אבישי עובדיה
צילום: משה בנימין
דעה

יאיר לפידות וגלעד אלטשולר חושפים את הכישלון של איתי בן זאב

למה הגופים המוסדיים מפחיתים השקעות בבורסה המקומית? (לא מה שחשבתם); למה הנהירה לחו"ל היא גול עצמי של המוסדיים ולמה דווקא בורסה ציבורית היא הפתרון
אבישי עובדיה | (33)

יאיר לפידות, מהמייסדים והמנכ"ל המשותף של בית ההשקעות ילין לפידות, וגלעד אלטשולר, מהמייסדים ואיש ההשקעות המוביל באלטשולר שחם, כנראה לא יגידו את זה בפה מלא, אבל הם מספקים רמזים עבים מאוד שהבורסה בת"א היא כישלון גדול והעומד בראשה - איתי בן זאב, נכשל. נכשל, אגב, למרות שהוא מונופול בתחום, נכשל למרות שקיבל את כל הכלים להצליח. 

הבורסה לפני 30 שנה היתה מקום חי, שוקק ומקום מרכזי לכספים של הישראלים. רוב הכסף שלכם שנוהל דרך הגופים המוסדיים - פנסיה, גמל, קרנות נאמנות היה בהשקעות בבורסה המקומית. ההשקעות בחו"ל היו נמוכות, במקרים רבים אפילו שוליות. בהדרגה החלק של ההשקעות בחו"ל הלך וגדל. כיום ההשקעה במניות במכשירים ארוכי הטווח היא כ-70%-75% בחו"ל והיתר בישראל. באיגרות חוב הנתח של חו"ל הלך ועלה לכ-50%. 

התמונה לעתיד גרועה עוד יותר. אלטשולר כבר מזמן אמר שהוא לא חושב שצריך להשקיע כאן הרבה כי אחרי הכל ישראל היא סיכה קטנה על מפת העולם והכלכלה שלה היא כמה פרומילים מהעולם, וחוסכים צריכים להיות צמודים למצב העולמי (בסיכוי ובסיכון). אלטשולר הקפיד להגיד שיש לתת הטיה לשוק המקומי, כלומר לא להשקיע לפי היחס העולמי (כנראה כמה עשיריות בודדות) אלא משמעותית יותר, אבל לא 50%, גם לא 40%.  הוא צוטט לאחרונה כשהוא מדבר על כך שבקצב הזה ההשקעה בישראל תהיה בעתיד כ-10% מסך ההשקעות שהגוף מנהל.

אפשר שלא לאהוב את הטענה הזו, אפשר לטעון שההטיה היא זו שאמורה לייצר לגוף מוסדי ישראלי את התשואה העודפת. אחרי הכל - אלטשולר יכול להתקשר ולדבר עם מנכ"ל ישראלי כדי להבין את הדוחות. עם פט גלסינגר, מנכ"ל אינטל, כנראה יהיה לו קשה יותר לדבר. 

אז אפשר להתווכח עם אלטשולר על החשיבות של השקעה בבורסה המקומית, גם לתשואות, אבל אי אפשר להתווכח עם הלוגיקה שלו. בבסיס של תורת ההשקעות נמצא הפיזור, וכשמפזרים כמו שצריך אז מדובר על פיזור עולמי שישראל זניחה בו. אגב, ככה גם מקטינים סיכונים, ואחרי הכל ישראל מסוכנת. אלטשולר דבק באסטרטגיה הזו שנים רבות לפני 7 באוקטובר, יש נוספים שהשתכנעו בחצי שנה האחרונה. 

גלעד אלטשולר  (צילום: שלומי יוסף)

 

למה המוסדיים משקיעים פחות בבורסה הישראלית?

