בנקים
צילום: אילוסטרציה

האם העלאת הריבית על הפיקדונות תשחק את המרווח הפיננסי של הבנקים?

עם העלאות הריבית של בנק ישראל, גדלו הכנסות הריבית של הבנקים. אבל רק לאחר הביקורת בתקשורת, הם הואילו בטובם להעלות (קצת) את הריבית על הפקדונות, אבל זה כמובן בא על חשבונם
מתן קובי | (11)

בנק ישראל העלה את הריבית בארץ בחודש שעבר ב-0.75% לרמה של 2% בכדי להלחם באינפלציה הגבוהה שאנחנו חווים בשנה האחרונה. חלק ניכר מהאשראי שמחלקים הבנקים נגזר מגובה ריבית הפריים (אשר נגזרת ישירות מהריבית של בנק ישראל) - ככל שהריבית יותר גבוהה, כך לקיחת הלוואה מהבנק תהיה יקרה יותר והוא יכניס לכיסו יותר על כל הלוואה.

"חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודד מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית". כך מסביר האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI.

לקח לציבור ולתקשורת להפנים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם יותר ויותר עבור ההלוואות שהם לוקחים ומחירי הקניות שלהם רק עולים, בזמן שהכסף שלהם קופא שמריו בפקדון בריבית אפסית בבנק. הציבור כמעט ושכח שהבנק הוא לא החבר שלו ושכל הרווחים של הבנק מסתמכים על הכסף שהציבור מפקיד אצלו - בריבית אפסית. העניין גרר מחאה שהובילה בסופו של דבר את בנק דיסקונט להעלות את התחרות על כספי הציבור עם ריבית של 3% על הפקדונות לשנה ומעלה בדיגיטל. המהלך של דיסקונט אילץ את הבנקים האחרים להגיב הוביל את הבנקים האחרים לצעוד בעקבותיו, כאשר גם בנק מזרחי וגם בנק לאומי הודיעו על העלאה בריבית בתנאים מסויימים. 

מה תהיה השפעה של המשך העלאות הריבית על הפקודונות על הבנקים?

סביר להניח שלאחר פתיחת תחרות הבנקים על גובה הריבית שהם מספקים לציבור, נראה את הריבית הזו עולה ועולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה גם היא. כאשר הבנקים פועלים 0.12% , לאומי, מזרחי טפחות -0.38% , דיסקונט 0.11% , בינלאומי 0.23% משלמים ריבית גבוהה יותר על הפקדונות הללו, ההפרש בין הכנסות הריבית לבין הוצאות הריבית שלהם - המרווח הפיננסי, קטן. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, שכן אין להם כל עניין בחלוקת רווחיהם מעבר לכך שאם לא יעשו זאת הלקוחות שלהם עלולים לעבור לבנק אחר. 

היות והריבית על הפקדונות לא צמודות לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, הדבר היחיד שמניע את העלייה הוא עצם התחרות בין הבנקים. ככל שתעלה הריבית יעלו הבנקים גם את הריבית על הפקודנות אך ברור לגמרי כי הבנקים תמיד ישאירו לעצמם מרווח פיננסי נאה מספיק, עם או בלי תחרות. הסיבה לכך היא שככל שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר, הכנסות הריבית של הבנקים יעלו גם הן, כנ"ל לגבי הוצאות הריבית (בשל העלאת הריבית על הפקודנות) אך הן לא יעלו באותו הקצב כמו ההכנסות והבנקים ימשיכו להרוויח יותר מאיתנו. 

אחת הסיבות העיקריות לכך שהבנקים ימשיכו להרוויח היא פשוט מאוד -  לפי ליאור שילה, מרבית פקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תעמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפקדונות תעלה בהתאם לריבית הפריים, הבנק עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

הבעיה של הציבור 

מעבר לכך שהתחרות בפקדונות הבנקים היא די חלשה, ההשפעה של הציבור על התחרות הזו היא מאוד דלה גם כן. הציבור הישראלי לא סס למצוא את הריבית הכי אטרקטיבית בכל בנק ורובו בוודאי שלא יעבור לבנק אחר בגלל 1% יותר גבוהה של תשואה בשנה. מה שקורה הוא שברגע שהציבור לא "מצביע ברגליים" ועובר לבנק עם הריבית הכי אטרקטיבית בצורה מאסיבית, הבנקים מרשים לעצמם לקחת את הזמן עם גלגול העלאת הריבית לציבור, מהסיבה הפשוטה שהציבור מאותת לבנקים שזה פשוט לא מעניין אותו. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

האם סביר שנראה שינוי מגמה בקרוב? יכול להיות, התהליכים הללו לוקחים המון זמן ודורשים שהריבית במשק תהיה מספיק גבוהה כדי לעורר את תשומת הלב של מרבית הציבור עד כדי כך שלא רק תתעורר מהומה ציבורית בנוגע לגלגול העלאות הריבית אלא שהציבור יסיט כסף מבנק לבנק, ככל שהריבית בכל אחד מאלו יותר גבוהה. עד שנגיע למצב הזה ככל הנראה נראה את הבנקים בנחת, סופרים את הכסף ומדי פעם "זורקים לציבור עצם" ומעלים מעט את הריבית על הפקדונות, ככל הנראה בעיקר על אלו לטווח הארוך.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ירון 13/09/2022 14:16
    הגב לתגובה זו
    הם דופקים אתכם עכשיו,בכדי לקבל ריבית גבוהה בעתיד מבנק ישראל.תצמידו למדד כרגע,לפחות תשמרו על ערך הכסף.
  • 6.
    מודי 13/09/2022 02:37
    הגב לתגובה זו
    אני עובר מפועלים למזרחי מציעים לי יותר ריבית ולדעתי כולם צריכים להיות איפא שנותנים יותר
  • דווקא היום פועלים יותר אטרקטיבי ממזרחי,בדוק היטב. (ל"ת)
    חחחחח 13/09/2022 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    מה זה כאבלי שהם מפסידים בקטנה . (ל"ת)
    ג'ו 12/09/2022 20:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    רוברט 12/09/2022 18:35
    הגב לתגובה זו
    תמיד יותר גבוהים ממה שהם משלמים לציבור, לכן קוראים להם בנקים, מהמילה בנקו והבנקו הבית תמיד מנצח !
  • ירון 13/09/2022 14:14
    הגב לתגובה זו
    הצעבורה היתה באוניות,ומנהלי החשבונות ישבו על "ספסל" במזח הנמל,תלמד היסטוריה,זה מרתק.
  • 3.
    איתי 12/09/2022 17:28
    הגב לתגובה זו
    שדפק את הציבור כבר 12 שנים עם ריבית אפסית-חייב לפחות עכשיו לפצות ולדאוג לחוסכים ע"י חיוב הבנקים לתת ריבית סבירה על הפקדונות.
  • 2.
    לרון 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    אין קשר ל"ציבור" זה לא קוטג',הריבית תעלה בוודאות עוד ולכן מוסיפים קצת מאוד עכשיו בשביל "פסיכולוגיית ההמונים"
  • 1.
    יעקב 12/09/2022 13:12
    הגב לתגובה זו
    הם מרוויחים יותר בגלל עליית הריבית ברור שמבחינתם לא צריך להעלות את הריבית על הפקדונות ולהרוויח מעליית הריבית על המשכנתאות
  • ל 12/09/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    להימנע ממשכנתאות לפחות חדשות
  • תקשיבו טוב טוב 19/09/2022 11:19
    החכמים הם לא אלו מעכשיו אלא אלה שהקשיבו כבר לפני שנה לפודקאסטים של שרון סולימני או של קיוסאקי, הפנימו, מימשו בזמן, הצילו את הישבן שלהם, והתכוננו היטב לשופינג בירידות המשבר הבא עלינו לטובה
ריצרד פרנסיס טבע
צילום: סיון פרג'

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה


החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע סכיזופרניה


טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.

מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.

אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.

בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.



לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.

האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פלסאנמור קופצת 8%, נקסט ויז'ן 3.4%; המדדים בירידות קלות

נקסט ויז'ן עולה אחרי הודעה על הזמנה לרכישת מצלמות בהיקף של כ-9.6 מיליון דולר

מערכת ביזפורטל |

  

התנועות במדדים:מדד ת"א 35 0.13%    מדד ת"א 90 -0.47%   מדד ת"א 125 -0.01%


דולר שקל רציף     

BITCOIN -0.02%