותב שזה ככ יפה (ל"ת)דני 02/11/2022 22:46הגב לתגובה זו
- 25.דני ערוס 02/11/2022 14:24הגב לתגובה זוהמודל הזה הוא בדיחה. יחד עם מגוריט וכל שותפויות המו"פ שנועדו להשחיל משקיעים ולהעשיר את המנהלים.... מזכיר גם קצת חלק מקרנות הגידור
- 24.מעניין מאוד. תודה. (ל"ת)הקורא 02/11/2022 01:54הגב לתגובה זו
- 23.מוסדי 01/11/2022 18:21הגב לתגובה זוהנפקת האגח תוסיף מעבר ל8% בשנה ריבית עוד 1.5% דמי ניהול לחברה למעלה משמע בעלי המניות משלמים כ10% ריבית על ההלוואותהוצאות מימון גבוהות
- 22.זה אורי יוגב שנלחם על עורו באוצר טען שדופקים אותו 01/11/2022 18:11הגב לתגובה זוזה אורי יוגב שנלחם על עורו באוצר טען שדופקים אותו אז עכשיו דופק את כולם מלךהנוכלים יש הרב. כאלה
- 21.שלומיד 01/11/2022 17:50הגב לתגובה זוריט1, סלע, מניבים
- 20.מני 1 01/11/2022 15:58הגב לתגובה זוונכון גם במגוריט דפקו את הציבור. והגיע הזמן שחלק מהפקשנים וכותבים המאמרים גם ביזפורטל יהיו יותר זהירים ויפסיקו להמליץ על מניות קיקיוניות או יזמים שמהתלים בנו...
- 19.שאלת איפה הרגולטור 01/11/2022 13:51הגב לתגובה זוהרגולציה דחפה את המוסדיים הקטנים למוצרים ההזויים האלה. וכמובן שמי שהקים אותם זה יוצאי רגולציה/אוצר אותו דבר היה בקרנות הטכנולוגיה (לדעתי יש אחת) שיקגו 20 אחוז בזמן שהנסדאק זינק פי שתיים
- 18.השווקים רוצים לעלות.לא יעזור לאף אחד (ל"ת)אלינור 01/11/2022 11:51הגב לתגובה זו
- 17.גדעון 01/11/2022 11:05הגב לתגובה זואם איני טועה, גם רו"ח אבישי עובדיה הוא שותף-מנהל באיזו שהיא קרן. שם זה שונה?
- 16.תודה היה כתבה כיפית לקריאה (ל"ת)אנונימי 01/11/2022 10:55הגב לתגובה זו
- 15.אנונימי 01/11/2022 10:30הגב לתגובה זומופרך הרבה יותר, משלמים דמי ניהול גם על האשראי איתו נקנות הדירות. ואמרו יהווה הגנה מעליית מחירי הדיור - מגוריט במעל 20% שלילי הדירות בטח 50% חיובי
- 14.רוני 01/11/2022 10:06הגב לתגובה זועלה להם משהו לראש, גם לבן הם רוצים למממן תעודה על חשבון הציבור, אבדה שם הבושה
- 13.מאיר 01/11/2022 10:04הגב לתגובה זופקידים בכירים שפורשים מנהלי קרנות ומנהלים של קרנות הפנסיה . עושים סיבוב על הציבור. הם חילקו כספים של הציבור במחיר מוזל ביותר ואף גרמו להפסדים. כאשר הם מפסיקים לעבוד. מחכה להם גו'ב קורץ אצל אותם גופים שנתנו להם הלואות
- 12.אף אחד לא משלם. על כשלון. וכל כשלון מישהו מרויח בד 01/11/2022 09:46הגב לתגובה זואף אחד לא משלם. על כשלון. וכל כשלון מישהו מרויח בדרך כלל. החברים
- 11.סמי 01/11/2022 09:23הגב לתגובה זואולי שם הוא יכול היה ללמוד איך מבזבזים כסף ציבורי עם דמי ניהול...
- 10.אבישי עובדיה לא עושה הנחת סלב לאף אחד (ל"ת)המשקיף 01/11/2022 09:18הגב לתגובה זו
- 9.תן לי היום ואתן לך מחר.והכל בקריצת עין על חשבון הציבור (ל"ת)יד רוחצת יד 01/11/2022 09:14הגב לתגובה זו
- התכוונת תן לי היום ואתם לך היום חזרה (ל"ת)מוסדי בינוני 01/11/2022 13:51הגב לתגובה זו
- 8.אנונימי 01/11/2022 09:05הגב לתגובה זומי משקיע לחלול , חסר בגרות וחסר תודעה היסטורית ?
- 7.מקרנות השקעה אחרות? ג׳נריישן, קיסטון?אותו דבר בדיו 01/11/2022 09:02הגב לתגובה זומקרנות השקעה אחרות? ג׳נריישן, קיסטון?אותו דבר בדיוק
- 6.השרלטנים מאלומה קינאו בשרלטנים מג׳נריישן קפיטל, וה 01/11/2022 08:55הגב לתגובה זוהשרלטנים מאלומה קינאו בשרלטנים מג׳נריישן קפיטל, והם מצאו קרקע פורייה בשוק ההון השרלטני הישראלי, שם אנשים חסרי כישרון יוצא דופן לא מתביישים להעביר מיליארדים מיד ליד ולגזור עמלות על הדרך. מנכ״לים ויו״רים של חברות כושלות עדיין מקבלים בונוסים כל שנה, בלי שום קשר לביצועים. והכל רק בגלל תרבות השוק הקטן שם היו״ר הוא גם חבר החתם שהוא חבר של יו״ר ועדת ההשקעות של איזה מוסדי, בו מטפלים עורכי דין ורואי חשבון שמטפלים בהנפקה אחרת במקביל עם אותם גורמים בדיוק. נקווה שהמשבר שקורה כרגע בעולם ישים סוף לשוד הגדול בהיסטוריה.
- 5.תחשבו 1.5% לשנה על פני 25 שנה. חצי מהכסף שלכם הלך אליהם (ל"ת)רואה חשבון 01/11/2022 08:49הגב לתגובה זו
- 4.עוד כתבה מעולה של אבישי עובדיה!!!! (ל"ת)עובדי המדינה בטלנים! 01/11/2022 08:48הגב לתגובה זו
- 3.עבודה עיתונאית כלכלית מעולה. זו עבודת קודש. כן צרי 01/11/2022 08:45הגב לתגובה זועבודה עיתונאית כלכלית מעולה. זו עבודת קודש. כן צריך ביקורת בכדי למנוע משרלטנים לאכול את כספי הציבור
- 2.הוא לא אחר מאשר אלטשולר 01/11/2022 08:45הגב לתגובה זוהוא לא אחר מאשר אלטשולר
- 1.אורי יוגב זה השם (ל"ת)01/11/2022 08:41הגב לתגובה זו
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
ג׳ורדון פריד, מנכ״ל זוז פאוור, צילום: החברההביטקוין של זוז פאוור: סיכון מול סיכוי
אחרי שנים של הפסדים בפעילות אגירת האנרגיה וירידה של מעל 90% מההנפקה, זוז פאוור החליפה מסלול והפכה לחברה פיננסית שמחזיקה ביטקוין כנכס ליבה; המשקיעים מקבלים חשיפה למטבע הדיגיטלי דרך מניה דואלית בתל אביב ובנאסד״ק, עם סיכון/סיכוי שמגיע מחשיפה לשוק הקריפטו
ועלויות של חברה ציבורית
חברת זוז פאוור זוז פאוור 19.52% הדואלית שינתה לאחרונה את מהות ההשקעה בחברה, כאשר עברה מהתמקדות בפעילות טכנולוגית בתחום האנרגיה המתחדשת, לחברה פיננסית שמאפשרת חשיפה לעולם הקריפטו והביטקוין בפרט.
החברה פיתחה
מערכת מבוססת גלגלי תנופה שנועדה לאפשר טעינה מהירה לרכב חשמלי גם באתרים שבהם רשת החשמל חלשה או מוגבלת. הרעיון ההנדסי היה מעניין אך בפועל ההצלחה הייתה מוגבלת. החברה התקשתה להמיר פיילוטים להזמנות מסחריות, נרשמו הפסדים תפעוליים מתמשכים, ופעילותה הצטמצמה מאוד עם
הכנסה של פחות מ-250 אלף דולר והפסד של 7 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2025.
על רקע האתגרים, שכללו הון עצמי שלילי והתחייבויות של כ-6.7 מיליון דולר מול מזומנים של כ-2.5 מיליון דולר, החליטה החברה לשנות אסטרטגיה.
החברה גייסה כספים (בדיסקאונט משמעותי), בסך של קצת יותר מ-160 מיליון דולר, במטרה לרכוש ביטקוין במרבית הכספים, והיתרה לפירעון חובות קיימים ולצרכים תפעוליים.
נכון לדיווח האחרון של החברה, זוז כבר רכשה מעל 1,000 ביטקוין, תוך שמירה על יתרת מזומנים להמשך רכישות ברמות מחיר שונות. החברה מתכננת להשלים את מלוא הגיוס ולהמשיך את הרכישות בהמשך, תוך שהיא תוכל להשתמש בחלק מהכספים כאמור לפעילות שוטפת ותשלום ההתחייבויות.
- איך הצליחה זוז פאוור לסדר את הגופים המוסדיים?
- מניית זוז זזה 130% בשבוע - זה כנראה ייגמר בבכי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב לציין כי הרכישות האלה אינן יוצרות ערך חדש לבעלי המניות, אלא הוא נשען על הנפקות לצורך גיוס מזומן לרכישת הביטקוין. המשמעות היא דילול מתמשך של בעלי המניות, כאשר השווי של החברה מזנק למרות שמחיר המניה ירד הודות לגידול במספר המניות.