אלטשולר שחם מקטינה את שיעור החזקותיה בשוק המקומי בשל אותה תיאוריה כלכלית, אבל גם כי השוק כאן קטן עליה. עשרות שנים של גידול בהיקף הנכסים המנוהלים של הציבור יצרו כאן גופים ענקיים שהבורסה המקומית קטנה עליהם. זה לא נעים לשמוע, אבל מה הם צריכים את ההשקעה במניות יתר בשלולית בת"א בלי נזילות, בלי אפשרות למכור (כי אז מרסקים את מחיר המניה) כשיש להם השקעות שיכולות לזוז במיליארדים רבים תוך שניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

למה להם להעסיק אנליסטים שמכסים חברות בלי סחירות ונזילות? אחרי הכל זו השקעה של מיליונים בודדים והם מנהלים מאות מיליארדים. זה לא רק אלטשולר, הכוונה היא לכל הגופים המוסדיים. המוסדיים הבינוניים והגדולים לא סופרים, לא מתייחסים ל-400 חברות שנסחרות בבורסה אלא מתייחסים במקרה הטוב ל-100-150 חברות.

הגופים המוסדיים מחפשים ערכים ויודעים שיש ערכים דווקא בחברות הקטנות והבינוניות שנסחרות בת"א (החברות שאף אחד לא סופר אותן), אבל זה קטן בשבילם, זה לא מעניין. נניח שהם ירוויחו על חברה קטנה פי 2 - כמה זה כבר יתבטא בהיקף הכולל - 10 מיליון שקל? מה זה כשאתה מנהל מאות מיליארדים? כלום.

וכך בעצם נוצר מצב עגום שבו גופים מוסדיים גם עוזבים את ת"א, וגם אם נשארים בת"א זה במספר מוגבל של מניות. באג"ח, אגב, זה סיפור אחר - שוק האג"ח שלנו עדיין חזק וטוב - הן האג"ח הממשלתי והן הקונצרני, אבל גם שם יש ירידה במשקל היחסי.

הירידה במשקל של הנכסים הישראליים מבטאת גם את התיאוריה הכלכלית, גם את הכשלים של השוק המקומי ואת חוסר העניין ברוב החברות הנסחרות, וגם ובעיקר את הזרמות הכספים הגדולות לגופים המוסדיים. הכול יחסי - אם הבורסה שלנו היתה גדלה כמו שאנחנו מגדילים חסכונות, הכול היה בסדר, היו כאן עוד חברות ועוד איגרות חוב להשקעה. אבל קרה ההיפך - אנחנו חוסכים יותר, הכספים המנוהלים גדלים במאות מיליארדים בשנה ואין מספיק מניות ואיגרות חוב טובות כדי לקלוט את הכספים האלו. אז הם עוברים לחו"ל.

 

הסיבה האמיתית לזרימת הכספים לחו"ל - הכישלון של הנהלת הבורסה

בסוף מנהל השקעות ישקיע איפה שיש ערך. איפה שהוא רואה השבחה. זה יכול להיות בסין, במרוקו, ברוסיה, בארה"ב, בחברות נשק, חברות נפט. איפה שיש תשואה שם מנהל ההשקעות צריך להשקיע. אם הוא רואה שיש במניות ישראליות אפסייד הוא צריך להיות בשוק המקומי. כלומר, עם כל הכבוד לאמירות הנפוצות עכשיו שישראל צריכה להוות 10%, 20% מההשקעות של גופים מוסדיים, זה לא נכון וזה בעיקר תלוי בניירות הערך הנסחרים ובאטרקטיביות שלהם. גם גלעד אלטשולר וגם יאיר לפידות שגם הוא מדבר על שוק מקומי מוגבל, עשו את התשואות שלהם בזכות השוק המקומי ובזכות יכולות האנליזה הטובות שלהן. גם אלטשולר וגם לפידות לא מספקים לחוסך שום ערך בהשקעות בחו"ל לעומת מנהלי השקעות בחו"ל ולעומת השקעה במדדים. 

יאיר לפידות (צילום: רמי זרנגר)

הטענה שלהם על שוק מוגבל היא גול עצמי. אם השוק בארץ מוגבל, למה אנחנו צריכים לחסוך דרך מכשירים אקטיביים (מנוהלים) של הגופים המוסדיים, נפזר במסלולים פאסיביים על מדדי חו"ל - גם מנייתי, גם סולידי ונחסוך בדמי ניהול (במכשירים פאסיביים דמי הניהול נמוכים יותר).

הטענה שלהם היא נכונה, אבל היא לא בגלל מוגבלות של הכלכלה המקומית, היא בשל מוגבלות של הבורסה בת"א ושל הנהלתה - איתי בן זאב, המנכ"ל ויניב פגוט, סמנכ"ל ומכר וותיק (אבל מה לעשות - לעיתונאים כנראה אין חברים) שבמקום להביא לכאן חברות טובות ויש בישראל אלפי חברות טובות, הם מסבירים בעיתון שאלטשולר טועה במימושים האחרונים כי "כולם יודעים שמניות הבנקים אטרקטיביות". ממתי הנהלת הבורסה מספקת המלצות על מניות בבורסה? במקום להמליץ, תביאו סחורה, תספקו את הביקוש העצום למניות, לאיגרות חוב, תפתחו את המסחר ביום ראשון למניות זרות, תביאו את הדואליות לכאן. אין כבר תירוצים.

 

הכשלים של הבורסה

התירוצים היו עד לפני 7 שנים כשהבורסה היתה גוף חצי ממשלתי-ציבורי. עכשיו הבורסה היא עסק לכל דבר ועניין, עם חוק מיוחד שנחקק עבורה, עם כוח ועם עוצמה של מונופול. אולי זאת הבעיה. יושבים שם המנהלים, אין תחרות, אין עניין, אין אתגר, הבורסה היא גוף רווחי, הרווחים גדולים. אולי להתחיל עכשיו לרדוף אחרי גיל שויד ואחרי מנהלים צעירים במאנדיי וסנטינלוואן לא לכבודם? הכי טוב להביא השקעה מביל אקמן ולעשות כותרות בעיתונים. ובכלל - מניית הבורסה עולה, איתי בן זאב הכניס 100 מיליון שקל לכיסו. מספיק.

זה לא הגיוני, זו אפילו בדיחה שהשווי של החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט עולה על השווי של כל הבורסה המקומית. זה לא הגיוני שחברות דואליות יוצאות מכאן. זה לא הגיוני שאין הנפקות טובות למרות שהמשק כל כך חזק בעשורים האחרונים. זה לא הגיוני שהבורסה הכניסה לכאן בגל ההנפקות של 2020-2021 מעל 100 חברות זבל שהיה ידוע מראש שהן זבל והיה די ברור שזה יהיה גול עצמי. אתם לא באמת חושבים שגיל שויד ירצה שצ'ק פוינט שלו תיסחר לצד אקוואריוס, אוגווינד, אקופיה, קוויק, אריקה ועוד עשרות שידעו לקחת כספים מהמשקיעים ולשרוף אותם.

הרישום בבורסה המקומית לגופים האלו הוא נטל גדול, האמת היא שעכשיו יהיה קשה שבעתיים - יש חברות שלא רוצות את הזיהוי הישראלי. אבל, יש אלפי חברות ראויות נוספות. חברות שהיה אפשר להביא אותן לבורסה. חברות שהבעלים שלהן יודעים שיש יתרונות בלהיות חברה נסחרת, אבל גם יודעים שהבורסה המקומית נחשבת לקזינו (הנפקה של 100 חברות זבל שאיבדו את רוב הערך שלהן למשקיעים), שהבורסה המקומית - וזה הכי חשוב - לא מספקת ערכים אמיתיים לחברות בינוניות וקטנות. למה שמשה, בעל חברה שמייצרת קסדות מיוחדות לרוכבי אופניים, ינפיק בבורסה אם הוא שווה כ-150 מיליון שקל? המוסדיים לא יסתכלו עליו. השווי שלו יירד ל-70 מיליון אחרי שנה. אז מה יוצא לו מזה?

וכאן הבעיה - הנהלת הבורסה צריכה ליצור מוטיבציה לאותן 400 חברות שנסחרות בבורסה ואף אחד כמעט לא מסתכל עליהן להישאר, לפני שהיא מביאה אחרות. אלו, אגב, נמחקות בהדרגה. הבעלים מנצלים את התמחור הנמוך ועושים בייבק בנזיד עדשים.

זה לא אמור להיות מסובך מאוד להנהלת הבורסה. זה רק לוקח זמן וכנראה כסף. אבל אנליזות (לא מהסוג שהיו - עוד בדיחה של הבורסה, זה לפעם אחרת), תמרוצים, חינוך, הצפת ערך במקומות האלו אמורים לעזור. זה תהליך ארוך, אבל אחרת, למה שינפיקו כאן במסות גדולות חברות טובות?

האינטרסים של בן זאב

ואולי זה בעצם העניין - אפשר להפוך את הבורסה למוצלחת. אבל אולי זה יכול להיות רק דרך גוף ציבורי-ממשלתי. איתי בן זאב לא יוותר על הרווחים של הבורסה כדי ללמד את כולנו (ולא דרך עדי אשכנזי בפרסומת בטלוויזיה) להשקיע בבורסה. התמחור הנוכחי נוח לו מאוד - הרווחים טובים לו, החלק הגדול של השכר שלו הוא אופציות שצמודות למחיר המניה שצמוד בעיקרון לרווחים. ללכת להשקיע עכשיו ולראות פירות עוד 5-10 שנים זה לא בשביל מנכ"ל שכיר. זה בשביל גוף ציבורי, לא בשביל הבורסה. 

האנמיות של הבורסה נמצאת גם בגיוון. הפלטפורמה שנקראת הבורסה בתל אביב צריכה להיות עם מכשירים רבים ומגוונים. צריך "לפתות" ולעניין את המשקיעים. הצעירים, אגב, סוחרים בוול סטריט. לא בתל אביב. 

וככה 7 שנים אחרי המהפך של הבורסה והפיכתה לחברה, קרה ההיפך - הכספים המנהולים עלו פי 2, הבורסה נשארה אותו הדבר. בורסה, רק אזכיר לסיום, היא תמונת ראי של הכלכלה המקומית, והכלכלה הישראלית בשבע השנים האחרונות חזקה מאוד. חוסר ההצלחה של הבורסה לגדול בקצבים שספקו את הגופים המוסדיים הוא הרבה יותר ממאכזב, הוא נזק אדיר לכלכלה, כי התפקיד העיקרי של הבורסה הוא לספק מקורות מימון לחברות המקומיות. להניע את גלגלי המשק. זה, לצד אפשרויות השקעה לחוסכים ומשקיעים. 

המטרות לא הושגו, והגיע הזמן להבין שאם הן לא הושגו עד עכשיו צריך לעשות שינוי, אחרת הכספים יברחו מכאן. הכספים שלנו שאמורים לשרת את העסקים בישראל משרתים חברות סיניות, אמריקאיות, שבדיות ועוד. נכון, השקעות זה לא ציונות, אבל בורסה היא כן. 

