ישראל קנדה במכתב התראה לפני תביעה לדיר' נורסטאר בגין חלוקת גזית
חברת הנדל"ן ישראל קנדה 0.66% המחזיקה ב-22.3% מחברת האחזקות נורסטאר 0.01% , שולחת מכתב התראה לפני תביעה לדירקטוריון של האחרונה, בשיתוף עם קרן הגידור ספרה המחזיקה כ-4.5% מהחברה, עקב אישור המהלך שיזם בעל השליטה חיים כצמן לחלק מניות של החברה הבת גזית גלוב כדיבידנד בעין. ישראל קנדה וספרה טוענות כי ההחלטה התקבלה ללא בחינה מספקת, בניגוד להיגיון כלכלי ותוך נימוקים מוטעים וניגוד עניינים, כשהיא פוגעת בבעלי המניות של נורסטאר - אך מיטיבה עם כצמן עצמו, שנטען כי ייתכן ועשה שימוש במידע פנים.
>>> היום ב-19:00 מפגש זום על כללי ההשקעה של וורן באפט ושוק האג"ח בעקבות העלאת הריבית
יוזכר כי במסגרת המהלך נורסטאר תרד משליטה בגזית גלוב, הנכס העיקרי שלה, לשיעור אחזקה של 37%, כש-14% מהמניות יחולקו כדיבידנד בעין. עם הדיווח על אישור החלוקה פורט כי הדבר יקרב את בעלי המניות של נורסטאר לנכס העיקרי וישפר את מצבה הפיננסי של החברה, וכן יגביר את הסחירות במניית גזית גלוב - דבר שיעזור גם לנורסטאר שאחרי הצעד תשאר בעלת מניות.
בסך הכל הדבר אמור להביא למחיקה של חצי מיליארד שקל מההון העצמי של נורסטאר לסך של 1.3 מיליארד שקל. במכתב, שנשלח באמצעות עוה"ד אהרן מיכאלי, יהודה רוזנטל ועוז סאסי ממשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, הוזכר כי הסכום האמור קרוב לאחד הקובננטים באג"ח מסדרות י"א-י"ב, שהוא הון עצמי מינימלי של 1.25 מיליארד שקל. עוד צוין כי יתרת החוב בשתי הסדרות הללו היא 800 מיליון שקל לפירעון החל מבעוד שנה, כשלנורסטאר כעת יתרות מזומנים של 2 מיליון שקל בלבד.
- הבעת אמון של הפניקס בקנדה גלובל; המניה עולה בכ-8%
- קנדה גלובל רוכשת קרקע במיאמי ב-70 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד נטען כי דווקא המשך האחזקה בכלל המניות של גזית נכון למועד זה יאפשר הנזלתן במידת הצורך, בעיקר לאור העובדה ש-25% אחרים מהנתח בגזית משועבד לבנקים. כך שמדובר בכרית בטחון כביכול שנורסטאר תוותר עליה. כמו כן ויתור על מניות גזית משמעו ויתור על הדיבידנד שזו מעלה לנורסטאר - והחל מ-2015 הסכום הצטבר ל-2 מיליארד שקל. הדיבידנד גם כן אמור לסייע בפירעון החוב של נורסטאר.
כדי להמנע ממצב זה, ואם אכן המטרה הייתה לקרב את בעלי מניות נורסטאר לגזית, בישראל קנדה וספרה אומרים כי ניתן היה לבחון הנפקת זכויות לבעלי מניות נורסטאר ועם תמורת הגיוס לפרוע את חובות החברה - ורק אז לחלק את מניות גזית גלוב כדיבידנד בעין - ואת כל ה-51%. אז הסחירות בגזית הייתה עולה עוד יותר, ללא חשש ממאבקי שליטה עליה. למהלך עליו הוחלט בסוף קוראים הכותבים "מהלך ביניים חלקי, חסר ועקום" שמנצל את מגבלת האחזקות של ישראל קנדה.
