הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
יואב בורגן
צילום: יואב בורגן

אלביט מערכות – יש עוד לאן לעלות?

אלביט מציגה תשואה חזקה של 30% מתחילת השנה, גם בזכות החברה אבל בעיקר בגלל סיבות חיצוניות וסנטימנט חיובי לסקטור התעשיות הביטחוניות - האם היא יקרה או זולה ביחס לאחרות בתחום ומדוע הסיכון בה נמוך יחסית?
יואב בורגן | (8)
נושאים בכתבה בצלאל (בוצי) מכליס בצלאל מכליס דפנסיביות לוקהיד מרטין תעשיות ביטחוניות

לאחר שנים של סטגנציה, למעשה מסוף שנת 2017, מניית אלביט מערכות 0.78% קמה לתחייה מאז שלהי שנת 2020, ולמעשה כמעט והכפילה את עצמה מאז. בכך אלביט, שמהווה כמעט 5% ממדד ת"א-35, תרמה את תרומתה לעוצמתו של שוק המניות המקומי בשנה האחרונה ולתשואת היתר ששוק זה מציג מתחילת השנה ביחס לשוקי המניות הגלובליים, לרבות המדדים המרכזיים בארה"ב.

 

אסור כמובן לזלזל בצמיחתה ובביצועים הכספיים החזקים של אלביט, ואנחנו מלאי כבוד למנכ"ל אלביט בוצי מכליס ולמה שהוא עשה ועושה בחברה מאז שלקח את המושכות מיוסי אקרמן בשנת 2013. מעבר לפעילות מיזוגים ורכישות (M&A) "שוטפת" שאלביט עושה כל הזמן, קרי רכישת חברות ופעילויות לצרכי נגישות טכנולוגית וגאוגרפית, בסדרי גודל של עשרות מיליוני דולרים, אלביט תחת בוצי מיכליס ביצעה מספר רכישות אסטרטגיות מהותיות אשר "עושות הרבה שכל" בעינינו, בוודאי להבטחת צמיחתה ארוכת הטווח של החברה. אנחנו מדברים מן הסתם על הרכישות בשנים האחרונים של תעש, חטיבת מוצרי ראיית הלילה של האריס, Universal בתחום האוויוניקה האזרחית, ו-Sparton בתחום הלוחמה הימית (או התת-ימית בעצם).

 

הזינוק במניה - בעיקר בגלל סיבות חיצוניות

אך הזינוק ותחייתה המחודשת של מניית אלביט במהלך השנה וחצי האחרונות, היתה קשורה בעיקר בגורמים ובנסיבות חיצוניות לחברה, כלומר במידה רבה מאוד בשינוי סנטימנט המשקיעים כלפי הסקטור המנייתי הגלובלי של תעשיות ביטחוניות. אלביט, עם שווי שוק נוכחי אשר אמנם כבר נושק ל-10 מיליארד דולר, היא עדיין שחקנית לא גדולה בעולם התעשיות הביטחוניות, ולמעשה עדיין משתייכת לסגמנט ה-small cap aerospace & defense, ורחוקה מאוד משחקניות הענק בתחום, ה-primary contractors, עם שוויי שוק מעל 100 מיליארד דולר. אבל, שינוי הסנטימנט כלפי התעשיות הביטחוניות היה רחב ומקיף, החל מה-primary contractors וכלה במניות ביטחוניות קטנות, כך שאלביט נהנתה ונהנית ממנו גם כך.

 

אלו עוד ישראליות יש בתחום?

אגב, קצת קשה לדבר על סקטור מנייתי ישראלי של תעשיות ביטחוניות, כי מה כבר יש? יש את אלביט, הגדולה והמובילה by far בחברות הבורסאיות בתחום, יש את ראדא הדואלית עם שווי שוק שאמנם קפץ מאוד אך עדיין ברמת ה-700 מיליון דולר ותו לא, וזהו - יש עוד שורה של חברות ציבוריות ממש קטנות עם פעילות ביטחונית או סמי-ביטחונית כזו או אחרת. רפאל היא חברה ממשלתית "על מלא", וכמעבדה הלאומית ספק אם אי פעם תונפק. ויש כמובן את סאגת ההפרטה הלא נגמרת של התעשייה האווירית, כשבכל פעם שנרשמת התקדמות בנושא – מהר מאוד יש רגרסיה, בעיקר משיקולים פוליטיים (אגרות החוב של התעשייה האווירית כן נסחרות בבורסה, כך שבמובן מאוד מצומצם היא כן חברה ציבורית, מבחינת דיווחים ופרסום תוצאות כספיות).

 

הסנטימנט כלפי התעשייה משתפר

בגדול, משנת 2013 השתפר מאוד סנטימנט המשקיעים כלפי התעשיות הביטחוניות, לאחר שנות הצנע והתכווצות תקציבי הביטחון לאחר המשבר הפיננסי הגלובלי של 2008. הסנטימנט החיובי התעצם מאוד לאחר בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב בסוף 2016, אך בדיעבד מסתבר כי התחזקות זו לא האריכה ימים במיוחד. עם התפרצות הקורונה הסנטימנט הפך לשלילי באופן מובהק, כאשר החששות היו כי תהיה הסטה מסיבית מתקציבי ביטחון גלובליים על מנת לממן את הסיוע הפיסקאלי האזרחי המסיבי שיזמו ממשלות רבות ברחבי העולם.

