בנק ישראל העלה את הריבית בארץ בחודש שעבר ב-0.75% לרמה של 2% בכדי להלחם באינפלציה הגבוהה שאנחנו חווים בשנה האחרונה. חלק ניכר מהאשראי שמחלקים הבנקים נגזר מגובה ריבית הפריים (אשר נגזרת ישירות מהריבית של בנק ישראל) - ככל שהריבית יותר גבוהה, כך לקיחת הלוואה מהבנק תהיה יקרה יותר והוא יכניס לכיסו יותר על כל הלוואה.

"חלק גדול מהאשראי שהבנקים מחלקים הוא בריבית משתנה בצירוף מרווח מסויים (תלוי בסוג האשראי), למעשה כשצוללים לדוחות הבנקים ניתן לראות שכ-70% מהאשראי של הבנקים אינו צמוד למדד או למט"ח אחר, כך שניתן להניח שמרביתו צמוד לריבית הפריים. נתון זה לבדו מסביר את התרומה המיידית של העלאת הריבית במשק לשורה התחתונה של הבנקים. נוסיף על כך שלבנקים גם יש נכסים צמודד מדד (בעיקר במשכנתאות) שתורמים גם כן ובעיקר בתקופה הנוכחית". כך מסביר האנליסט ליאור שילה מבית ההשקעות IBI.

לקח לציבור ולתקשורת להפנים שאזרחי ישראל נדרשים לשלם יותר ויותר עבור ההלוואות שהם לוקחים ומחירי הקניות שלהם רק עולים, בזמן שהכסף שלהם קופא שמריו בפקדון בריבית אפסית בבנק. הציבור כמעט ושכח שהבנק הוא לא החבר שלו ושכל הרווחים של הבנק מסתמכים על הכסף שהציבור מפקיד אצלו - בריבית אפסית. העניין גרר מחאה שהובילה בסופו של דבר את בנק דיסקונט להעלות את התחרות על כספי הציבור עם ריבית של 3% על הפקדונות לשנה ומעלה בדיגיטל. המהלך של דיסקונט אילץ את הבנקים האחרים להגיב הוביל את הבנקים האחרים לצעוד בעקבותיו, כאשר גם בנק מזרחי וגם בנק לאומי הודיעו על העלאה בריבית בתנאים מסויימים. 

מה תהיה השפעה של המשך העלאות הריבית על הפקודונות על הבנקים?

סביר להניח שלאחר פתיחת תחרות הבנקים על גובה הריבית שהם מספקים לציבור, נראה את הריבית הזו עולה ועולה ככל שהריבית של בנק ישראל עולה גם היא. כאשר הבנקים פועלים 0% , לאומי 0% , מזרחי טפחות 0% , דיסקונט 0% , בינלאומי 0% משלמים ריבית גבוהה יותר על הפקדונות הללו, ההפרש בין הכנסות הריבית לבין הוצאות הריבית שלהם - המרווח הפיננסי, קטן. הבנקים מעוניינים לראות את המרווח הפיננסי שלהם כמה שיותר גדול, שכן אין להם כל עניין בחלוקת רווחיהם מעבר לכך שאם לא יעשו זאת הלקוחות שלהם עלולים לעבור לבנק אחר. 

• רשות התחרות בודקת את הבנקים; לאן זה יכול להוביל?
• כמה ריבית משלמים הבנקים על 232 מיליארד שקל של כספי ציבור בעו"ש?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

היות והריבית על הפקדונות לא צמודות לריבית הפריים או למדד המחירים לצרכן, הדבר היחיד שמניע את העלייה הוא עצם התחרות בין הבנקים. ככל שתעלה הריבית יעלו הבנקים גם את הריבית על הפקודנות אך ברור לגמרי כי הבנקים תמיד ישאירו לעצמם מרווח פיננסי נאה מספיק, עם או בלי תחרות. הסיבה לכך היא שככל שריבית הפריים תהיה גבוהה יותר, הכנסות הריבית של הבנקים יעלו גם הן, כנ"ל לגבי הוצאות הריבית (בשל העלאת הריבית על הפקודנות) אך הן לא יעלו באותו הקצב כמו ההכנסות והבנקים ימשיכו להרוויח יותר מאיתנו. 

אחת הסיבות העיקריות לכך שהבנקים ימשיכו להרוויח היא פשוט מאוד -  לפי ליאור שילה, מרבית פקדונות הציבור אצל הבנקים (75%) הם לתקופה של עד שנה והיתר (25%) הם לתקופה של בין שנה לעשר. ככל הפקדון יותר קצר, הריבית שהבנק יספק עליו תהיה יותר נמוכה. הבנק תעמיד יעדיף להחזיק כמו שיותר כסף ולכמה שיותר זמן ולכן רק את מי שמוכן לשים את הכסף אצלו לתקופה ארוכה יותר של זמן הוא יתגמל עם ריבית גבוהה יותר. כ-35% מסך הפקדונות בבנקים בכלל לא נושאים ריבית ונמצאים בעובר ושב. כל הנתונים האלו אומרים לנו בעצם שגם אם הריבית על הפקדונות תעלה בהתאם לריבית הפריים, הבנק עדיין ירוויח יותר מאשר הוא מוציא מפני שרוב פקדונות הציבור בכלל לא נמצאים באפיקים שמפיקים את הריבית המרבית מהבנק.

הבעיה של הציבור 

מעבר לכך שהתחרות בפקדונות הבנקים היא די חלשה, ההשפעה של הציבור על התחרות הזו היא מאוד דלה גם כן. הציבור הישראלי לא סס למצוא את הריבית הכי אטרקטיבית בכל בנק ורובו בוודאי שלא יעבור לבנק אחר בגלל 1% יותר גבוהה של תשואה בשנה. מה שקורה הוא שברגע שהציבור לא "מצביע ברגליים" ועובר לבנק עם הריבית הכי אטרקטיבית בצורה מאסיבית, הבנקים מרשים לעצמם לקחת את הזמן עם גלגול העלאת הריבית לציבור, מהסיבה הפשוטה שהציבור מאותת לבנקים שזה פשוט לא מעניין אותו. 

• להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
• היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית...

האם סביר שנראה שינוי מגמה בקרוב? יכול להיות, התהליכים הללו לוקחים המון זמן ודורשים שהריבית במשק תהיה מספיק גבוהה כדי לעורר את תשומת הלב של מרבית הציבור עד כדי כך שלא רק תתעורר מהומה ציבורית בנוגע לגלגול העלאות הריבית אלא שהציבור יסיט כסף מבנק לבנק, ככל שהריבית בכל אחד מאלו יותר גבוהה. עד שנגיע למצב הזה ככל הנראה נראה את הבנקים בנחת, סופרים את הכסף ומדי פעם "זורקים לציבור עצם" ומעלים מעט את הריבית על הפקדונות, ככל הנראה בעיקר על אלו לטווח הארוך.