האם העלאת הריבית על הפיקדונות תשחק את המרווח הפיננסי של הבנקים?
בנק ישראל העלה את הריבית בארץ בחודש שעבר ב-0.75% לרמה של 2% בכדי להלחם באינפלציה הגבוהה שאנחנו חווים בשנה האחרונה. חלק ניכר מהאשראי שמחלקים הבנקים נגזר מגובה ריבית הפריים (אשר נגזרת ישירות מהריבית של בנק ישראל) - ככל שהריבית יותר גבוהה, כך לקיחת הלוואה מהבנק תהיה יקרה יותר והוא יכניס לכיסו יותר על כל הלוואה.
"חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודד מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית". כך מסביר האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI.
לקח לציבור ולתקשורת להפנים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם יותר ויותר עבור ההלוואות שהם לוקחים ומחירי הקניות שלהם רק עולים, בזמן שהכסף שלהם קופא שמריו בפקדון בריבית אפסית בבנק. הציבור כמעט ושכח שהבנק הוא לא החבר שלו ושכל הרווחים של הבנק מסתמכים על הכסף שהציבור מפקיד אצלו - בריבית אפסית. העניין גרר מחאה שהובילה בסופו של דבר את בנק דיסקונט להעלות את התחרות על כספי הציבור עם ריבית של 3% על הפקדונות לשנה ומעלה בדיגיטל. המהלך של דיסקונט אילץ את הבנקים האחרים להגיב הוביל את הבנקים האחרים לצעוד בעקבותיו, כאשר גם בנק מזרחי וגם בנק לאומי הודיעו על העלאה בריבית בתנאים מסויימים.
מה תהיה השפעה של המשך העלאות הריבית על הפקודונות על הבנקים?
סביר להניח שלאחר פתיחת תחרות הבנקים על גובה הריבית שהם מספקים לציבור, נראה את הריבית הזו עולה ועולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה גם היא. כאשר הבנקים פועלים 0.92% , לאומי 1.21% , מזרחי טפחות 0.18% , דיסקונט 1.11% , בינלאומי 0.75% משלמים ריבית גבוהה יותר על הפקדונות הללו, ההפרש בין הכנסות הריבית לבין הוצאות הריבית שלהם - המרווח הפיננסי, קטן. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, שכן אין להם כל עניין בחלוקת רווחיהם מעבר לכך שאם לא יעשו זאת הלקוחות שלהם עלולים לעבור לבנק אחר.
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היות והריבית על הפקדונות לא צמודות לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, הדבר היחיד שמניע את העלייה הוא עצם התחרות בין הבנקים. ככל שתעלה הריבית יעלו הבנקים גם את הריבית על הפקודנות אך ברור לגמרי כי הבנקים תמיד ישאירו לעצמם מרווח פיננסי נאה מספיק, עם או בלי תחרות. הסיבה לכך היא שככל שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר, הכנסות הריבית של הבנקים יעלו גם הן, כנ"ל לגבי הוצאות הריבית (בשל העלאת הריבית על הפקודנות) אך הן לא יעלו באותו הקצב כמו ההכנסות והבנקים ימשיכו להרוויח יותר מאיתנו.
אחת הסיבות העיקריות לכך שהבנקים ימשיכו להרוויח היא פשוט מאוד - לפי ליאור שילה, מרבית פקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תעמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפקדונות תעלה בהתאם לריבית הפריים, הבנק עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.
הבעיה של הציבור
מעבר לכך שהתחרות בפקדונות הבנקים היא די חלשה, ההשפעה של הציבור על התחרות הזו היא מאוד דלה גם כן. הציבור הישראלי לא סס למצוא את הריבית הכי אטרקטיבית בכל בנק ורובו בוודאי שלא יעבור לבנק אחר בגלל 1% יותר גבוהה של תשואה בשנה. מה שקורה הוא שברגע שהציבור לא "מצביע ברגליים" ועובר לבנק עם הריבית הכי אטרקטיבית בצורה מאסיבית, הבנקים מרשים לעצמם לקחת את הזמן עם גלגול העלאת הריבית לציבור, מהסיבה הפשוטה שהציבור מאותת לבנקים שזה פשוט לא מעניין אותו.
- נקסטקום בעסקת אגירה של 17 מיליון שקל
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
האם סביר שנראה שינוי מגמה בקרוב? יכול להיות, התהליכים הללו לוקחים המון זמן ודורשים שהריבית במשק תהיה מספיק גבוהה כדי לעורר את תשומת הלב של מרבית הציבור עד כדי כך שלא רק תתעורר מהומה ציבורית בנוגע לגלגול העלאות הריבית אלא שהציבור יסיט כסף מבנק לבנק, ככל שהריבית בכל אחד מאלו יותר גבוהה. עד שנגיע למצב הזה ככל הנראה נראה את הבנקים בנחת, סופרים את הכסף ומדי פעם "זורקים לציבור עצם" ומעלים מעט את הריבית על הפקדונות, ככל הנראה בעיקר על אלו לטווח הארוך.
- 7.ירון 13/09/2022 14:16הגב לתגובה זוהם דופקים אתכם עכשיו,בכדי לקבל ריבית גבוהה בעתיד מבנק ישראל.תצמידו למדד כרגע,לפחות תשמרו על ערך הכסף.
