חיים כצמן ברק רוזן
צילום: יחצ

כצמן לישראל קנדה: "הסיכוי שתשתלטו אפסי. הצעד עם ספרה - הפרת הסכם"

ביחס להתנגדות לחלוקת 14% מגזית כדיבידנד טען שזו נבחנה כראוי ותטיב גם עם המתנגדות שתהננה ממנו, ושאין מאבק שליטה שכן כזו תפר את חוק הריכוזיות. כצמן לא מתייחס לתרחיש של מיזוג נורסטאר לישראל קנדה ולא לכך שהמיקוד הוא באחוז האחזקה שמקנה יותר דיבידנדים, ולא במלה "שליטה"
איתי פת-יה | (6)

אחרי ש ישראל קנדה 3.95% חברה לקרן הגידור ספרה והשתיים שלחו מטעמן מכתב התראה לפני תביעה משותף לדירקטוריון חברת האחזקות נורסטאר 2.99% בגין המהלך לחלק נתח של 14% ממניות גזית גלוב כדיבידנד בעין לבעלי מניות נורסטאר, בעל השליטה בנורסטאר חיים כצמן משיב במכתב משלו. כצמן טוען שהחבירה של ספרה לישראל קנדה במכתבן היא בגדר הפרת הסכם של האחרונים, אותם הוא מאתגר כשהוא מנופף במגבלת חוק הריכוזיות שאמורה למנוע מהם מהלך של השתלטות. אך האם כך הדבר?

תקציר הפרק האחרון: ישראל קנדה של ברק רוזן ואסי טוכמאייר מחזיקה ב-22.3% מנורסטאר וספרה מחזיקה כ-4.5%. לפי נורסטאר וכצמן חלוקת מניות גזית כדיבידנד בעין תקרב  את בעלי המניות של נורסטאר לנכס העיקרי וישפר את מצבה הפיננסי של החברה, וכן יגביר את הסחירות במניית גזית גלוב - דבר שיעזור גם לנורסטאר שאחרי הצעד תשאר בעלת מניות עם 37%. 

לפי רוזן, טוכמאייר וקרן ספרה, הצעד שיחתוך את ההון העצמי של נורסטאר בחצי מיליארד שקל לערך יקרבה להפרת קובננט למחזיקי האג"ח - שצריכים להפרע ב-800 מיליון שקל החל מעוד שנה, כשלנורסטאר עצמה 2 מיליון בקופה כעת, והיא תוותר על פרת הדיבידנדים שהיא גזית (2 מיליארד שקל נמשכו מאז 2015). עוד נכתב שפעולותיו של כצמן העלו חשש לשימוש במידע פנים, שכן נטען כי נורסטאר דנה במהלך החלוקה עוד לפני שדווח על כך לציבור, וכן לפני שכצמן רכש מניות נוספות של נורסטאר מחוץ לבורסה. במכתב לא מפורט מעבר.

באמצעות עו"ד שוני אלבק מממשרד פישר-בכר-חן כותב כצמן כי "לא מתנהל מאבק שליטה בנורסטאר משום שישראל קנדה לא רשאית להיות בעלת שליטה בחברה". אין בכוונתו להסכם הקודם של ישראל לקנדה עם כצמן לפיו לא יקנו ולא יחברו לבעלי מניות נוספים כדי ליצור גרעין שליטה, אלא גם לתרחיש בו הם קונים מניות ישירות מכצמן. זאת, משום שישראל קנדה היא חברה נסחרת, נורסטאר אם תהיה בשליטתה, גם כן ציבורית ותהווה שכבה שניה בפירמידה, ולאחר מכן גזית גלוב הציבורית גם כן היא שכבה שלישית, והחוק מתיר קיום פירמידה של שתי שכבות ציבוריות בלבד.

