הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

הערכת השווי מגלה: אלטשולר רכשה ב-70 מ' תיק של 70 מיליארד מפסגות

דוח של PwC מגלה כי בניכוי הלוואה שלא עברה בעסקת פסגות, אלטשולר שילם על בית ההשקעות כולו 606.5 מ' ש'. רק לאחר מכן הגיעה המכירה בסך 537 מ' של חלק מהפעילויות לרני צים, כך שהסכום נטו ששילמה על המהלך כולו הוא 69 מ'. דמי הניהול מהתיק שנרכש ירדו עד 2050 מ-105 מ' ל-400 א'
איתי פת-יה | (19)
נושאים בכתבה גלעד אלטשולר הערכת שווי זהבית כהן פסגות רני צים

בצד התוצאות החיוביות לרבעון האחרון של 2021 ולשנה כולה, שלבד מהצמיחה בפנסיה ובריחת לקוחות בגמל, הושפעו גם מקליטת נכסי החיסכון הטווח של בית ההשקעות פסגות, ב אלטשולר שחם גמל צירפו דוח הערכת שווי לעסקת פסגות שערכו במשרד רואי החשבון PwC. הדוח מגלה: החברה קנתה ב-70 מיליון שקל בלבד תיק של 70 מיליארד שקל.

אלטשולר קנו תחילה את כל בית ההשקעות, לפי 910 מיליון שקל, אך הסכום ששילמו נמוך יותר. ראשית נוכתה מהתמורה הלוואה שלא עברה במסגרת העסקה בסך של 253 מיליון שקל. בצד זאת מגלה הדוח שלפסגות היה אז בקופה 362 מיליון שקל במזומן שיש לצרף לסכום, לצד רווח מצטבר של 62 מיליון שקל ליום הרכישה ו-4.2 מיליון שקל שיוחסו לחיתום וביטוח מצגים. מנגד הופחת חוב של 687 מיליון שקל, גירעון לא ממומן של 13 מיליון,  33 מיליון שקל שיוחסו לתביעות משפטיות. כך, הכסף שהיו צריכים להביא באלטשולר לעסקה נאמד ב-606 מיליון שקל.

למדור קרנות נאמנות של ביזפורטל

לאלטשולר היו בסמוך לעסקה אמצעים נזילים בסך כ-160 מיליון שקל וכדי להשלים את הסכום היו צריכים ליטול הלוואה של כחצי מיליארד שקל. ההלוואה נלקחה רק כדי לסגור את העסקה, ומלכתחילה את אלטשולר לא עניינו פעילויות קרנות הנאמנות, ניהול התיקים וחבר הבורסה של פסגות,. אותן מכרה מיד לאחר מכן, אך הייתה זו עסקה בכמה חלקים.

עם השלמת רכישת פסגות כולו, מכרו באלטשולר לקבוצת משקיעים בהובלת וואליו קפיטל של איש העסקים רני צים את הפעילויות שהוזכרו, בתמורה ל-537.5 מיליון שקל. כך, כבר בשלב זה יצא שהתמורה נטו בעסקה הייתה 69 מיליון שקל, כשאלטשולר השאירה אצלה כפי שצוין תיק נכסים של 70 מיליארד שקל.

בהמשך, אלטשולר מכרו ב-185 מיליון שקל נכסים בסך 25 מיליארד שקל בפעילות שכן קלטו מפסגות, לחברת הביטוח הראל השקעות. זאת, בהנחיית הפיקוח שחייבם למכור כ-8 מיליארד שקל כדי לא לעקוף את תקרת הנכסים שהחוק מחייב. מכירה זו כללה נכסי קופת גמל להשקעה, קופת חסכון לכל ילד, קופת גמל וקרן השתלמות בניהול אישי, קופת גמל מרכזית לפיצויים, כל אלה בהיקף כ-10 מיליארד שקל, וכמו כן נכסי קרן הפנסיה הוותיקה ה.ע.ל, אז בהיקף של כ-16 מיליארד שקל.

הערכת השווי מפרטת את המודל הכלכלי בעסקה, לרבות צפי ההכנסות מדמי ניהול מהמוצרים השונים שהשאירה אצלה אלטשולר. מדובר, לאחר פירוט הפעילויות הנמכרות להראל, בשני סעיפים רלוונטיים: ההכנסות מתחום הפנסיה החדשה ואלה מקרנות ההשתלמות. ככלל, ההכנסות מדמי הניהול בשתי הפעילויות הללו עתידות לרדת שכן לקוחות חדשים יגויסו כבר למוצרים של אלטשולר הרוכשת.

