שרון פרשקובסקי
צילום: גבע טלמור
דוחות

פרשקובסקי: ירידה בהכנסות הרבעון הרביעי; צפי קדימה חיובי

ההכנסות ברבעון הרביעי עמדו על 243 מיליון שקל, זאת לעומת הכנסות של 370 מיליון שקל ברבעון המקביל. רווחי שיערוך שנתיים של 175 מיליון שקל איפשרו לחברה להציג רווח נקי של 354 מיליון שקל
נתן טגי |

חברת הנדל"ן פרשקובסקי -3.55%  זינקה ב-12 החודשים האחרונים ב-46% בזכות הגאות במחירי הנדל"ן בישראל שזינקו בשנה האחרונה בלא פחות מ-13%, ואף נכנסה למדד ת"א 90, אבל התוצאות שלה בחצי השנה האחרונה חלשות יחסית למחצית הראשונה. עם זאת, בחברות נדל"ן מה שחשוב זה הצפי קדימה וכן צריך לזכור שהמכירות בחשבונאות-בספרים לא תמיד מספרים את הסיפור האמיתי. על פי הנתונים של הנהלת פרשקובסקי שמפורטים בדוח דירקטוריון לחברה יש הכנסות צפויות (מפרויקטים קיימים בלבד) של מיליארד שקל לשנה הבאה. קחו בחשבון פרויקטים נוספים ותקבלו צמיחה נאה ביחס לשנה הקודמת.   

החברה מציגה ברבעון האחרון נפילה של 30% בהכנסות וזאת אחרי ירידה של 14% ברבעון השלישי. ההכנסות ירדו ל-243 מיליון שקל וזאת לעומת 370 מיליון ברבעון המקביל.

אלא שהחברה דווקא מציגה זינוק מדהים של 46% ברווח השנתי ל-354 מיליון שקל, ו-26% ברווח הנקי ברבעון הרביעי ל-127 מיליון שקל, לעומת 100 מילון שקל ברבעון הרביעי של 2020.

רווחי השיערוך הקפיצו את הרווח של פרשקובסקי

איך יכול להיות שהחברה מדווחת על נפילה של 30% בהכנסות, ללא שיפור ברווחיות הגולמית, ובכל זאת מציגה זינוק חד ברווח הנקי? התשובה נמצאת באמצע: החברה מציגה עלייה של 14% ברווח התפעולי הרבעוני ל-157 מיליון שקל, לעומת 137 מיליון ברבעון המקביל.

 

בשנה כולה רשמה החברה רווחי שיערוך של 175 מיליון שקל, לעומת 37 מיליון שקל אשתקד. ברבעון הרביעי היא רשמה רווחי שיערוך של נכסי הנדל"ן שלה, בהיקף של 105 מיליון שקל ברבעון אחד בלבד, לעומת 30 מיליון ברבעון המקביל. כדאי לציין גם כי השיערוכים ברבעונים הקודמים היו נמוכים בהרבה: הפסד של 1 מיליון ברבעון הראשון, עליה של 25 מיליון ברבעון השני ועליה של 45 מיליון ברבעון השלישי. 
 
החברה נסחרת כעת לפי במחיר של 145 שקל למניה ולפי שווי שוק של 3.01 מיליארד שקל.

שרון פרשקובסקי, מנכ"ל החברה אמר על רקע הדוחות: "החברה מסיימת עוד שנה מוצלחת עם תוצאות שיא ברווחיות וממשיכה להוביל את חברות הנדל"ן בישראל. במקביל לחיזוק תחום הנדל"ן היזמי למגורים באמצעות פרויקטים חדשים בקרקעות אותן רכשה החברה במהלך בשנתיים האחרונות וקידום של אלפי יח"ד של התחדשות עירונית, החברה ממשיכה לשים דגש על הרחבת תחום הנדל"ן להשקעה".

התוצאות השנתיות:

החברה מדווחת על ירידה בהכנסות בשנת 2021 שהסתכמו ב-1.08 מיליארד שקל לעומת הכנסות של 1.227 מיליארד שקל אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם ב-2021 ל-456 מילון שקל לעומת 345 מיליון שקל בשנת 2020 (גידול של 32%).

הרווח הנקי של החברה גדל ב-2021 ל-354 מילון שקל לעומת 243 מיליון שקל בשנת 2020 (עלייה של 32%).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.