יאיר לפידות וגלעד אלטשולר חושפים את הכישלון של איתי בן זאב
יאיר לפידות, מהמייסדים והמנכ"ל המשותף של בית ההשקעות ילין לפידות, וגלעד אלטשולר, מהמייסדים ואיש ההשקעות המוביל באלטשולר שחם, כנראה לא יגידו את זה בפה מלא, אבל הם מספקים רמזים עבים מאוד שהבורסה בת"א היא כישלון גדול והעומד בראשה - איתי בן זאב, נכשל. נכשל, אגב, למרות שהוא מונופול בתחום, נכשל למרות שקיבל את כל הכלים להצליח.
הבורסה לפני 30 שנה היתה מקום חי, שוקק ומקום מרכזי לכספים של הישראלים. רוב הכסף שלכם שנוהל דרך הגופים המוסדיים - פנסיה, גמל, קרנות נאמנות היה בהשקעות בבורסה המקומית. ההשקעות בחו"ל היו נמוכות, במקרים רבים אפילו שוליות. בהדרגה החלק של ההשקעות בחו"ל הלך וגדל. כיום ההשקעה במניות במכשירים ארוכי הטווח היא כ-70%-75% בחו"ל והיתר בישראל. באיגרות חוב הנתח של חו"ל הלך ועלה לכ-50%.
התמונה לעתיד גרועה עוד יותר. אלטשולר כבר מזמן אמר שהוא לא חושב שצריך להשקיע כאן הרבה כי אחרי הכל ישראל היא סיכה קטנה על מפת העולם והכלכלה שלה היא כמה פרומילים מהעולם, וחוסכים צריכים להיות צמודים למצב העולמי (בסיכוי ובסיכון). אלטשולר הקפיד להגיד שיש לתת הטיה לשוק המקומי, כלומר לא להשקיע לפי היחס העולמי (כנראה כמה עשיריות בודדות) אלא משמעותית יותר, אבל לא 50%, גם לא 40%. הוא צוטט לאחרונה כשהוא מדבר על כך שבקצב הזה ההשקעה בישראל תהיה בעתיד כ-10% מסך ההשקעות שהגוף מנהל.
אפשר שלא לאהוב את הטענה הזו, אפשר לטעון שההטיה היא זו שאמורה לייצר לגוף מוסדי ישראלי את התשואה העודפת. אחרי הכל - אלטשולר יכול להתקשר ולדבר עם מנכ"ל ישראלי כדי להבין את הדוחות. עם פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, כנראה יהיה לו קשה יותר לדבר.
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז אפשר להתווכח עם אלטשולר על החשיבות של השקעה בבורסה המקומית, גם לתשואות, אבל אי אפשר להתווכח עם הלוגיקה שלו. בבסיס של תורת ההשקעות נמצא הפיזור, וכשמפזרים כמו שצריך אז מדובר על פיזור עולמי שישראל זניחה בו. אגב, ככה גם מקטינים סיכונים, ואחרי הכל ישראל מסוכנת. אלטשולר דבק באסטרטגיה הזו שנים רבות לפני 7 באוקטובר, יש נוספים שהשתכנעו בחצי שנה האחרונה.
גלעד אלטשולר (צילום: שלומי יוסף)
למה המוסדיים משקיעים פחות בבורסה הישראלית?
אלטשולר שחם מקטינה את שיעור החזקותיה בשוק המקומי בשל אותה תיאוריה כלכלית, אבל גם כי השוק כאן קטן עליה. עשרות שנים של גידול בהיקף הנכסים המנוהלים של הציבור יצרו כאן גופים ענקיים שהבורסה המקומית קטנה עליהם. זה לא נעים לשמוע, אבל מה הם צריכים את ההשקעה במניות יתר בשלולית בת"א בלי נזילות, בלי אפשרות למכור (כי אז מרסקים את מחיר המניה) כשיש להם השקעות שיכולות לזוז במיליארדים רבים תוך שניות.- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
למה להם להעסיק אנליסטים שמכסים חברות בלי סחירות ונזילות? אחרי הכל זו השקעה של מיליונים בודדים והם מנהלים מאות מיליארדים. זה לא רק אלטשולר, הכוונה היא לכל הגופים המוסדיים. המוסדיים הבינוניים והגדולים לא סופרים, לא מתייחסים ל-400 חברות שנסחרות בבורסה אלא מתייחסים במקרה הטוב ל-100-150 חברות.
הגופים המוסדיים מחפשים ערכים ויודעים שיש ערכים דווקא בחברות הקטנות והבינוניות שנסחרות בת"א (החברות שאף אחד לא סופר אותן), אבל זה קטן בשבילם, זה לא מעניין. נניח שהם ירוויחו על חברה קטנה פי 2 - כמה זה כבר יתבטא בהיקף הכולל - 10 מיליון שקל? מה זה כשאתה מנהל מאות מיליארדים? כלום.
וכך בעצם נוצר מצב עגום שבו גופים מוסדיים גם עוזבים את ת"א, וגם אם נשארים בת"א זה במספר מוגבל של מניות. באג"ח, אגב, זה סיפור אחר - שוק האג"ח שלנו עדיין חזק וטוב - הן האג"ח הממשלתי והן הקונצרני, אבל גם שם יש ירידה במשקל היחסי.
הירידה במשקל של הנכסים הישראליים מבטאת גם את התיאוריה הכלכלית, גם את הכשלים של השוק המקומי ואת חוסר העניין ברוב החברות הנסחרות, וגם ובעיקר את הזרמות הכספים הגדולות לגופים המוסדיים. הכול יחסי - אם הבורסה שלנו היתה גדלה כמו שאנחנו מגדילים חסכונות, הכול היה בסדר, היו כאן עוד חברות ועוד איגרות חוב להשקעה. אבל קרה ההיפך - אנחנו חוסכים יותר, הכספים המנוהלים גדלים במאות מיליארדים בשנה ואין מספיק מניות ואיגרות חוב טובות כדי לקלוט את הכספים האלו. אז הם עוברים לחו"ל.
הסיבה האמיתית לזרימת הכספים לחו"ל - הכישלון של הנהלת הבורסה
בסוף מנהל השקעות ישקיע איפה שיש ערך. איפה שהוא רואה השבחה. זה יכול להיות בסין, במרוקו, ברוסיה, בארה"ב, בחברות נשק, חברות נפט. איפה שיש תשואה שם מנהל ההשקעות צריך להשקיע. אם הוא רואה שיש במניות ישראליות אפסייד הוא צריך להיות בשוק המקומי. כלומר, עם כל הכבוד לאמירות הנפוצות עכשיו שישראל צריכה להוות 10%, 20% מההשקעות של גופים מוסדיים, זה לא נכון וזה בעיקר תלוי בניירות הערך הנסחרים ובאטרקטיביות שלהם. גם גלעד אלטשולר וגם יאיר לפידות שגם הוא מדבר על שוק מקומי מוגבל, עשו את התשואות שלהם בזכות השוק המקומי ובזכות יכולות האנליזה הטובות שלהן. גם אלטשולר וגם לפידות לא מספקים לחוסך שום ערך בהשקעות בחו"ל לעומת מנהלי השקעות בחו"ל ולעומת השקעה במדדים.
יאיר לפידות (צילום: רמי זרנגר)
הטענה שלהם על שוק מוגבל היא גול עצמי. אם השוק בארץ מוגבל, למה אנחנו צריכים לחסוך דרך מכשירים אקטיביים (מנוהלים) של הגופים המוסדיים, נפזר במסלולים פאסיביים על מדדי חו"ל - גם מנייתי, גם סולידי ונחסוך בדמי ניהול (במכשירים פאסיביים דמי הניהול נמוכים יותר).
הטענה שלהם היא נכונה, אבל היא לא בגלל מוגבלות של הכלכלה המקומית, היא בשל מוגבלות של הבורסה בת"א ושל הנהלתה - איתי בן זאב, המנכ"ל ויניב פגוט, סמנכ"ל ומכר וותיק (אבל מה לעשות - לעיתונאים כנראה אין חברים) שבמקום להביא לכאן חברות טובות ויש בישראל אלפי חברות טובות, הם מסבירים בעיתון שאלטשולר טועה במימושים האחרונים כי "כולם יודעים שמניות הבנקים אטרקטיביות". ממתי הנהלת הבורסה מספקת המלצות על מניות בבורסה? במקום להמליץ, תביאו סחורה, תספקו את הביקוש העצום למניות, לאיגרות חוב, תפתחו את המסחר ביום ראשון למניות זרות, תביאו את הדואליות לכאן. אין כבר תירוצים.