תגובות לכתבה(33):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    גד 05/05/2024 09:04
    הגב לתגובה זו
    שני הקהלים האלה גורמים נזק עצום לבורסה. הנהלת הבורסה חייבת! להפסיק את השורטים במניות הקטנות והבינוניות. מי שרוצה להשקיע שיחזיק לונג על חברות - זו השקעה. אלה שמעוניינים להרוס - אסור לאפשר להם. והטענה שהשורטים עוזרים בירידות כבר מזמן לא נכונה בעליל.
  • 24.
    אנג'לה 04/05/2024 00:49
    הגב לתגובה זו
    שהמשקיעים בורחים מהבורסה תפנה בתלונות לנתניהו ולדתיים.
  • 23.
    דניאל מ 02/05/2024 15:35
    הגב לתגובה זו
    לבנאדם יש המון אגו (הלך במיוחד לבלל, כי אביו היה בכיר בבנה"פ) ויכולת פוליטית טובה. רואה בעיקר את עצמו. 0 שירות לקוחות, מעט יכולת מקצועית, הרבה דיבורים יפים
  • 22.
    BABA 02/05/2024 15:30
    הגב לתגובה זו
    אבישי!אני מציע לקחת שקל אחד מכל גולש,אני אישית לא נעים לי לצרוך את הערך הרב שאתם כותבים באתרכם הנפלא בחינם.רק שקל אחד מכל גולש לצורך תפעולו של האתר הנפלא שלכם תודה רבה.מאז שגיליתי את ביזפורטל לא נכנס לשם אתר כלכלי אחר(לא דה מהרקר,לא כלכליסט,ולא לגלובס).
  • 21.
    השקעתי ונפלתי. 02/05/2024 14:48
    הגב לתגובה זו
    האיש הלא מוכשר הזה הרס את הבורסה וגרם לנזק אדיר לעשרות ומאות אלפי משקיעים קטנים שהשקיעו במניות קטנות ובינוניות בבורסה בתל אביב ומחקו את כספם. איתי בן זאב והנהלת הבורסה הכניסו מספר רב של חברות כושלות לבורסה בתל אביב ובמחירים מטורפים והמשקיעים שהשקיעו בהן הפסידו את כל כספם, צאו ובדקו כמה מניות בבורסה בתל אביב ירדו 75-99 אחוז - המון מאות חברות שערי המניות שלהן קרסו והציבור נמחק. הכל באשמת איתי בן זאב הוא עשה 100 מיליון והציבור הפסיד את כספו. כל הכבוד על הכתבה העיתונאית המעולה.
  • 20.
    אבישי, מה דעתך על השקעה פאסיבית לטווח ארוך? (ל"ת)
    השקעה פאסיבית 02/05/2024 14:12
    הגב לתגובה זו
  • 19.
    אלטשולר ולפידות הם מנהלי השקעות הכי טובים כאן (ל"ת)
    מיקי 02/05/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 18.
    BABA 02/05/2024 13:42
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר יצא מישראל אבל שרף מיליארדים בחברות סיניות עוד יש לו חוצפה לחטיף מוסר?
  • התשואות על פני זמן טובות (ל"ת)
    דוד 02/05/2024 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מומו 02/05/2024 12:50
    הגב לתגובה זו
    אלטשולר הינה דוגמא לא טובה. יוצא לחול,אבל שם צריך לדעת במה להשקיע. בזה אלטשולר לא צלח במיוחד.
  • 16.
    אז למה להשקיע כאן (ל"ת)
    עדי 02/05/2024 12:49
    הגב לתגובה זו
  • 15.
    בשנת הקורונה כל החברות שהנפיקו כשלו ולא עפו ראשים בבורס (ל"ת)
    אייל 02/05/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    ומה לגבי השפעות שער המטבע? הם טורחים לגדר? (ל"ת)
    מוטי 02/05/2024 12:16
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יוסי 02/05/2024 12:01
    הגב לתגובה זו
    הנהלת הבורסה אינה ממלאת תפקידה אינה מגינה על המשקיע הקטן מפני נוכלים המנפיקים חברות חלום [כביכול] במכפיל הון 5 ויותר .ראו רק לדוגמא אקוואריוס.כל מטרתה לעשות רווחים ולחלקו למנהלי הבורסה ראו שכרו של המנכל