הדברים נכונים במצב בו השליטה בגזית נשמר ומהלך חלוקתה כדיבידנד לא מקודם. במצב בו נורסטאר יורדת משליטה בגזית, ומתישהו בהמשך ישראל קנדה הופכת לבעלת השליטה בנורסטאר, שאלה השכבה השלישית אם קיימת או לא ניתנת לפרשנות של הרגולטורים. אף כי תהיה בעלת המניות הגדולה, 37% אינם בהכרח מקנים שליטה - אך ייתכן כי כח ההצבעה בדירקטוריון יביא להגדרה של שליטה אפקטיבית (וראו מקרה גב ים 3.27% ב דיסקונט השקעות 1.62% בתקופת אדוארדו אלשטיין).

עוד צוין במכתב התגובה שעקב היותו של דירקטוריון נורסטאר מדורג, כזה שבו מתחלף דירקטור רגיל אחד בלבד מדי שנה, יהווה מכשול על שליטה בקבלת ההחלטות. יש לומר שזהו מכשול שקשור בעיקר בסבלנות, ואם תהיה לרוזן וטוכמאייר די ממנה - הבעיה תפתר. בכל זאת כותב עו"ד אלבק לעו"ד של ישראל קנדה וספרה כי "הסיכוי של מרשך להשתלט על החברה נראה נמוך מאד עד אפסי". יחד עם זאת אין כל התייחסות לתרחיש בו רוזן וטוכמאייר עולים לשליטה בנורסטאר עם רוב בדירקטוריון, ואז מגישים הצעה למזגה עם ישראל קנדה - מה שלא יצור שכבה שלישית בפירמידה.

ובלא קשר למכשול הרגולטורי, כצמן גם עונה דרך נציגו ללב הטענות, לרבות זו שהדירקטוריון של נורסטאר לא בחן כראוי את מהלך החלוקה. "החברה בחנה את השלכות חלוקת הדיבידנד ומצאה כי לא יהיה בה כדי להפר תנאי מתנאי אגרות החוב שהנפיקה החברה או את הסכמי המימון האחרים שלה, וכן לא יהיה בה כדי לגרוע מיכולתה של החברה לפרוע את חובותיה". כאמור, זה נכון, ההתקרבות להפרת הקובננט אינה הפרה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כפי שצוין, ישראל קנדה וספרה, כבעלי מניות של נורסטאר יקבלו גם הן מניות של גזית אם המהלך יושלם. ועל כן התנגדותם של אלה למהלך, כלומר לקבל דיבידנד, מכונה במכתב התגובה "תמוהה" ו"אבסורדית".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    רובוק 20/04/2022 09:25
    הגב לתגובה זו
    http://m.sponser.co.il/forum.php?forumid=1&pid=37518&msgid=7608957&from=whatsapp
  • 3.
    גזית גלוב 20/04/2022 09:01
    הגב לתגובה זו
    וגם בגלל החשיפה של גזית לשוק ברוסיה איפה נעלמה הכתבה על זה שגרמה לגזית לרדת המון מה קרה פוטין שותף של גזית גם הוא רוצה להשתלט על נכסי גזית ברוסיה
  • 2.
    לילי 20/04/2022 08:07
    הגב לתגובה זו
    במאבקי שליטה יוצרים הפסדים , לעתים אמיתיים ולעיתים מדומים . מאמצי הניהול מרוכזים בשליטה ולא ברווח .
  • 1.
    כצמן מהווה משקולת על נורסטאר וגזית-גורם לפרמיה שלילית (ל"ת)
    כצמן צריך לעזוב 19/04/2022 23:35
    הגב לתגובה זו
  • בעל מניה 20/04/2022 14:11
    הגב לתגובה זו
    אני נשאר עם החזקה קטנה רק בשביל הסיכוי שאפשר יהיה לתבוע על זה בבוא היום. מקווה שישראל קנדה ינקנקו אותו
  • מיקומו המלפפונים ויקטמו המלפפונים ויכו את הגנן.. 20/04/2022 10:58
    הגב לתגובה זו
    אני הייתי מהמר עליו בקרב השליטה והתחזוקה ...
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: