יוסי אבו , מנכ"ל דלק קידוחים
צילום: דלק קידוחים
דוחות

ניו-מד אנרג'י: צפי לעלייה בביקוש לגז טבעי

בחברה צופים עלייה בביקוש לגז טבעי נוכח העימות הצבאי בין אוקראינה לרוסיה, במטרה להפחית את התלות בגז הטבעי הרוסי המהווה כיום כ-40% מסך צריכת הגז האירופאית; ההכנסות עלו ב-15% ל-211 מיליון דולר ביחס לנתון המקביל ב-2021, שעמד על 184 מיליון דולר
נתן טגי | (8)

שותפות האנרגיה ניו-מד אנרג יהש 0%  מדווחת על גידול של 15% בהכנסות לצד רווח נקי של 84 מיליון דולר, ברבעון הראשון של 2022. זאת, בין היתר הודות לגידול בכמות הגז הטבעי שנמכר ממאגר לוויתן, ובשל ירידה בהוצאות המימון.

הכנסות החברה ברבעון הראשון  הסתכמו ב-211 מיליון דולר, גידול של ב-15% ביחס לנתון המקביל ב-2021, שעמד על 184 מיליון דולר. כמו כן כמות הגז הטבעי שנמכרה ממאגר לוויתן נותרה יציבה ברבעון הראשון והסתכמה ב-2.7 BCM לעומת 2.7 BCM אשתקד. 

בשורה התחתונה, רושמת החברה רווח נקי של כ-84 מיליון דולר, לעומת כ-115 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. בחברה מסבירים כי עיקר הקיטון ברווח נובע מהוצאות מיסים עקב כניסתן לתוקף של תקנות המס החלות על שותפויות נפט וגז בסך 31 מיליון דולר וכן מחיקה חשבונאית של קידוח אופק בסך 11 מיליון דולר.

ישראל כמקור אספקה חלופי לגז טבעי

בתחילת חודש מרץ ציין מנכ"ל ענקית הנפט שברון כי שיחות בנוגע להקמה של צינור גז טבעי המחבר בין ישראל לאיחוד האירופאי ניצתו מחדש בחודשים האחרונים וזאת על מנת לספק ליבשת חלופה אפשרית ליצוא הגז הטבעי מצד רוסיה בעקבות הפלישה של פוטין לאוקראינה. 

מחירי הנפט ברחבי העולם זינקו מתחילת הפלישה של רוסיה לאוקראינה וכך גם חברות ושותפיות חיפוש הגז והנפט הישראליות בינהם ניו-מד אנרג'י שזינקה ב-50% בשנה האחרונה. וזאת בין היתר על רקע הפוטנציאל העסקי שיש לחברה בסביבה בה קיים רצון להפחית את התלות בגז הטבעי הרוסי לשמש כמקור גז טבעי חלופי.

האם ישראל תחליף את הגז הטבעי? אין ספק שחלום צינור הגז מאגן התיכון למערב אירופה חוזר לחיים. על רקע המשבר נוצרה כעת הזדמנות פז לקדם את הפרויקט שנושא בחובו יתרונות גדולים מבחינה כלכלית ומבחינת היחסים הבנלאומיים, ויכול לסייע לאירופה בבניית אלטרנטיבות לגז הרוסי. אף על פי שהקמת הצנור תיקח שנים רבות, עכשיו זה הזמן לפעול.

בניו-מד מציינים כי נוכח העימות הצבאי בין רוסיה לאוקראינה מדינות אירופאיות רבות מבקשות לגוון את מקורות הגז הטבעי שלהן, במטרה להפחית את התלות בגז הטבעי הרוסי, המהווה כיום כ-40% מסך צריכת הגז האירופאית. דבר זה עלול להוביל לביקוש משמעותי נוסף לגז טבעי מאזורים בעלי אפשרות התחברות לצנרת הולכת הגז הטבעי לאירופה וכן לעלייה בביקושים לגז טבעי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

שותפות האנרגיה הודיעה על החלטת הדירקטוריון לאשר חלוקת רווחים בהיקף של 50 מיליון דולר. כמו כן תאמץ השותפות תכנית לרכישת אגרות החוב שהונפקו על ידי "לוויתן בונד", לפיה השותפות תוכל לבצע רכישות של אגרות החוב בסכום מצטבר של עד 100 מיליון דולר.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים 23/05/2022 19:47
    הגב לתגובה זו
    כדאי לבנות מתקני ניזול גז בדחיפות - LNG .היתרון גדול ע"פ צינור מבחינת עלויות
  • אסף 24/05/2022 08:36
    הגב לתגובה זו
    ולא שווה בכמויות כמו שיש היום לבנות מתקן כזה (ביחס לאופציות האחרות)
  • 2.
    דוח פושר אך העתיד נראה וואו (ל"ת)
    אסף 23/05/2022 10:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    כל העבוד 23/05/2022 09:51
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד!!! אז למה רציו נמוכה 60 אחוז מהשיא שלה??????? למה?????? קניתי בשיא בשער 68 ואני מופסד 60 אחוז??????????????. רציו מרויחה מאות מיליוניי דולרים !!!
  • תמשיך לקנות (ל"ת)
    לילי 24/05/2022 08:01
    הגב לתגובה זו
  • רציו מעולם לא הייתה 68 על מה אתה מדבר?? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 23/05/2022 14:10
    הגב לתגובה זו
  • לך תבדוק 23/05/2022 17:41
    לך תבדוק ואל תבלבל את המח.. אני יושב ברציו 12 שנה.. וקניתי בשיא..68
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.