  • 12.
    דידי 02/05/2024 11:50
    הגב לתגובה זו
    אחת הסיבות שכסף גדול עוב את אלטשולר זה החזירות בדמי הניהול הגבוהים.אם התשואה היתה גבוה היה שקט אבל המצב הפוך
  • 11.
    דוד 02/05/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    צודק בכל מילה
  • 10.
    ישי דוידי 02/05/2024 11:42
    הגב לתגובה זו
    לעומרי פדן הד"ר לכלכלה שבחר דווקא כעת לצאת ממקדונלד"ס
  • 9.
    לשבת על הגדר 02/05/2024 11:34
    הגב לתגובה זו
    מה קרה מר אבישי לגיידליין בה השקעת ב שער 1400 ושווה היום 630
  • הוא קנה את ביזפורטל לא את גיידליין (ל"ת)
    צחי 02/05/2024 12:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אקמן 02/05/2024 11:30
    הגב לתגובה זו
    בוחר להשקיע לאחרונה בישראל במניית הבורסה....!!!!!
  • אוקסמן 05/05/2024 18:55
    הגב לתגובה זו
    האדמה שם רועדת ואשתו מעוניינת לחזור לישראל.
  • 7.
    אלטשולר 02/05/2024 11:28
    הגב לתגובה זו
    הממונפת 30% וכל הדוגמא לאורך כמה שנים
  • 6.
    dave921 02/05/2024 11:22
    הגב לתגובה זו
    בורסה בישראל לא משוכללת ! עדיף ארה"ב בכל פרמטר
  • 5.
    רמי 02/05/2024 11:21
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש עוד סיבות לא להתחפר פה המצב של המדינה בסימן שאלה גדול בגלל שכנים ענקיים שמקיפים אותנו רוצים לכבוש אותנו וגם לך תדע אם המצב הכלכלי פה יגיע לתחתית והכסף של הציבור מאיים עליו אז הוא יעשה תרגיל כדי לנטרל את יכולת הציבור מהונו כמו שעשה במפולת מניות הבנקים בשנת 1983 והלאים אותם ולי אישית נישאר לי חלון מדירה שמכרתי והשקעתי בהם ואיך אפשר לשכוח זאת לכן הפיזור בחוץ לארץ הכרחי כדי לנטרל ביצוע תרגילים נגדו
  • 4.
    צודק! (ל"ת)
    א 02/05/2024 11:07
    הגב לתגובה זו
  • אבישי 02/05/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    הבורסה אמנם ניגררת כי אנחנו כפר אך השיפור במחזורים שהיו אפסיים עולה
  • 3.
    [email protected] 02/05/2024 11:04
    הגב לתגובה זו
    חבל על הזמן וההזיה. חוץ מכמה בודדות הספרד עצום, ואין כמעט מסחר, אי אפשר לקנות או להפטר מסחורה בבורסה המקומית. הבנקים ובתי ההשקעות מציעים עמלות גבוהות והזויות. בנוסף הרגולציה לא שווה לחברות קטנות להנפיק. הבורסה המקומית חוץ ממניות הבנקים, ביטוח ועוד כמה גדולות היא פח זבל
  • 2.
    משקיע 02/05/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
    הבורסה המקומית לא יותר משלולית באושה. והעיקר שעבדי ומנהלי הבורסה מרוויחים הון על חשבון הציבור. 100 מליון שקל למנהל כושל, נראה לכם סביר???
  • ושוב 02/05/2024 11:43
    הגב לתגובה זו
    יוצא ממקדונלד"ס היושבת משום מה לא בבורסה הקלוקלת שלנו.....
  • מה הקשר בין עמרי פדן ומקדונלדס לכתבה ? (ל"ת)
    אלעד 02/05/2024 12:39
  • 1.
    קיבל 100 מיליון אז למה לטרוח? (ל"ת)
    בן זאב 02/05/2024 10:46
    הגב לתגובה זו
  • לא יעזור 02/05/2024 11:45
    הגב לתגובה זו
    מתבלטת לטובה,ביל אקמן לא פראייר
שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצשאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים, צילום: יחצ
ראיון