לקראת סוף שנת 2020 נראה כי הסקטור מגיע לתחתית והתפתחה תובנה כי המכפילים לפיהם נסחרות מניות רבות בתחום הינם נמוכים ואטרקטיביים. וכך, למעט חולשה מסוימת עם נסיגת ארה"ב מאפגניסטן, שנת 2021 היתה בכללותה טובה למדי. שנת 2022 הגיעה ועמה המלחמה באוקראינה אשר הביאה לקפיצת מדרגה משמעותית ורוחבית במניות התעשיות הביטחוניות.

אולי הקטליזטור הבולט ביותר היה שינוי הכיוון וההחלטה הדרמטית של גרמניה, לאחר שנים שמיאנה לעשות כן, להגדיל את תקציב הביטחון שלה ליותר מ-2% מהתמ"ג שלה, מזה 100 מיליארד אירו כבר במהלך שנת התקציב הנוכחית. לאחרונה הקפיצה התמתנה במידה מסוימת, נוכח דיווחים על התקדמות לכאורה במו"מ להפסקת אש באוקראינה (קשה להתייחס לכך ברצינות), ולאחר שחרור הצעת תקציב הביטחון החדש של ממשל ביידן בארה"ב (773 מיליארד דולר, אמנם גידול של 4%, אך למעשה ללא גידול ברכיב הרכישות).  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ועדיין, המניות הביטחוניות הגדולות בארה"ב (אותן primary contractors כאמור, חברות כמו לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס וכו'), אשר נסחרו בתחילת השנה, לפני פרוץ הקרבות באוקראינה, במכפילי רווח (P/E)  באזור ה-15, נסחרות כיום ברמת ה-18, לא ממש יקר, בוודאי בהשוואה למכפיל של 20 שהינו כיום מכפיל הרווח הנקי הממוצע של ה-S&P 500.

לקריאה נוספת:

>>> ראיון: "עלויות שימור העובדים גדלו לאלביט בערך ב-50% וזה ישפיע 5 שנים קדימה על התוצאות"

ואיפה אלביט?

לחברה יש רמת ויזביליות, נראות, גבוהה למדי שלא קיימת בהרבה חברות, בוודאי לא חברות ישראליות: צבר ההזמנות הרשמי והמדווח עומד על 13.7 מיליארד דולר, נכון לסוף שנת 2021, מזה 60% מיועד למימוש בשנתיים הקרובות. לזה ניתן להוסיף שכבה נוספת של צבר "רך" שלהערכתנו עומד על 1 מיליארד דולר נוספים לפחות -  הכוונה להזמנות פוטנציאליות אשר נמצאות בתהליכי קבלת החלטות של גופי ביטחון ממשל ריבוניים בעולם (בעיקר בארה"ב). כלומר, אם נניח שאלביט מוכרת כיום בקצב שנתי של איפשהו בין 5.5 ל-6 מיליארד דולר, לכל הפחות, אז בעצם יש לנו מכירות "מובטחות" של שנתיים וחצי – שלוש.

 

רמת ויזביליות כזו צריכה לדעתנו להיתרגם לרמת סיכון, כלומר ככל שהויזביליות של החברה גבוהה יותר, כך יש לייחס לעתיד פעילותה רמת סיכון נמוכה יותר, ובמונחי תמחור של מניה – מכפיל (רווח, הכנסות) גבוה יותר. כי הרי מכפיל של מניה אמנם נגזר מרמת הצמיחה של החברה, דהיינו ככל שהצמיחה גבוהה יותר יש לייחס לחברה / מניה מכפיל גבוה יותר, אך הוא גם נגזר מרמת הסיכון של החברה – ככל שזו יורדת אז המכפיל אמור להיות גבוה יותר גם אז.

 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    העולם מתחמש חזק, ואלביט תפתיע עם עוד עסקאות (ל"ת)
    אתם עיוורים? 17/07/2022 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    לא הבנתי כדאי להשקיע או לא באלביט (ל"ת)
    מושון 05/04/2022 16:13
    הגב לתגובה זו
  • די ברור, כדאי להשקיע, לא באלביט (ל"ת)
    נדי 10/04/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
  • שושו 06/04/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
    כמו האורקל בדלהי כן ולא אתה תחליט
  • 3.
    זבל 05/04/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
    יקרה מאד, לזרוק גוטה לזרוק
  • 2.
    ICPA 05/04/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    חברה ישראלית נוספת שלא הוזכרה ונסחרת בנסדאק סמבול ELTK בעבר הרחוק הייתה בבעלות אלביט מערכות. 50 אחוז מההכנסות השנתיות מקורן מתחום הביטחון.
  • 1.
    אבי 05/04/2022 14:49
    הגב לתגובה זו
    יש גם חברה קטנה בשם עין שלישית ...שההזמנות שלה עלו בחודשיים הראשונים ב90 אחוז לעומת כל שנת 21..גם ראדא היתה קטנה פעם והצליחה..שווה להזכיר גם חברות קטנות.
  • ירדה 40% ב 12 חודשים אחרונים. יודע למה ? (ל"ת)
    נשמח לדבר חוכמה 05/04/2022 21:58
    הגב לתגובה זו
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה רז רודיטי אקסונז’ ויז’ן

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 2.91%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה ג'נריישן קפיטל לאומי פרטנרס מור בית השקעות הפניקס מנורה

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.  

להמשך הכתבה לחץ כאן