יוסבר כי בהסכם רכישת 12% מניות נורסטאר על ידי ישראל קנדה ומידי כצמן עצמו, סוכם כי הרוכשים לא יחברו לגורם נוסף לשם יצירת גרעין שליטה וקבלת החלטות משותפת. לו כצמן היה בוחן הנפקת זכויות בנורסטאר, ייתכן כי היה נוכח לגלות שהיכולת של ישראל קנדה להזרים כסף, להגדיל אחזקות ולדללו - גדולה מיכולתו שלו לעשות את אותו הדבר בכיוון השני.
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
בדיווח של דירקטוריון נורסטאר הוסבר כי החברה נסחרת בדיסקאונט בשל היותה חברת אחזקות, מה שמונע ממנה לבצע מהלכים עסקיים מסויימים - זאת בחסות החוק לצמצום הריכוזיות שמונע יצירת פירמידה עסקית של שלוש שכבות של חברות ציבוריות (לו "תפטר" מהשליטה בגזית יהיה זה קיפול שכבה). כך מעלים הכותבים במכתב ההתראה תמיהה: "שנים לאחר כניסתו לתוקף של החוק לצמצום הריכוזיות דירקטוריון החברה 'נזכר'".
עוד יש לומר כי דווקא העובדה שהחברה היא חברת אחזקות שמאפשרת חשיפה לנכס מהותי יותר היא שהפכה את השליטה עליה לאטרקטיבית - ומאבק השליטה הוא שהציף ערך במניה בתקופה האחרונה. כלומר בסוף הייתה פרמיה. ואולם ניתן להוסיף ולהתפלפל בלופ מתמשך על האם זו בכלל פרמיה על דיסקאונט מלכתחילה.
אף כי הצעד ישפיע על כלל בעלי המניות של גזית גלוב ונורסטאר במידה שווה, לפי ספרה וישראל קנדה, על כצמן הוא ישפיע יותר - ומבחינתו לטובה - שכן הוא נמנה על קבוצה שתפיק תועלת עודפת מהחלוקה. קבוצה זו כוללת את מחזיקי כתבי אופציות של נורסטאר מסדרה 21, המתואמות לדיבידנד, חלוקת מניות הטבה והנפקת זכויות. מנגנון ההתאמה לדיבידנד הופך את מימוש כתבי האופציה בעת זו ללא כדאי - אך כתבי האופציה יאפשרו לבעליהן להינות מחלוקת גזית גלוב כדיבידנד בעין בלי שבכלל מימשו את האופציות והפכו אותן למניות לכל דבר. כלומר, בעל מניה וכתב אופציה לא ממומש של נורסטאר, מקבל יותר מבעל מניה בלבד.
כצמן עצמו מחזיק ב-26% מסדרת כתבי האופציה הזו, וגם בתו בת-עמי כצמן גורדון מחזיקה בכמה מהן - מה שהופך אותם לבעלי עניין אישי בהצעה, דבר שלא הובא לידיעת שאר חברי הדירקטוריון. כצמן ובתו, שנטען כאמור שהיה להם עניין אישי בהעברת ההחלטה, הם גם דירקטורים, והצביעו בעדה. לפי הכותבים, ההצעה הייתה צריכת להיות מובאת לפתחה של ועדת הביקורת ובהמשך גם לאסיפת בעלי המניות - לא רק לדירקטוריון נורסטאר. "הדירקטורים לא הפגינו שיקול דעת עצמאי והפגינו אדישות כלפי טובת החברה", נטען.
מעבר לכל אלה, ישראל קנדה וספרה טוענים כי לידיעתם נורסטאר דנה במהלך החלוקה עוד לפני שדווח על כך לציבור, וכן לפני שכצמן רכש מניות נוספות של נורסטאר מחוץ לבורסה. במכתב לא מפורט מעבר - מי דן, באיזה פורום ומתי ואיך הדבר הובא לידיעתם. מכל מקום, לפיהם מדובר בחשש לניגוד עניינים.
- 2.מי קונה את המניה הזו ? משחק של כרישים מסוכנים (ל"ת)מלכודות בלי סוף 13/04/2022 19:41הגב לתגובה זו
- 1.תם 13/04/2022 18:00הגב לתגובה זוניתן רק להמר מי יזכה ומי יבכה
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