שאול נאוי: "הגידול בתיק הגיע רק מחברות שפנינו אליהן - לא ממי שמחפש אשראי בכל מחיר"

אחרי התוצאות הרבעוניות שהציגו גידול של 42% בתיק האשראי והציפו גם חששות בשוק האח"ב, שאול נאוי יו"ר יעקב פיננסים מתאר את מדיניות ניהול הסיכונים ומסביר את היתרון במח״מ הקצר: "אם יש מדורה קטנה, אני יוצא. אני לא מחכה שיהיה ל״ג בעומר"
מנדי הניג |

האח"ב בתקופה רגישה מאוד. אנחנו יוצאים ממלחמה ארוכה שהאטה את המגזר העסקי וגרמה ללחצים אצל לווים בעיקר במגזר הנדל״ן, הריבית עדיין גבוהה וככל שתרד היא עדיין תהיה ברמות גבוהות יחסית לשנים האחרונות מה שמוביל את השוק להסתכל בחשדנות על תיקי האשראי הגדולים של החברות, רק שצריך לזכור שיש כאן מנעד רחב מאוד, וכל תיק שונה מהותית מרעהו גם מבחינת סוגי הלווים וגם מבחינת אורכי המח״מ, וזה כנראה אחד הסעיפים החשובים ביותר, כי חברה שמתנהלת במח״מ קצר פחות מרותקת לשוק ופחות תלויה ביכולת של לקוחות להחזיק אשראי ארוך בתקופה תנודתית.

הדוח הרבעוני של יעקב פיננסים נופל בדיוק לתוך האווירה הזאת. מצד אחד, המספרים ממשיכים להראות צמיחה. אנחנו רואים זינוק בתיק האשראי של 42%, הרווח הנקי בקצב שנתי של 80 מיליון שקל, וההון העצמי גם הוא עולה. אבל השוק עצבני, בתגובה לתוצאות המניה יורדת עד 7% כשהשווי של  יעקב פיננסים -0.3%   נע על 810 מיליון שקל למרות זינוק של 64% מתחילת השנה, שזה נותן לה מכפיל של 10 שגם משקף את החששות של המשקיעים כלפי התחום כשגם המניה של האח דורי נאוי -0.29%   נעה סביב המכפיל.

על הרקע הזה שוחחנו עם יו"ר יעקב פיננסים, שאול נאוי, ועם סמנכ״ל האשראי הבכיר דור גורי, כדי להבין איך הם רואים את התקופה האחרונה, מה עומד מאחורי הצמיחה הגדולה בתיק, ואיך הם נשארים רגועים כשהשוק כל כך חושש מתברר שכשעושים "עסקים עם אנשים הגונים" אפשר לנטרל חלק גדול מהסיכון לדברי נאוי.


אנחנו רואים צמיחה ברמת השורה העליונה והתחתונה, עם קצב רבעוני של 20 מיליון שקל בשורה התחתונה, אפשר לצפות להמשך צמיחה כזאת?

"אנחנו לא משנים את הגישה ואת העבודה שלנו. הבסיס הוא הלקוחות. למי נותנים כסף. זה תמיד מתחיל מאנשים. מי עומד מאחורי החברה, מה האישיות שלו, האם הוא ישר. אם משהו בהתנהגות או בדברים שנאמרים לא מסתדר לי - אני לא עושה את העסקה. אחרי הבדיקה האישית מגיעה בדיקת החברה: מה היא עושה, מה המאזנים, עם איזה בנקים היא עובדת, מה ההיסטוריה. יש המון פרמטרים. אנחנו כמעט לא מקבלים לקוחות שמגיעים מהאקראי - אנחנו מסמנים חברות שאנחנו רוצים לעבוד איתן ופונים אליהן. זה קשה, אלה חברות טובות עם מערכת בנקאית חזקה. חברה שאין לה בנקים בכלל - אני לא רוצה שתהיה לקוחה שלי. אנחנו משלימים לבנקים, לא מובילים אותם."