- 6.מודי 13/09/2022 02:37הגב לתגובה זואני עובר מפועלים למזרחי מציעים לי יותר ריבית ולדעתי כולם צריכים להיות איפא שנותנים יותר
- דווקא היום פועלים יותר אטרקטיבי ממזרחי,בדוק היטב. (ל"ת)חחחחח 13/09/2022 14:12הגב לתגובה זו
- 5.מה זה כאבלי שהם מפסידים בקטנה . (ל"ת)ג'ו 12/09/2022 20:22הגב לתגובה זו
- 4.רוברט 12/09/2022 18:35הגב לתגובה זותמיד יותר גבוהים ממה שהם משלמים לציבור, לכן קוראים להם בנקים, מהמילה בנקו והבנקו הבית תמיד מנצח !
- ירון 13/09/2022 14:14הגב לתגובה זוהצעבורה היתה באוניות,ומנהלי החשבונות ישבו על "ספסל" במזח הנמל,תלמד היסטוריה,זה מרתק.
- 3.איתי 12/09/2022 17:28הגב לתגובה זושדפק את הציבור כבר 12 שנים עם ריבית אפסית-חייב לפחות עכשיו לפצות ולדאוג לחוסכים ע"י חיוב הבנקים לתת ריבית סבירה על הפקדונות.
- 2.לרון 12/09/2022 14:36הגב לתגובה זואין קשר ל"ציבור" זה לא קוטג',הריבית תעלה בוודאות עוד ולכן מוסיפים קצת מאוד עכשיו בשביל "פסיכולוגיית ההמונים"
- 1.יעקב 12/09/2022 13:12הגב לתגובה זוהם מרוויחים יותר בגלל עליית הריבית ברור שמבחינתם לא צריך להעלות את הריבית על הפקדונות ולהרוויח מעליית הריבית על המשכנתאות
- ל 12/09/2022 14:36הגב לתגובה זולהימנע ממשכנתאות לפחות חדשות
- תקשיבו טוב טוב 19/09/2022 11:19החכמים הם לא אלו מעכשיו אלא אלה שהקשיבו כבר לפני שנה לפודקאסטים של שרון סולימני או של קיוסאקי, הפנימו, מימשו בזמן, הצילו את הישבן שלהם, והתכוננו היטב לשופינג בירידות המשבר הבא עלינו לטובה
״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.79%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳
ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
מבצע ״פסגת האש״ בדוחא הזניק את הבורסה לפסגה חדשה כשהמדדים מוסיפים עד 1.7%; בלטו עוד היום: ברן סגרה עסקה של 480 מיליון דולר וזינקה, נאוויטס עם ביקושי שיא לגיוס עבור סי ליון, עין שלישית עם הזמנה משמעותית, אוטומקס הצליחה להחזיר עצמה חלק מהירידה
תקיפה ישירה בבירת קטאר, הראשונה בהיסטוריה, ממוקדת בצמרת ארגון הטרור חמאס מצליחה להזניק את הבורסה. במבצע שזכה לשם ״פסגת האש״ הותקפה ישיבה של בכירים בארגון כשההערכה המבצעית כעת כי כמה מהבכירים נפגעו. מקורות בחמאס מכחישים את הפגיעה וטוענים כי הצמרת הארגונית שרדה את המתקפה.
מדד ת״א 35 זינק 1.5% ות"א 125 הוסיף 1.7%, בשאר הסקטורים המגמה הייתה מעורבת - מדד הבנקים עלה 0.9% ומדד הביטוח מוסיף כ-0.8%.
מדד ת״א נדל״ן הוסיף 1.64%, ת״א נפט וגז סיים בזינוק של 2.9% כשהוא מושפע מהעליה בנאוויטס נאוויטס פטר יהש 9.45% שזינקה 8.9%. נאוויטס ריכזה את מחזור המסחר השני בגודלו בבורסה שהסתכם על 198 מיליון שקל.
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים
לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל - "כיבוש
עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- פתיחה חיובית לשבוע המסחר - מטריסלף זינקה 13%, אלקטריאון 8% ואל על המריאה 3.4%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנחנו ממשיכים בפרויקט ׳דבר הגורו׳, בו אנחנו סוקרים את משקיעי-העל המצליחים של כל הזמנים, מדורות עבר וגם מהדורות שלנו, מלקטים את שיעורי ההשקעות שלהם ומסתכלים על איך הם בנו את הונם ואתם דמותם. היום אנחנו מפנים זרקור לפועלו של משקיע שהוא גם אדם עם לב יהודי-חם. ביל אקמן. מי שהתפרסם בזכות הימור מוצלח בתחילת הקורונה שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש. מי שעמד לצד ישראל בשעתה הקשה וביטא את זה גם במעשים, רכש 5% ממניות הבורסה לני״ע השקעה שתגמלה אותו. כשב-19 חודשים שחלפו מאז ההשקעה מניית הבורסה נסחרת סביב 77 שקל, ונסחרת לפי שווי שוק של כ־7.1 מיליארד שקל מה שמייצג רווח "על הנייר" של כ־260 מיליון שקל ותשואה של כ־270% על ההשקעה הראשונית. הבוקר ביל אקמן היה אורח הכבוד באחוזת העם כשהוא פתח את יום המסחר וגם נשא נאום מרגש ובו גם התייחס לפוזיציה שפתח בבורסה ממנה ״לא יפטר לעולם״ כהגדרתו. דבר הגורו, והפעם על - ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