הצפי לירידת ההכנסות מדמי הניהול בפעילות הנרכשת:

לפי הדוח, מהכנסות מדמי ניהול של 18 מיליון שקל ב-2021 בפנסיה של פסגות, הסכום ירד משנה לשנה בשיעור משתנה של 13.7-23.6% עד 2050, אז יעמוד על 117 אלף שקל בלבד.  הרווח הגולמי בתקופה ירד מ-16 מיליון שקל ל-108 אלף שקל, תוך העלאת שיעורו מהכנסות התחום מ-88% ל-92%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    אלי 02/07/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
    מתחילת השנה התשואות הגרועות בשוק..מתחילת השנה שעברה אותו כנל..אבל הם מרוויחים מיליארדים תוך כדי מינוף כספי הגמל שלנו לטובתם..גלעד אתה מפספס את השוק פעם אחרי פעם..הפסדת לנו מיליארדים בשוק הסיני ועכשיו חשבת שהמשבר הנוכחי הוא בר חלוף להגדלת את ההחזקה המנייתית ואנחנו רק בוכים..
  • 10.
    עדי 04/04/2022 15:46
    הגב לתגובה זו
    חזק וניתחזק !
  • 9.
    דגן 04/04/2022 11:25
    הגב לתגובה זו
    התשואות הכי טובות.
  • 8.
    חגי 04/04/2022 05:35
    הגב לתגובה זו
    הם קנו תיק של 70 מליארד זה לא שהכסף שלהם...רק הדמי ניהול יהיו שלהם אז מה הבעיה בזה??? מה מפליא פה? לפי הכתורת אפזר לחשןבמשהם קנו 70 מליארד ב70 מליון ...כתב מטומטם
  • חנן 19/05/2022 20:17
    הגב לתגובה זו
    וזה לא כולל את הכח הכלכלי שאפשר לנצל
  • אנונימי 05/05/2022 07:59
    הגב לתגובה זו
    הבנת הנקרא
  • אנונימי 04/04/2022 15:53
    הגב לתגובה זו
    זה סכום מגוחך, היה צריך לקנות אותם ב-700 מיליון ואפילו 1 מיליארד, קיבלו בחינם
  • 7.
    צבי 04/04/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר עושה לביתו ואין לו מספיק קשב ללקוחותיו
  • 6.
    פיטר 03/04/2022 22:36
    הגב לתגובה זו
    עשו עסקה חלומית לעצמם על חשבון העמיתים שלהם
  • 5.
    עופר 03/04/2022 15:18
    הגב לתגובה זו
    גלעד תותח על לא להספיד אותו
  • 4.
    למה רשמתם שדמי הניהול מקופג פסגות יירדו בעתיד בכ90% ? (ל"ת)
    שאלה לביזפורטל 03/04/2022 13:35
    הגב לתגובה זו
  • א-ב 03/04/2022 13:57
    הגב לתגובה זו
    לא יהיו מצטרפים חדשים בעתיד רק מימושים ופדיונות מהתיק הנרכש. לכן דמי הניהול מהתיק הנרכש ירו בהכרח מדי שנה בהתאם להיקפי הפדיונות. מכל מקום עשו עיסקה חלומית.
  • 3.
    שורה תחתונה: שילמו לאלטשולר תמורת הרכישה שלו (ל"ת)
    כלכלן 03/04/2022 12:33
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מיכה 03/04/2022 12:21
    הגב לתגובה זו
    עם הכרזתם שלא ישקיעו באנרגיה הישראלית -אין לי אמון בהם!- מה עדיף להשקיע בסין?חוצפנים
  • דגן 04/04/2022 11:27
    הגב לתגובה זו
    הוא אמר שהוא מעדיף להסתכל על ספקטרום גדול יותר של השקעה ולהשקיע מחוץ לישראל בנוסף להשקעות הקיימות שלו בישראל.
  • ניסו להיות פופוליסטים ויצאו טמבליסטים (ל"ת)
    אסף 03/04/2022 13:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הצופה 03/04/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
    הציבור חש אבדן שליטה - ואי קבלת שירות לקוחות המושקעים...
  • עוד גאון פיננסי כותב טוקבק. חחח (ל"ת)
    מנכ"ל הבינלאומי 03/04/2022 12:32
    הגב לתגובה זו
  • אין צורך ב 'גאונות'-הציבור הבין ומצביע בהמוניו - ברגלים (ל"ת)
    הצופה 03/04/2022 16:28
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

להמשך הכתבה לחץ כאן
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה שער הדולר מדד הבנקים מדד ת"א 35

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים




להמשך הכתבה לחץ כאן