הכשלים של הבורסה
התירוצים היו עד לפני 7 שנים כשהבורסה היתה גוף חצי ממשלתי-ציבורי. עכשיו הבורסה היא עסק לכל דבר ועניין, עם חוק מיוחד שנחקק עבורה, עם כוח ועם עוצמה של מונופול. אולי זאת הבעיה. יושבים שם המנהלים, אין תחרות, אין עניין, אין אתגר, הבורסה היא גוף רווחי, הרווחים גדולים. אולי להתחיל עכשיו לרדוף אחרי גיל שויד ואחרי מנהלים צעירים במאנדיי וסנטינלוואן לא לכבודם? הכי טוב להביא השקעה מביל אקמן ולעשות כותרות בעיתונים. ובכלל - מניית הבורסה עולה, איתי בן זאב הכניס 100 מיליון שקל לכיסו. מספיק.
זה לא הגיוני, זו אפילו בדיחה שהשווי של החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט עולה על השווי של כל הבורסה המקומית. זה לא הגיוני שחברות דואליות יוצאות מכאן. זה לא הגיוני שאין הנפקות טובות למרות שהמשק כל כך חזק בעשורים האחרונים. זה לא הגיוני שהבורסה הכניסה לכאן בגל ההנפקות של 2020-2021 מעל 100 חברות זבל שהיה ידוע מראש שהן זבל והיה די ברור שזה יהיה גול עצמי. אתם לא באמת חושבים שגיל שויד ירצה שצ'ק פוינט שלו תיסחר לצד אקוואריוס, אוגווינד, אקופיה, קוויק, אריקה ועוד עשרות שידעו לקחת כספים מהמשקיעים ולשרוף אותם.
הרישום בבורסה המקומית לגופים האלו הוא נטל גדול, האמת היא שעכשיו יהיה קשה שבעתיים - יש חברות שלא רוצות את הזיהוי הישראלי. אבל, יש אלפי חברות ראויות נוספות. חברות שהיה אפשר להביא אותן לבורסה. חברות שהבעלים שלהן יודעים שיש יתרונות בלהיות חברה נסחרת, אבל גם יודעים שהבורסה המקומית נחשבת לקזינו (הנפקה של 100 חברות זבל שאיבדו את רוב הערך שלהן למשקיעים), שהבורסה המקומית - וזה הכי חשוב - לא מספקת ערכים אמיתיים לחברות בינוניות וקטנות. למה שמשה, בעל חברה שמייצרת קסדות מיוחדות לרוכבי אופניים, ינפיק בבורסה אם הוא שווה כ-150 מיליון שקל? המוסדיים לא יסתכלו עליו. השווי שלו יירד ל-70 מיליון אחרי שנה. אז מה יוצא לו מזה?
וכאן הבעיה - הנהלת הבורסה צריכה ליצור מוטיבציה לאותן 400 חברות שנסחרות בבורסה ואף אחד כמעט לא מסתכל עליהן להישאר, לפני שהיא מביאה אחרות. אלו, אגב, נמחקות בהדרגה. הבעלים מנצלים את התמחור הנמוך ועושים בייבק בנזיד עדשים.
זה לא אמור להיות מסובך מאוד להנהלת הבורסה. זה רק לוקח זמן וכנראה כסף. אבל אנליזות (לא מהסוג שהיו - עוד בדיחה של הבורסה, זה לפעם אחרת), תמרוצים, חינוך, הצפת ערך במקומות האלו אמורים לעזור. זה תהליך ארוך, אבל אחרת, למה שינפיקו כאן במסות גדולות חברות טובות?
האינטרסים של בן זאב
ואולי זה בעצם העניין - אפשר להפוך את הבורסה למוצלחת. אבל אולי זה יכול להיות רק דרך גוף ציבורי-ממשלתי. איתי בן זאב לא יוותר על הרווחים של הבורסה כדי ללמד את כולנו (ולא דרך עדי אשכנזי בפרסומת בטלוויזיה) להשקיע בבורסה. התמחור הנוכחי נוח לו מאוד - הרווחים טובים לו, החלק הגדול של השכר שלו הוא אופציות שצמודות למחיר המניה שצמוד בעיקרון לרווחים. ללכת להשקיע עכשיו ולראות פירות עוד 5-10 שנים זה לא בשביל מנכ"ל שכיר. זה בשביל גוף ציבורי, לא בשביל הבורסה.
האנמיות של הבורסה נמצאת גם בגיוון. הפלטפורמה שנקראת הבורסה בתל אביב צריכה להיות עם מכשירים רבים ומגוונים. צריך "לפתות" ולעניין את המשקיעים. הצעירים, אגב, סוחרים בוול סטריט. לא בתל אביב.
וככה 7 שנים אחרי המהפך של הבורסה והפיכתה לחברה, קרה ההיפך - הכספים המנהולים עלו פי 2, הבורסה נשארה אותו הדבר. בורסה, רק אזכיר לסיום, היא תמונת ראי של הכלכלה המקומית, והכלכלה הישראלית בשבע השנים האחרונות חזקה מאוד. חוסר ההצלחה של הבורסה לגדול בקצבים שספקו את הגופים המוסדיים הוא הרבה יותר ממאכזב, הוא נזק אדיר לכלכלה, כי התפקיד העיקרי של הבורסה הוא לספק מקורות מימון לחברות המקומיות. להניע את גלגלי המשק. זה, לצד אפשרויות השקעה לחוסכים ומשקיעים.
המטרות לא הושגו, והגיע הזמן להבין שאם הן לא הושגו עד עכשיו צריך לעשות שינוי, אחרת הכספים יברחו מכאן. הכספים שלנו שאמורים לשרת את העסקים בישראל משרתים חברות סיניות, אמריקאיות, שבדיות ועוד. נכון, השקעות זה לא ציונות, אבל בורסה היא כן.
- 25.גד 05/05/2024 09:04הגב לתגובה זושני הקהלים האלה גורמים נזק עצום לבורסה. הנהלת הבורסה חייבת! להפסיק את השורטים במניות הקטנות והבינוניות. מי שרוצה להשקיע שיחזיק לונג על חברות - זו השקעה. אלה שמעוניינים להרוס - אסור לאפשר להם. והטענה שהשורטים עוזרים בירידות כבר מזמן לא נכונה בעליל.
- 24.אנג'לה 04/05/2024 00:49הגב לתגובה זושהמשקיעים בורחים מהבורסה תפנה בתלונות לנתניהו ולדתיים.
- 23.דניאל מ 02/05/2024 15:35הגב לתגובה זולבנאדם יש המון אגו (הלך במיוחד לבלל, כי אביו היה בכיר בבנה"פ) ויכולת פוליטית טובה. רואה בעיקר את עצמו. 0 שירות לקוחות, מעט יכולת מקצועית, הרבה דיבורים יפים
- 22.BABA 02/05/2024 15:30הגב לתגובה זואבישי!אני מציע לקחת שקל אחד מכל גולש,אני אישית לא נעים לי לצרוך את הערך הרב שאתם כותבים באתרכם הנפלא בחינם.רק שקל אחד מכל גולש לצורך תפעולו של האתר הנפלא שלכם תודה רבה.מאז שגיליתי את ביזפורטל לא נכנס לשם אתר כלכלי אחר(לא דה מהרקר,לא כלכליסט,ולא לגלובס).
- 21.השקעתי ונפלתי. 02/05/2024 14:48הגב לתגובה זוהאיש הלא מוכשר הזה הרס את הבורסה וגרם לנזק אדיר לעשרות ומאות אלפי משקיעים קטנים שהשקיעו במניות קטנות ובינוניות בבורסה בתל אביב ומחקו את כספם. איתי בן זאב והנהלת הבורסה הכניסו מספר רב של חברות כושלות לבורסה בתל אביב ובמחירים מטורפים והמשקיעים שהשקיעו בהן הפסידו את כל כספם, צאו ובדקו כמה מניות בבורסה בתל אביב ירדו 75-99 אחוז - המון מאות חברות שערי המניות שלהן קרסו והציבור נמחק. הכל באשמת איתי בן זאב הוא עשה 100 מיליון והציבור הפסיד את כספו. כל הכבוד על הכתבה העיתונאית המעולה.
- 20.אבישי, מה דעתך על השקעה פאסיבית לטווח ארוך? (ל"ת)השקעה פאסיבית 02/05/2024 14:12הגב לתגובה זו
- 19.אלטשולר ולפידות הם מנהלי השקעות הכי טובים כאן (ל"ת)מיקי 02/05/2024 13:50הגב לתגובה זו
- 18.BABA 02/05/2024 13:42הגב לתגובה זואלטשולר יצא מישראל אבל שרף מיליארדים בחברות סיניות עוד יש לו חוצפה לחטיף מוסר?
- התשואות על פני זמן טובות (ל"ת)דוד 02/05/2024 13:50הגב לתגובה זו
- 17.מומו 02/05/2024 12:50הגב לתגובה זואלטשולר הינה דוגמא לא טובה. יוצא לחול,אבל שם צריך לדעת במה להשקיע. בזה אלטשולר לא צלח במיוחד.