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל
דוחות

אלביט: הרווח מעל הצפי, ההכנסות מעט מתחת; הצבר ממשיך לגדול

אלביט בדוחות אחרי החוזה הענק אמש; צבר ההזמנות מטפס ל-25.2 מיליארד דולר, עלייה גדולה בהזמנות מאירופה וישראל, וירידה ראשונה זה זמן באסיה-פסיפיק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

אלביט מערכות אלביט מערכות 4.58%   מפרסמת את תוצאות הרבעון השלישי ומציגה רבעון חזק מבחינת רווחיות וצבר הזמנות, לצד ירידה קלה בהכנסות לעומת הרבעון השני. הכנסות החברה ברבעון עומדות על 1.9216 מיליארד דולר, עלייה לעומת 1.7175 מיליארד ברבעון המקביל, אך מתחת לצפי האנליסטים שעמד על כ-1.99 מיליארד. מנגד, הרווחיות מציגה תמונה הפוכה: הרווח Non-GAAP 159.8 מיליון דולר ו-EPS של 3.35 דולר, גם כאן גבוה מהתחזיות.

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא ההמשך של צמיחת צבר ההזמנות, שמטפס ברבעון השלישי ל-25.2 מיליארד דולר לעומת 23.8 מיליארד ברבעון השני. כ-69% מהצבר מגיע מלקוחות מחו״ל והיתרה מהזמנות צה״ל (לעומת 68% רבעון קודם) כאשר עיקר הגידול ברבעון האחרון מגיע מהשוק האירופי. כ-38% מהצבר מתוכנן להתבצע כבר במהלך 2025 ו-2026, נתון שנותן לחברה רמת ודאות תפעולית גבוהה יחסית לשנים הקרובות. רווח התפעולי המתואם שיעור של 9.7% לעומת 7.3% ברבעון המקביל.

בחלוקה גיאוגרפית, ניתן לראות תמונה שמסבירה היטב את מנועי הפעילות של אלביט ברבעון הזה. ישראל ממשיכה להיות מקור צמיחה משמעותי, עם הכנסות של 641.6 מיליון דולר לעומת 499 מיליון אשתקד - זינוק שנובע בעיקר מעלייה בפעילות תחמושת ומערכות יבשה. אירופה מציגה גידול של כ-25% ומגיעה ל-536 מיליון דולר, כשמדינות היבשת מגבירות באופן עקבי את היקפי ההצטיידות שלהן. צפון אמריקה רושמת עלייה מתונה ל-406.6 מיליון דולר, בעוד אסיה-פסיפיק היא היחידה שמציגה ירידה - 266 מיליון דולר לעומת 315.6 מיליון אשתקד - בעיקר בשל ירידה במכירות PGM באזור.

גם בשורת הרווח התפעולי נרשמת התקדמות: הרווח התפעולי (GAAP) עומד על 171.4 מיליון דולר, לעומת 125.8 מיליון ברבעון המקביל. המרווח התפעולי מטפס ל-8.9% מההכנסות, ובמדד Non-GAAP הוא מגיע ל-9.7%. שיעור המס ממשיך לרדת ועומד על 8.2%, בין היתר בשל עלייה בנכסי מס נדחים, מה שתומך ישירות בשורת הרווח הנקי. הוצאות המימון יורדות ל-34.5 מיליון דולר, בעיקר בשל ירידה בחוב נטו.

בנוסף, אלביט ממשיכה לשפר את מצבה התזרימי: בתשעת החודשים הראשונים של השנה תזרים המזומנים מפעילות מגיע ל-461 מיליון דולר, לעומת 82.5 מיליון בתקופה המקבילה. חלק מהשיפור נובע מהגידול בפעילות, וחלקו מהאצה בקבלת מקדמות מפרויקטים גדולים.