- 16.אז למה להשקיע כאן (ל"ת)עדי 02/05/2024 12:49הגב לתגובה זו
- 15.בשנת הקורונה כל החברות שהנפיקו כשלו ולא עפו ראשים בבורס (ל"ת)אייל 02/05/2024 12:39הגב לתגובה זו
- 14.ומה לגבי השפעות שער המטבע? הם טורחים לגדר? (ל"ת)מוטי 02/05/2024 12:16הגב לתגובה זו
- 13.יוסי 02/05/2024 12:01הגב לתגובה זוהנהלת הבורסה אינה ממלאת תפקידה אינה מגינה על המשקיע הקטן מפני נוכלים המנפיקים חברות חלום [כביכול] במכפיל הון 5 ויותר .ראו רק לדוגמא אקוואריוס.כל מטרתה לעשות רווחים ולחלקו למנהלי הבורסה ראו שכרו של המנכל
- 12.דידי 02/05/2024 11:50הגב לתגובה זואחת הסיבות שכסף גדול עוב את אלטשולר זה החזירות בדמי הניהול הגבוהים.אם התשואה היתה גבוה היה שקט אבל המצב הפוך
- 11.דוד 02/05/2024 11:42הגב לתגובה זוצודק בכל מילה
- 10.ישי דוידי 02/05/2024 11:42הגב לתגובה זולעומרי פדן הד"ר לכלכלה שבחר דווקא כעת לצאת ממקדונלד"ס
- 9.לשבת על הגדר 02/05/2024 11:34הגב לתגובה זומה קרה מר אבישי לגיידליין בה השקעת ב שער 1400 ושווה היום 630
- הוא קנה את ביזפורטל לא את גיידליין (ל"ת)צחי 02/05/2024 12:22הגב לתגובה זו
- 8.אקמן 02/05/2024 11:30הגב לתגובה זובוחר להשקיע לאחרונה בישראל במניית הבורסה....!!!!!
- אוקסמן 05/05/2024 18:55הגב לתגובה זוהאדמה שם רועדת ואשתו מעוניינת לחזור לישראל.
- 7.אלטשולר 02/05/2024 11:28הגב לתגובה זוהממונפת 30% וכל הדוגמא לאורך כמה שנים
- 6.dave921 02/05/2024 11:22הגב לתגובה זובורסה בישראל לא משוכללת ! עדיף ארה"ב בכל פרמטר
- 5.רמי 02/05/2024 11:21הגב לתגובה זולדעתי יש עוד סיבות לא להתחפר פה המצב של המדינה בסימן שאלה גדול בגלל שכנים ענקיים שמקיפים אותנו רוצים לכבוש אותנו וגם לך תדע אם המצב הכלכלי פה יגיע לתחתית והכסף של הציבור מאיים עליו אז הוא יעשה תרגיל כדי לנטרל את יכולת הציבור מהונו כמו שעשה במפולת מניות הבנקים בשנת 1983 והלאים אותם ולי אישית נישאר לי חלון מדירה שמכרתי והשקעתי בהם ואיך אפשר לשכוח זאת לכן הפיזור בחוץ לארץ הכרחי כדי לנטרל ביצוע תרגילים נגדו
- 4.צודק! (ל"ת)א 02/05/2024 11:07הגב לתגובה זו
- אבישי 02/05/2024 11:35הגב לתגובה זוהבורסה אמנם ניגררת כי אנחנו כפר אך השיפור במחזורים שהיו אפסיים עולה
- 3.[email protected] 02/05/2024 11:04הגב לתגובה זוחבל על הזמן וההזיה. חוץ מכמה בודדות הספרד עצום, ואין כמעט מסחר, אי אפשר לקנות או להפטר מסחורה בבורסה המקומית. הבנקים ובתי ההשקעות מציעים עמלות גבוהות והזויות. בנוסף הרגולציה לא שווה לחברות קטנות להנפיק. הבורסה המקומית חוץ ממניות הבנקים, ביטוח ועוד כמה גדולות היא פח זבל
- 2.משקיע 02/05/2024 10:46הגב לתגובה זוהבורסה המקומית לא יותר משלולית באושה. והעיקר שעבדי ומנהלי הבורסה מרוויחים הון על חשבון הציבור. 100 מליון שקל למנהל כושל, נראה לכם סביר???
- ושוב 02/05/2024 11:43הגב לתגובה זויוצא ממקדונלד"ס היושבת משום מה לא בבורסה הקלוקלת שלנו.....
- מה הקשר בין עמרי פדן ומקדונלדס לכתבה ? (ל"ת)אלעד 02/05/2024 12:39
- 1.קיבל 100 מיליון אז למה לטרוח? (ל"ת)בן זאב 02/05/2024 10:46הגב לתגובה זו
- לא יעזור 02/05/2024 11:45הגב לתגובה זומתבלטת לטובה,ביל אקמן לא פראייר

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.

